סאונד בייט לחנוכה, או שלא...
מה שתופס היום זה משפט קצר עם משחק מילים ובעיקר קליט - סאונד בייט
פורסם בתאריך:
לפני כשבוע וחצי עמד שר החינוך ויו”ר מפלגת הבית היהודי נפתלי בנט במסגרת ניסיון אקרובטי להשיב מענה ראוי לראש הממשלה נתניהו ואמר: ”חיילי צה”ל מפחדים יותר מהפצ”ר מאשר מיחיא סינוואר”. מיד התעוררה סערה רבתי, כותרות בעיתונים, דרישה להתנצלות ועוד ועוד, כאילו שר החינוך בוגר סיירת מטכ”ל שנכנס לפוליטיקה כי במלחמת לבנון השנייה הוא ראה את הבלגן ולא היה לו עם מי לדבר, יצר השוואה בין קצין בכיר בצה”ל לרב מרצחים.
אז זהו שלא.
השר בנט אכן אמר את מה שמיוחס לו אבל לרגע לא התכוון להשוואה האומללה.
אז מה קרה? בנט נפל למלכודת הסאונד בייט.
נסביר: מהרגע שבו הפכנו להיות “תרבות המבזקים”, כזו שאנחנו לא מסוגלים לשמוע או לקלוט יותר מכותרת, החלו מוצאים עצמם דוברים רבים, בעיקר בתחום הפוליטי, מדברים ונואמים בסגנון הסאונד בייט. גם התחרות על תשומת הלב התקשורתית עם פתיחת עולם התקשורת לערוצים שונים ומדיות שונות, עודדה את התהליך.
כשנשאל ראש הממשלה על תיקי החקירות המתנהלים כנגדו אמר: “לא היה כלום כי אין כלום”. כשראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר לפני שנים: ”אם הייתי בין 16 הייתי מצטרף לארגון טרור”, היה רעיון רחב סביב זה, אבל מרגע שהמשפט הזה נאמר לא עניין אף אחד המסר הרחב יותר. מה שתופס היום זה משפט קצר עם משחק מילים ובעיקר קליט - סאונד בייט. ‘כוונת’ הסאונד בייט טובה. הוא מבין עד כמה מפוצלי קשב אנחנו ביומיום שלנו: מדברים עם הילד, עונים למייל ומשלמים בחנות וכל זה במקביל ולכן השאיפה היא לכמה שיותר מסר בכמה שפחות מילים.
לצערנו מצליח הסאונד בייט לגרום יותר משברים מתועלות. כאשר נתניהו (כן... אני שוב חוזר אליו..) מרכין ראשו לעבר זקן המקובלים הרב כדורי ולוחש לו: “השמאל שכח מה זה להיות יהודי” כוונתו הייתה שככל שאתה יותר שמאלני אתה יותר חילוני ויש לך יותר שנות לימוד. זו עובדה נכונה ומי שקשה לו איתה מוזמן לבדוק ולהצליב בין נתוני הלמ”ס לאתר ועדת הבחירות המרכזית. אבל כאשר מבקשים לארוז את התובנה האסטרטגית הזאת למשפט אחד הדבר נפיץ. אבל רגע... בטוח שהסאונד בייט זו המצאה של הדורות שלנו? כשקין נאלץ לתת הסבר היכן הבל אחיו אחרי שחיסל אותו בהיותם בשדה הוא אומר: ”השומר אחי אנוכי?” שלוש מילים המבטאות כתב הגנה ארוך שכמובן לא שחרר אותו מהעונש.
כשאברהם אומר לשרה: “אמרי נא אחותי את“ - גם כאן אברהם בוחר להשתמש במשפט אחד המקפל רעיון שלם בתוכו - חשש שלו להיפגע אם יוודע ששרה היא אשת אברהם.
כשהנער משה גדל בבית פרעה ויוצא החוצה ורואה שניים מאחיו רבים ונאמר לו: ”הלהרגני אתה רוצה כאשר הרגת את המצרי?” משפט אחד שסיכם תהליך של חקירה, אישום והרשעה. כמו שאומרים בימינו בשפת הטוויטר: בום.
הסאונד בייט נוכח גם בחנוכה. אם נשאל את ילדינו הקטנים ואולי גם הגדולים, מה אמר מתתיהו החשמונאי עם יציאתו לקרב, תשובת רבים תהיה כמובן: “מי לה’ אלי”. אז לא, הוא לא אמר את המשפט הזה.
בספר מכבים א’ נאמר שמתיתיהו אמר: ”כל המקנא לתורה והעומד בברית יצא אחרי”. סיפור המסגרת היה שכאשר הגיעו פקידיו של המלך אנטיוכוס הרביעי למודיעין ורצו להכריח את זקן הכפר מתתיהו החשמונאי להקריב קורבנות לאלילים שלהם, מתתיהו סירב. אבל יהודי אחר מהעיר ניגש אל המזבח. מתתיהו הכועס עשה כמעשה פנחס והרגו באופן מיידי. רגע אחרי ההרג יצא בקריאה "מי לה' אלי".
דורות גדלו על הסאונד בייט לחנוכה “מי לה’ אלי” שבכלל נאמר על ידי משה שזעק זעקה זו אחרי אירוע דרמטי אחר: חטא העגל. הסאונד בייט דווקא של מי שהיה כבד פה וכבד לשון טובה קריאייטיב והרבה יותר מוצלחת. התפיסה הרווחת (או הגננת הראשונה בעולם...) בחרה להעתיקה לחנוכה.
חג חנוכה אומר לא לתרבות הסאונד בייט. נציץ לרגע באחת מהמחלוקות המפורסמות ביותר במסורת ישראל ונבחן אותה. המחלוקת עוסקת באופן שבו צריך להדליק את נרות החנוכה. בית שמאי אומרים שביום הראשון נכון להדליק את כל שמונת הנרות ובכל יום עם התקדמות החג להוריד נר. בית הלל אומרים להתחיל בנר אחד ובכל יום להוסיף נר. הולך ופוחת למול מוסיף והולך. ההלכה נקבעה לפי בית הלל. בקביעת ההלכה הזאת יש מסר של התנגדות לסאונד בייט. בית הלל אומרים שנכון לסגל לנו מעט אוויר לנשימה, שנקדש את ההדרגתיות. הדרך בה נותנים זבנג וגמרנו (אגב, זה נכון גם ביחס לסופגניות, לא להתנפל בכל הכוח...) - הדרך שמאירה באור הכי חזק והאור הולך ופוחת איננה נכונה. אם נדע לקחת את המסר הנכון מחג החנוכה, נראה שאור קטן לבטח הדלקנו היכן שהוא.
חג אורים שמח.
תגובות
