חיבורים. זה הסיפור.
למעלה מעשור ומחצה אני מתנהל בעולם האסטרטגיה הפוליטית... כנראה בגלל העומס לא הייתה לי ההזדמנות לעסוק במילה “מפלגה”
פורסם בתאריך:
למעלה מעשור ומחצה אני מתנהל בעולם האסטרטגיה הפוליטית. עבדתי עם שר אוצר, שר פנים, שר כלכלה, מפלגה גדולה, עשיתי קמפיין למועמד לנשיאות המדינה, עשיתי קמפיינים מוניציפאליים וקמפיינים לכנסת וכנראה בגלל העומס לא הייתה לי ההזדמנות לעסוק במילה “מפלגה”. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בישראל זכו מועמדים רבים שחיברו בין קהלים שונים. הראשונה והבולטת בהם היא ד”ר עליזה בלוך, ראשת העיר בית שמש. גם ד”ר עינת קאליש רותם, זכתה לתמיכה מקהלים מפתיעים ועוד מועמדים רבים וטובים שהניפו את “הטוב המשותף”. מבט חטוף על המילה “מפלגה” מדגיש את הפילוג, את המפלג ואת הפלג. אז לאחר 15 שנים במערכת הפוליטית פניתי לד”ר אבשלום קור ושאלתי אותו אם יש לו מילה אחרת במקום המילה “מפלגה”. הצעתי לו את המילה “מאחדה” אבל אז הסתבר לי שהאקדמיה העברית ללשון הקדימה אותי והמילה העברית שהיא הציעה לקואליציה היא - יחדה. אחרי דין ודברים עם אבשלום, הוא הגיע למסקנה כי המילה “תנועה” מבטאת מסר רחב יותר מאשר המילה “מפלגה”. מעניין לבחון כי מתוך המפלגות הותיקות רק חלקן משתמשות במילה “תנועה”: תנועת העבודה, תנועת הליכוד ותנועת ש”ס. לא שמענו על “תנועת מרצ” או “תנועת ישראל ביתנו” וזאת למרות התפיסה הרחבה של המילה. המילה “מפלגה” יתכן ומתאימה לתיאור הפעילות בכנסת ששם, מה לעשות, מטרת העשייה היא ליצור בידול מהאחר על מנת להיות ‘זכיר’ לבחירות הבאות. מכיוון שאני משמש יועץ אסטרטגי בבחירות הנוכחיות לא אכתוב עליהם כאן, אבל ממבט מעוף הציפור, מתרחש לנו כאן תהליך מעניין: כולם מבקשים להתפלג ולהתבדל בשביל לשפר את עמדתם באיחוד שהוא החלופה היחידה לניצחון עבורם. במדינת ישראל, מה לעשות, יש יותר קולות של מי המגדירים עצמם “ימין” מאשר אלו המגדירים עצמם “שמאל” ו”מרכז” גם יחד. ולכן כאשר מאן דהוא שאינו ימין מובהק בתפיסת הציבור, מבקש לנצח – הדבר יכול להתרחש רק בשני תנאים: איחוד כל המחנה מרכז והשמאל והעברת כמה שיותר קולות ממפלגת ה”לא נאמנים” (חסרי נאמנות הצבעה) לאזור הפוליטי מרכז - שמאל. נכון לרגע זה, מה שראינו בגזרת מרכז שמאל : יאיר לפיד, בני גנץ, אבי גבאי, משה יעלון, אורלי לוי, ציפי לבני, עדינה בר שלום, ומתחמם על הקווים גבי אשכנזי. פיצול שהחיבור לא נראה באופק.
בגזרת הימין הכול דומה, רק בשינוי קל: המאבק על הסיבוב הבא. כעת מתקיים מתחת לפני השטח מאבק הנהגת המחנה בעידן שאחרי נתניהו. כיצד מגיעים לשם? מאד פשוט. מתפצלים. הבית היהודי הופך לשלוש מפלגות. ולמה? כדי להוכיח את היפוכו של המשפט הידוע: “השלם גדול מסך כל חלקיו”. מפלגת הימין החדש של בנט ושקד תצליח לקהל קולות אחרים במנותק מחבורת הסמוטריצים ורק לאחר מכן יתבצע החיבור ( עם שאריות “הבית היהודי” או עם החיבור בין “הבית היהודי” ל”איחוד הלאומי”). שוב, מתוך רצון לשמור על דומיננטיות המחנה ואיחודו, אז כרגע נתפצל.
ורק במגזר החרדי ששם הפיצול מובנה הרבה מעבר לפוליטיקה חושבים על איחוד וזה רק מטעמים של “פיקוח נפש” פוליטי. חשש מאחוז החסימה. האיחוד הוא לא באמת ערך.
מה שהפוליטיקאים ופוליטיקאים בדרך מפספסים הוא שהחיבורים והאיחודים האמיתיים מתחילים מלמטה. אני רוצה לשתף אתכם באחד כזה תוצרת שהם: בית הכנסת “כרם שלמה”, נכון יותר להגדיר אותו “קהילת כרם שלמה”, בשכונת כרמים. (גילוי נאות: אני פוקד את בית הכנסת הזה מידי שבת).
הקהילה פועלת בתוך “שלהבת”. מדובר בבית הכנסת שהוא גם בנוסח אשכנזי וגם בנוסח ספרדי. מגיעים אליו מדי שבת לתפילה למעלה מ-100 מתפללים חובשי כיפה וכאלה שאינם חובשי כיפה.
לכל פוקדי בית הכנסת המתכונת הייחודית הזאת נראית טבעית. אז זהו, שלא. בפריסה ארצית הקהילות הללו נדירות. הן נדירות כי הן מפרקות את המגירות שהתרגלנו להן במשך שנים. הן מפרקות את השסעים החופפים, עליהם נבנתה המערכת הפוליטית: השסע הדתי, השסע העדתי והשסע הפוליטי. החיבורים המקומיים העולים מן השטח יכתיבו את התנהלות המערכת הכללית. תום עידן המגירות.
אחרי כל הדיון התיאורטי, תעשו חיפוש על הכתבות סביב בניית גשר “יהודית” בתל אביב הנבנה בשבתות האחרונות. כמה מתוך הכתבות עסקו במאבק בין הקצוות סביב שאלת העבודה בשבת וכמה מתוך הכתבות עסקו בשאלה כיצד ניתן להסדיר את העבודה? הרצון להכרעה, במקום להסדרה. הכרעה היא הפיצול והסדרה היא האיחוד.
המלצת צפייה לסיום: לכל מי שעסוק במערכת הפוליטית יש נטייה לחשוב שהאייטם, ספין, כינוס או נאום שהיה אתמול או יהיה מחר הוא מרכז העולם וכל מדינת ישראל עומדת מלכת. אז זהו שלא. אני גם יודע שמרבית הציבור עד היישורת האחרונה, עוסק בבחירות מרחוק וזו בדיוק הסיבה שקצב הודעות הספאם הפוליטיות רק ילך ויגבר עד לבחירות. למרות זאת, אני ממליץ לכולכם לפתוח בהקדם חשבון טויטר כדי ליהנות מהסרטונים שהמפלגות השונות מפיקות. פשוט תענוג לצפייה. לא תצטערו.
תגובות
