גלויה מאוסטרליה
על שפת אגם גדול מוקף יערות של עצי אקליפטוס ענקיים, ראינו פאב מסעדה. השעה הייתה שש בערב אבל השמש הייתה גבוה בשמים, עכשיו קיץ בחצי הכדור הדרומי שבו שוכנת אוסטרליה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
מוקי הדר
על המרפסת ישבו כמה אוסטרלים נינוחים ובידיהם כוס בירה. ״אפשר לקבל שני קפוצ’ינו בבקשה?״ פניתי למלצרית שנראתה מופתעת, היא רגילה להגיש בירה מסוגים שונים ולא קפה, אבל בכל זאת אחרי דקות ארוכות חזרה עם שתי כוסות קפה משובח. אחרי שנהננו שעה ארוכה מהנוף המקסים והשלווה, נגשתי לשלם בקופה. המלצרית בדקה במסך המחשב ואחרי חיפוש לא קצר התנצלה שאין בקופה רובריקה עבור קפוצ׳ינו ולכן, אמרה בחיוך, אין צורך לשלם כלום עבור מה שהזמנו. אני הייתי די המום, דבר כזה לא היה יכול לקרות בתאילנד או בפיליפינים שבהם בקרנו בשבועות הקודמים. שם לא יוותרו על תשלום אלא יכפילו או ישלשו את המחיר לתיירים.
פעם אחר פעם נתקלנו באוסטרליה באנשים טובים ונינוחים, יש שיגידו תמימים, אבל התרשמנו שהם פשוט האנשים הכי פחות לחוצים בעולם המערבי ויש לכך אולי סיבה עיקרית אחת, הם חיים ביבשת ענקית שיש בה רק עשרים ושניים מיליון תושבים. קחו למשל את החופים. מי שהתרגל לחופי הרחצה בארץ בהם יושבים המתרחצים צפופים כסרדינים בקופסה, וכך גם בתאילנד ובפיליפינים, לא מאמין שבאוסטרליה יש חופי ים ענקיים שבהם המרחק בין משפחה למשפחה הוא לפחות מאה מטרים מכל צד, יש אף חוף רחצה מוסדר היטב שאורכו 150 קילומטרים.
מה שתופס אותך בטיול באוסטרליה אלו המרחבים העצומים ועוצמתו של הטבע. גם בנסיעה בכביש החוף בין מלבורן לסידני לאורך אלף קילומטרים תראה בעיקר יערות עבותים מלאי חיות כיס כמו קנגורו, ולאבי, וומבאט וקואלה שאת גופותיהם הדרוסות ראינו לצידי הכבישים, על אף שהאוסטרלים קנאים לשמירת הטבע ובכל מקום מציבים תמרורי אזהרה מפני חיות שחוצות את הכביש. יש באוסטרליה מאות פארקים לאומיים הנשמרים היטב על ידי ריינג׳רים, אחת מהם היא אלונה חרובי, ישראלית שלמדה לתואר מאסטר בשמירה על הטבע וחיות הבר באוניברסיטה באוסטרליה ועוסקת במחקר על ציפורים ושמירה על הפינגווינים בפיליפ איילנד, המקום היחידי שבו אפשר לראות ממש מקרוב פינגווינים מבלי להרחיק עד הקוטב הדרומי. ואכן, מצעד הפינגווינים היוצאים מהים עם שקיעת השמש הוא אטרקציה תיירותית שמושכת שבע מאות וחמישים אלף תיירים מדי שנה לפיליפ איילנד. אתה במרחק נגיעה מהם ויכול לצפות בהם מאכילים את הגוזלים בקינים שחפרו בחול שעל שפת החוף.
לא הרחק, על איי סלעים מול החוף, אפשר לראות מקרוב אלפי כלבי ים וציפורי ים שגם הן חוזרות בערב באלפיהן להאכיל את הגוזלים במחילות שעל החוף, במרחק סנטימטרים מרגליך. ״שמירה על הטבע וחיות הבר היא הדת החדשה באוסטרליה״, אומרת אלונה, ונותנת דוגמא: ״הממשלה עקרה שכונת מגורים שלמה על החוף כדי לפנות מקום לעוד פינגווינים, בעלות של מליוני דולרים רבים״.
אפרופו פינוי התנחלויות, לא נתקלו פה בהתנגדות אלא ההיפך, בתמיכה של רוב הציבור.
האמת היא שטיול באוסטרליה שאינה זולה (מחיר חפיסת סיגריות אחת - שלושים דולר, שלא לדבר על מחיר הטיסה היקרה) מיועד בעיקר לאלו שמחפשים טבע ונופים מהממים. ישנן כמובן ערים גדולות ויפות כמו מלבורן וסידני, עם בנייני משרדים מודרניים וגבוהים ותחבורה ציבורית מצויינת, ישנן מסעדות מעולות עם שפע מאכלי ים טריים, אך ובעיקר אנשים מסבירי פנים ואדיבים, שכאשר הם מאחלים לך כמנהג המקום ״שיהיה לך יום טוב חבר״, הם באמת מתכוונים לכך.
ובנימה יותר אישית, אחרי טיול בסגנון ‘אחרי צבא’ שנמשך חודשיים, בתאילנד, בפיליפינים ובאוסטרליה, אנחנו חוזרים לארץ עשירים בחוויות ובתובנות ובעיקר רגועים! בתקווה שמשהו מזה ישאר גם בארצנו הסוערת.
תגובות
