ארוכה הדרך אל הקלפי
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
מוקי הדר
ארוכה הדרך אל הקלפי
"סע לאט שלא נתנגש באיזה קנגורו והשמאל יפסיד בבחירות", אמרנו ליענקלה שנהג בטרנזיט המקרטעת של תנועת הנוער "השומר הצעיר" בלילה חשוך בדרך השוממה ממלבורן לקנברה בירת אוסטרליה.
השנה הייתה 1992, כשבועיים לפני הבחירות לכנסת ה-13 ואנחנו שבעה שליחים של הסוכנות היהודית באוסטרליה החלטנו לגמוע בלילה אחד את 1000 הקילומטרים המפרידים בין העיר מלבורן לקנברה כדי לממש את זכותנו להשתתף בבחירות לכנסת ישראל שהתקיימו בשגרירות ישראל בקנברה. הרגשנו גאווה עצומה, רק עובדי השגרירות ושליחי הסוכנות מורשים להצביע בחו"ל. באוסטרליה ביבשת הענקית היו בקושי 30 איש שניתנה להם הזכות הזו. משרד החוץ לא מיחס לאוסטרליה חשיבות מדינית ובשגרירות שרתו דיפלומטים בודדים.
לקהילה היהודית שמנתה 100,000 יהודים הייתה השפעה אפסית על הממשל באוסטרליה בהשוואה ללובי היהודי שבארה"ב. אומנם כסף לא היה חסר בקהילה היהודית העשירה, אבל הם העדיפו להשקיעו בתרומות לישראל ובהבאת שליחים מישראל לתנועות הנוער הציוניות, מאשר לממן חברי פרלמנט אוסטרלים.
בשעה הראשונה עוד התווכחנו בלהט על פוליטיקה במולדת הרחוקה אלפי קילומטרים. אבל לא היה בכך הרבה טעם, היה ברור שהשליח הישראלי של תנועת הנוער "בית"ר" יצביע מח"ל, השליח של "בני עקיבא" יצביע למפד"ל ושליחים קיבוצניקים של "הבונים" "והשומר הצעיר" יצביעו לעבודה ולמרצ. נשאר השליח של "נצר", תנועת הנוער של הרפורמים, השליח של קרן היסוד שמגייס כספים, ואנוכי שליח העלייה, שלא היו לגמרי סגורים איזה פתק לשלשל לקלפי, אבל ללא ספק הייתה בטרנזיט נטייה שמאלה ולו רק מפני שבאוסטרליה כמו באנגליה נוהגים בצד שמאל של הכביש.
12 שעות של נהיגת לילה כאשר הכביש עמוס משאיות ענק הדוהרות מולך במהירות הכריעו את כולנו, והפוליטיקה פינתה את מקומה לנמנום.
בחלומי ראיתי עצמי מצביע במדינה שאינה מוקפת אויבים אלא בים כחול. אוסטרליה כידוע היא אי מבודד באוקיאנוס הדרומי שבפעם האחרונה שנלחמה הייתה לפני 70 שנה במלחמת העולם השנייה כאשר היפנים התקרבו ליבשת. מדינה שבה המובטלים והעניים שמספרם בטל בשישים, מקבלים מהמדינה קצבה כה גבוהה שמאפשרת חופשה שנתית בבאלי והצטרפות למועדון הגולף המקומי. מדינה שבה כל האזרחים פטורים מתשלום למערכת חינוך והבריאות המצוינות ויוקר המחיה נמוך מאד. לקנות כבש שלם עלה רק דולר אוסטרלי אחד (אחרי שגזזו ממנו את הצמר). אין גם ויכוחים על שוויון בנטל בין חרדים וחילונים כי הדת היא עניין פרטי ולא נושא לעסקאות אפלות בקואליציה כי פשוט אין קואליציה! יש רק שתי מפלגות, הלייבור והשמרנים. האוסטרלי המשלשל פתק בקלפי צריך רק להחליט איזו מפלגה תגבה פחות מיסים על הבירה שאוסטרלי ממוצע מערה לגרונו בכמויות גדולות כל יום או איזו מפלגה תסייע יותר ליצוא הצמר והכבשים ענף יצוא מסורתי. שחיתות ממשלתית כמעט אינה קיימת ואף ראש ממשלה לא יעלה על דעתו לממן מכספי הציבור את הנאותיו הפרטיות.
התעוררתי מהחלום הורוד על המדינה המאושרת, כאשר השמש זרחה ונכנסנו לבירה קנברה, עיר קטנה ומודרנית שבה יושבים הפרלמנט ומשרדי הממשלה מוקפים בגנים וירק מכל עבר. הגענו בבוקר לשגרירות שם קיבל את פנינו השגריר בהתרגשות. זכינו ליחס של vip. הינו הרי כמעט שליש מכלל הבוחרים הישראלים באוסטרליה. הוזמנו לארוחת בוקר בשגרירות שהוגשה בכלים מפוארים עליהם מוטבע בזהב סמל המנורה הרשמי של מדינת ישראל. איזה שינוי מדהים מההמתנה המיוזעת בתור בבית ספר יסודי חסר הוד בו מוקמה הקלפי בכיתה ג' 2 שחוויתי בבחירות לכנסת ה-12.
אחרי ששלשלנו את הפתק לתיבה, 30 המעטפות נשלחו לישראל ואנו חזרנו למלברון בהרגשה שעברנו חוויה של פעם בחיים. היינו בטוחים שקומץ פתקי ההצבעה שלנו הם הם שישפיעו על גורל המדינה ולמרבה הפלא, כשהתפרסמו תוצאות הבחירות - זה באמת קרה.
היום כאשר אני משקיף על הבחירות הקרובות לכנסת אני רואה דמיון מדהים לבחירות ההן באוסטרליה אז התמודד יצחק רבין מהעבודה מול יצחק שמיר ממח"ל. שמיר ראש הממשלה המכהן בקדנציה שנייה בקואליציה צרה עם המפלגות הדתיות, הצטייר בעיקר כמי שלא יזם שום מהלך משמעותי וההישג העיקרי בו התגאה היה לשמור על קיפאון המדיני. רבין דיבר על שלום ותקווה להסדר עם הפלשתינאים. גם אז לפני הבחירות התפרץ משבר חריף עם נשיא ארה"ב ג'ורג בוש שדרש להפסיק את ההתנחלויות ולחץ על שמיר להיפגש עם הפלשתינים במדריד. בכותרות העיתונים נכתב "אחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר אליהן הגיעו יחסי ארה "ב וישראל ". מזכיר משהו?
גם לפני הבחירות ההן פורסם דו "ח חריף של מבקר המדינה על השחיתות שבה כיכבה אז לימור ליבנת (שטרם נבחרה לכנסת).היום מאשימים את מפלגתו של ליברמן "ישראל ביתנו " בשחיתות שלטונית, ואז כיכבה ש"ס כמלכת השחיתות. ח "כ יאיר לוי נאשם בהעברת כספים ממשלתיים מרשת החינוך "אל המעיין" של ש"ס לקרובי משפחתו ומקורבים.
גם לפני הבחירות ההן, הפער בין העשירון העליון החזירי הרתיח את הציבור, כשיפת מנכ"ל בנק לאומי, סידר לעצמו תנאי פרישה במיליונים בעוד העשירון התחתון חי בתנאי עוני.
אבל שיא הדמיון הוא במשבר הדיור. אז העולים מרוסיה שהגיעו בהמוניהם שוכנו באתרי קרוונים בכל רחבי הארץ בגלל מחסור בדירות, והיום הזוגות הצעירים יכולים רק לחלום לרכוש דירה במחירים שזינקו בעשרות אחוזים (אני בטוח שרבים מהם היו שמחים לקבל קרוון עד שיוקמו עשרות אלפי הדירות שמבטיחות כל המפלגות).
הצטברות תחושת המיאוס בציבור הביאו בבחירות ההן ל "מהפך" ויצחק רבין הקים את הממשלה. העבודה זכתה ב-44 מנדטים ומח"ל ב- 32 בלבד. מרץ זכתה ב-12 מנדטים ואילו הימין שהורכב מהמפד"ל וצומת ברשות רפול זכו ביחד ב-14 מנדטים, היום "הבית היהודי" שמאחד כיפות סרוגות וחילונים במצב דומה לפי הסקרים.
תוצאה אירונית היא שכישלונו של שמיר בבחירות 1992, הביא לעלייתו של בנימין נתניהו לרשות הימין, והיום אחרי שלוש קדנציות ברשות הממשלה האווירה בציבור במערכת בחירות זו דומה מאד לזו שבה הפסיד יצחק שמיר את השלטון.
ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה בדיוק. נתניהו הוא "קמפיינר" מעולה שלא כמו יצחק שמיר שהיה פסיבי ונטול כריזמה ויצחק הרצוג אינו יצחק רבין המנצח המהולל של מלחמת ששת הימים (הרצוג משווה עצמו ללוי אשכול ולא לרבין). גם צמיחתן של מפלגות בינוניות כמו אלו של לפיד, כחלון וליברמן משנות את המפה הפוליטית. אף מפלגה לא תצליח להגיע ל-44 מנדטים כמו שזכתה העבודה בבחירות לכנסת ה-12. האם גם הפעם יכריזו בטלוויזיה ב-10בלילה במוצאי יום הבחירות על "מהפך" וניצחון לשמאל או שוב על ניצחון לגוש הימין או על מה שיותר סביר תיקו? תיקו שירחיק כנראה לימות המשיח את החלום האוסטרלי שלי על מדינה שבה שתי מפלגות בלבד שבהן מוכרעות הבחירות בצורה חד משמעית. אבל אם יבוא המשיח מי צריך בכלל בחירות .
תגובות
