לוקח החלטה עצמאית
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
שמוליק שיר
אני עדיין רועד מהתרגשות. אני לא מאמין שעשיתי זאת. סוף סוף יצאתי לדרך עצמאית. זו הייתה מן החלטה של הרגע. או שאתה נגמל עכשיו, או שאתה ממשיך להיות משועבד. זה תופס אותך כמו ניקוטין (עישנתי פעם, אני מכיר את זה), כמו דברי מתיקה (עדיין מכור לשוקולד...). סיגריה אחת ועוד אחת, והנה אתה כבר מעשן בשרשרת. עכשיו לך תפסיק. מחר אני מפסיק, אחרי יום ההולדת, אחרי החגים. 'דחיינות' קוראים לזה בשפה המקצועית אז החלטתי להיגמל. אבל איך עושים את זה? זה לא משהו פשוט, ככה סתם. צריך יעוץ, צריך מישהו שמבין...אז פניתי לייעוץ. נכנסתי ל...גוגל והקלדתי את משפט האלמוות הבא "איך מתנתקים מפייסבוק לצמיתות" קפצו לי שתי אפשרויות. אחת: להשהות את החשבון עם אפשרות לחזור אליו מתי שאחפוץ. שתיים: להתנתק לחלוטין בלי דרך חזרה. החלטה לא פשוטה. מצד אחד הייתי מחובר לזה בשבע השנים האחרונות. חברים, זיכרונות, תמונות, טיולים. חוויות. דברים יפים. מצד שני, לפעמים הרגשתי מן השתעבדות. אתם מכירים את זה (מי שיש לו חשבון פייסבוק...) נכנסים רק לרגע לראות מה חדש אצל החברים ופתאום מגלגלים את עצמנו לדעת, יורדים מטה מטה, בוהים שוב בכלב שרוקד על שתי רגליים ובילדה הקטנה ששרה להפליא בכוכב נולד אי שם ברחבי הגלובוס, ובחיילים ששוב רוקדים ברייקדאנס ועוד פעם ענת ווקסמן... ובכלל לא התכוונתם. ברקע אתם שומעים קולות עמומים של האשה/בעל/ילדים מדברים אליכם. אתם לא שומעים בדיוק מה רוצים מכם, אבל ממלמלים משהו בחזרה בתקווה שתיקלעו בול ולא יפריעו לכם להמשיך ולגלגל את עצמכם מטה מטה. אז החלטתי להתנתק. לכבוד יום העצמאות ה-67 החלטתי לעשות מעשה ולהיגמל, לקחת את הזמן שלי בחזרה. זו לא החלטה פשוטה. יש לי מעל 200 חברים שיחכו עכשיו לשווא לשמוע ממני, לראות תמונות מטיול פסח האחרון, לשמוע הגיגים שלי... אבל הדבר הכי קשה יהיה לא לקבל לייקים יותר. כי מה רוצה כל בעל חשבון פייסבוק שהעלה פוסט חדש לחשבונו? לפתוח את עמוד הפייסבוק שלו ולראות המון מספרים קטנים ואדומים מציצים מהעיגול... (למי שאין חשבון פייסבוק זה סימן ההיכר שעשו לכם לייק...) שאהבו את מה שהעלתם, כי הרי כולנו ילדים של החיים וכולנו רוצים להיות נאהבים...עכשיו שתבינו, מכורים עוברים תהליך ארוך של גמילה. זה לא פשוט להתנתק בבום ודי. זה לא יהיה קל. גם מארק צוקרברג יודע את זה. לפני שלחצתי על כפתור ההתנתקות, צוקרברג שלח לי הודעת הבהרה – חבר, אתה חסר! אם תוך 14 יום תחליט להכנס לחשבון שלך, ההתנתקות כאילו ולא הייתה. אבל אם מעל 14 יום תעמוד בפרץ, לא תכנע לפיתויים ולא תכנס לדף הפייסבוק שלך- הלך עליך. הכל ימחק ואין דרך חזרה. אני ממש כותב לכם את הטור הזה כמה דקות אחרי שלחצתי על כפתור ההתנתקות. העיתון הזה יוצא בעוד שבוע בערך, כך שבעיתון הבא, אספר לכם אם עמדתי בגבורה בלחץ הלא פשוט או שנכנעתי ושוב אני מגלגל את עצמי לדעת. יום עצמאות שמח!
תגובות
