שנת תשע"ה סיכום חלקי
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
מוקי הדר
בחדשות הלילה משדרים את הפינה "יום בדקה" וברצף תמונות מהיר מסכמים את היום. מה הוא יום בחיי האדם, שחי נניח עד 120 שנים, חלקיק קטן מ- 42,000 ימים המוקצבים לו? היה יום מוצלח או מוחמץ? לא נורא, נשארו עוד ימים רבים.
בחדשות סוף שבוע בפינה "השבוע שהיה", מסכמים בדרך כלל את האסונות שקרו השבוע בעולם ובארץ ומקנחים למשל עם דב פנדה חמוד שנולד בגן החיות בניו זילנד, כדי לעשות קצת נחת לצופים. יש 6,240 שבועות אם נחיה עד 120, לא נורא. זוכרים את השיר "פסוליה עבר עוד שבוע", שיר שהמציאו האסירים שסופרים כך את השבועות שנותרו לפי החמין שמוגש בשבתות בכלא? מאחורי הסורגים יש כנראה יותר משמעות לכל שבוע.
בסוף השנה האזרחית מסכמים בטלוויזיה את השנה שחלפה. יש נוסחא קבועה: משדר מיוחד עם מרואיינים מכל הקשת הפוליטית כדי לשמור על האיזון הקדוש. גם המגזין החשוב "טיים" בוחר בדצמבר את איש השנה שעברה ותמונתו מעתרת את שער הגיליון. ואנחנו צריכים לסכם את השנה העברית החדשה. איך עושים זאת? מי זוכר באמת את כל מה שקרה בשנה שחלפה? הכל מתערבב בזיכרון לבליל חסר פשר.
השנה שבעוד מספר ימים תסתיים, היא שנת ת ש ע" ה. אשתמש באתיות כמו במשחק "ארץ-עיר-חי-צומח-דומם" והאסוציאציה המתחברת לפי כל אות בשנה העברית הנוכחית כדי לסכם את השנה.
ת - המילה הראשונה שמתחילה באותו זו וקופצת לראש היא- תשובה, הטייקון המייצר לנו גז טבעי ומייצר "מנועים" סידרתים בקצב שעולה כמו מחיר הגז ללא פיקוח: שר האוצר כחלון, שר הרווחה כץ, מנכ"ל משרד האנרגיה מרידור, והרשימה עוד ארוכה ותגלוש כנראה גם לשנה הבאה. כך מסלקים מהמגרש את כל מי שיעמוד על אינטרס הציבור בנושא הגז. אין ספק, תשובה ייבחר בקלות לאיש השנה הנוכחית. עוד מילה המתחילה באות ת', תרבות, כיכבה השנה (לא שזכינו להברקות בתחום התרבות, בתיאטרון, במוזיקה, בספרות, ובמחול), אבל דווקא "במלחמת התרבות" הצטיינו בפסילת מחזה של התיאטרון הערבי בחיפה וענישת תיאטרון ילדים מיפו, כיוון ששחקן ערבי סירב להופיע בהתנחלויות וסרט על יגאל עמיר כמעט גרם לשלילת התמיכה של שרת התרבות מירי רגב בפסטיבל הקולנוע.
מצד שני, היה גם משהו טוב שמתחיל באות ת' - תמיכה וסולידריות שקיבלו חיילי צה"ל במהלך וגם לאחר "צוק איתן", שהקיפה את כל העם. זכורה ומרגשת הייתה לווית החייל הבודד בחיפה אליה הגיעו 30,000 אנשים שלא הכירוהו.
ש - 'שלום' היא מילה שנעלמה מהשיח השנה. במזרח התיכון לא דיברו או עשו השנה שלום, לא בארץ ישראל, לא בסוריה, עיראק או מצרים. אם אין שלום אמיתי, כל שנותר לנו הוא להתנחם ב"דרך השלום", השיר שהתנגן בלי הרף בכל תחנות הרדיו. גם את המילה שוויון גלגלו הרבה על הלשון השנה וגם הפגינו למען שוויון לקהילה הגאה, אבל זה כידוע, הסתיים ברצח. שוויון ביחס המשטרה לאתיופים הסתיים במכות. אבל בכל זאת היה גם משהו טוב - שוויון בין עני לעשיר, בין מזרחי ואשכנזי, בין דתי וחילוני - כולם כאחד הזיעו בקיץ הבוער וסבלו ללא אפליה משיאי החום.
ע - מעלה אסוציאציה איומה, עריפת ראשים שמבצעת דע"ש. השנה הצטיינה באכזריות נוראית כאילו חזרנו לימיי הביניים, רק שאז זה קרה בכיכר העיר לפני קהל מצומצם והיום האימה נכנסת דרך הרשת לכל בית בעולם. גם שריפת נער ערבי שנחטף בירושלים ומשפחה ערבית בכפר דומה ומהעבר השני דריסת חיילים ואזרחים והשלכת בקבוקי תבערה בידי בודדים, מדגישים עד כמה השנה האחרונה החזירה אותנו לתקופה חשוכה שחשבנו שלא תשוב, מפני שהציוויליזציה המערבית וערכיה ניצחו עוד במאה שעברה.
אבל מצאתי גם משהו טוב באות ע' - עבודה. השנה, נתוני האבטלה היו נמוכים במיוחד בישראל. אמנם השכר לא עלה ובערד נסגרו מפעלים, וגם שכר העבודה נמוך יחסית, אבל לעומת נתוני האבטלה המקבילים בארצות אירופה והמשבר בסין, מצב התעסוקה בישראל מצוין ומאות אלפים יצאו הקיץ לנופש ביוון, שם יכלו למשוך כסף ללא הגבלה מהכספומטים, כשלצדם ממתינים בתור אזרחי יוון שרבע מהם מובטלים, והשאר מוגבלים במשיכה ל-60 יורו בלבד.
ה- האות ה', עמדה השנה בסימן הצבעה, לכנסת כמובן. וגם התקפה חריפה נגד יריבים פוליטיים, הסתה פרועה, וגםהתנצלות של ביבי בפני הערבים הנוהרים לקלפי בהמוניהם. אבל בצד הטוב יש הבנה שהדמוקרטיה עדיין עובדת, והעיקרון שהעם הוא מחליט בשימת פתק בקלפי מי ישלוט נשמר, (גם אם זה מעצבן רבים). נשארנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
אז מה יקרה בשנה הבאה, היא שנת תשע"ו, שבה מתחלפת האות ה' באות ו'? אולי נתקן את מה שהתקלקל השנה בעזרת פטנט המקובל במקומותינו: נקים ועדה שתשב שנה שלמה על המדוכה ותוציא דו"ח מלומד ונראה מה אפשר לקבל בשנה שאחריה, שנה שמסתיימת באות ז'.
תגובות
