מחפשים מורשת לרבין
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
מוקי הדר
חלפו 20 שנה מאז נרצח יצחק רבין. תקופה משמעותית כדי לבחון את יישום מורשתו. ואכן כמעט כל כלי תקשורת עסק בניסיון להגדיר מה בעצם אומרת המילה "מורשת" ואיך לבחון את מורשתו של רבין. אחת הדרכים לבחון את המורשת היא בשאלה, האם עמדה במבחן הזמן? במבחן זה, מורשתו של רבין לא תרשם כהצלחה גדולה.
§ רבין אמר שהשגת השלום עם אויבנו היא משימה לאומית ראשונה במעלה. אחרי 20 שנה, השלום עם הפלשתיניים נראה רחוק מתמיד. עצם המילה "שלום" כבר נחשבת היום למילה מגונה. מי שמעיז לעלותה על בדל שפתיו יזכה במבול של קריאות בוגד. לכן ניתן לומר שמורשת רבין - השאיפה לשלום - נדחקה לקרן זוויות ומורשת נתניהו, "לנצח נחיה על חרבנו", ניצחה אותה בנוקאאוט.
§ מורשת נוספת הרשומה על שמו של רבין היא שמנהיגות אמיתית אסור לה שתתקע בקונספציה שהזמן תמיד פועל לטובתנו, ולכן ישראל לא צריכה ליזום שום פריצת דרך מדינית אלא רק להגיב לשינויים שיוזם הצד השני.
חודשים ספורים אחרי שנרצח רבין, עלה ביבי לשלטון, וראו איך ביבי, קברניט המטוס שממריא בכל מערכת בחירות, מנווט את ישראל כבר הרבה שנים בטיסה לשום מקום. הנוסעים מתעניינים יותר במחירי הדיוטי פרי או ברגליהן של הדיילות (גם ביבי מצא את בחירת ליבו הדיילת שרה במטוס) ולא דורש מהקברניט להסביר לאן בעצם נוסעים, אבל כרגיל ימחאו כפיים לטייס גם כשינחית את המטוס על המסלול בבן גוריון, בדיוק אותו שדה תעופה ממנו המריאו כמה שעות לפני כן.
§ מורשת המנהיגות של רבין לא החזיקה מעמד. ראשי הממשלה שהגיעו לשלטון אחר מותו, ביבי וגם ברק, נבחרו על אף שחסרו את המרכיב העיקרי למנהיגות: אומץ לב ורצון עז לשנות את המציאות. עוד מורשת שניתן ליחס לרצח רבין היא שההסתה מסוכנת בדיוק כמו תאי סרטן שפוגעים בגוף הדמוקרטיה, ושאם לא יבלמו בשלבים הראשונים של המחלה, הם יתפשטו בגוף עד שיגרמו למותו ולמות המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, התואר בו אנחנו מרבים להתהלל.
במבחן הזמן ראינו איך ההסתה רק מתגברת ומחריפה - נגד שופטים, עובדי ציבור ואפילו נשיא המדינה ריבלין שמנסה להילחם בהסתה הפרועה, מאוים ברצח. את המורשת של החובה להילחם בכל גילוי של הסתה שכח רוב העם. צריך לקוות שמורשת רצח רבין נותרה לפחות אצל השב"כ שמאז הרצח מקיף את ראשי הממשלה בעוד ועוד מעגלי אבטחה. כרגיל מעדיפים במקומותינו לקדש מלחמה על היתושים, במקום ליבש את הביצה.
אז מהי בעצם מורשת? והאם זהו מושג שמייחסים לרמי מעלה בלבד?
אני מניח שכמו הרבה אנשים שמגיעים לגיל מבוגר, גם אני מהרהר לפעמים איזה מורשת אני אשאיר אחרי.. אני שובר את הראש לחפש את מורשתי ופוסל כמעט כל רעיון. כתבות לעיתון? מחר כבר יעטפו בנייר דגים. כתבות בטלוויזיה? סרט הצילום יתפורר בארכיון, והסרטים המגנטיים בקלטות יאבדו את האלקטרונים וייעלמו תוך שנים בודדות. ילדים ונכדים? טוב זו מורשת שיש כמעט לכל אדם. כסף? נדל"ן? זו לא מורשת אלא כאב ראש, למי להשאיר את הרכוש.
על מנת להשאיר מורשת צרכים להתקיים שני תנאים: הראשון - שתהיה מקורית שלך והשני - שתחזיק מעמד בתהפוכות הזמן. אחרי חיטוט בזיכרון מצאתי לי מורשת חביבה. מילה שנכנסה לשימוש בשפה העברית: בשנות השמונים פנה אלי וויליאם, איש עסקים אנגלי שרצה לפתוח בירושלים חנות כדוגמת רשת החנויות המפורסמת באנגליה Body shop, שעוסקת במכירת תמרוקים, סבונים, שמפו ומוצרי קוסמטיקה. סימן ההיכר של הרשת הוא שפנים וחוץ החנות צבוע בצבע ירוק עז ועשרות כאלו נמצאות ברחובות לונדון. וויליאם ביקש שאמצא שם עברי לחנות. לתרגם מילולית את השםBODY SHOP "לחנות גוף", שם המתאים למכון כושר לא בא בחשבון. חיפשתי שם המתאים לקונספט של טיפוח הגוף.
הצעתי לו את השם "תפנוקיה", מילה שלא הייתה אז בשום מילון עברי. ואומנם השם התנוסס על חזית החנות במרכז ירושלים ותפס מיד. נהניתי כאשר שמעתי פעם באוטובוס, שתי נערות במושב שאחרי: "בואי נלך לתפנוקיה אני רוצה לקנות שמפו", אמרה האחת לשנייה, שהשיבה, "צריך לרדת בתחנה הבאה". השימוש בשם תפס תאוצה כאשר אחרי שנים ספורות הופיעו בשוק חיתולים בשם "תפנוקים". הייתכן שהפרסומאים גנבו ממני את השימוש במילה פינוק כשם עצם?
היום שום איש עסקים לא ינסה למצוא שם עברי לעסק שלו. הוא יודע שיעשה יותר כסף אם ישאיר את השם הלועזי.
כמובן שאין להשוות את מורשת רבין למילה "תפנוקיה". מילה שהוא אישית, כאיש צנוע וחף מפוזות, היה כנראה סולד ממנה. המסקנה היא ש-20 שנה זה פרק זמן קצר מדי לבחון מורשת של מנהיג דגול כמו יצחק רבין, וצריך להשאיר את מלאכת קביעת המורשת להיסטוריונים של הדורות הבאים.
תגובות
