מעבר למסך העשן
בין שלל הדיווחים, הנתונים וההודעות שמציפים את קבוצות הווטסאפ היישוביות, לא תמיד קל להבין מה באמת קורה, מה השתנה ומה עוד נדרש לעשות. בטור מיוחד ל"אבן שוהם" מבקש אסף אבישר, תושב שוהם, לעשות סדר: להציג את התפתחות המאבק מנקודת מבטו כפעיל המעורב בו מקרוב, להסביר את מקורות הזיהום ואת השפעתם על היישוב, לסקור את הצעדים שננקטו עד כה ואת תוצאותיהם, ובעיקר להציע מה עוד צריך לעשות כדי שתושבי שוהם יוכלו לנשום אוויר נקי. קולו של תושב שנלחם על הבית
פורסם בתאריך:
אסף אבישר (38), תושב שכונת הדרים בשוהם, נשוי לאורי ואב ל-2, מהנדס בהייטק, לא תכנן להפוך לפעיל סביבתי, אלא שבספטמבר אשתקד, כשהמפגעים החוזרים של זיהום האוויר הפכו את שגרת החיים בעיקר בשכונה שבה הוא מתגורר לבלתי נסבלת, הוא החליט שלא לא יכול לעמוד מהצד.
בחצי השנה הראשונה למעורבותו הקדיש אבישר מדי יום שעות ארוכות ללימוד השטח שממזרח לשוהם, לסיור בין מוקדי השריפה ולמיפוי מקורות הזיהום. מאז הפך המאבק לחלק בלתי נפרד משגרת יומו, והוא ממשיך להקדיש לו שעות רבות מדי יום. במסגרת פעילותו, ובשיתוף תושבים נוספים, הקים מערך של כ־15 מצלמות לניטור שריפות פסולת מעבר לקו הירוק, הפעיל רחפנים ופיתח מערכת המזהה שריפות בזמן אמת. את רכישת המצלמות, תחזוקתן ןתחזוקת התפעול של כל המידע, מממנת מועצת שוהם
//אסף אבישר
שוהם היא הבית שלי. שלנו. 30 שנים עברו מהיום שההורים שלי החליטו למקם כאן את ביתם. האמפיתיאטרון הישן מול המרכז, אנדרטת כיכר השעון המכוערת, התרנגולים על גג התיכון, כל אלו הם נוף ילדותי. מלבד כמה שנים של צעירות מתפרצת בתל אביב, העברתי את כל שנותיי כאן. אנחנו עשרה חברים שמתגוררים כאן, התחתנו עם בנות זוג מקצוות הארץ והבאנו אותם לכאן, יחד, למקום שנתפס בעיני כטוב ביותר בישראל ופה אנחנו מגדלים את ילדנו, בשוהם או ליתר דיוק בשכונת הצעירים של שוהם, הדרים.
ישוב קו תפר והקשר לזיהום
האמת? מעולם לא ייחסתי חשיבות לעצם היותנו ישוב "קו התפר", חלק מישובי שבעת הכוכבים של אריאל שרון. הרי מדובר בפחות מ - 20 קילומטר מתל אביב. בילדותי כלל לא הייתי מודע ששכנינו הפלשתינאים יושבים ממש כאן מעבר לגדר מרחק אווירי של 5-6 קילומטר. ואולי זאת הבעיה. ביננו לבין הפלשתינאים השכנים ישנם 5 קילומטר רחבים של שמורת טבע "הדום השומרון" שמשמשים מעין "מיסוך" לקרבה. וזה מרגיש מאוד רחוק.
הפלשתינאים תמיד שרפו פסולת, מודעות סביבתית בחברה הערבית שואפת לאפס ושריפת פסולת זה עניין שבשגרה בצד השני של הגדר. אך מאז המלחמה וההגבלות שחלו ביהודה ושומרון התופעה התגברה משמעותית 'אם אין פינוי זבל מסודר, הגבלות קשות על תנועת משאיות ובעיה כלכלית שגוברת. אז מה הבעיה? נשרוף את הזבל שלנו בתוך הכפרים ועל הדרך גם נעשה כסף באופן שנאפשר לקבלנים מכל הארץ לפנות את הפסולת האלקטרונית או הבניין אלינו, נשרוף אותו ואת הברזל נמכור חזרה לסוחרי מתכת'.
לשריפה הזאת יש מחיר, ואת המחיר משלמים כל ישובי "עוטף יו"ש" מלכיש שבדרום ועד חריש שבצפון. אך לשוהם יש שני מאפיינים ייחודיים - המיקום שלה והטופוגרפיה שלה.
טופגורפיה ולוקיישן
על פניו, המיקום של שוהם מושלם. מרכז הארץ, גובה 100-60 מטר מעל פני הים, צופה על קו גורדי השחקים של תל אביב. אך אליה וקוץ בה, המיקום המרכזי נגיש גם לתעשיית שריפת הפסולת שעד לא מזמן שינעה לנעלין כמויות ענק של פסולת בניין. נעלין הוגדרה על ידי המנהל האזרחי "אתר סילוק הפסולת הגדול בישראל" כאן ממש בחצר האחורית שלנו.
הטופוגרפיה של שוהם קסומה ופסטורלית, משופעת לעייפה בגבעות, מדרונות, תצפיות ומעוטרת בשלושה נחלים. נשמע מפתה? כשיש לך שכנים שמצאו פתרון לא כל כך יצירתי לפסולת שלהם, שוהם הופכת למשפך של זיהום אוויר.
את שוהם עוטפים שלושה נחלים, נחל נטוף, נחל בית עריף ונחל ברקת. נחל ברקת שמשיק לשוהם מצפון לשכונת כרמים,נחל בית עריף שנשפך לשוהם חלקית במרכז הישוב ובעיקר בהדרים. ונחל נטוף, הגדול מבין כולם שנשפך כולו לשכונת הדרים. או כמו שאני מכנה אותה "אמבטיית הדרים".
ומה הקשר נחלים לעניינו? לא אכנס לכל הפרטים הטכניים, אך עקב אפקט הנקרא בשפה המקצועית "אינוורסיה", בהיעדר רוח, העשן המזוהם מתנהג כמו נוזל וגולש בנחלים למקומות הנמוכים וממלא את החללים ויוצר מעין "שלוליות עשן" בדרך. ז"א, בתנאי מזג האוויר המתאימים, כל הצתת פסולת במרחב המזרחי לישוב ועל אחת כמה וכמה אתרי פסולת תעשייתיים סגנון נעלין מייצרים נחלי עשן שגולשים ליישוב ואף "מתיישבים" במקומות הנמוכים - שכונת הדרים. ובואו נהיה יותר ממוקדים. פלשתינאי מצית פסולת ביהודה בשומרון במרחב של כ-5-10 קילומטר מזרחית לשוהם, העשן גולש דרך השכונות של שוהם או דרך בית נחמיה ו"מתיישב" במקומות הנמוכים - הדרים. זאת הסיבה שבמרכז שוהם האירועים הינם יחסית "קצרים" בעוד בשכונה הנמוכה מדובר על לילות שלמים. גדול הנחלים, נחל נטוף, שנשפך לדרום הישוב ובעיקר להדרים משכן בתוכו לא פחות מ-4 אתרי פסולת שונים: ג'מאלה, דיר אבו משעל, קיביה מזרח והגדול מכולם - משרפת נעלין.
מה גרם להחמרה?
זרימה עשן נחל נטוף
שוהם סבלה מהנושא מאז הקמתה, אך שלושה גורמים הביאו אותנו למצב בלתי נסבל שלא היה מעולם. המלחמה ואיתה הגברת ההגבלות והשריפות מהצד השני של הגדר, אתר הפסולת הגדול ביותר ביהודה ושומרון שהוקם בנחל נטוף על גדר המערכת – נעלין, והקמתה של שכונת הדרים ב2021 שיושבת ממש על משפך נחל נטוף.
ההחמרה השפיעה על כל שוהם אך הביאה בעיקר את תושבי הדרים למצב קטסטרופלי בחורף 25-26, השכונה הדרומית של הישוב הפכה בלילות לבלתי ראויה למגורים. ריח מזעזע, קשיי נשימה וצריבות בעיניים. עם הצבתה של התחנה לניטור אוויר של המשרד לאיכות הסביבה בנובמבר 2025 התגלו בהדרים ערכי בנזן שלא מביישים מפעלי זיקוק, 40 מיקרו גרם למטר מעוקב. רבים מתושבי השכונה התפנו מבתיהם והמשרד לאיכות הסביבה הוציא הוראה רשמית להסתגר בבתים בשעות הערב.
נעלין והזרימה של העשן בנחל נטוף לשוהם
מאבק חסר תקדים בשוהם
המצב הרים את רבים מתושבי שוהם על הרגליים שיצאו במאבק חסר תקדים בזיהום אוויר שלא נראה כמותו בארץ - נלחמים על הבית. הפגנות, ועדות בכנסת, שלטים באיילון, פיזור מצלמות ברחבי השטחים, הקמת אתר יעודי עם עשרות אלפי כניסות ביום, בוט התראות לתושבים, בוט זיהוי שריפות בשטחים, הקמת חמ"ל מתנדבים ייעודי לדיווח ל-102, רתימת חברי כנסת ומועצה, ביקור במשרפות עצמם, כתבות בתקשורת המרכזית בישראל, סיורי תושבים על גדר המערכת ועוד ועוד.
מה נעשה עד כה?
המאבק הצליח, כמעט. המדינה הקצתה למנהל האזרחי ולמשרד הביטחון עשרות מיליוני שקלים לטיפול במפגע. שר הבטחון ישראל כץ, לצד ראש מועצת שוהם, דפנה רבינוביץ, הגדיר את הנושא כ"פגיעה ביבטחון הלאומי" בדצמבר 2025 ו"נעלין תחילה". תושבי שוהם והמועצה הצליחו לגרום למדינה לזוז מעניני החירום שהיא גם ככה שקועה בהם ולהשקיע משאבים בטיפול באתרי הפסולת באזור ובראשם נעלין. הצבא הציב מארבים בשטחי נעלין ודאג שהצתות יפסיקו ולאחר מכן חסם את האתר לחלוטין. אך הפסולת - אתר פסולת בוער של כ-40 דונם (!) לא ניתן לכבות ביום אחד. נדרש טיפול עמוק ויסודי. המנהל האזרחי הכניס את כליו לעבודה מתמשכת מידי של כ-10 חודשים ועודו עובד באתר בזמן שנכתבות שורות אלו, אך באופן שלומיאלי למדי, לא מצליח לכבות אותו לחלוטין. כבר שנה שהאתר בוער בעירה פנימית "ללא הצתות" ומזהם את היישוב שלנו.
ומה עם שאר האתרים? הרי ניתן להצית בכל נקודה באזור. המנהל האזרחי התחיל לפנות את זבלם של תושבי האזור החל מ-2026 וביצע מספר לא מבוטל של אכיפות בשטח, מעצרים והריסות אתרי פסולת קטנים שגם כן מהווים מפגע עבורנו. דבר שלא נעשה בהיקפים כאלו מעולם.
יותר מ -14 המצלמות שהקימו הפעילים בשיתוף המועצה מזהות שריפות כאלה ובעזרת בינה מלאכותית מקפיצים כוחות כיבוי ואכיפה למקום השריפה - אם פעם שריפה בבודרוס שמול שוהם בערה כשבוע ברציפות, היום המצלמות יזהו את השריפה מיידית ויקפיצו כוחות לנקודה שבממוצע תכובה תוך שעות בודדות. הרחפנים שהתחילו הפעילים והיום מפעילה המועצה מחפשים אתרים חדשים שצצים ככל שמתגלה עישון כלשהו על ידי המצלמות.
מפת התמצאות משרפות ומצלמות
ומה התוצאה?
נתוני הבנזן מראים ירידה של 80% בממוצע הלילי מאז דצמבר 2025. כמות ההצתות שנתפסות במצלמות ירדה אבסולוטית ממספר הצתות ביום למספר הצתות בשבוע. אבל לצערי, זה לא הסוף. אנחנו מבקשים סה"כ אוויר נקי, כמו כל ישוב אחר בארץ. בשוהם הממוצע הלילי בספטמבר 26 הינו 1.3 בנזן, עם פיקים של 4-7 כל לילה. בנתניה, תחנה מרכזית לצורך השוואה, הממוצע בלילה הינו 0.6. למה נתניה? סתם, תעשו אתם השוואה מול כל תחנה אחרת בארץ בגוגל וקצת ג'יפיטי. ואני מזכיר, מדובר בתחנה מרכזית נתניה. אחסוך לכם השוואה מול התחנה בקיבוץ נחשולים או קרית טבעון, זה יכאב.
"בעיית המייל האחרון". על מנת לסיים את המלאכה ולהוריד גם ה20% האחרונים נדרשת עבודה ארוכה ומאומצת יותר מכל העבודה שנעשה עבור הורדת ה80% הראשונים.
מה עושים מכאן?
תושבי שוהם והמועצה שלה חייבים להכיר בהיותנו ישוב גדר שסובל מהמפגע הזה - ולהקצות משאבים כלכליים וציבוריים מתאימים - לאורן זמן. התושבים של שוהם הרימו קול צעקה מעורר השראה וחסר תקדים בתחילת השנה, אך תושבים עסוקים בענייני יומם ואינם יכולים להחזיק צעקה כזאת לאורך זמן. כדי לסיים את המלאכה הרשות שלנו חייבת לעשות יד אחת עם המדינה ולפתור את הבעיה עד סופה.
יאמר לזכות מועצת שוהם שעשתה מעבר לכל הרשויות באזור, בולטת היעדרותה מועצת חבל מודיעין אשר בתחומה המושבים בית נחמיה, כפר טרומן וחדיד שיושבים בלב האירוע בדומה לשכונת הדרים.
מועצת שוהם וראש המועצה דפנה רבינוביץ הופיעה בתקשורת , הופיעה במספר בועדות בכנסת בנושא ואף ביקרה באתרים בשטח. מועצת שוהם מתעקשת מול המדינה לשמור על תחנת הניטור בשוהם, מממנת באופן פעיל את מערך המצלמות שהקימו התושבים, מפעילה רחפנים לחיפוש עבור אתרים חדשים, מפעילה את המוקד העירוני לדיווח עבור אירועי שריפות, שומרת על קשר עם המנהל האזרחי, מכנסת אירועי חשיבה ואולי הכי חשוב – מנהלת תהליך משפטי בבג"ץ אל מול המדינה בנושא, ובאחריותה לנצח.
אבל, לצערי כל זה לא מספיק - על המועצה ליזום יותר על מנת למגר את הבעיה עד סופה. כחלק מההבנה שתמיד נהיה ישוב גדר והפלשתינאים תמיד יישארו אותם פלשתינאים, נדרש בעל תפקיד לנושא במשרה מלאה באופן קבוע. עשרות מתנדבים משוהם מנצלים כל שעה פנויה ביום אחרי ההרדמות ולפני השינה ולעיתים על חשבון עבודתם כדי לקדם את המאמץ למיגור התופעה לחלוטין כדי להשלים את אותם 20% וכדי שכמובן שלא נחזור אחורה לדצמבר 25. ראש המועצה הנוכחית וגם הבאה אחריה, טוב ככל שיהיה, לא יכול להחזיק נושא מורכב כל כך לאורך זמן. ולצערי, נדרש אורך זמן, כמה שנים קדימה לפחות. תחשבו על זה: האם היינו מגיעים למצב של אתר פסולת לא חוקי, הכי גדול בארץ, בחצר האחורית שלנו (נעלין) אם היה בעל תפקיד במועצה, כבר לפני כשלוש שנים?
אוקי, אבל מה תפקיד הפרויקטור?
מניעה במקור - היכרות השטח ומעקב רציף אחר אתרים חדשים, ניהול מערך הניטור (רחפנים ומצלמות), קשרים עם כב"א, המנהל האזרחי והצבא, קידום האינטרסים הישובים בכנסת ובממשלה, סגירת מעגל במקרה של הצתות.
התמגנות ופתרונות הנדסיים - קידום פתרונות הנדסיים שיקלו על תושבי היישוב, מסננים, הסטת עשן, מערכות אורגניות. לאחרונה המתנדבים והמועצה בוחנים תוכנית להצבת מפוחי ענק בערוצי הנחלים, הנושא דורש ניהול פרויקט מסודר ועלויות גבוהות.
התגוננות - התראות יישוביות בעת זיהום חריג, מתן מענה למערכת החינוך, מעקב רציף אל מול המשרד לאיכות הסביבה, עדכון תושבי הישוב.
אין ספק, נדרש אדם מקצועי, מנוסה, שהנושא יקר לליבו ברמה האישית ומסוגל להניע תהליכים ברמת הארצית. יעדי ההצלחה שלו זמינים בתחנת הניטור היישובית.
חברים, שוהם היא הביתה שלנו. מלבד נושא איכות החיים שנפגע, מדובר בסכנה בריאותית, והאמת? איני יודע את חומרתה. אני רק יודע שזאת לא השוהם שאני זוכר.
כבר עשינו שינוי מטורף, אפשר, צריך וחייב להשלים אותו.
|
