רותם זהבי - הצנחנית שלנו במבצע "ברק השמיים"

רס"ל רותם זהבי משוהם, נבחרה להשתתף כחברה במשלחת הישראלית שלקחה חלק במבצע היסטורי המרגש

פורסם בתאריך: 03/08/2021 12:07

במהלך חודש יולי, במסע שארך חמישה ימים, התקיים בסלובניה, מבצע צבאי ייחודי בשם "ברק השמיים". המבצע התקיים במלאת 100 שנה להולדת הצנחנית העברית הראשונה חנה סנש, בהשתתפות לוחמי חטיבות הצנחנים והקומנדו של צה"ל וצנחנים מארבע צבאות שונים - הונגריה, סלובניה, קרואטיה ואנגליה, ששחזרו את צניחתם ההרואית של חנה סנש ועשרות מחבריה ליישוב העברי, סמוך למקום הצניחה המקורי. שמו של המסע ההיסטורי -"ברק השמיים", הוקדש לשירה של סנש, "הליכה לקיסריה".

בין 107 הצנחנים, חברי המשלחת הישראלית, בסדיר ובמילואים, השתתפה גם רס"ל רותם זהבי, תושבת שוהם, קמב"צית יחידת צניחה בזרוע היבשה.
 

רותם  (22,) בתם של גלית ודרור, בוגרת תיכון שוהם, התגייסה לתפקיד מדריכת צניחה בנובמבר 2017.
לפני גיוסה לצה"ל חלמה רותם להגיע לתפקיד, וכשקיבלה את המיון התרגשה מאוד לקראתו. לאחר תקופת הכשרה: טירונות וקורס, שירתה כמדריכת צניחה. בתום השירות הסדיר, החליטה לחתום קבע ולהמשיך לשרת בצבא בתפקיד משמעותי וחשוב. בשירות הקבע שלה היא משרתת כקמב"צית יחידת הצניחה, במסגרת תפקיד זה היא אחראית על השליטה ביחידה ועל אבטחת המחנה. רותם מספרת שהיא אוהבת את עולם הצניחה: "בזכות הלמידה המתמשכת והמקצועיות הגבוהה ביחידה, אני יודעת בדיוק מה לעשות ואיך להעביר את המידע לחיילים על מנת לא לסכן את עצמם ואותי. האתגר המרכזי הוא אמנם פיזי, אך אתגר נוסף הוא לרכוש את אמונם וכבודם של החיילים, גם בלי  להפעיל את סמכות הפיקוד עליהם."

רותם מספרת על הרגעים לאחר ההודעה על בחירתה לייצג את צה"ל במשלחת הצנחנים במבצע: "כשקיבלתי את ההודעה, התרגשתי מאוד. עבורי זה לא היה עוד מסע של "עדים במדים", זהו מסע שהאופי שלו שם דגש על צנחנים וצנחניות, משהו שאני חיה ונושמת כבר ארבע שנים. הרגשתי שזוהי זכות עצומה לקחת חלק באירוע ההיסטורי הזה. להיות אישה צנחנית, תפקיד שהוא עדיין במיעוט ביחס למספר הגברים, ולצנוח במבצע שכולו לזכרה של הצנחנית הישראלית הראשונה, הוא עבורי דבר גדול, תחושת השליחות היא אדירה".

ביום הטיסה המיועד, לרס"ל זהבי היה תפקיד משמעותי בצניחה: במטוס עליו עלתה עם הצנחנים, היא הייתה אחראית לשלח את כל הצנחנים, ולאחר שאלו קפצו מהמטוס, הייתה האחרונה לקפוץ, מגובה 1,000 רגל.  

על תחושותיה מעל אדמת סלובניה, כמה עשרות ק"מ מנקודת הצניחה המקורית של חנה סנש  וצנחני היישוב העברי, היא משתפת: "עוד לפני השילוח, בזמן הטיסה, הייתה לי הזדמנות לסקור את כל המקומות בהן צנחה חנה סנש. היא צנחה בתוך יער סבוך, בלילה חשוך אל הלא נודע., חשבתי עליה ועל הצנחנים - להוריד את הכובע בפניהם. אנחנו צנחנו כמובן, במישור ובתנאים בטוחים. באותם רגעים במטוס הציפה אותי תחושת מלאות וחיבור למדינה. צנחני היישוב העברי לא היו בהכרח ציונים, חנה סנש לא גדלה בבית ציוני ואפילו בזה לציונות, למרות זאת היא החליטה שהיא עולה לארץ, מתגייסת לצבא כובש ומתנדבת לצנוח במדינה שהיא ברחה ממנה. זה נגע לליבי, חיבר אותי למה שאני עושה בצבא והעניק לכך משמעות כפולה, הבנתי את גודל השעה".

הוריה של רותם הכירו בצבא ושירתו יחד ביחידת ״ניסויים״ שכיום כבר לא פועלת. היא מספרת שהם מאוד התרגשו: "מבחינתם כל פעולה ויוזמה שמחברת לעם היהודי ולמורשת שלנו, היא מבורכת. כשיצאתי למסע בפולין דאגתי לתעד עבורם את המסע ולחבר אותם לכל מה שעברתי, כך היה גם במבצע "ברק השמיים", אני חושבת שהם התרגשו אולי יותר ממני ומאוד גאים".