ואלו שמות בני שוהם

אלו הם חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה, מבני ותושבי שוהם. נזכור אותם לעד

פורסם בתאריך: 27/04/2020 16:46

---

 לזכרם של בני ותושבי שוהם חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה:

יובב לוי

בן יוסף וכוכבה, נולד בי"ט בתשרי תשמ"ד, (25.09.1983), בתל אביב.

בחג פורים, י"ג באדר תשנ"ו, (04.03.1996), נסע יובב עם חברו הטוב קובי זהרון לדיזנגוף סנטר בתל אביב לטייל שם במשך שעה אחת, והבטיח לחזור בשעה 16:30. בשל דייקנותו והבטחתו לחזור בזמן, יצאו שני החברים בשעה 15:50 לכיוון תחנת האוטובוס, בדרכם לחזור לבתיהם. בשעה 16:00 פוצץ מחבל-מתאבד מטען, שנשא בתיק יד, בעת שעבר במעבר חצייה ברחוב דיזנגוף פינת רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. רבים נפגעו, 13 אנשים נרצחו בפיגוע. יובב, שעמד בסמוך למעבר החצייה, נפצע אנושות. הוא נפטר מפצעיו בשעה 23:00 בבית-חולים איכילוב.

יובב היה בן 12 וחצי שנים במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ירקון.
מרכז ספורט על שמו של יובב הוקם ביישוב שוהם. מדי שנה נערך טורניר כדורסל לזכרו

יפעת נאור

בת רחל ודוד. נולדה ביום ז' באדר תשל"ז (25.2.1977) בתל אביב.

בתחילת אוגוסט 1995 התגייסה יפעת לצה"ל, עברה קורס מחשבים והיתה למדריכה. במסגרת תפקידה ביקרה יפעת במספר רב של מוצבים מצפון הארץ ועד דרומה ולא נרתעה מן הנסיעות הארוכות, שעות הפעילות הממושכות והעבודה הקשה. לאחר תקופה קצרה הפכה יפעת למש"קית רישום במפקדת קצין תחזוקה ראשי, וגם מתפקיד זה נהנתה הנאה רבה. במהלך שירותה למדה יפעת לבחינות הפסיכומטריות ותכננה להמשיך ללמוד, לטייל בעולם, ולהקים משפחה חמה ואוהבת. למרות העובדה שעברה בהצלחה את מבחני הקצונה הקשים, ויתרה יפעת על קורס הקצינות, והעדיפה להמשיך ולבצע את התפקיד שאהבה בכל לבה ואשר גרם לה לתחושת סיפוק וגאווה. יפעת תוארה על ידי מפקדיה כחיילת מסורה, שבלטה בשאיפתה למצוינות, גילתה מיומנות ויוזמה יוצאת דופן במילוי תפקידה, ואף היתה מועמדת לקבל על כך פרס מטעם ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

יפעת נפלה בעת מילוי תפקידה, ביום ד' באדר א' תשנ"ז (11.2.1997), כאשר נהג אוטובוס ערבי התנגש בזדון במכונית בה נסעה. עמה נהרגו סגן עינת רחמן, רב"ט יהב חבשוש ורב"ט רינת פרחי. יפעת הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, בתל אביב. בת עשרים היתה בנופלה. הותירה אחריה הורים, אח ואחות.

שרית שניאור סניור

בתם הבכורה של זהבה ושמעון. נולדה ביום י' בתמוז תשמ"ד (10.7.1984) ברמלה. אחות לחן, יובל ותאיר.

שרית התגייסה לצה"ל ב-26 בינואר 2003 ושובצה בקורס תצפיתניות במודיעין שדה. בקורס היא פרחה, בגרה והתחזקה, וזו הייתה אחת התקופות המאושרות בחייה. בגאווה הייתה מגיעה הביתה עם רובה האם-16 על כתפה. בטקס הסיום של הקורס שמעו הוריה על כך שהיא רוצה לשרת בעזה. "ביקשתי ממנה שתוותר, שתשרת בגיזרה הצפונית ..." סיפר אביה שמעון. בתום הקורס הוצבה שרית על פי בקשתה בגזרת עזה, במוצב נחל עוז. שרית חשה שהיא תורמת, כהרגלה, והייתה מרוצה. להסמכה בעמדת התצפית התייחסה כהרגלה כאל מבצע וסיימה אותו מהר מאוד, בזכות כושר תפיסה גבוה. חברותיה ומפקדיה מספרים על הדרך הייחודית שבה למדה את תפקידה, כשהיא יוזמת סיורים להכרת הגזרה.

ביום שישי ה-24.10.2003 בשעה 04.00 לפנות בוקר חדר מחבל לבסיס בנצרים בחסות הערפל והחשכה, ופתח באש לעבר מגורי החיילות והשליך רימונים. שרית, שהיתה כוננת באותה עת, עלתה לחדרה דקות ספורות קודם לכן, יצאה לשמע קולות הירי ונהרגה מירי המחבל. כוח מגדוד "שמשון" ביצע מרדף אחרי המחבל והרגו כמאתיים מטר מהבסיס.

שרית שניאור נפלה במהלך פעילות מבצעית בנצרים, ביום כ"ח בתשרי תשס"ד (24.10.2003), בת תשע-עשרה ושלושה חודשים הייתה בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי ברמלה. הותירה אחריה הורים ושתי אחיות. הועלתה לדרגת סמל לאחר מותה. אחותה תאיר נולדה כשנתיים לאחר מותה.

בפיגוע נהרגו גם סמל-ראשון אלון אברהמי וסמלת עדי אוסמן, ונפצעו חיילת וחייל.

אחיעד-משה רובנר

בן יעל צימט-רובנר ומיכאל בן יוסף (יוסף לניאדו). אחיעד משה נולד בפתח תקווה ביום צום גדליה, ג' בתשרי תשנ"א (22.9.1990). בן בכור במשפחה,

אח בכור לאביבית-שרה.

אחיעד סיים שנת לימוד בישיבה, ובחודש אוגוסט 2009 התגייס לצה"ל. הוא שירת בחיל השריון כטען קשר בצוות לוחמים בטנק, בגדוד 9 של חטיבה 401.

אחרי שנה כשריונר נשלח אחיעד בשנת 2011 לקורס קציני שלישות, וסיים כמצטיין מופת בשלושה שלבים: בהכנה לקצונה, בבה"ד 1 ובהשלמה החילית.

סגן משנה אחיעד נפל בעת מילוי תפקידו בבסיס בבית אל ביום ז' באלול תשע"א (5.9.2011). בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בסגולה, פתח תקווה. הותיר הורים, שתי אחיות ואח.

ביום 19.7.2012 נחנך בגן החבל בשוהם "מצפה אחיעד", אשר הוקם על ידי המשפחה והיישוב. במקום, לצד ספסלים לישיבה ולמנוחה, נקודת תצפית מעוצבת הצופה באופן פנורמי לעבר גוש דן. בסמוך לתצפית ניצב גל-עד מאבני גיר ובזלת המספר על אחיעד.

שיר – לאה שולמית מונזון

בת תמר ויוסף. נולדה בט"ז בניסן תשנ"ח (12.4.1998) בשוהם. ילדה שנייה במשפחה, אחות של יאיר, אריאל ואביתר.

שיר גדלה בשוהם. למדה בבית הספר היסודי "אבני החושן", הייתה פעילה בתנועת "בני עקיבא" והדריכה כמדריכת חוץ בסניף בבית עריף. בתיכון למדה ב"אולפנית ישורון" בפתח תקווה, וסיימה בהצטיינות את לימודיה במגמות מוזיקה וביולוגיה. לאורך כל שנות לימודיה הרבתה להתנדב במסגרות שונות בתוך שוהם ומחוצה לה.

באוגוסט 2017 התגייסה לצה"ל והתנדבה לשרת כלוחמת בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. אחרי שסיימה את תקופת ההכשרה יצאה לקורס מ"כים (מפקדי כיתות) ושירתה כמפקדת. לכל אורך שירותה בלטה ביכולתה לשלב בין העולמות, בין אורח חיים דתי לבין שירות צבאי כלוחמת, בין עדינות ונשיות לבין אקטיביות ונכונות למאמץ פיזי.

סמל שיר לאה שולמית מונזון נפלה בעת שירותה, ביום כ"ה באלול תשע"ח (4.9.2018). בת עשרים בנופלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בית עריף הסמוך לשוהם.

שני רהב

בת לאה וצבי. נולדה ביום י"ז באלול תשל"ו (12.9.1976) ברמת גן. בת שלישית למשפחה בת שלוש בנות.

בתום הטירונות הוצבה לשרת בחיל האוויר ביחידת בקרה, בתפקיד מבצעי הדורש רמה גבוהה ויכולת מקצועית. היא אהבה את תפקידה ומילאה אותו במקצועיות, באחריות ובמסירות. היתה מקובלת מאוד מבחינה חברתית ופעילה בארגון ערבי היחידה ובאירועי חינוך ותרבות ואף השתתפה בהם בשירה ובמשחק. שני זכתה במקום השני בתחרות זמר של כשרונות צעירים, שנערכה בבסיס.

ביום י"ב בטבת תשנ"ו (4.1.1996) נפלה שני בעת מילוי תפקידה, בתאונת דרכים. שני הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. בת תשע עשרה היתה בנופלה. הותירה אחריה הורים ושתי אחיות - ענבל והדס.

(סיפור חייהם של הנספים - מתוך אתר יזכור)