תיק תקשורת ראיון עם אליענה פישלר, סמנכ"ל תקשורת של התעשייה האווירית

אליענה פישלר היתה בעלת משרד תקשורת ויח"צ עצמאי כאשר נבחרה לתפקיד סמנכ"ל התקשורת של התעשייה האווירית. את החופש החליף תפקיד תובעני, את הלקוחות המוחצנים החליפו מפעלים סודיים והאתגר שהוצב לה, למתג את התעשייה האווירית ולהפוך אותה נגישה לכווולם, הוא חתיכת תיק. בשלוש השנים האחרונות, התעשייה האווירית פתוחה לרשתות החברתיות ובקרוב תוכלו להתעדכן על הטילים החדשים של מדינת ישראל בטוויטר. איך זה בדיוק עובד? מאת: גאילי שיף

פורסם בתאריך: 16/10/2016 10:00

נכתב על ידי

גאילי שיף

בתעשייה האווירית בישראל, השם עמוס הוא לא שם של עובד מעבדה או מהנדס. בחודש האחרון ‘עמוס’ הוא טראומה, ממנה ייקח זמן רב להתאושש. לוויין התקשורת המתקדם של ישראל, 'עמוס 6', פרי פיתוח וייצור ישראליים התפוצץ על כן השיגור בארצות הברית ואיתו התפוצצו 5.2 טון של תקוות וציפיות, כספים וטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם. מדובר באירוע לאומי ובינלאומי כאחד וחדר התקשורת של התעשייה האווירית (תע”א) עבד סביב השעון בניהול המשבר. אליענה פישלר, סמנכ”ל התקשורת של תע”א, לא ישנה כמה לילות.
עד כמה הפגיעה היתה קשה?
ה'עמוס 6' הוא פאר הטכנולוגיה הישראלית ומוצר דגל שלנו. מבחינה מקצועית, כאנשי תקשורת, יש שעוברים חיים שלמים מבלי להתמודד עם אירוע תקשורתי בסדר גודל כזה. זה אירוע ברמה לאומית ובינלאומית ועבדנו ללא הפוגה בימים הללו. זה היה אירוע כואב מאוד לחברה ולי, כסמנכ”לית תקשורת, היה תפקיד בניהול הקשר עם גופי התקשורת בארץ ובעולם, בהעברת מידע אודות האירוע ומשמעותו וגם מעבר לכך, לנצל את המודעות הגבוהה לנושא כדי להעביר את המסר המרכזי של תע”א, שלוויינות תקשורת אזרחית הוא אסטרטגי מבחינת מדינת ישראל. החשיבות העצומה של הפרויקט עברה היטב ואני מאמינה שההבנה היום היא, שנושא פיתוח לווייני תקשורת הוא בעדיפות לאומית גבוהה ביותר”.

עד לפני שלוש שנים, אליענה פישלר, 44, לא היתה מאמינה שתנהל שיחה בנושא שיגור לוויינים או פיתוח טילים מתקדמים. היא גדלה במשפחה דתית בהתנחלות עפרה שבגבול הרי בנימין והשומרון, למדה בתיכון “חורב” הדתי בירושלים ושירתה בחיל חינוך בצבא. אמנם היא היתה אחת משתי הבנות היחידות בכיתתה שבחרה בשירות צבאי ולא בשירות לאומי, אבל לא היתה בכך התרסה. אחרי השחרור למדה לתואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת והמשיכה ללימודי תואר שני במנהל עסקים, מתוך כוונה לשלב עיסוק בתקשורת עם עולם התוכן של שוק ההון וכך עשתה. במשך עשור עבדה בתפקידים בתחום השיווק והתקשורת בשוק ההון, כאשר בתפקידה האחרון היתה הדוברת של הבורסה לניירות ערך. לאחר מכן, פנתה לשוק הפרטי ופתחה משרד עצמאי ליחסי ציבור, שבו התמקדה בשוק ההון והפיננסים. בין לקוחותיה היו בנק ירושלים ופירמת רואי החשבון BDO.

איך מיח”צ בתחום הפיננסים מגיעים לתעשייה האווירית?

“ראיתי את המכרז לסמנכ”ל תקשורת/דובר לתע”א והחלטתי להגיש את המועמדות שלי. זו היתה החלטה לא טריוויאלית מבחינתי, הייתי במקום מאוד נוח ובמסלול שהוא המגרש הביתי והמוכר שלי ובכל זאת, החלטתי לגשת. מהרגע הראשון היה ברור שזו הזדמנות חד פעמית, אין הרבה מקומות כמו תע”א בישראל. העוצמה, הגודל, המרכזיות של התעשייה בביטחון המדינה ובכלכלה של ישראל, כל אלו גורמים לה להיות מאוד ייחודית ובשביל תפקיד כזה, שווה לעשות את השינוי”.

אליענה נגשה למכרז ובתום תהליך שארך כ-9 חודשים, קיבלה את התשובה החיובית. היא סגרה את הפרקטיקה הפרטית, העבירה את מרבית פעילות משרדה למשרד אחר בתחום. עצם בחירתה של דוברת חיצונית לתע”א, אומרים בכירים בתחום, מעידה על רוח חדשה ושינוי כיוון בתע”א. ‘היתה ציפייה לחילופי דורות בתע”א’, אומר בכיר בתע”א, ‘בשלה העת לעשות את המעבר מחברה סגורה לחברה שעובדת במציאות של תקשורת רב ערוצית. המינוי של פישלר הוא אחד הצעדים בכיוון, יחד עם גיוס צעירים ואנשים מחוץ למערכת לתפקידי מפתח בארגון’.

הגעת לתפקיד כשאת לא מכירה את הארגון בכלל, לא מתמצאת בנושאים שבהם המערכת פועלת. איך ניסחת את האתגר והיעדים שלך עם כניסתך לתפקיד?

“אכן הגעתי לתפקיד בלי רקע והיכרות מוקדמת של תע”א. במהלך כל תהליך הבחירה, שארך כאמור 9 חודשים, למדתי את הנושא וכשהגעתי לתפקיד כבר הכרתי את המערכת וידעתי מה אני אמורה להביא לכאן. הטיקט שעליו הגעתי היה לסייע בחיזוק התדמית של התע”א והמודעות לפעילותה בקרב קהלי היעד בארץ ובחו”ל ונרתמתי לבנייה של כל מערכת התקשורת באוריינטציה זו”.

נראה שבכל הקשור לקהל הרחב, צריך להתחיל את בניית התדמית במילים: “תעשייה אווירית היא לא תע”ש”, נכון?

“מצחיק, אבל גם קצת נכון. לעיתים יש בציבור הרחב בלבול כלשהו, מאחר ומדובר בתעשיות שעוסקות במוצרים צבאיים וחלק מהעבודה שלי הוא ליצור את הבידול. התעשייה האווירית זו חברה ששומרת על רמות גבוהות של רווחיות כבר 20 שנה, זו החברה הגדולה ביותר בישראל, עם 15,000 עובדים בארץ. היא גם חברת ההייטק הגדולה בישראל, עם 6,000 מהנדסים ומכירות שנושקות ל-4 מיליארד דולר בשנה, כאשר 80% מהפעילות שלנו היא לייצוא ו-%20 אחוז מיועדת לשוק הביטחוני בארץ. יש לנו גאוות יחידה והתעשייה  האווירית יודעת את תרומתה הגדולה לכלכלה בישראל. אמנם זו חברה בבעלות ממשלתית
מלאה, אבל בשונה מחברת החשמל או מקורות, אין לה מונופול על שום משאב ממשלתי, היא מתנהלת כחברה עסקית לכל דבר ועניין ומצליחה לייצר הצלחות ופיתוחים טכנולוגיים ברמה עולמית ולהתחרות בשווקים עולמיים מול חברות פרטיות ולהביא רווחים”.

אתם חברת הייטק בינ”ל, עם משכורות של עובדי מדינה. איך שומרים על ההון האנושי ומגייסים את הטובים ביותר, כאשר החברות האחרות בשוק הפרטי יכולות להציע משכורות מפנקות, תנאי עבודה חלומיים, אופציות ודיבידנדים?

“ההון האנושי של התע”א הוא העיקר והוא נקודת העצמה שלנו. ואכן, האתגר שלנו הוא בגיוס הטובים ביותר ושמירה על המשאב האנושי. יכולת התגמול שלנו מוגבלת ואנחנו צמודים לטבלאות השכר הממשלתיות ולמרות כל זאת, אנחנו רואים באופן עקבי את המצטיינים ביותר בתחומם מגיעים אלינו ולא רק מגיעים, אלא גם נשארים. התע”א מצליחה לשמר את כח האדם שלה, גם מול כל הפיתויים בחוץ וזה הדהים אותי כשהגעתי לכאן. מהנדסים צעירים נשארים לעבוד במשך שנים, בעוד חבריהם עוברים ממקום עבודה אחד לשני בשוק הפרטי. נוצרה כאן סביבת עבודה מאוד מגובשת ומעורבת וזה בא לידי ביטוי בכך שעובדים מביעים את דעתם בכל עניין ויש דיאלוג מתמיד בכל רמות העובדים.  כאשר אנחנו שואלים, מה מחבר ומשאיר אתכם איתנו, התשובה היא תמיד העניין והאתגר בעבודה. אפשר לעבוד בחברת סטארט אפ כזו או אחרת, אבל באף חברה לא תהיה לך הזדמנות כמהנדס או מפתח, להיות בליבת בטחון המדינה ולעסוק בפיתוחים ברמה כל כך גבוהה. יש כאן דברים שנראים כמו מדע בדיוני מרוב שהם מתקדמים, ממש מעיפים את המוח. עבור אנשי הייטק, עבודה בתע”א זו הזדמנות לעשות דברים שאין סיכוי שיגיעו אליהם בשום מקום אחר”.

התע”א מורכבת מ-6 חטיבות: 3 מהן צבאיות, 2 אזרחיות וחטיבת הנדסה אחת. החטיבה הצבאית הראשונה עוסקת בפיתוח טילים וחלל, כאשר מוצריה הידועים הם ‘חץ 2’ ו’חץ 3’, ‘ברק 8’ לווייני תצפית של מערכת הביטחון ולווייני התקשורת בשירות אזרחי כדוגמת ‘עמוס 6’ ומערכות טילים נוספות. החטיבה השנייה היא חטיבת כלי טיס צבאיים והיא מייצרת מל”טים (מטוס ללא טייס). המל”ט הראשון בעולם יוצר בתע”א. בחטיבה, העוסקת ברובוטיקה צבאית ואזרחית, מייצרים כטב”מים (כלי טייס בלתי מאוישים) ומשביחים כלי טיס צבאיים. בין השאר, החטיבה בונה את הכנפיים של ה-F35, מטוס הקרב החדש והמתקדם בעולם שמיוצר בארה”ב. החטיבה השלישית היא חטיבת אלתא והיא בית המכ”ם של ישראל שם מיוצרת גם מערכת ‘כיפת ברזל’. אלתא עוסקת גם בלוחמה אלקטרונית וסייבר.
למרות הסודיות שאופפת את התעשייה הביטחונית בישראל, החטיבות הצבאיות של תע”א מייצרות הרבה מאוד כותרות והרבה מוצרים מוכרים.
“מוצרי הדגל שהזכרת הם אכן בחזית הטכנולוגיה, אבל ברור שעל חלק גדול מהמוצרים שמיוצרים בתע”א אי אפשר בכלל לדבר, כך שמה שהוזכר כאן הוא מאוד מרשים ועדיין, רק קצה קצהו של העשייה”.
תפתיעי אותי במוצר שלא היה לי מושג שמייצרים בתע”א.

“החטיבה האזרחית הראשונה של תע”א מייצרת מטוסי מנהלים. בישראל מייצרים מטוסי מנהלים מ-א’ ועד ת’. הייצור נעשה בארץ והמטוסים משווקים על ידי חברה אמריקאית. מפתיע?”

בהחלט.
החטיבה האזרחית השנייה היא חטיבת בדק. זו החטיבה הראשונה שהוקמה בתע”א והיא הוקמה על ידי שמעון פרס ז”ל וכיום עוסקים בה בתחזוקה של מטוסים והסבתם של מטוסי נוסעים למטוסי מטען ותדלוק. חטיבת ההנדסה היא החטיבה השישית והיא מורכבת רובה ממהנדסים המתכננים את הדור הבא של המוצרים של תע”א.

האם מדובר במפעלים שונים, כאשר כל אחד מהם עובד בתחומו באופן עצמאי?

“תע”א היא בית מערכות וזו התפיסה שלנו שמובילה את העבודה בסינרגיה בין המפעלים. לכל מפעל יש ייחוד והתמחות, אבל לא פעם חטיבה אחת מתכננת מוצר ומשמשת כקבלן ראשי ורוכשת מערכות ותתי מערכות מחטיבות אחרות. כל מפעל/חטיבה מתנהלים כיחידת רווח בפני עצמה והמפעלים עורכים חוזי רכישות ביניהם, אבל בסופו של יום, הראייה היא של ישות אחת ויש לנו יתרון עצום בכך שיש לנו גישה לכל כך הרבה מידע ויכולות באותו תחום. זו אחת מנקודות העוצמה של התע”א בייחס לחברות אחרות בעולם”.

איך תע”א יכולה לפתח כלי נשק או מערכת איסוף מודיעין ולמכור אותו למדינה אחרת? האם אנחנו לא חוששים שאותו מוצר יופעל נגדנו? האם המדינות האחרות לא חוששות שאנחנו נתקין אמצעי ריגול במוצרים שאנחנו מוכרים להן?

“למשרד הביטחון יש אגף פיקוח שאחראי על כל נושא הייצוא בישראל וכל מהלך שיווק ומכירה של המערכות שלנו מפוקח על ידו. כל השאלות שהעלית נלקחות בחשבון וכמובן שיש חוזים מאוד מורכבים ומדינות שאנחנו לא מוכרים להן מוצרים ודואגים שמוצרים שלנו לא יגיעו אליהן. גם לקונים שלנו יש אמצעי פיקוח ובקרה וגם הם דואגים לביטחון שלהם ואנחנו מודעים לכך. לתע”א יש שם טוב בענף כבר שנים ארוכות ולא בכדי”.

עבדת במשך שנים בתחום הפיננסים ועכשיו את בענייני טילים ומערכות הגנה. עד כמה השינוי הזה השפיע על חייך המקצועיים והאישיים, עכשיו כשאת עובדת מערכת וכבר לא עצמאית כשהיית?

“עזבתי את תחום הפיננסים ואני בעולם תוכן שונה מאוד. עדיין, התפקיד שלי נשאר אותו הדבר, אני זו האחראית על הדרך והאופן שבו החברה שאני מייצגת פוגשת את המרחב הציבורי שבו היא מתנהלת. אנחנו חיים בחברה שמוצפת במידע ואינפורמציה ברוויה עצומה וחברה שלא לומדת לנהל את התהליכים התקשורתיים שלה, התהליכים מנהלים אותה. על ידי ניהול נכון של המידע, החברה משיגה כלים עוצמתיים שמקדמים את מטרותיה.

מבחינה זו, התפקיד נשאר אותו התפקיד. מה שהשתנה הוא הידיעה שאני חלק ממערכת כל כך גדולה וחשובה והערך שבה מרתקים אותי”.
כדוברת וסמנכ”ל תקשורת בחברה עם אוריינטציה ביטחונית, מהו קהל היעד שלך, למי את פונה?

“העבודה שלי מתנהלת מול התקשורת הישראלית והבינ”ל, כאשר בתקשורת הישראלית המטרות שלי הן לדברר את התעשייה האווירית, להגביר את ההיכרות עם הדברים שנעשים כאן במטרה לסייע לנו לגייס  את הטובים ביותר לעבודה אצלנו. מול מקבלי ההחלטות והגופים הרגולטוריים במדינה, התפקיד שלי הוא להאיר את התרומה של תע”א למדינה ולקדם את המטרות והצרכים שלנו מולם. אני עובדת מול כתבים צבאיים, כתבי תעשייה, כתבי טכנולוגיה ומדע ועיתונות כלכלית, לכל אחד מהם יש עניין בעבודה שנעשית כאן. אם פנינו להנפקה עתידית, כפי שמדברים, אזי שוק ההון צריך להכיר אותנו וכמובן, הציבור הרחב – אנחנו עוסקים במערכות שבזכותן הציבור יכול לישון בשקט בלילה ועל אף שרוב העשייה פה היא סודית, את מה שאפשר גם צריך לספר. עברנו אירועים תקשורתיים גדולים, כמו ‘עמוס 6’, שמקבלים תהודה עצומה בתקשורת. הדברים שקורים כאן מרתקים את הציבור ואנחנו במגמת פתיחות והיפתחות ושיתוף.
מול התקשורת הבינ”ל, אני רואה את הפעולות שלי כתומכות מכירות. אנחנו מנהלים קמפיינים תקשורתיים נקודתיים ורחבים שאליהם נחשפים מקבלי החלטות בלמעלה מ-90 מדינות בעולם”. מאז שנכנסה לתפקידה, הנוכחות של תע”א ברשתות החברתיות התגברה מאוד. “זה הבייבי שלי”, היא אומרת, “אנחנו היום בפייסבוק, לינקדאין ועד סוף השנה אני מאמינה שנפתח דף פייסבוק בינ”ל וחשבון טוויטר”.

מה התפקיד של החשיפה ברשתות החברתיות, מה היא משרתת?

“החשיפה עצמה היא המטרה, כאשר קידום ובניית התדמית הם המניע. דרך הרשתות החברתיות, כל מי שרוצה יכול להיחשף לעבודה שלנו, למוצרים שלנו ויש לנו במה להתגאות. הגברת השקיפות היא אחד היעדים המרכזיים של תע”א בעבודת התקשורת ומי שהתווה את הדרך מבחינה זו הוא המנכ”ל יוסי וייס. התפקיד שלי הוא לעשות את המעבר מחברה שיש לה DNA צבאי, סגור, חשאי, לעולם החדש שבו המידע עובר לקהל לא מוגבל. המטרה שלי היא לקדם את ההיכרות איתנו, לבסס את החשיבות של הפעילות שלנו והתרומה של תע”א למדינה. חשוב ליצור את החיבור בין הפרויקטים הגדולים שלנו והשם של תע”א, ליצור שיוך וזיהוי ולתת למובילי הפרויקטים את הקרדיט שמגיע להם. אנחנו חושפים יותר שמות, יותר אנשים, הופכים את תע”א לנגישה יותר”.
עוד פרויקט דגל בהובלתה, הוא פרויקט ‘מהנדסות העתיד’ שסוקר בעיתונינו. “הפרויקט מקבץ 100 בנות מצטיינות בתחומי המדעים שעברו תהליך לחניכה בתע”א על ידי מהנדסות שעובדות כאן. הפרויקט הזה קיבל חשיפה מאוד גדולה בגלל החשיבות והמיוחדות שלו. אתגר שימור ההון האנושי ומניעת בריחת המוחות הוא אתגר לאומי ואנחנו נרתמנו לאג’נדה של קידום נשים ועידוד בנות לבחור במסלול הנדסי כקריירה”.

איך את רואה את המקום של סמנכ”ל תקשורת בחברה?

“חשוב לי שהמשרד הזה יהיה גוף שנותן שירות חזק לצרכי החברה והחטיבות. אנחנו במידה רבה כבר שם, אבל אני עובדת ומשקיעה הרבה תשומות בחיזוק התפיסה הזו אצל מנהלי המפעלים והחטיבות. אני רוצה שהם ייראו בנו מערכת תמיכה במהלכים שיווקיים ומכירתיים שלהם. זה מפעל מאוד וותיק ורבים מהעובדים מגיעים מרקע בטחוני. תפקידי לגלות בפניהם את הכח של התקשורת והיכולת שלה להשפיע כאשר היא מתווכת בצורה נכונה ויעילה”.
מחוץ לשעות העבודה הארוכות, לא נשאר לאליענה הרבה זמן פנוי. היא נשואה ואם לשלושה, מתגוררת בשוהם וחברה בקהילה הדתית ביישוב. היא ובן זוגה מתפללים בבית הכנסת בשכונת טללים ובמניין נחת רוח שהוקם ביישוב ושבהקמתו היא רואה “משב רוח מרענן ומתן מענה לצורך מתבקש”. לטובת הנפש, היא רצה קבועה בקבוצת הריצה אינטרוואל, “וזה בערך כל הזמן הפנוי שיש לי”, היא אומרת.

לא קשה לעבוד בעצימות כה גבוהה במשך שנים?

“אני כל כך נהנית מהעבודה, שהקושי מתגמד. לא הכל קל והארגון גדול ומורכב וזה טבעו של כל ארגון, אבל הערך של מה שנעשה כאן והמקום שניתן לי בתוך כל העניין, מרתקים אותי. קיבלתי רוח גבית חזקה בתור אישה במערכת ומההתחלה הרגשתי שהעובדה שאני אישה ושהגעתי מחוץ למערכת, פועלת לטובתי. בשלוש השנים האחרונות אני לומדת את המערכת ועדיין מגלה דברים חדשים ומסעירים שנעשים כאן. יש פה אדג’ טכנולוגי לא רגיל ורמת מקצועיות ויצירתיות שאין בשום מקום אחר. אני לא מצטערת שעזבתי את הפרקטיקה הפרטית, כי זה אחד התפקידים הטובים שיש בתחום התקשורת בארץ, כך שאני מרגישה שזכיתי”. ■

תושבי שוהם בתעשיה האויורית

אליענה היא לא תושבת שוהם היחידה שעובדת בתע”א.
לצידה עוד 318 עובדים תושבי היישוב:
17 מתוכם מנהלים בכירים
164 מהנדסים
51 עובדי ייצור
73 עובדי מנהל ושירותים
ו-8 סטודנטים.

בכירי תושבי שוהם בתע”א הם:
דורון חורש – מנהל דסק אסיה במטה החברה.
יהודה בכר – סגן סמנכ”ל משאבי אנוש.
סיגלית ארבל – מנהלת פיתוח עסקי במפעל להב.
ענבל קרייס - סגנית מנהל מפעל חלל ובעבר ראש פרויקט ‘חץ 3’.
רן ברייר - סגן מנהל מפעל להב בחטיבת כלי טייס צבאיים.
רפי שטופמן – מנהל שיווק דסק אסיה.
שלום חמי – סמנכ”ל ומזכיר החברה, הבכיר בחבורה.

עמוס 6

כחודש עבר מאז השיגור המיועד של ‘עמוס 6’ באתר קייפ קנברל בפלורידה. הלוויין הועבר לארצות הברית והיה מיועד לשיגור על ידי חברת spaceX, אולם הושמד כליל בפיצוץ של רקטת ‘פלקון 9’ עליו הוא נישא. לפיצוץ לא היה שום קשר ל’עמוס 6’ ושנים ארוכות של פיתוח וטכנולוגיות המתקדמות בעולם ירדו לטימיון באירוע הקשה הזה.

‘עמוס 6’ הוא לוויין תקשורת אזרחי מסדרת העמוסים, שייוצר על ידי התעשייה האווירית עבור חברת ‘חלל תקשורת בע”מ’. חברת ‘חלל תקשורת’ היא זו שמוכרת את השירותים של הלוויין לחברות אזרחיות כדוגמת YES, פייסבוק ועוד. כל חברה תקשורתית אזרחית יכולה לרכוש את שירותי הלוויין מהחברה.
‘עמוס 6’ הוא האחרון בקו היצור של משפחת העמוס: ‘עמוס 2’ ו’עמוס 3’ נמצאים באוויר, ‘עמוס 4’ לא שוגר לכתחילה ו’עמוס 5’ נרכש מחברה רוסית פרטית ולפני כשנה אבד איתו הקשר. בשנה הבאה צפוי ‘עמוס 2’ הוותיק לצאת מכלל שימוש. ‘עמוס 6’ היה הגדול והמתקדם ביותר שיוצר בישראל. הוא נבנה בטכנולוגיות מתקדמות ביותר וכן יש בו התאמות לשינויים טכנולוגיים עתידיים. הלוויין כלל מערכת הנעה חדישה וטכנולוגיות שתוכננו להיבחן לראשונה בתנאי חלל. הציפיות שנתלו ב’עמוס 6’ היו גבוהות.
הפיצוץ אירע לפני שהמוצר עבר ללקוח, על כן תע”א תשלם לחברת חלל תקשורת סכום המוערך בכ-200 מיליון דולר. את הסכום תשלם תע”א מכספי הביטוח, אבל הנזק מפיצוץ הלוויין הוא גדול בהרבה: חברת YES כבר הודיעה כי יתכן ובשנת 2017 תאלץ לצמצם שידורים בערוצים מסוימים. העסקה החלומית עם פייסבוק, שתכננה לחבר באמצעותו את אפריקה לאינטרנט, ככל הנראה אבודה. עבור תע”א, מדובר בעבודה של ארבע שנים מאומצות שירדה לטמיון. ברמה המורלית והטכנולוגית גם יחד, מדובר במכה קשה.
מקור הפיצוץ של הלוווין בתקלה שאירעה ככל הנראה במהלך תדלוק הרקטה, אם כי על פי הפרסומים האחרונים, נבדקת גם האפשרות של חבלה מכוונת ברקטת השיגור, על רקע יריבויות עסקיות. כך או כך, מדובר במכה עצומה לעולם הלוויין האזרחי בישראל.