תחלום גדול תגיע רחוק
ראיון עם כרמל לוטן כמה שהיא אוהבת לשחק על הבמה ועל המרקע - ככה היא הכי לא שחקנית במציאות.
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
גאילי שיף
בחיים האמתיים היא ישירה ופשוטה, לא מסתבכת ועם שתי רגליים על הקרקע. כרמל לוטן, שחקנית הסדרה המדוברת “נעלמים” בערוץ ניקולודיון, רצה למרחקים ארוכים ומכוונת גבוה. יש לה אמירה על החיים, על התווך שבין הפנטזיה למציאות וגם, כן, על תיכון שוהם
את הקריירה שלה, כרמל (23) התחילה רשמית בגיל 13. אבל את ההכנות, נראה שהחלה שנים לפני כן. “מגיל מאוד צעיר הייתי ילדת חוגים”, היא מספרת, “התחלתי בחוגי ריקוד שונים ומשם המשכתי לחוג דרמה בתיאטרון אורנה פורת שפעל בשוהם באותן שנים. מאוד אהבתי להופיע, המשכתי לפתח את תחומי אמנות הבמה בשיעורי שירה ודרמה פרטיים, עד שבגיל 12 התחלתי ללכת לאודישנים”.
את הדחיפה הראשונה לתחום קיבלה בבית. “אמא היתה רקדנית בעברה ומאוד עודדה אותי מגיל צעיר ללמוד ריקוד. אני לא יודעת אם היתה לה כוונה שאתפתח משם לכיוון המשחק, אבל משגיליתי נטייה ורצון לכך, היא היתה שם בשבילי במאה אחוזי תמיכה”. במשפחתה של כרמל, הספורט והתזונה הנכונה היו במרכז החיים, עוד הרבה לפני שהעיסוק בכך נעשה טרנדי. “אמא היא מורה לספורט ורכזת חוגי הספורט בחברה העירונית של שוהם. היא תמיד היתה מאוד ספורטיבית והמודעות לאכילה נכונה ופעילות גופנית טבועה בנו מילדות”.
איך זה בא לידי ביטוי אצלך?
“מגיל מאוד צעיר ידעתי לדקלם את פירמידת המזון, ידעתי מה נכון לאכול ומה השילובים המתאימים. תמיד היה לנו אורח חיים ספורטיבי בבית ואני ממשיכה בזה גם היום, עם מורה פרטית לספורט שאיתה אני עושה TRX, משקולות, שרירי ליבה. אני רצה ולאחרונה התחלתי לרכב על סוסים”.
את באמת מאוד מאוד רזה, האם זו המודעות לבריאות וספורט?
“ממש לא. תמיד הייתי מאוד רזה, עד כדי כך שבתור ילדה עשיתי דיאטות השמנה. אני שומרת על שגרת ספורט ותזונה נכונה לא כדי לשמור על המשקל, ממש לא! אני עושה את זה מתוך אמונה והבנה שזה אורח החיים הנכון והבריא לנו”.
היא גדלה בשוהם וכשהייתה בת 6, נפרדו הוריה ואביה עבר לגור בשדה ורבורג. כרמל ואחיה הצעיר ממנה בשלוש שנים, נשארו קרובים לאמא וגם לאבא. “אבא התחתן שנית ונולדו לו עוד שלושה ילדים. אני מאוד קרובה אליהם, הם אחים שלי לכל דבר. אני אוהבת לעשות בייביסיטר עליהם ועם אבא אני רוכבת על הסוסה החדשה שהוא קנה”.
את התיכון סיימה כשהיא לומדת במגמת תיאטרון, איך לא, ואקולוגיה. למרות שהיא גאה לומר שהיא בוגרת תיכון שוהם, זו לא היתה חוויה קלה במיוחד. “הייתי נערה עם קריירה. יצאתי לאודישנים, בכיתות הגבוהות כבר הייתי בצילומים. התיכון לא ידע להכיל את זה באותה התקופה ולא בא לקראתי. היו הרבה מקומות שהיה אפשר לעזור ולתמוך בי וזה לא תמיד קרה. החוויה בתיכון היתה טובה, אבל היה יכול להיות טוב יותר לו התיכון היה מוכוון לקבל ולהתמודד עם תלמידים שיש להם קריירה שמתחילה בגיל צעיר”.
למה את חושבת שתיכון צריך לתמוך בקריירה של בני נוער, במקום להתמקד בלימודים?
“אני חושבת שבעולם של היום צריך להבין, שיש קריירות מסוימות שמתחילות בגיל צעיר. בכל מה שקשור לעולם הבמה וגם בתחום הדוגמנות, גילאי 16 הם גילאים של התחלה ולפעמים גם פריחה. אם המטרה הסופית של התיכון היא לתת לנו ארגז כלים ולהכין אותנו לעתיד, אז מה טוב יותר מתלמיד שכבר עושה צעדים ראשונים בעולם האמיתי? תלמיד שיש לו תמיכה וגב של בית הספר, יוכל להצליח גם בקריירה וגם בלימודים. אני לא חושבת שצריך לוותר לתלמידים, אבל אפשר בהחלט לגלות התחשבות עם מועדי מבחנים מותאמים או אי הורדת ציונים בגין היעדרות. בסופו של דבר, כמו בכל דבר בחיים, גם להצלחה בתחום הזה צריך מזל ואם יש לבית הספר תלמיד או תלמידה שהתמזל מזלם והם עושים חיל בקריירה, למה לא לתמוך ולעודד?
בתקופה שאני למדתי בתיכון, הייתי היחידה בשכבה שיצאתי לקריירה בגיל מוקדם ואולי בית הספר פשוט לא היה ערוך לכך. אני מקווה שאם יש תלמידים היום שיתחילו קריירות בגיל צעיר, התיכון יידע להיות שם בשבילם“.
הפריצה הראשונה שלה לעולם המשחק היתה בתפקיד אורח בסדרה “חשופים”, טלנובלה ששודרה בהוט. כרמל היתה אז בת 13. “זה היה תפקיד אורח, הופעתי בשתי סצנות בלבד, אבל זו זכורה לי כחוויה מדהימה. הגעתי לסט ומולי, בגודל טבעי, אנחל בונני, גיא לואל ויעל בר זוהר. איזו התרגשות, הייתי בהיי. פתאום הגיעה המאפרת והגיעה המלבישה והן לקחו אותי להתארגנויות, זו היתה חוויה מדהימה שרק עשתה לי חשק לעוד ועוד”.
עם הטעם לעוד, כרמל המשיכה לתפקיד משנה בסדרת מערכונים ששודרה אז בערוץ דיסני בשם, “אחרי הצלצול - הגרסה הישראלית”. היא הופיעה שם בתפקיד משנה בשני פרקים. התפקיד הבא שלה היה הופעת אורח בסדרה “מעצר בית” של קשת, עם קיציס ופרידמן, שם הופיעה בפרק אחד.
התפקיד המשמעותי הראשון, זה ששם אותה על המפה, היה כשגילמה את דפי כרמון בסדרת הלהיט “יומני החופש הגדול” ששודרה בערוץ דיסני. “הסדרה הזו הצליחה מאוד ועד היום היא מככבת ב VOD של YES ועד היום אנשים מזהים אותי משם. זו היתה סדרה יומית עם 50 פרקים בעונה, שיחקתי שם במשך שתי עונות”.
איך היו התגובות של החברים והחברות לקריירה החדשה שלך?
“החברים והחברות פרגנו. גדלתי איתם, הם הכי תמכו בי והקיפו אותי באנרגיות טובות, אבל היו מחירים ששילמתי באותה התקופה וזה לא היה קל – לא הייתי בטקס הסיום של התיכון, כי באותו הזמן הייתי בצילומים. היו עוד אירועים חברתיים שלא יכולתי להשתתף בהם בגלל האודישנים או החזרות או הצילומים. אני לא מצטערת על זה, אבל זה כן מחיר שמשלמים, אין מה לומר”.
כמה אחוז מהפעמים שניגשת לאודישנים, קיבלת תשובה שלילית וכמה פעמים קיבלת תשובה חיובית?
“זה מאוד קל לחשב ב–99 אחוז מהפעמים, התשובה היא שלילית. זה לא ככה רק אצלי, זה האופי של המקצוע. יש מעט תפקידים והרבה מתמודדים, ככה זה”.
היית בת 12 כשהתחלת ללכת לאודישנים – איך ילדה בגיל הזה מתמודדת עם הדחייה ולא הופכת להיות מתוסבכת?
“היה לי רצון מאוד גדול להצליח בתחום המשחק, היתה לי הבנה שאלו הם חוקי המשחק וידעתי היטב מהם הסיכויים. נכנסתי לזה בעיניים מאוד מפוקחות, מאוד בוגרות. כאשר קיבלתי תשובה שלילית, לא נכנסתי לסרטים. אמרתי לעצמי, “הם מחפשים משהו אחר”, זה הכל. זו האמת.
אני תמיד התמקדתי במשחק, כמעט ולא הלכתי לאודישנים של פרסומות. שם, המצב גרוע בהרבה. יש הרבה יותר מתמודדות ויותר דחיות. תשובה שלילית היא דבר שלא קל לקבל, אפילו לא לאנשים בוגרים, אז וודאי קשה לילדים, וחשוב לפתח עור עבה ולהמשיך להאמין בעצמך. אמא שלי היתה שם איתי כדי לעזור ולתמוך בכל צעד וזה כמובן שמר עליי מאוד”.
אפשר להניח שבחורה יפה כמוך, עם אמונה עצמית וביטחון, היית מלכת הכיתה?
“אני ממש לא זוכרת את עצמי בתור מלכת כיתה. לא הייתי חננה, אבל גם לא מלכה. היה לי ביטחון עצמי סביר, לא גבוה במיוחד ובתור נערה, גם אני חיפשתי את עצמי ולא ידעתי מי אני ומה אני, בדיוק כמו כל אחת בגיל הזה. מה שכן, תמיד היתה לי מנטרה שהובילה אותי, “תחלום בגדול, תצליח בגדול”, אני עד היום מאמינה בזה”.
את הצבא סיימה לאחר שירות מלא. לו היתה רוצה, היתה יכולה להתחמק מהשירות, כמו שחקנים אחרים שעשו זאת בעבר.
היתה לך התלבטות אם להתגייס?
“השירות בצבא הוא ערך עליון עבורי. ההתלבטות שלי לגבי הגיוס היתה בנוגע למצב הרפואי שלי. יש לי בעיה רפואית וחששתי מאוד שהיא תוחמר בטירונות. הצבא בא לקראתי בפטורים שקיבלתי בגלל המצב הזה וככה הצלחתי לעבור את הטירונות. ההתלבטות מעולם לא היתה מהכיוון של הקריירה.
התגייסתי במעמד של אמן פעיל, שזה כמו ספורטאי פעיל מבחינת תנאי השירות. זה אומר שאם יש לי ימי צילומים, אז הצבא משחרר אותי מבלי שזה יפגע בימי החופש שלי. שירתתי בבסיס פתוח, קרוב לבית, כדי שאוכל להתנייד בקלות רבה יותר. הצבא התחשב בי מאוד ואפילו דחה לי את הגיוס בגלל הצילומים של “יומני החופש”. בכלל, היום יש בצבא הבנה מאוד גדולה לגבי אמנים צעירים ובאים לקראתם בהרבה מאוד דברים. התודעה היום אצל האמנים הצעירים היא, שהמחיר החברתי שמשלמים אלו שמשתמטים, פשוט לא שווה את זה. היום כולם מתגייסים”.
בשנה האחרונה כרמל היא דניאלה, כוכבת הסדרה “נעלמים” של ניקולודיון. “הדמות שלי, דניאלה, היא אחת הדמויות הראשיות בסדרה והיא דמות אהובה מאוד. עכשיו אנחנו באמצע הצילומים של העונה השנייה”.
את יכולה להסגיר איזה פרט מעניין,
ספויילר, על העלילה של העונה הבאה?
“אני לא יכולה לספר שום דבר, כי אנחנו מחויבים בחוזה שלנו לסודיות, אבל אני יכולה לומר שזו הולכת להיות עונה מדהימה, מרתקת מותחת ו... הרבה דברים יקרו, שווה לחכות”.
איך החיים בצל הפרסום בארץ, ילדים מזהים אותך, ניגשים אליך?
“ילדים וגם הורים מזהים אותי וניגשים אלי כשהם קוראים לי ‘דניאלה’. אני כבר לא הולכת לקניון בשישי בבוקר, כי פשוט לא נותנים לי ללכת בשקט, עוצרים אותי בלי הפסקה”.
מה הם רוצים?
“סלפי. היום כבר אין חתימות, רק סלפי-סלפי-סלפי. חשוב לי מאוד להיות נחמדה לילדים ולהצטלם איתם. ילדים שרואים אותי, מכירים את הדמות שלי מהטלוויזיה, ומבחינתם הם באמת מכירים אותי. אני מבינה שהם ניגשים אלי, לא כאל אדם זר, אלא כאל דמות שמוכרת להם ולכן חשוב לי לתת להם את היחס החם בחזרה”.
מתי זה כן יכול להרגיז אותך?
“לפעמים דווקא ההורים יכולים להיות חסרי טאקט ולבוא אלי כשאני אוכלת במסעדה ולומר לי משהו כמו, “הילד שלי רוצה סלפי ואנחנו ממהרים, את יכולה?” בלי לבקש רשות, בלי לשאול, כאילו שאני חייבת להם משהו ולא נעים, כי הם ממהרים. אלו הרגעים הלא נעימים כשהחשיפה היא קצת יותר מדי בשבילי”.
מיהן דמויות המופת שלך בעולם המשחק הישראלי?
“גל גדות, ברור. היא המודל האולטימטיבי, היא עושה חיל בעולם ואני מסתכלת עליה בהערצה. מבין האנשים שזכיתי לעבוד איתם, אני מלאת הערכה ליוצר של “נעלמים”, ירון ארזי, שהוא אדם מוכשר ומדהים ואני לומדת ממנו המון. בסדרה אני משחקת את החברה הכי טובה של ספיר בן רובי ואנחנו חברות קרובות גם מחוץ למסך. אני מאוד אוהבת את יריב הורוביץ ואת רני סער, הבימאים של “נעלמים”. יוסי טולדו הוא שחקן מדהים ואדיר. הוא מצליח מאוד גם בקולנוע, גם בטלוויזיה וגם בתיאטרון. המפגש איתו בעונה הראשונה שבה שיחקנו יחד, היה מרגש במיוחד בשבילי, כי זו היתה סגירת מעגל עבורי. בתור ילדה, המחזמר ‘ספר הג’ונגל’ היה האירוע המרגש ביותר בשבילי ויוסי שיחק שם את הנחש ואת מלך הקופים ואני דיקלמתי את התפקידים שלו (ואת כל השאר). כשנפגשנו על הסט, הייתי ממוטטת מהתרגשות. סיפרתי לו את זה ומאז, אנחנו שרים על הסט את השירים מהמחזמר”.
ולמי שתהה לגבי חיי האהבה של כרמל ועד כמה מחזרים אחריה, אפשר לבשר שכרמל תפוסה חזק כבר שלוש שנים. קוראים לו דין, הוא בן גילה, עובד בתור ברמן ולא קשור לעולם המשחק. “הכרנו דרך חברים משותפים, הסתובבנו באותם המעגלים במשך שנה ומשהו, עד שפתאום זה קרה. הוא עובד בתור ברמן ואנחנו עוברים לגור ביחד”. על חתונה וילדים היא עדיין לא חושבת, “כייף לי כאן ועכשיו”, היא אומרת, “ברור שבעתיד תהיה חתונה ויהיו גם ילדים, אבל כרגע זה עוד מוקדם מדי”. הגירושים של הוריה לא השאירו בה צלקות ופחדים ממערכות יחסים מחייבות. “אני חושבת שיצאתי ללא שריטות מיוחדות מהעניין הזה. אין לי תפיסה שלילית של חיי הנישואין, להפך. כמו כולם גם אני אתחתן ואקווה שזה יהיה לתמיד”.
מה התוכניות שלך לעתיד?
“אני שואפת להמשיך ולהצליח בתחום. אני רוצה להופיע בעוד סדרות, בקולנוע, בתיאטרון. אני חושבת ללמוד משחק בבית ספר למשחק, אבל עדיין לא קיבלתי החלטה סופית. זה לא קל, כי הרבה פעמים הם דורשים מהתלמידים להתנזר ממשחק לתקופה לא קצרה ואני עדיין מתלבטת. לגבי קריירה בחו”ל, זה כמובן חלום ואני מאוד הייתי רוצה שזה יקרה. גל גדות פתחה כאן דלת לישראלים ויש היום עניין וביקוש לשחקנים ישראלים בהוליווד. אני לומדת אנגלית ועובדת על המבטא שלי עם מורה פרטית ומחכה להזדמנות המתאימה”.
היית עוברת לחיות בארצות הברית?
“לא לתמיד, אבל אני כן יכולה לחיות על הקו. כשההזדמנות תגיע, נסתדר”. 0
תגובות
