יומן מלחמה
ראיון ספונטני עם איציק עוז התמונה באדיבות אתר HNN צילום: אור מני מאת: גאילי שיף
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
גאילי שיף
טראומת אסון הכרמל שזעזעה את החברה הישראלית, ריחפה כל הזמן מעל גל השריפות האחרון, החמור ביותר שידעה ישראל אי פעם מבחינת מספר מוקדי ההצתה וכמות השריפות בתוך הערים ומקומות יישוב. לוחמי האש שהתמודדו
עם השריפה בכרמל וגם שילמו מחיר יקר, נלחמו גם הפעם בלהבות, במשך ימים ארוכים וללא הפוגה, כשלנגד עיניהם עומד הרצון להבטיח, שהפעם לא יהיו נפגעים בנפש. איציק עוז, עד לפני שנה וחצי קצין הביטחון של שוהם והיום מפקד אחת מתחנות כיבוי האש הגדולות, היה שם. בראיון לאבן שוהם הוא מתאר כיצד התמודדו כוחות הביטחון ולוחמי האש במצב כאוטי, כיצד קבעו חוקרי השריפות כמה מבין השריפות מקורן בהצתות מכוונות ומהם הלקחים שאפשר ללמוד מגל השריפות, גם בשוהם
סיכונים משתלמים
גל השריפות האחרון החל בשוהם, היית כאן?
“השריפה בשוהם היתה הסנונית הראשונה בגל השריפות האחרון ותחנת הכיבוי של פתח תקווה, עליה אני מופקד, היתה במקום וסייעה לשאר הכוחות להתמודד עם האש, שפרצה ביער שוהם וחצתה את הכביש ונבלמה מטרים ספורים מהכניסות לבתי התושבים ברחוב קדם”.
כמי שכיהן כקב”ט היישוב עד לפני שנה וחצי, היית מעורב בתכנון שביל הביטחון והסוללה של היישוב, שהיו אמורים לחצוץ בינינו לבין האש.
“הקמת הסוללה ושביל הביטחון הם שני פרויקטים גדולים של המועצה, שהיתה לי הזכות להוביל כקב”ט היישוב. בשריפות ‘רגילות’, הסוללה תעמוד ביעדים ותמנע התפשטות האש לשוהם. הפעם הרוח היוותה גורם מינוף אדיר לאש, בעוצמות שאנחנו לא רגילים להן. מכל מקרה של שריפה, יש להפיק לקחים, אם זה ברמה המקומית או ברמה הארצית. מהשריפה בשוהם ומהשריפות ביישובים אחרים למדנו עד כמה חשוב לחשף את השטח שבין בתי התושבים לשביל. אם זה ייעשה, בפעם הבאה האש לא תרחיק עד לשם כפי שקרה הפעם”.
הוא נולד בלוד, שירת כלוחם בגולני, מאוחר יותר התגייס ליחידת המסתערבים המשטרתית היוקרתית ‘גדעונים’ ולפני עשרים שנה, כשעבר לשוהם, הפך לקב”ט הראשון של היישוב ועד שעזב לפני שנה וחצי, גם היחידי. כשעזב את תפקידו במועצה, נחשב לעובד המועצה הוותיק ביותר, עובדה שאין להקל בה ראש. לא קל להיות חלק ממערכת מלאת אינטרסים ואינטריגות ולצאת בסדר עם כולם.
‘להיות בסדר עם כולם’, זה אופי או טקטיקה?
“גם וגם, ואפשר לומר – תפיסת עולם. אני מאמין גדול בפירמידת הניהול, בהצבת יעדים לכפופים לך ולתת למנהלים שלך את החופש לבצע את מלאכתם. כקב”ט המועצה, היה לי חופש פעולה כמעט מוחלט ובממשקים הרבים שהיו לי עם כל אגפי המועצה, הקפדתי לתת למנהלים את חופש הפעולה שלהם. כאשר אתה מכבד את המקום של האחר, אתה מצליח להשיג את המטרות שלך ולרתום אחרים לטובת העשייה, כאשר לנגד עינך עומד תמיד היעד שהוא בסופו של דבר האינטרס הציבורי”.
“אני מאמין בלקחת סיכונים, ואם נלך על מטפורה
מעולמו של מפקד יחידת כיבוי, לא להישאר במקום
ולתת לאש שבך לכבות.
אין מה לחשוש, הסיכון לא גדול מדי
והתמורה אדירה”
שתי התכונות המאפיינות את עוז הן העיסוק בספורט וחוויות אתגריות, בעיקר סקי וצלילה ומצד שני, התנדבות ופעילות למען הכלל במסגרת שירות מילואים ובמשמר האזרחי. במילואים שירת כמג”ד בגדוד חי”ר ולראיון שקבענו הגיע במדי צה”ל בדרגת אלוף משנה, אחרי יום מילואים. כן, גם היום, בגיל 51, הוא משרת במילואים. בחמש השנים האחרונות הוא משרת כמפקד נפה, המקביל למח”ט בפיקוד העורף. אחת הרשויות שנמצאת תחת אחריותו היא שוהם, כך שגם היישוב יצא נשכר מכך ושוהם נחשבת לאחת הרשויות ברמת מוכנות גבוהה מאוד מבחינת הפיקוד.
לפני שנה וחצי יצא עוז לחל”ת (חופשה ללא תשלום) מעבודתו במועצה וניגש למכרז לפיקוד על תחנת הכיבוי האזורית פתח תקווה. התחנה נחשבת לאחת הגדולות במחוז מרכז, עם למעלה מ- 60 לוחמי אש ו – 20 עובדי מטה. השטח הגיאוגרפי של התחנה מתפרס מהמועצה האזורית דרום השרון, דרך כפר ברא וכפר קאסם ועד פתח תקווה, ראש העין, אלעד וחלק מהמועצה האזורית חבל מודיעין.
נעצרת בשוהם?
“אפשר לומר. גבול הגזרה שלי הוא ברקת וגבעת כח הסמוכות לשוהם”.
בשוהם יש רכב כיבוי אש קבוע בגן החבל. האם תחנת הכיבוי הזו שלנו?
“בשוהם יש תחנת משנה, בדומה לנקודת משטרה הכפופה לתחנה בראש העין. בתחנה יש צוות של מערך הכיבוי, השייך למשרד לביטחון פנים ואשר פועל 24/7 מבסיסו בשוהם”.
מה גרם לך לפנות לקריירה נוספת בתחום שונה וחדש עבורך?
“מתוך עניין ורצון לגוון. אחרי עשרים שנה בתפקיד, רציתי לפתוח עוד אפיק בקריירה, עוד משהו מאתגר ומיוחד ולקחתי חל”ת שממנו לא שבתי. מצאתי מקצוע מרתק מבחינת העניין, האקשן, התעסוקה, האתגרים הניהוליים וגם החשיבות שאני רואה לעבודת לוחמי האש. אני מאמין בלקחת סיכונים, ואם נלך על מטפורה מעולמו של מפקד יחידת כיבוי - לא להישאר במקום ולתת לאש שבך לכבות. אין מה לחשוש, הסיכון לא גדול מדי והתמורה אדירה, זה מה שלמדתי מהניסיון שלי”.
מלבד אירועים חריגים כמו גל השריפות שעוד נדבר עליו, כמה שריפות יש בארץ ביום? עד כמה הכבאים עסוקים?
“תחנה כמו שלי מטפלת בכ- 30 אירועים ביום ונותנת מענים מאוד מגוונים להרבה מאוד צרכים, לא רק לשריפות. ביום נתון נוכל לטפל באירוע של אדם שנתקע במעלית ונדרש חילוץ, או חילוץ מורכב יותר של לכודים ברכבים שנקלעו לתאונות דרכים קשות, דרך טיפול באירועי חומ”ס (חומרים מסוכנים) ובסופו של דבר, גם בשריפות. הציבור לא תמיד יודע כמה מגוונים האיומים שמערך הכיבוי מטפל בם. מעבר לכך יש אתגרים מיוחדים לכל תחנה ואצלנו למשל, אנחנו מתמודדים עם תנופת בנייה אדירה בפתח תקווה וראש העין, גם למגורים וגם הקמת מפעלי תעשייה גדולים ומורכבים שבחלקם חומרים מסוכנים ולכל אלו צריך לתת טיפול מקצועי, כאשר כל אחד מהנושאים שמניתי מחייב כשירות מקצועית שונה לחלוטין”.
מהי שגרת העבודה של עובדי מערך הכיבוי?
“לוחמי האש עובדים בשגרה במשמרות של 24 שעות רצופות, לאחריהן הם יוצאים ל 48 שעות הביתה. בשעת חירום המשמרות הן של 24 שעות רצופות ו- 24 שעות מנוחה וכאשר מכריזים על גיוס כללי, כולם עובדים רצוף, עד להחלטה אחרת”.
“כמה מההצתות הפעם היו על רקע לאומני?
נראה כי הפרסומים והעיסוק האינטנסיבי בתקשורת בעניין ההצתות הלאומניות,
הצית רעיונות בליבם של אנשים שהלכו ועשו מעשה”
היו זירות שהגעת אליהם והמראות היו קשים מדי?
“הייתי בזירות קשות של תאונות דרכים, שזה תמיד דבר מטריד כי זה יכול לקרות לכל אחד והייתי בזירות של שריפות ורצח על רקע כבוד המשפחה ושם אתה בהלם כל פעם מחדש מהאכזריות שבני האדם מסוגלים לה. יש לדברים שאנחנו חווים במסגרת העבודה השפעות שחוזרות אליך במשך הזמן וכמובן שמערך הכבאות יודע לתת את המענה ללוחמים, דבר מאוד שגור ומקובל בסביבת עבודה מאתגרת שכזו”.
איתני הטבע מול השתדלות אנושית
ראשיתו של גל השריפות האחרון מצא את התחנה של עוז בשוהם, מסייעת לכוחות בכיבוי האש. מזג האוויר, שילוב של יובש קיצוני ורוחות עזות, היה מועד לפורענות, אבל אף אחד לא צפה את עוצמת הפגיעה. 11 אלף דונם של חורש טבעי, חי וצומח נהרסו ב- 630 מוקדי אש שונים. בתים נשרפו, רחובות ושטחי מחיה עירוניים הוחרבו ואלפי ישראלים איבדו את קורת הגג. את נזקי האש מעריכים בשיקום של 30 שנים לפחות.
כמה מבין השריפות נגרמו מהצתה מכוונת ממניעים לאומניים?
“שריפות לא נגרמות סתם. הן נגרמות ממעשה שנעשה במזיד, כמו הצתה על רקע לאומני או רשלנות מטיילים. רוב השריפות נגרמו מהצתות וחוקרי השריפות יכולים לזהות בקלות רבה את מוקד ההצתה ולא פעם את מקור האש על פי אינדיקציות, אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ואפילו שימוש בכלבים. כיוון התפשטות האש, העוצמה ההתחלתית שלה וממצאים במוקד השריפה, משלימים את התמונה. כמה מההצתות הפעם היו על רקע לאומני? הנושא עדיין בבדיקה, חלק מהתחקירים עדיין מתבצעים, אבל נראה כי הפרסומים והעיסוק האינטנסיבי בתקשורת בעניין ההצתות הלאומניות, הצית רעיונות בליבם של אנשים שהלכו ועשו מעשה לאחר מכן, כך שנראה שמדובר יותר באירועים ספונטניים, מגובים בעידוד מצד כוחות לאומניים, מאשר במעשה מתוכנן מראש. אבל מרגע שהדבר קרה, נוסף לנו עוד איום ועוד אפיק לפיגועים פוטנציאלים”.
להיכן נשלחו לוחמי האש שתחת פיקודך בימים אלו?
“התחנה שלנו פעלה בכמה אזורים. התחלנו ביערות ירושלים, עלינו לזיכרון וחיפה, היינו גם בנטוף, שם נלחמנו על המסעדה של רמה, בחלמיש, בדולב ובעוד יישובים שנפגעו. כשהגענו לחיפה, קיבלתי את האחריות על ניהול השגרה בכל העיר והקריות.
אם דיברנו על שגרת העבודה של הכבאים, הרי שכאשר התחילו השריפות עבדנו במתכונת שגרה, ביום השני עבדנו במתכונת חירום ומהר מאוד עברנו למתכונת גיוס כללי. לא חזרנו הביתה עד שהשריפות כובו כמעט כליל. אגב, ממלא מקום ראש מדור מניעת דליקות אצלי בתחנה מתי שטרית, שהוא גם תושב שוהם, גויס בצו 8 להילחם באש באזור”.
מפגש בעצימות כל כך גבוהה עם האש היא דבר חריג גם עבור המנוסים שבכבאים. איך היתה ההתמודדות ואיך היה התפקוד של הלוחמים בשטח?
“המפגש הראשון היה בחיפה. אתה מגיע לעיר ומולך מתגלה מחזה לקוח מסרט אסונות שובר קופות, העיר בוערת. אש בבתים, בבניינים, ברחובות, באיי התנועה, ברכבים החונים לאורך הכביש, אין לתאר. מעולם לא ראינו כמות כזו של דירות שנשרפו כליל, עצים, בנינים, זה אירוע חריג בכל סדר גודל בישראל. ברגעים הראשונים, המומים מול עוצמת האש המשתוללת היה קושי לגבש תמונת מצב. עצי האורן, באמצעות האצטרובלים העבירו את האש במהירות מטורפת. מהר מאוד התעשתנו ונצמדנו למה שאנחנו יודעים לעשות – לפעול לכיבוי האש, להצלת חיים והצלת רכוש. אלו משימות לוחמי האש. הידע, האימונים והניסיון באו לידי ביטוי וההתמודדות של מערך כיבוי האש היה מיטבי בנסיבות הקיימות. היה חשש אמיתי ללכודים ולאובדן חיי אדם, האנשים שפונו מהבתים היו נשרפים חד משמעית אלמלא פונו”.
“אתה מגיע לעיר ומולך מתגלה מחזה לקוח מסרט אסונות שובר קופות, העיר בוערת.
אש בבתים, בבניינים, ברחובות, באיי התנועה, ברכבים החונים לאורך הכביש, אין לתאר.
מעולם לא ראינו כמות כזו של דירות שנשרפו כליל, עצים, בנינים,
זה אירוע חריג בכל סדר גודל בישראל”
הטראומה עדיין חיה
עד כמה אסון הכרמל נמצא בתודעה של לוחמי האש בהתמודדות עם גל השריפה, בייחוד באזור הכרמל?
“האסון הזה נוכח בעוצמה. אסון הכרמל הוא נקודת ציון משמעותית מאוד שלאחריה המדינה הבינה שיש צורך בביצוע רפורמה, במטרה לעבות את מערך הכבאות ולהעביר אותו מאיגודי ערים לתוך המשרד לביטחון פנים, דבר שממצב את המערך ברמה אחרת מבחינת היחס אליו והחשיבות שמייחסים לו”.
עד כמה הלקחים מאז הופקו ויושמו?
“אנחנו עדיין בתהליך של למידה והתעצמות. המצב בארץ אמנם רחוק ממקומות אחרים בעולם, בהם יש לוחם אש על כל 1,000 תושבים ובארץ היחס הוא 1 ל- 5,000 ומספר לוחמי האש ברכב כיבוי עומד בארץ על שניים ובמקומות אחרים על 4-6, אבל אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון.
חלק מהלקחים שהופקו מהאסון היה להביא את ציי הטייס מהמקומות הקרובים לישראל שסייעו מאוד וזאת בשל העובדה שיש להם קיבולת גבוהה יותר של מעכבי בערה/קצף מאשר למטוסים שלנו”.
“תושבי שוהם חייבים לגלות אחריות ולא לזרום גזם בשביל ההיקפי,
ברגע האמת זה עניין של חיים ומוות ואסור לזלזל”
ישראל צריכה לרכוש מטוסים מסוג זה?
“לאו דווקא. התרחיש הנוכחי הוא עדיין חריג, שריפות בלב עיר זה לא איום שנקלח אי פעם בחשבון, זה לא בדפ”א שלנו. אבל יש פעולות מניעתיות שעד היום נמנעו מלאכוף ונראה שהם יקוימו, כמו חישוף אזורי חיץ בין סביבת מגורים וסיבבה מיוערת. זה דבר מאוד חשוב וחייב שיקרה”.
אם נחזור לשוהם, פרסמנו בשבוע שעבר את לקחי השריפה ואחד הלקחים היה הצבת ברזי כיבוי לאורך השביל ההיקפי של היישוב, כדי למנוע בזבוז זמן קריטי בעת שריפה, כאשר מתחברים לברזים שממוקמים רחוק מהשטח הבוער.
“הצבת אמצעים לכיבוי בסמוך לאזורים המועדים היא מהותית. חשוב לבדוק באופן קבוע שהברזים ולחצי המים תקינים ולהגביר את המודעות העצמית של התושבים לעניין. תושבי שוהם חייבים לגלות אחריות ולא לזרום גזם בשביל ההיקפי, ברגע האמת זה עניין של חיים ומוות ואסור לזלזל”.
אחרי שהאירוע הסתיים ובתוצאה טובה עבור כוחות הכיבוי, בדיעבד, איך ההרגשה להתעמת עם איתני הטבע?
“יום אחרי שחזרנו מזירות השריפות, נערכנו לתרחיש של שיטפונות. ניפחנו סירות, נערכנו לסופה והקיצוניות הזו, התמודדות מול אש ומים, היתה מדהימה.
זה היופי של הטבע, זו גם הסכנה בו. נראה שההתחממות הגלובלית נותנת את אותותיה באקלים העולמי והתוצאות הן התנהגויות מגז אויר קיצוניות.
התפקוד של לוחמי מערך הכבאות היה מדהים והתוצאות מדברות בעד עצמן. האוכלוסייה האזרחית נשמעה לגורמי הביטחון ועבדה בשיתוף פעולה ושוב הרגשנו את האחדות והביחד שלנו. לוחמי האש נישאו על כפיים בכל מקום שאליו הגיעו וזה נתן להם הרבה מאוד כח להמשיך ולעבוד.
ברמה האישית, אם פעם הייתי מסביר לילדיי על מרחבים מוגנים, הגנה עצמית וזהירות בדרכים, היום עולם התוכן שלי התרחב ואני מודע מאוד לחשיבות קיום מטפים והתקנת גלאי עשן בבתים. רוב הנפגעים בשריפות, נפגעים משאיפת עשן ולאו דווקא מהאש. מדובר בהוצאה כספית נמוכה מאוד, אבל חד משמעית מצילת חיים.
ברמה הפילוסופית יותר, אפשר לומר שבמציאות שלנו צריך להתכונן להרבה מאוד תרחישים. זו לא אבחנה שנועדה להפחיד, אלא לקדם מודעות. לפעמים איתני הטבע מנצחים, ככה זה בחיים, אבל אנחנו יכולים בהרבה מאוד פעמים להפחית וגם לנטרל את הנזק ולכן צריך להסתכל למציאות בעניים ביושר ולהתמודד”. ■
ש א ל ו ן ס פ ו נ ט נ י
צבע – סגול.
מוזיקה – פינק פלויד.
חופשה חלומית – לפלנד, האזור הצפוני.
דת – איש באמונתו יחיה.
אמונה תפלה - דאגה היסטרית לילדים, אני האמא הפולניה בבית. לא נרדם עד שהם לא חוזרים.
תכונה שאני אוהב בעצמי – שקט פנימי.
תכונה שאני לא אוהב בעצמי – שלם עם עצמי.
בילוי מועדף – בילוי משפחתי או ים, לבד.
ספורט – ספורט אתגרי, האדם מול עצמו. סקי, צלילה.
תגובות
