הורדת אפליקציית אבן שוהם נט

יום רביעי, 29 באפריל 2026, י"ב אייר ה' תשפ"ו
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות על דמויות ותושבים בשוהם וחבל מודיען

פורים בפתח זהו את חבר/ת המועצה

בתמונות הבאות תוכלו לראות ילדים מתוקים, בזמנים אחרים, מחופשים בפורים. מי ידע אז, שאותם ילדים תמימים יגדלו להיות נבחרי ציבור, ירוצו בבחירות, ינהלו קמפיינים, יריבו על תקציבים ויעשו לנו הרבה מאוד כאב ראש? נסו לזהות באותם ילדים מתוקים ותמימים, את חברי המועצה שלנו. שלחו לנו את תשובותיכם ובין הזוכים יוגרלו זוג כרטיסים לקולנוע לב שוהם! פורים שמייח

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

גאילי שיף


למה התחפשתי: אני בן 4 מחופש לאינדיאני.

למיטב ידיעתי היתה התלבטות אם לחפש אותי לקאובוי או אינדיאני ולאמיתו של דבר, יתכן ומה שיצא בסוף זה שילוב של השניים. זה היה לפני כל כך הרבה שנים, שאולי אפילו בתקופת המערב הפרוע עם אינדיאנים וקאובויים אמתיים, מי יודע. עברו 55 שנים והאמת היא שטרם החלטתי מה אני הייתי מעדיף להיות מבין השניים. התמונה צולמה בגן אוהל יעקב בתל אביב. גרנו אז בשדרות רוטשילד ועזבנו כי הרחוב הפך להיות איזור של משרדים. אני חושב שבראייה לאחור, דוקא היה נחמד אם היינו נשארים עם איזה נכס ברוטשילד.
למה אתחפש השנה: השנה אני מתחפש לסמי הכבאי.
כן, אני מכיר את הדמות, הרי אני כבר סבא. אני קורא מכאן למתחפשים נוספים להקמת צוות לוחמי אש.
עם איזו דמות הייתי רוצה להחליף ליום אחד ומה הייתי עושה בנעליה?
הייתי מתחלף עם שר הפנים ומשנה את מבנה השלטון המקומי בישראל, במקום 250 רשויות הייתי מצמצם לחצי ועל ידי זה פותר את הבעיות הכלכליות של הרשויות המקומיות בישראל.

 


למה התחפשתי: התחפשתי לכלה. הייתי בת חמש וחצי ולמרות שאני ברוחי קאובוי וטום בוי, אמא שלי, מלכת היופי הדוגמנית העדינה, חלמה תמיד לראות אותי בשמלה. זו היתה הפעם הראשונה והיחידה שלבשתי אי פעם שמלה והפעם הבאה והאחרונה היתה כשהייתי כלה באמת, ביום חתונתי. זה הזמן לגלות שהיה לי גם חתן קטן לצידי, ילד מהגן שלי. העדפתי אני להיות החתן, אבל ההורים משום מה לא אהבו את הרעיון ולמרות שדרכינו נפרדו, אני התחתנתי עם אהובי והוא התחתן עם מישהי אחרת, עד היום אני זוכרת את הזוגיות שלנו, שבה הייתי גבוהה ממנו בראש וחצי.
למה אתחפש השנה: השנה אתחפש לגיבורת על, זה הכיוון, תחפושת של בנים עם טוויסט של בנות. אני אגיע מחופשת לנשף פורים של היישוב יחד עם החבר’ה שלי, ‘חבורת רכבת לילה לקהיר’ ונעשה שמח.
עם איזו דמות הייתי רוצה להחליף ליום אחד ומה הייתי עושה בנעליה?
הייתי רוצה להיות ראש ממשלה ליום אחד והייתי עושה שלום.
מאמינה שאפשר להשיג את השלום בקלות אם רק נרצה!

 


למה התחפשתי: זה היה לפני כמה עשורים טובים, בתקופה של צילום בשחור לבן, אז לא רואים בתמונה את העושר והצבעוניות. בילדותי פורים היה חג מאוד חשוב ומאוד מושקע. היתה התעסקות סביב התחפושות, הכל היה בעבודת יד, לא כמו היום שהכל מגיע מסין באריזות גדולות. אני זוכר שבכל שנה פורים היה לי חג אמיתי, עם התרגשות לקראת התחפושת, שהיתה בשימוש לכמה אירועים וסעודות ומפגשים משפחתיים. בתמונה אני מחופש לליצן. אני לא זוכר את החג הספציפי הזה, אבל תמיד אהבתי להתחפש, גם בגילאים המבוגרים יותר ועד היום.
למה אתחפש השנה: השנה אני עדיין לא יודע למה, אבל בטוח אני אתחפש.
עם איזו דמות הייתי רוצה להחליף ליום אחד ומה הייתי עושה בנעליה?
מתחשק לי להיות בן גוריון ליום אחד,
סתם לתפוס מהשלווה שלו ולהתבונן בדברים של היום בראיה של פעם.  

 


למה התחפשתי: בתמונה הזו אני בן 4 או 5, מחופש לשוטר. כל ילדותי התחפשתי, בכל שנה למשהו אחר, אבל תמיד היה מעורב שם אקדח. בשנה שקדמה לתמונה זו, הייתי קאובוי. בתמונה זו, אני עם בת דודתי, היושבת ברכב של הורי ואני רושם לה דו”ח.  זו תמונה מבוימת ואני מפגין בה את כישורי כשוטר. הרכב היה מסוג סינקה 100, שכבר לא קיים ואם עדיין לא הבנתם כמה שנים עברו, אז אספר שהתמונה צולמה ברחוב בני דן, ליד הירקון, שהיום הוא רחוב מבוקש ואז אפילו לא היה סלול. זהו נוף ילדותי, גדלתי בתל אביב ועזבתי רק כשהתחתנתי. להיות תל אביבי זו חוויה מיוחדת, אבל אני לא מצטער שעזבתי, חוץ מהנדל”ן כמובן.
למה אתחפש השנה: השנה עדיין לא החלטתי, אבל בטוח אתחפש.
אשתי ואני מתחפשים ביחד, בשנה שעברה היינו צמד צפרדעים. אני בטוח שגם השנה נחשוב על משהו מעניין וכייפי.
עם איזו דמות הייתי רוצה להחליף ליום אחד ומה הייתי עושה בנעליה?
הייתי מחליף עם יהושוע בן נון והייתי מלווה את העם שלנו בכניסתם לארץ. אני חושב שזה רגע מכונן ומיוחד ובוודאי מרגש היה להיות חלק ממנו.

 

למה התחפשתי: זה נראה כמו האחים בלוז, אבל האמת היא שהתחפשנו לצמד “הופה-הולה”. לא כולם זוכרים, אבל היתה איזו שנה שנתן דטנר ואבי קושניר חברו לצמד בשם זה ואפילו ייצגו אותנו באירוויזיון. באותה שנה היו הרבה שהתחפשו לצמד וגם אני וחבר שלי מהשכונה לא פסחנו על הטרנד. לא יכול לומר שזו תחפושת בלתי נשכחת. כמו השיר ההוא, גם היא עשתה את שלה ונעלמה, אבל הזיכרון של פורים בילדותי תמיד היה חיובי. גדלתי בלוד וכל שנה התחפשתי לדמות ילדים מובילה כמו ספיידרמן ונינג’ה.
למה אתחפש השנה: השנה הבת שלי מתחפשת לבל מ’היפה והחיה’ ואני אהיה בן הזוג שלה, החיה.
לא יודע כמה קשה יהיה לי להכנס לדמות... בכל אופן, השמחה שלה תהיה האושר שלי ובכך אמשיך מסורת של כייף בפורים.
עם איזו דמות הייתי רוצה להחליף ליום אחד ומה הייתי עושה בנעליה?
הייתי מחליף עם אשתי, לראות איך הדברים נראים, אבל מסכים להחליף רק ליום אחד, לא נראה לי שאחזיק מעמד יותר מיום.

 


למה התחפשתי: בתמונה אני בת 3, מחופשת לכיפה אדומה. את התחפושת הזו, כמו בכל שנה, אמא תפרה בעצמה. כל ההתארגנות לפורים ארכה זמן רב, עם תכנון של התחפושת והכנתה בעבודת יד מאומצת. אני זוכרת שהייתי מאושרת, כולם התפעלו מאוד מהתחפושת המושקעת והילדה המתוקה והחוויה היתה מאוד חיובית ומרגשת עבורי. עוד זכור לי כי התחפושת התאימה למזג האוויר ולא היה לי קר בה, כך שהנוחות גם הוסיפה לתחושה הטובה. גדלתי בירושלים, אמא היתה תופרת לי ולאחותי ואחי בכל שנה תחפושות סופר מושקעות. בחודש מרץ חגגנו יחד יום הולדת, אני, אבא ואמא, כך שפורים מתחבר לחודש שכולו חגיגות והתרגשויות. הורי נפטרו לפני מספר שנים, בסמיכות רבה מאוד, בהפרש של שלושה וחצי חודשים זה מזו. היום, החודש הזה כבר הרבה פחות משמח, אלא מחובר לתחושות של כאב וגעגוע, זו דרכו של עולם.
למה אתחפש השנה: טרם החלטתי, אבל אתחפש, בוודאי.
אני תמיד מתחפשת לנשף פורים של היישוב וגם השנה אחגוג שם.
עם איזו דמות הייתי רוצה להחליף ליום אחד ומה הייתי עושה בנעליה?
הייתי מתחלפת עם השר כחלון כדי לקבל הזדמנות לעסוק בפתרון מצוקת הדיור. אני מאמינה שכחלון הולך בכיוונים נכונים, אבל הביצוע בעייתי. אם היתה לי הזדמנות, הייתי רוצה לממש את התוכניות כמו שצריך ולראות את התוצאות בשטח.

 


למה התחפשתי: ליצן. הייתי בן 4, היו לי אז תחפושות של חייל וליצן ובכל שנה היו מחליפים ביניהן, אז בשנה זו הייתי ליצן. באמצע בית הספר היסודי עברתי להיות אינדיאני, התקדמתי. התחפושות נתפרו אני לא יודע על ידי מי, אבל אמא הייתה עושה את התיקונים כל שנה, להתאים את התחפושת לילד שגדל. פורים היה מאז ומעולם החג האהוב עלי, חג שמח וכייפי, עד היום.  הזיכרון העקרי שלי מהחג הוא של אזני המן עם פרג שאימי היתה אופה, מבצק דק עם הרבה פרג, גם בתור ילד אהבתי את זה ועד היום.
למה אתחפש השנה: בכל שנה אני מתחפש, אבל זה כרגע סוד. אני אגיע לנשף של היישוב ואלך לעוד מסיבות, כמו בכל שנה.
עם איזו דמות הייתי רוצה להחליף ליום אחד ומה הייתי עושה בנעליה?
הייתי מתחפש לסנטה קלאוס, מבקר בכל העולם ומחלק לכל הילדים מתנות. חיובי כזה.

תגובות