רגע לפני קריאה
הילד של השכנים למד לקרא בצ’יק וכבר יודע לקרוא מילים ומשפטים שלמים והילד שלכם תקוע בקמץ-פתח? זה לא אומר כלום. בטווח הרחוק, מי שהשקיע בפתח, בקמץ ובחיריק, ייצא מרווח. והילד של השכנים... לא בטוח שיידע לקרא את המילה ‘מרווח’ בכלל. ראיון ספונטני עם ורד שימשי
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
גאילי שיף
כמו בכל דבר בחיים – יש דרך קצרה שהיא ארוכה ודרך ארוכה שהיא קצרה. ורד שמשי, עם למעלה מ- 20 שנות ניסיון בהוראה לגיל הרך, יודעת בדיוק איך נראית הדרך הקצרה שמתגלה בסוף כארוכה במיוחד והיא מציעה לכם ההורים, להתחיל את הדרך במסלול הקריאה הנכון.
ורד, תושבת שוהם, אם ל-2, מלמדת שנים ארוכות בבית הספר היסודי ניצנים. במקביל, היא מלמדת בפרויקט המצוינות מפת”ח, לילדים מצטיינים מחוננים בשוהם. לפני שנתיים וחצי, פיתחה תוכנית לימוד ייחודית בשם ‘אצבעות מנקדות’- גשר לקריאה נכונה, המיועדת לילדי הגן והכיתות הנמוכות, בשלב ראשית הקריאה. התוכנית שלה, המעוגנת כבר בזכויות יוצרים, הוכיחה את עצמה בשנת הלימודים האחרונה, לאחר שמנהלת בית ספר ניצנים, תמי בן נביא, פגשה את החלום וישלבה את התוכנית כשעה שבועית לתלמידי שכבת א’.
האם השיטה שלך החליפה את שיטת ההוראה המקובלת בכיתה?
“השיטה שלי לא מחליפה את שיטת ההוראה, אלא מוסיפה ומסייעת לה בהכנת תשתית. ‘אצבעות מנקדות’ מתאימה לכל תוכניות הלימוד המקובלות בבתי הספר היום והיא תומכת בהן ועוזרת לילדים להתיידד עם השפה ולהטמיע את עקרונות הקריאה הנכונה אצלם”.
מהם עקרונות הקריאה הנכונה?
“בשתי מילים – לימוד ניקוד. ילד שלא לומד קריאה בצורה נכונה, סוחב איתו בעיות קריאה, הגייה, איות וכתיב לאורך שנים. לעומת זאת, ילד שיודע לקרא על פי סימני הניקוד יגיע לקריאה מוטעמת ונכונה בהמשך הדרך. אין דרך אחרת ללימודי קריאה בעברית מאשר ידיעת הניקוד באופן מלא ומי שעושה קיצורי דרך, החסר הזה יתפוס אותו בסיבוב”.
באיזו שיטה נהוג ללמד היום בבתי הספר?
“כל בית ספר מחליט על שיטת הוראת הקריאה המתאימה לו. ישנן אלפי שיטות, מתוכן יש כמה שנחשבות למקובלות והפופולריות יותר, כמו – ‘מפתח הקסם’, ‘הכח לקרא’ ו’צלילים מספרים’. לא כל שיטה מתאימה לכל תלמיד וכאן נדרשת עבודת המחנך לתיווך למידה. יש ילדים שמתקשים בשיטה אחת ויצליחו יותר בשיטה אחרת, אין לדעת מראש, אך אם ילד מגיע עם ארגז כלים נכון, השמיים הם הגבול.
בעבר, היתה נהוגה שיטת לימוד גלובלית – שיטה שבה לומדים מילים שלמות באמצעות צילום חזותי שלהם. לפני 15 שנה הכניסו את השיטה למערכת החינוך בישראל וילדים למדו מילים שלמות והשמחה על המהירות הרבה שבה ילדים למדו לקרא ולכתוב, היתה רבה. מהר מאוד הסתבר, שהשיטה הזו מתאימה רק לחלק מהתלמידים ורבים לא הצליחו בה ונאלצו ללמוד במקביל בשיטות אחרות. אבל האפקט המשמעותי ביותר של הלימוד הזה היה, שהתלמידים פשוט לא ידעו להתמודד עם מילים מורכבות שהם לא הכירו ו’צילמו’ ומאחר ולא למדו שום אסטרטגיות קריאה, הם לא ידעו איך לפרק אותן ולקרא אותן בעצמם. ילדים שיודעים לנקד, יודעים לקרא מילים מורכבות, יודעים לפרק את המילים ויודעים לאיית”.
מדוע כה חשוב לדעת לאיית?
“בכל מקום בעולם אפשר לראות תחרויות איות ומבחני איות, גם לתלמידים הצעירים וגם לבוגרים יותר. איות הוא מרכיב חשוב מאוד בהבנת השפה ובכושר הקריאה וניתן עליו דגש רב.
באנגלית האותיות הן המנקדות, אבל בעברית, מכיוון שזו שפה פונטית, הניקוד הוא נלווה חיצונית וכאשר אנחנו מתבגרים, אנחנו עוברים לקריאה וכתיבה ללא ניקוד. ילדים שלא למדו את סימני הניקוד וקפצו לטקסטים ללא ניקוד, הקריאה שלהם תתגלה כלא מוטעמת ולא מדויקת. מי שלומד ניקוד בילדותו, יש לו יתרון בקריאה שוטפת וביכולת התמודדות עם מילים לא מוכרות. ילדים ששולטים בסימני הניקוד, יצליחו לעשות הקשר לקונטקסט של המשפט ולזהות מהר יותר את המילה הלא מוכרת”.
מניסיונך, האם ילדי הגן מגיעים מוכנים לבית הספר?
“יש ילדים שמגיעים מהגן והם כבר יודעים לקרא או מזהים את האותיות. חלקם למדו מילים מסוימות, אותן הם צילמו והם שולפים אותן מהזיכרון וישנם שבאמת מזהים ומכירים את האותיות וזה נהדר. המשותף לכל ילדי הגן הוא, העדר ההיכרות המורחבת עם הניקוד. הם אפילו לא מזהים את הצורות, אף אחד לא חשב שהם צריכים לדעת מהו קמץ ואיך נראה שווא. בכיתה א’, הם נאלצים להתמודד עם הצורות הגרפיות החדשות הללו ולהבין כי הן אלו שנותנות למילים את הצליל שלהן.
לאורך כל שנותיי בהוראה, עלתה תמונה של ילדים שמתקשים בקריאה. חצי השנה הראשונה בכיתה א’ היא תקופה שבה הילדים מוצפים עם המעבר לבית הספר, למסגרת, לחוקים, לכללים, ללימודים. הקושי של הלימוד מתווסף לעומס הרגשי הזה ויש ילדים שזה מכביד עליהם מאוד והם מייצרים דפוסים של התנגדות או הימנעות, שיכולים להשליך על כל התפיסה שלהם את בית הספר או הלימודים למשך שנים. ‘אצבעות מנקדות’ נולדת מתוך הצורך לעזור להם, להגות שיטה חווייתית ותקשורתית, המתאימה לגילם הרך ולעולמות התוכן שלהם, כפי שהם מכירים אותם ואשר דרכה מתקבל משוב מיידי דרך משחק. ‘אצבעות מנקדות’ הוא למעשה סוג של משחק לימודי, בדרך של תנועה וחוויה נעימה. יש לי היום ילדים, שיודעים לקרא אצבעות מנקדות, בלי ספר בכלל. אני יכולה לומר להם מילה, והם יידעו לבד את שמות האותיות, את הניקוד הנלווה להן ואת המקום של כל אות במילה”.
מה עושה השיטה של ‘אצבעות מנקדות’?
“כשילד גן פוגש לראשונה אותיות ונשאל, מה היא “אלף”? מה היא “למד”? לשמות של האותיות אין שום משמעות. לעומת זאת, כשיישאל מהי “ציפור”, הוא יענה כי היא עוף בעל כנפיים. “למד” היא סימן גרפי ללא משמעות. כאן טמון הקושי בהטמעת משמעות לאותיות. הרבה מאוד ילדים מתקשים במה שנקרא שיום – חיבור של שם למושג שאין לו משמעות אמיתית עבורו.
כשאני מתחילה עם לימוד קריאה, אני מציגה להם את האות “אלף” ושואלת אותם, איך אתם מתארים את האות הזו? ואז הם עונים, “קו ישר לצד ושני קווים שיוצאים ממנו. אני מסבירה להם, שהאותיות הן אילמות ללא סימני הניקוד, שהם כמו התווים של המוזיקה שלנו. אנחנו לומדים את הניקוד כדי לתת להן טעם ולהפוך אותן למילים. עם ‘אצבעות מנקדות’, לכל אות יש שם ומשמעות”.
איך ‘אצבעות מנקדות’ עובד בפועל?
“החוויה ב’אצבעות מנקדות’ היא חווית משחק, שירה והנאה- במקום כלי משחק אני משתמשת באותיות ובסימני הניקוד, בעזרת תנועה. מניסיוני, הילדים מגיבים בשמחה להתנסות ונהנים ללמוד את האותיות, לאיית מילים ולפרק אותן. ככל שהילד יצליח בהתנסות הראשונית שלו בחוויית הלימודים הבית ספרית, זה יכול להשפיע לטובה על ההתנהלות שלו כתלמיד בעתיד. חוויות מוצלחות ומעצימות, מובילות לעוד הצלחות”.
את השפה עצמה הילדים רוכשים במהירות. וורד אומרת שבתוך חודשים ספורים, הילדים כבר שולטים לגמרי בניקוד ויודעים לחבר אותו למילים. הלימוד עצמו נעשה באופן פרטני או בקבוצות.
אחרי שנתיים וחצי שבהן היא מלמדת באופן פרטי ומכינה ילדי גן לבית הספר וילדי כיתות נמוכות לקריאה, ורד חולמת בגדול. “השיטה שלי היא ארגז כלים ללימוד הניקוד שהוא הבסיס לכישורי קריאה כבר בגיל הרך. הראייה העתידית היא להרחיב את השימוש בשיטה הזו ופניתי לגורמים במערכת החינוך במטרה להפוך את התכנית לפעילות כלל ארצית תומכת להוראה הניתנת בגני ילדים ובכיתות הנמוכות. החלום שלי היא ליצור תפנית משמעותית במערכת החינוך הקונבנציונלית ולתרום להצלחתם של התלמידים ולאהבת הקריאה”.
הטיפים של ורד להורים לילדים בגילאי הגן והכיתות הנמוכות
• הילד שלכם קורא? אל תמהרו להעביר אותו לספרים ללא ניקוד. כל עוד הילד אינו שולט בצורה שלמה ונכונה בתהליך הקריאה, עדיף להישאר עם טקסט מנוקד. נכון, הילדים מרגישים ‘גדולים’ יותר כאשר הם קוראים ספרים בלי ניקוד ואולי גם אנחנו מתגאים בכך מעט, אבל עדיף שהילדים שלנו יחוו קריאה מנוקדת שישיגו שליטה מלאה וקריאה שוטפת לגמרי.
• להורי ילדי הגן: חישפו את הילדים לעולם האותיות, על ידי חשיפה למראה החזותי – לא רק של האותיות, אלא גם של הניקוד! הילדים חייבים להכיר את סימני הניקוד, שאלו לא יהיו זרים להם.
• שחקו עם הילדים במשחקי איות. הכרת מבנה המילה, ההבנה שמילה יכולה להיות שלמה אבל גם מפורקת, היא חשובה מאוד.
• ילדים צריכים לדעת לכתוב את השם שלהם מנוקד נכון כבר בתחילת דרכם. עם על פי רוב, ילדים מגיעים לכיתה א’ כשהם כותבים את אותיות השם בלי ניקוד. הניקוד של השם מוסיף משמעות לאותיות ומלמד אותם על הקשר המופלא בין אותיות וסימני ניקוד. 0
תגובות
