זו חירותו
הוא נבחר להיות חבר מועצה בגיל 23, שנה לאחר שחרורו מהשירות בדובר צה"ל, בין חברי המועצה הצעירים ביותר במדינה. הוא עושה זאת בהתנדבות כבר כמעט חמש שנים, במקביל לעבודתו כיועץ תקשורת ואסטרטגיה. חבר המועצה זיו שמע, בראיון אישי וחושפני, מסביר מדוע לא יתמודד בבחירות הקרבות לרשות המקומית, ובצעד אמיץ משתף לראשונה את הציבור בתהליך יציאתו מהארון, בשנה האחרונה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
אפרת רוזנצוייג
זיו שמע (28) גדל ולמד כל חייו בשוהם, היה חניך ופעיל בשבט "עמית" של הצופים ואף לקח חלק במועצת הנוער היישובית. המעורבות החברתית שלו ביישוב, עוד כנער, הובילה אותו לקבל החלטה להתמודד בבחירות המקומיות ברשימת "שוהם שלנו", בראשות איתן פטיגרו.
במסגרת פעילותו כחבר מועצה, קידם שמע את תחום הצעירים והפך את ה"מטרו" – מרכז הצעירים היישובי, לבית עבור צעירים וצעירות רבים, יצר מענים ושירותים רבים עבור הקהל הצעיר, קידם פעילויות רבות כמו קורסים מקצועיים, סדנאות, הכשרות, אירועי תרבות ומענה של שירותי ייעוץ והכוונה לצעירים בתחום הקריירה וההשכלה הגבוהה.
"אני מאמין שתפקידו של מרכז הצעירים הוא לתת כלים, עזרה וייעוץ לצעירים בתחילת דרכם להתחיל את הצעדים הראשונים כעצמאיים בחיים האמיתיים בצורה טובה יותר. אחד הדברים ששמתי עליהם דגש בשנים האחרונות הוא תכנים מקצועיים והעשרות, כל דבר שיכול לתת לצעירים ביישוב עוד כלים להתמודד עם תחומים שונים בחיים. עשינו שיתופי פעולה רבים של מרכז הצעירים עם הברים המקומיים, עם מרכזי צעירים אחרים ועם חברות כמו קורס הפסיכומטרי שהבאנו עד לשוהם, לטובת צעירים שזקוקים לכך.
לאורך הקדנציה שיפצנו, הרחבנו ושידרגנו את מרכז הצעירים. הפכנו את המקום לפינה חמה ונעימה עבור צעירים רבים ויש לנו עוד הרבה תכניות למקום הזה. לצערי, הקורונה נתנה לנו "מכה בכנף", ועדיין ישנם הרבה דברים שאני מאמין שצריך לשדרג במרכז הצעירים ולהרים מחדש".
בשנה האחרונה המליאה אישרה את הצעתך להקמת ועדה יישובית רשמית לשוויון וסובלנות, שהתכנסה מספר פעמים, מה המטרה שלה?
"הבנתי שיש נושאים שחשובים לנו ברמה הערכית ביישוב, והם נופלים בין הכיסאות מבחינת הדיון הציבורי הרשמי. כלומר, הוועדות האחרות לא עוסקות בהם בצורה ממוקדת ואני האמנתי שהם חשובים מאוד. המליאה אכן אישרה את ההצעה שלי, וכיום אני עומד בראש וועדה שעוסקת בכל הנושאים שיושבים תחת המטרייה של שוויון וסובלנות. מי שמובילה את הוועדה יחד איתי היא מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, נתלי רז המדהימה.
הועדה דנה בנושאים כמו חיבור בין מגזרים ורב תרבותיות, שוויון מגדרי, שיימינג וחרמות, שיח בריא ברשתות החברתיות, הקהילה הגאה ותחום הלהט"ב, חינוך לסובלנות וכל נושא שמתקשר לתחום העיסוק שלה. הועדה מקיימת דיונים ציבוריים על נושאים אקטואליים רלוונטיים, דנה בסוגיות רוחביות, יוצרת שיח ציבורי משותף יחד עם הגורמים המקצועיים במועצה ומומחים, בעקבות מקרים קונקרטיים שקורים ביישוב ומפיקה לקחים והמלצות להמשך. אחת המטרות היא גם להניע תהליכים יישוביים במטרה לממש את הערכים הללו ביישוב".
כחבר מועצה אתה מחזיק בתיק הצעירים, תיק הלהט"ב, יו"ר ועדת שוויון וסובלנות וחבר בועדת מכרזים. כחבר מועצה צעיר וללא ניסיון, איך התמודדת עם גודל האחריות?
"בהתחלה, בישיבות מליאת המועצה הראשונות חששתי מאוד לדבר, אולי לא ראו עליי, אבל חשבתי חמש פעמים לפני כל דבר שהוצאתי מהפה. ישבתי לצד חברי מועצה וותיקים, רובם כפולים ממני בגיל במקרה הטוב, מאוד בטוחים בעצמם, והייתי עסוק בללמוד את החומר ואת המושגים.
אני זוכר שנהגתי לשבת אחרי המליאות בבית, להיכנס לשידור המוקלט בפייסבוק ולצפות שוב ושוב במה שאמרתי, כדי להגיע עם עצמי למסקנות אם זה היה מדויק, אם המסר עבר כמו שצריך ואיך הגיבו חברי המועצה האחרים.
לשולחן המליאה מגיעים נושאים מכל תחומי החיים ביישוב, החל מתכנון ובנייה ועד לחינוך ורווחה. הייתי חייב לשחות במושגים, בחומר ובמה שקורה בשטח. ביום הראשון בתפקיד חבר מועצה הפכתי גם לתלמיד. התחלתי ללמוד בקדחתנות ומעולם לא הפסקתי. בשנים הראשונות, בשבועות לפני אישור תקציב שנתי, נפגשתי לשיעורים פרטיים עם גזבר המועצה, ובלילה אחרי שהייתי חוזר מיום עבודה, ישבתי בסלון עם התקציב ועברתי עליו סעיף סעיף, מנסה לראות אם יש משהו שאני לא מבין, לא מסכים איתו או רוצה לחדד מול הגורמים המקצועיים".
עמיתייך במועצה מספרים שלא פעם דפקת על השולחן בישיבות...
"נכון, כי הבנתי היטב את כובד האחריות ושאם אני לא אעצור משהו שאני חושב שהוא לא טוב ליישוב או לתושבים, אף אחד אחר לא יעשה את זה במקומי. אני זוכר שהגיע קבלן גדול מאוד למליאת תכנון ובנייה וביקש לאשר עיצוב של מבנה. אני לא אכנס לפרטים, אבל בואי נגיד שהעיצוב היה לא טוב. הוא לא התאים בשום אופן לאופי היישוב ואני זוכר שאמרתי לעצמי: 'אם אתה לא מתנגד לזה עכשיו, המבנה הזה הולך להיות תקוע פה עשרות שנים ולכער את שוהם'.
לאורך כל הקדנציה לא פחדתי לערער על מוסכמות, להתעמת על דברים שחשובים לי, לעלות שאלות קשות ולאתגר את גורמי המקצוע".
איך התנהלה מערכת היחסים שלך עם שאר חברי המועצה ועם המנהלים המקצועיים במועצה?
"אני מאמין שאי אפשר להצליח במקצועי אם האישי לא עובד. כמו בעבודה שלי – אם אין לי חיבור אישי ללקוח, אני מרגיש שאני פחות טוב בייצוג שלו מול התקשורת ובהתנהלות מולו. בשנים האחרונות יצא לי לעבוד מול רוב המנהלות והמנהלים במועצה, עם עשרות מהם אני מתנהל באופן שוטף, וגיליתי אנשים מדהימים, מחויבים, מקצועיים וחכמים, שרואים את טובת היישוב והתושבים במקום הראשון. רכשתי לעצמי במועצה חברים אמיתיים ובזכות הקשרים הטובים שנוצרו, הצלחתי גם לקדם את הנושאים שחשובים לי. לשמחתי, מצאתי בקרב העובדים והמנהלות במועצה שותפים טובים מאוד".
מדוע החלטת לא להתמודד שוב בבחירות הקרובות?
"לאחר התלבטויות רבות ומחשבות מעמיקות בשנה האחרונה, הבנתי שאני זקוק להפסקה. אני רוצה לפתח את עצמי ולהשקיע בי ובקריירה שלי, להגדיל את ארגז הכלים שלי בשוק העסקי והציבורי, לרכוש כישורים נוספים ולחזור בכל הכוח להמשיך לשרת את הציבור בשוהם במועצה.
זו הייתה החלטה לא קלה, קיבלתי שיחות מתושבים רבים שהציעו לסייע בבחירות, מתוך הנחה שאני ממשיך לרוץ. היו גם שיחות רבות עם ראש המועצה, שקודם כל אני רואה בו חבר, ומתייעץ איתו על דברים רבים. איתן יודע שלמרות שלא אהיה חלק מרשימת הסיעה, אני איתו בכל הכוח. אהיה שותף מלא ואמשיך לקדם את הנושאים שחשובים לנו גם בקדנציה הבאה, כתושב פעיל. אני לוקח הפסקה בראש שקט כי אני יודע שאיתן ימשיך להוביל את היישוב הזה בדרך הנכונה. אני סומך עליו.
אני מרגיש שהגשמתי חלק משמעותי מהמטרות והחלומות שלי לגבי שוהם, ואני מסיים את התפקיד עם תחושת סיפוק מאוד גדולה, וממשיך לכתוב לעצמי ולתכנן את הדברים הבאים שאני מאמין שצריך לעשות".
כיצד הגיב ראש המועצה, יו"ר הסיעה שלך, כשהודעת לו שאתה לא מתמודד?
"איתן היה הראשון שדיברתי איתו על הנושא, מלבד מהמשפחה שלי, כמובן. זו לא הייתה שיחה פשוטה, הוא ראה כמה קשה לי לקבל את ההחלטה לקחת הפסקה. אני מאמין שגם עבורו זה לא קל, אבל הוא מבין שאני הולך כדי לחזור בכל הכוח, ושאמשיך להיות פעיל משמעותי ביישוב גם בשנים הבאות".
אתה נחשב לאחת מהדמויות המקורבות לראש המועצה, האם תמשיך לתמוך במועמדות שלו להמשך הכהונה?
"חד משמעית כן. לא רק שאני אתמוך במועמדות שלו, אני אהיה לצידו ואמשיך להיות פעיל מרכזי בצוות שלו. אני מאמין באיתן אמונה מלאה. הוא עשה הרבה טוב ליישוב הזה ותמיד פעל לטובתו. איתן הוא אחד האנשים הישרים שאני מכיר, טובת היישוב והתושבים תמיד לנגד עיניו, והלב שלו במקום הנכון. אני לא אומר שהוא חף מטעויות, אני מאמין שהיו דברים שהיינו יכולים לעשות טוב יותר כמועצה, אבל זה יותר ברמת האיך ולא המה. אני מאמין שהפעולות שנעשו בשנים האחרונות שמרו על שוהם מצוינת, איכותית וטובה. נוכחתי בחדר בהרבה מההחלטות הגדולות של הקדנציה הזאת, וראיתי איך הוא מתמודד גם בהחלטות היומיומיות – זה אדם שאני סומך עליו בהובלת היישוב שלי, הבית שלי, אני מאמין לו ובדרך שלו. לא רק שהוא אדם ראוי בעיניי לתפקיד, הוא האדם הנכון. קחו את כל הדברים הטובים שקרו ביישוב בשנים האחרונות, כל דבר קטן כגדול שאתם יכולים לחשוב עליו – איתן היה מעורב בו. אני אמנם לא ארוץ בבחירות הקרובות אבל אני אמשיך להיות שותף של איתן ולתרום ככל שיבקש ממני, בבחירות ולאחריהן".
יתפנה לך הרבה זמן, מה אתה מתכוון לעשות איתו?
"שאלה מעולה. קודם כל אני רוצה להקדיש לעצמי זמן ולאפשר לעצמי לנוח ולצבור כוחות. ברמה המקצועית אני צריך להשקיע עכשיו הרבה יותר אנרגיה ומשאבי זמן. פתחתי לאחרונה עסק עצמאי ואחרי שנים שהייתי יועץ בחברות גדולות, אני כרגע פרילנס – יועץ תקשורת ואסטרטגיה. זה אתגר גדול ומרגש עבורי, וברמה האישית אני מקווה שהתקופה החדשה תביא איתה גם אהבה וזוגיות טובה".
שוהם עברה בשנים האחרונות מהפכה בתחום הלהט"ב, ולראשונה בתולדות היישוב מורגשת עשייה בנושא באופן פומבי. כמי שהוביל את העשייה, מדוע בחרת לקחת דווקא את התיק הזה?
"בזמן הבחירות ב-2018 פנו אליי תושבים וביקשו ממני להעלות לסדר היום את נושא הלהט"ב והקהילה הגאה. הם אמרו לי שאף אחד לא מתעסק בזה או מעז לגעת בנושא בכלל. ישבתי לשיחה עם איתן פטיגרו ואמרתי לו שזה משהו שאני רוצה לקדם ביישוב. הוא תמך בי ויחד החלטנו שצריך ללמוד את הנושא. מיד לאחר הבחירות, נפגשנו שוב וסיכמנו להקים את תיק הלהט"ב לראשונה בשוהם, שאני אחזיק בו, אתווה את המדיניות היישובית בתחום ואוביל אותו.
הקהילה הגאה ותחום הלהט"ב נוגע כמעט בכל תחום פעילות עירוני ובכל אספקט של החיים ביישוב, ולכן העשייה הייתה מאוד מגוונת ומורכבת. היה צורך לעבוד מול עשרות גורמים שונים במועצה ובחברות העירוניות, בחלק מהמקומות היה קל יותר ובחלק היה מורכב עד קשה."
איפה היה קשה?
"היו אתגרים רבים לאורך הדרך והרבה אנשים שהיה צריך לרכך, אבל ככל שאתה מסביר לאנשים מה עומד מאחורי כל דבר ולמה עושים מה שעושים, הם מבינים יותר. אני לא אייפה את המציאות, נתקלתי לאורך הדרך בהתנגדויות ובאנשים שניסו לעצור אותי, בכל מיני דרכים, ערמומיות פחות ויותר. הייתי צריך כל הזמן לעמוד על המשמר, להיות עם היד על הדופק שדברים קורים ולא נופלים. בלי התמיכה של ראש המועצה לא הייתי מצליח לעשות רבע ממה שקידמנו בשנים האלה. הוא היה מעורב לאורך כל הדרך, עזר ודחף כשצריך, נתן לי חופש פעולה והאמין בליבו שהשינוי הזה חשוב. עבדנו לאט ובמדויק, לא מיהרנו ונחפזנו לעשות צעדים פופוליסטים כדי לסמן וי. הייתה אסטרטגיה והבנו שתהליך של הטמעת הנושא ביישוב צריך להיעשות בהדרגתיות, באופן שיכשיר את לבבות הציבור."
בשנה שעברה שוהם זכתה במקום ה-7 בארץ במדד העירוני הגאה ובמקום הראשון מבין המועצות המקומיות, איך הרגשת?
"כמו בחלום. קידום הלהט"ב בשוהם זה מפעל חיי. כשהודיעו לראש המועצה ולי על הזכייה שלנו היו לי דמעות בעיניים. זה העניק לנו חותמת שעשינו משהו טוב, שהובלנו את שוהם במסלול הנכון".
וברמה האישית, איך תחום הלהט"ב נוגע לך?
"לפני יותר משנה הגעתי לנקודה של השלמה במסע האישי שלי ויצאתי מהארון בפני המשפחה והחברים שלי.
זה היה תהליך לא פשוט של קבלה והשלמה עצמית. היו שנים מוקדמות יותר של הדחקה, כעס, פחד, ואז הגיעו שנים של השלמה. לאט לאט למדתי לאהוב את עצמי. השנתיים שלפני היציאה היו מאוד סוערות מבחינה רגשית, זה הציף בי את כל החרדות, פחדים שלא דמיינתי שקיימים בי בכלל. במהלך חודש נפגשתי לשיחות אישיות עם החברים הטובים שלי ועם בני המשפחה שלי, כל אחד בנפרד, וסיפרתי להם. השיחות האלה לוו בהרבה בכי של נחת, התפרקות, אושר ורגש. הייתי בשוק מהקבלה והאהבה שקיבלתי. לא תיארתי לעצמי שאקבל חיבוק כזה גדול מהסביבה שלי. התכוננתי לכל התרחישים, כמו כל הומו שחושש שהשמיים יפלו עליו כשהוא ייצא מהארון, אבל זכיתי בחברים ומשפחה מדהימים שהיו מאושרים בשבילי".
השנים בארון היו לא קלות, ועצם העובדה שהייתי חבר מועצה ומחזיק תיק הלהט"ב לא הפכו את זה לקל יותר. הייתי צריך להתמודד עם שאלות קשות לאורך כל הדרך ועם קשיים אישיים שליוו אותי".
העובדה שבחרת את תיק הלהט"ב במועצה, לא גרמה לסביבה שלך להבין שאתה משתייך לקהילה?
"חלק מהם הבינו לבד עם השנים, חלק לא. אבל זה לא באמת משנה מי חשב מה ולמה, זה לא רלוונטי. אני עברתי תהליך אישי עם עצמי, מסע מורכב מאוד של הרבה שנים, וכשהייתי מוכן ובשל, עשיתי את הצעד הזה ויצאתי מהארון".
לקחת סיכון שאנשים יתייגו אותך עוד לפני שיצאת מהארון.
"לקחתי סיכון. הבנתי שאם אני לא אקח את המושכות ואטפל בנושא אף אחד לא יעשה את זה. אף אחד לא יתקרב לתחום הזה בכלל, נישאר באותו מצב של התעלמות מהנושא ברמה היישובית, וכל מה שאני מאמין שצריך שינוי וטיפול לא יקרה. חשבתי על זה הרבה, היו כמה לילות שלא נרדמתי, ובסוף החלטתי לסכן את התהליך האישי שלי לטובת היישוב והקהילה הגאה בו. הרגשתי שזה יותר גדול ממני. לאורך הדרך גם שמעתי על תושבים שתהו איך יכול להיות שמחזיק תיק הלהט"ב לא מצהיר שהוא חלק מהקהילה. הייתה גם תושבת שדאגה ללכת ולספר ביישוב שאני הומו ואני מחביא את זה. היא פשוט הוציאה אותי מהארון בפני אנשים. אני מכבד אותה ואני גם מבין את הביקורת שלה, אבל זו לא הדרך. אני גאה שהיום היישוב הזה הוא גיי-פרנדלי ואני גאה מאוד להיות חתום על זה. אני חייב הרבה להנהגת היישוב, לעובדי ומנהלות המועצה שהובילו את זה יחד איתי, ולראש המועצה שבאמת אין לי מילים לתאר את ההתגייסות שלו לנושא".
לסיכום, מה אתה מאחל ליישוב?
"שנמשיך להיות קהילה שיש לה יישוב, כי האנשים זה לפני הכל. שנתעסק יותר במה שטוב ונבין שאנחנו חיים במקום נפלא עם קהילה מדהימה. אני מקווה שהיישוב ימשיך ללכת במסלול הליברלי שהצעדנו אותו ושהחינוך והקהילה תמיד יהיו בראש. המבחן בעיניי הוא להמשיך לשמוע את הדורות הצעירים שגדלים פה אומרים שהם רוצים לחזור לגדל כאן את ילדיהם בעתיד. שוהם היא הבית שלי, של כולנו, אנחנו צריכים לשמור עליו ולדאוג שאנשים טובים שהלב שלהם במקום הנכון, ימשיכו להוביל אותה".
תגובות
