מונטנגרו באהבה גדולה מסע נשי 4x4

במונטנגרו נהוג לומר, ש’’בחופי מונטנגרו נולד המפגש היפה ביותר במזרח התיכון, בין הים ליבשה’’. מאת: נירה נחום

פורסם בתאריך: 07/08/2016 09:52

נכתב על ידי

נירה נחום

מאת נירה נחום
צילום: חיה מוסק, נירה נחום, ענת גיל

מסעות נשים 4X4 אבן שוהם התחילו לפני כעשור. היעד הראשון שנכבש היה רומניה, אחריו מרוקו, גיאורגיה, אוגנדה ארמניה והפעם מונטנגרו.
מונטנגרו באהבה גדולה, המסע מתחיל מהרגע בו נבחר היעד עם תשומת לב לתאריך הטוב ביותר לנסיעה, כך שמזג האוויר יחייך אלינו והטבע יפרח עבורנו.
את הטיול אנחנו מפרסמים ומחכים למצטרפות. שואלים אותי לא פעם, האם אלו אותן בנות? אז זאת ההזדמנות לספר שלא. יש את המכורות לעניין, יש כאלה שמצטרפות לחלק מהטיולים ותמיד יש מצטרפות חדשות. הקבוצה דינמית ומשתנה, מה שבטוח הוא שאחרי כל טיול כולנו חושבות על הטיול הבא ומקוות שנוכל להצטרף.

תמיד אחרי כל נסיעה והסיפור מסע אומרים לי, למה לא אמרת לי? הייתי באה.... אז בנות, שימו לב: היעד הבא יגיע ולא נחסוך בפרסום. אם תרשו לעצמכם לראות תראו, ואם תרצו להצטרף מובטחת לכן חוויה בלתי נשכחת. של יופי נפלא, של טבע, חברות ואהבה אינסוף.
רק שימו לב, החלק הקשה שלנו כנשים הוא להרשות לעצמינו לקחת את שבוע החופש. שבוע שכולו בשבילינו, שבו נקום בבוקר לבד בלי להעיר בלי להכין אוכל או לעשות כלים, להסכים לזה שאפשר להסתדר בלעדינו.
אל הטיול השנה יצאנו דרך החברה הגיאוגרפית, עם המדריך שהפך להיות יקר לליבנו, עופר ועקנין. בקשתי מעופר שיספר לנו על מונטנגרו ואת הסיפור שלו במסע זה.
את התקציר על מונטנגרו תבינו במלאו אבל את סיפור המסע ורשמיו אנסה מידי פעם לבאר.

‘’מונטנגרו באהבה גדולה’’
מתוך רשמיו של מדריך ללא קוקו!

עופר וקנין

‘’יש לי רק שני דברים שחשוב לי לומר”, ציינתי בפני עדת ה’’אמזונות’’ משוהם שניצבה לפני: “הראשון שבהם”, אמרתי, “תפקידי לדאוג ותפקידכן ליהנות!! הדבר השני הוא, שאינני מדריך הטיול, כי אם הבמאי שלו.
תפקידי לארגן את התפאורה והרקע המתאים להצגה האמיתית והיא ההצגה שלכן!! אם הבנתן את זאת הרי שהצלחת הטיול כבר מובטחת מתחילתו”.
וייאמר לזכותכן כי אכן ‘’התמסרתן להסכם”, מה שאפשר לכולנו להנות מההרפתקה. אין הרבה סיטואציות בהן מוצאות עצמן חבורה של נשים עם מיילאג’ מפואר של טיולים בעולם ונסיון חיים למכביר, מטיילות ופשוט נהנות ומתמסרות ברוב הנאה לחברותא, לאתגר, או לאיזו הרפתקה ספונטנית פרי מוחו הקודח של מדריך מוזר, ‘’בלי הקוקו’’.
שמונה ימים בלב הטבע הירוק הותירו אותנו ואותי במיוחד, לא פעם פעורי השתאות לנוכח יופיו של הטבע ויופיה של קבוצה. אין זה טרוויאלי שכל אחת מצאה את המקום, הפינה והשעה להראות לכולנו את יופיה ועוצמתה.
אז מה היה לנו בטיול? הרגשנו קדושים במעלות מנזר האוסטרוג, על צלע הר.

חשנו משוחררות תלויות על מדרגות ג’יפ בנסיעה בטבע הפראי המשקיף לקניון הקומרניצה. התקבצנו אין ספור פעמים לצילומים קבוצתיים. התמסרנו ליופיו של האגם השחור ב’’טיול מיסטי’’ רטוב. הקפנו פסגות נישאות בשמורת הדורמיטור, זכינו ל’’הוביל את הפחד’’, עת טיפסנו לפסגה המשקיפה לערוץ הטארה (כשהאחת מובלת על ידי חוברתה עם כיסוי עיניים). טעמנו מחוויית הרפטינג על נהר הטארה וחלקנו אף קפצו למימיו הקפואים של הנהר ובערב שלל הפינוקים, עיסויים, שחיה, ג’קוזי ושלל מנעמיו של המלון בקולשין, זכינו למסע בין קלפים מופלאים של חיה מוסק. נהנינו מיופיין של פסגות נישאות בינות להרי הביאלשיצה. עם ארוחה חלבית מפתיעה. היטבנו להכיר אחת את השניה לעומק, בטיול קסום באגם הביוגרד.

בין לבין הספקנו להרים לחיים בפאב קטן שעמד משתהה לנוכח החברותא המיוחדת (אגב, כוס בירה עולה 1.5 יורו). בין פסלי ה’’אנט’’ ו’’העץ המשתין ‘’ברחובה של קולשין, זכינו גם ל’’לכת לאיבוד’’ ב 4 הסמטאות הבודדות של העיירה הקטנה.

בטרם נפרדנו מיופיו של הצפון, הספקנו להציץ מתצפית על אגם רקוויצה, שם בין קפה לעוגה על הגיג וצחוק, זכינו לשמוע סוף כל סוף דבר או שניים על אותו מדריך מוזר (הוא אומנם בלי קוקו אבל איכותי).
המשכו של יום הפגישנו עם מטבח מקומי ועם צמד שכמעט הפכו גיסות לחמות שעמדה משתאה כיצד זו משתלטת לה חיש קל המטבח שלה (זה כבר סודי ביותר).
בטרם נפרדנו מיופיו של הצפון, הספקנו לחזות ביופיה של שמורת הסקדר עם תצפית קפה ואיך אפשר גם בלי תמונה קבוצתית. שיאו של טיול היה בהגיענו למלון ריג’נט, שם הספקתן לגלות צפונותיו הרבות של הספא הנפלא.
בין ארוחה מפנקת במסעדת דגים וקניות אחרונות טעמנו מקצבה של העיר התוססת של בודווה, חלקנו הספיקו לבדוק את הקזינו המקומי (גם זה סודי ביותר, הרי זה לא חוקי).
בטרם נפרדנו ממדריכנו המקומי המאוהב עד כלות באחת (רמז, בלונדינית).
היתה זו דוברובניק של אחר הצהרים והמדריך מתי שזיכנו בטעימה קצרה אך מיוחדה בין צפונותיה של העיר העתיקה. בין לבין עוד הספקנו להסתובב, לצלם להצטלם לצחוק ולא להפסיק לחשוב על היום שאחרי ה....
אז יקירותי, רציתי לומר שנעמה לי חברתכן עד מאוד. זכיתי לגלות חבורה מופלאה, מפרגנת, זורמת, ספונטנית, מתמסרת, תומכת, משתפת, חוטפת מתנות, מבלה ומעל הכל נהנית. אז לחיי הפסגות הבאות שבדרך.

קצת על מונטנגרו

מונטנגרו היא מדינה של ניגודים: הרים גבוהים, אגמים נוצצים כבדולח, נהרות צלולים, קניונים עמוקים, קו חוף תוסס והיסטוריה מפוארת הנחבאת לה בינות להרי האלפים הדינריים. החופים של מונטנגרו שטופים על ידי המים הכחולים של הים האדריאטי הדרומי. זהו אחד הימים הנקיים והחמים ביותר בעולם.
מונטנגרו מתהדרת ב-117 חופים, אשר הארוך הוא 13 ק”מ ואחרים הם לשונות ים, מפרצים ומפרצונים. האקלים לאורך החוף הינו ים תיכוני מתון, בעוד שברמה מעל מדובר באקלים קר ויבש. מונטנגרו נחשבת למדינה הגשומה באירופה עם מעל 6000 מ’’מ גשם בשנה.
גבולותיה של מונטנגרו: במערב קרואטיה ובצפון מערב בוסניה הרצגובינה, בצפון סרביה, בצפון מזרח קוסובו ובדרום אלבניה ויוון.
אוכלוסייה המדינה מונה כ-675,000 אנשים והיא רב-לאומית, רב-דתית ורב-תרבותית. הלאומים העיקריים החיים בה הם סרבים, מונטנגרים, קרואטים ומוסלמים. הדתות השולטות בה הן נצרות אורתודוכסית וקתולית.
מונטנגרו מתהדרת בשתי ערי בירה: הראשונה הדתית-היסטורית היא צ’טיניה בשעה שפודגוריצה מהווה עיר הבירה המודרנית, בה מצויים המרכז האדמיניסטרטיבי, התרבותי, התעשייתי והתחבורתי.

אזרחי מונטנגרו גאים ומאוד ידידותיים. הם מוקירים את המורשת שלהם ומסבירי פנים לכל התיירים אשר מעריכים את יפי המדינה.
אופייה המבותר הגבוה והפראי של פנים המדינה יצר במשך השנים אוכלוסיה המתבדלת מסביבתה בבלקן בלשונה (מונטנגרינית- ניב סרבי מקומי), מנהגיה, תרבותה וההיסטוריה שלה.
למדינה הצעירה שנולדה רק ב-2006, היסטוריה מפוארת המתהדרת בשלל ניצחונותיה על האימפריה העות’מנית, ואף על האיטלקים והגרמנים בימי מלחמת העולם השניה.
המונטנגרים מוצאים לא מעט קווי דמיון בין המדינה הקטנה והצעירה לבין מדינת ישראל והם מקדמים בברכה את הישראלים.

חיבוק גדול ובאהבה גדולה ממונטנגרו!!! המדריך בלי הקוקו!!!

ענת גיל

השם “מונטנגרו” נשמע לי מסתורי משהו, אחר, מזרח אירופאי, מיושן...
ההפתעה עבורי הגיעה כבר בפגישת ההכרות, הבנתי שאנחנו טסות למדינה יפיפייה ומתפתחת ואכן כך היה! הנופים היו דרמטיים ומפתיעים, הרים גבוהים, קניונים עמוקים, חופי ים קסומים, אגמים נסתרים והרבה מים שקופים להפליא! כל זה בתיבול של אנשים חמים (וגם טבילות ספונטניות במי העדן), מדריך נפלא ו-16 חברות, כל שנשאר לי לשאול הוא, מתי הטיול הבא?

ליאורה מדר שפירו

מונטנגרו הייתה עבורי עוד נקודה על מפה שלא ממש התחברה לי לשום מקום. אבל כמו ארמניה, אוגנדה וגיאורגיה לפניה, היא הפכה לזיכרון חי שצרוב לו בלב. המצוקים המשתפלים אל ים כחול ירוק וצלול , הגוונים הבלתי נגמרים של הירוק ההררי, הפריחה ששוברת שיאים של צבע וצורה, האנשים שעדיין מחוברים לאדמה ולטבע גם בסופות שלגים או חמסין ללא מיזוג, כל אלה היוו תפאורה לנשמה האמיתית של הטיול - החברותא הנשית. חברויות ותיקות וטריות של נשים דעתניות ובוגרות, המתנתקות מחיי היום יום ומאתגרות את עצמן, כל אחת בדרכה, ומקבלות פנים אחרות של עיניים בורקות וחיוך שלא יורד. אז שלא ירד החיוך לעולם.

אורית לנדסמן

זו הפעם הראשונה שאני נרשמת לטיול ג’יפים נשים. הגעתי לקבוצה של נשים שאיני מכירה ובתוך יום אחד כל החששות התפוגגו. זה היה טיול מדהים בארץ יפה עם טבע עוצר נשימה, ארץ לא כל כך מתויירת ומסחרית, אוטנטית ונפלאה.
קבוצת הנשים היתה מדהימה, פגשתי נשים מוכשרות, חכמות, יצירתיות, מעצימות, רגישות ומכילות. זו היתה חוויה שבהחלט אחזור עליה.
המדריך היה מעולה, ידע לנווט את הקבוצה עם רגישות, תבונה רבה והמון סבלנות. אנו נהנינו מהידע והניסיון הרב שלו שגרם לנו להרגיש בטוחות.
ברצוני להודות לנירה על ההזדמנות הנפלאה הזו, על הארגון, הסבלנות ועל התבונה והרגישות שבה הובילה את הקבוצה. לאן הטיול הבא?

רונה לוין

כבר מספר שנים אני עוקבת אחרי טיולי הג’יפים וחושבת אולי אני גם שם... בשנתיים האחרונות ההחלטה קרמה עור וגידים ועדיין היו אירועים חשובים שדחו את הביצוע.
השנה התקבלה ההחלטה והכול מסביב נע לקראת התייצבות בשדה התעופה, בשעה שנקבעה לטיסה לדוברובניק לקראת מונטנגרו. כמובן ליוו אותי חששות לא מעטים שכללו ג’יפים, הילוכים ונשים. היעד לצורך העניין כבר לא היה משנה... לאט, לאט נכנסנו למצב הרוח המתאים וגישור על פני מרחקים שונים ובתנועה אלגנטית נענו בתוך מרחבים ירוקים ועוד יותר ירוקים, מנוקדים באגמים ונהרות מרהיבים ומרבדים אין סופיים של פרחים, אשוחים ושיחי פטל למכביר. נופים פנוראמיים שאינם עוזבים ושאר התגליות בכל הקשור לנשים, אנצור עימי להרבה שנים.

חיה מוסק

למשך שבוע ימים השארתי את הכל מאחור - את העבודה, את השגרה, את הדאגות, את המחשבות והייתי כל כולי כאן ועכשיו, בוטחת, מאפשרת, מתמסרת. משתאה מול מפרצים כחולים, פסגות הרים, יערות שופעים, אגמי טורקיז. מרשה לעצמי להיות, להיות עצמי, להיות אחרת, להיות לבד, להיות שייכת, להפתח, להכיר, להתחבר, להתפרק, ולצחוק. שבעה ימים של חוויה, של הוויה, של חופש, של יופי, של שקט, של יחד. שבעה ימים שהזינו את הגוף, טיהרו את הנפש, הרחיבו את הלב. שבעה ימים שנצרבו בתוכי ומזכירים לי איך זה מרגיש כשאני אוהבת אותי.

דורית קלינגר

כשנרשמתי למסע למונטנגרו, לא דמיינתי שהמדינה הצעירה, הקטנטנה והכמעט בתולית תשאב אותי במהירות לנופיה המגוונים ותרגש אותי כל כך בזכות מפרציה היפהפיים, רצועות חופיה הארוכות, רכסי הריה המוריקים, עמקיה שופעי שלל צבעי פריחה ומנוקדים באגמי טורקיז, קניוניה הדרמטיים ובני הכפר הצנועים והלבביים שארחו אותנו לארוחות נעימות וטעימות ממטבחם האותנטי.
נוסף על כך, להתחדש בחמש עשרה חברות, איתן היה ויהיה בהמשך כייף גדול לחלוק את ההתרגשות והחוויות ולצחוק מכל הלב זו מתנה לחיים.
מונטנגרו, חברותי למסע ועופר המדריך המובחר והמיוחד - תודה על החוויה הזו שאזכור בחיוך גדול ימים רבים. להתראות בקרוב.

אלינה אולשנבאום

ברצוני להביע תודה לעיתון אבן שוהם, לנירה נחום, לחברה הגיאוגרפית ולמדריך עופר וקנין על השבוע הנפלא שחוויתי בטיול המדהים במונטנגרו, שהעבירו לנו בהנאה מלאה ידע, איכות , אהבה לכל אחד ולכל הקבוצה ההתייחסות לפרטים הקטנים הטיול לאושר תרבותי.
זכיתי לחוויה יוצאת דופן. מדריך כל כך אכפתי כמו עופר וקנין שהעמיד עצמו לרשות הקבוצה 24 שעות ביממה בסבלנות אין קץ ותמיד בחיוך וברצון טוב לסייע בכל דבר. התכנית בוצעה בצורה מושלמת וידע עצום בכל אתרי הטיול בהם שהינו. תודה ללא גבול לנירה מקסימה, בזכותך הייתה לנו חוויה מדהימה. תודה על ארגון ללא לאות לפרט ולכלל קבוצה כל זאת בשלווה ורוגע שיצרו אוירה נעימה וכייף במהלך כל הטיול. הקבוצה מדהימה, צחקתי כמו שהרבה זמן לא צחקתי – וזה היה נהדר. מחכה לטיול הבא.

אורנה שוורץ

בכל המפגשים שלנו לאחר הטיולים נזרקים לחלל האוויר שמות של יעדים לטיול הבא ואז מגיע הטלפון מנירה: "השנה למונטנגרו את באה?" איזו שאלה בוודאי לא מחמיצה את החוויה בשום אופן!
מונטנגרו הידועה בנופיה המדהימים לא הכזיבה וקבוצת הנשים הייתה נפלאה כל אחת ואחת מיוחדת במינה, אחת החוויות היה טיול בוקר ביער עבות מסביב לאגם יפהפה עם מים צלולים כמו מראה כשההרים הסובבים אותו נשקפים ממנו, לפתע מתחיל טפטוף קל אשר מתגבר לו אט אט ואז אנו מקבלות משימה מהמדריך עופר (אשר אישיותו תרמה רבות להצלחת וייחודו של המסע) לא להוציא מילה במשך רבע שעה (זה לא היה קל....) קולות הנשים נדמו וקולות הטבע נשמעו במלוא עוזם ותפארתם, הקשבתי היטב כדי לשמוע נהימה או אולי אפילו מבט חטוף מהדוב החום השוכן לו באזור אבל כנראה עוד לא קם משנת החורף.
רטובות ונזהרות מלהחליק, במרחק קטן לפני סיום הקפת האגם (כ-6 ק"מ) פגשנו בקרחת יער אשר למרגלות האגם בה עצרנו לפוש לקפה וליהנות מהשמש שחזרה וחיממה אותנו שוב.
אז הפעם לא ראינו את הדב אולי במסע הבא....

מיקי שמעוני

לאחר חשיבה של יומיים החלטתי להתנתק מהכול ולהתחבר לטבע ולהצטרף לטיול. הנופים עוצרי נשימה, מרבדי הפרחים משרים אוירה של תמונה והמים זורמים בכל מקום. הקשר בין הבנות היה מדהים והשילוב של חופש, טבע ויחסי אנוש ישאירו את רישומיהם עוד זמן רב. קשה לתאר את העוצמה הקיימת ולכן כל מה שהיה במונטיגרו נשאר במונטינגו. ממתינה לכליון עיניים ליעד הבא!

אורית שוהם

שאלה מעניינת היא, מה גורם לקבוצה של נשים לקחת פסק זמן של שבוע ולהצטרף לטיול ג’יפים?
שאלה עוד יותר מעניינת היא, מה קורה להן בטיול כזה? בשבילי זו הייתה הפעם השלישית שאני מפרגנת לעצמי חופשה מסוג זה, בשבילים רחוקים, בטבע בחברה כל כך נעימה של קבוצת נשים שאת חלקן בכלל לא הכרתי, בנופים קסומים עם צבעי ירוק בהיר שמרחיבים את הלב, בפריחות המרהיבות, בגבעות חובקות עולם, במפרצים נפלאים עם מים צלולים צלולים, בנהרות שוצפים ובאגמים מופלאים....
שום דבר לא הכין אותי ליופייה של הארץ, לנופים המגוונים, לאנשים מאירי הפנים הפותחים בפנינו את בתיהם, לאוכל הטעים. לכל היה טעם של עוד: כמו באותו היום בו הגענו בקצה של מסלול הררי לבית של שתי אחיות המגדלות לבדן פרות וזכינו ליהנות מהמעדנים תוצרת המשק ומעשה ידיהן.

שבוע של להיות בשטח עם מי שיהפכו במהלכו לקבוצה של חברות טובות, מפרגנות, מקבלות זו את זו עם כל השוני שבינינו. הרבה רגעים של צחוקים משותפים, של ספורים אישיים, של רגעים נפלאים של ביחד, נהיגה במסלולים בהם היינו אנחנו והטבע, של חוויות מעשירות ומשמחות, של תחושת הרפתקה שונה... חופש.

לאה לוי

כמו כל הטיולים שלנו, גם הטיול למונטנגרו היה הצלחה: הנופים היפים, האגמים, ההרים’ החיבור הנהדר שהיה בן הבנות, העזרה, הפרגון, ערבי הצחוק וכמובן המדריך עופר ש ״סבל״ אותנו, צחק איתנו , איתגר אותנו בטיולים רגליים ופעילות בוקר. קיצור, טיול נהדר להתראות בטיול הבא!

יעל שרגא

חזרתי מטיול ג'פים למונטנגרו, ארץ קטנה (אפילו קטנה יותר מארצנו) עם טעם של עוד...
טיול של נופים מרהיבים, מים בשפע, משטחי דשא ופרחים מכל עבר.
בניצוחם של נירה ועופר ה-מדריך, נוצרה חוויה יוצאת דופן מלאה בהפתעות ומסלולים מרתקים.

אתי ויינשטיין

ביום הראשון, יום ללא שינה, עם הרבה חששות בלב "מה יהיה?" ועד הלילה ערים. הגענו למונטנגרו ומיד התחלנו לטייל, ובערב הגענו למלון, על מסלול הטיול תקראו אצל אחרים. מילים לא יצליחו לתאר את החוויות שעברתי עם חבורת נשים שכמעט ולא הכרתי. דבר אחד בטוח, שאני שמחה על החוויה וממליצה בחום ללכת על זה, מאמינה שיהיה לזה המשך, החששות התפוגגו כלא היו. אוירה נהדרת שררה, צחוקים, בדיחות והוודקה שהיתה לחלק בלתי נפרד.
הבקרים החלו ב"חימום" אחת את השניה ולאחר מכן עלינו על הג'יפים והתחלנו לנסוע במרחבים הירוקים של מונטנגרו, שבילים צרים, ועצים מזדקרים משני ציידי הכביש. ביום השני, הבנו שכשהמדריך עופר שואל מי ספונטנית - פעילות כלשהיא הולכת וקרבה, וכמובן שהייתי בראש. פעם זה היתה "אומגה" בגובה 1100 מטר באורך 300 מטר, פעם קפיצה למים הקרים בזמן הרפטינג מגובה 5 מטר בערך וכך הלאה.
בבקרים הייתי משכימה קום, דבר שבשגרה אצלי, והחלטתי לצאת לטיול רגלי ברחוב השקט בזמן שכולם עדיין ישנות שנת ישרים במיטתם במלון Bianca. פגשתי סנאי קטן אך כנראה שנבהל והתחמק לו לאיטו ברחוב. החוויות שחווינו, אפשר לספר עוד הרבה מהן אך צריך לקצר.
בלב כבד נפרדנו ממונטנגרו היפה הירוקה והמים הכחולים בדרכנו ארצה.
קשה אך צריך לחזור למציאות.

סיגל ישרים

מסע נשים למונטנגרו – חלום שהתגשם וההחלטה הכי טובה שקיבלתי השנה... מי מאיתנו לא מקבלת מדי פעם החלטה משמעותית שכזו – “השנה אטוס ל....” “השנה אני עושה למען עצמי....”, “השנה אשים את עצמי בראש”. גם לי היו מדי פעם החלטות שכאלה, שלרוב נותרו בגדר חלום.
השנה חלמתי, החלטתי והגשמתי. בהתרגשות גדולה הגעתי למפגש שלפני המסע למונטנגרו ופגשתי קבוצה של נשים סקרניות עם אנרגיות טובות ותשוקה בעיניים להרפתקה. עם חבורה משובחת הגעתי למדינה מקסימה, שהתברכה בנופים עוצרי נשימה, ירוק בעיניים, פריחה מדהימה ופרפרים צבעוניים בכל מקום – התאהבות ממבט ראשון. זה היה מסע גאוגרפי, חברתי ונשי מהמדרגה הראשונה- נהניתי מהנופים, מהחברות הרגישות והספונטניות ומהחיבור המיידי בינינו. לאורך כל הטיול היתה לי הרגשה שאני חלק מקבוצה שהגיעה ליהנות. ואכן נהנינו, התפנקנו, הכרנו, דיברנו, אהבנו, צחקנו, אותגרנו, התרגשנו והתמסרנו להרפתקה. בהנחייתו של עופר המדריך שתרם מהחן, מהידע האהבה הגדולה לטבע ולאנשים למדנו איך להוביל ואיך לשחרר ולהיות מובלות; איך לתת ואיך לקבל, מהי ערבות הדדית ומי מאיתנו ספונטנית – אבל באמת ספונטנית...
ולסיכום? חלומות נועדו להתגשם. תחלמו, תחליטו ותגשימו – זה משתלם!

לואיז ישראלוב

עם כל החששות לפני הנסיעה, בכל זאת מדובר ב 16 נשים שאני כלל לא מכירה, החיבור היה מיידי, מכיל תומך ומפרגן ולכל זה התווספו נופים עוצרי נשימה שהרחיק מהלחץ והדוחק היום יומי אשר מילא באנרגיות מטורפות המדריך שהיה יוצא מן הכלל עם ידע נרחב ובכלל אדם נפלא עם אישיות בפני עצמה.
אין ספק שמבחינתי זאת תהיה מסורת. מחכה כבר למסע הבא!