מריח לא טוב - תחקיר שוק הגז בשוהם
עד מתי תושבי שוהם ישלמו תעריפים מופקעים על גז בישול?
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
גאילי שיף
המאבק על מחירי הגז הביתי בשוהם
תחקיר אבן שוהם מגלה כי חברות הגז קובעות תעריפים שונים לתושבי שוהם, תוך שהן בונות על האדישות, על חוסר הידע ועל האמון שלנו בהם. הפערים משמעותיים, לעיתים באותו הרחוב, אפילו בין דיירים באותו בניין. עד מתי? עד כאן. תושבי שכונת חמניות הגיעו להסדר הזול ביותר ביישוב, וועד הפעולה של שכונת סחלבים בדרך. מה אתכם?
המקרה המוזר של תושבי רחוב התבור
“תגיד, כמה אתה משלם לקוב גז?”, שאל חבר את א’ מרחוב התבור בשוהם. “אני משלם 30 ₪ לקוב גז לחברת סופרגז”, ענה א’ מהתבור. “חחח, אני משלם 20 ₪ לקוב גז לאותה חברה”, החזיר לו החבר. “וואלה?”, א’ מהתבור. “וואלה”, החבר.
“למה שנשלם מחיר גבוה?”, שאל את עצמו א’ מהתבור ופנה לשכניו ברחוב. אז הסתבר לו, שבין שכניו יש עוד המשלמים תעריף זול ממנו – הכל בהתאם למידת האסרטיביות שהוכיחו במהלך הזמן מול חברת הגז. לדוגמא, שכניו, משפחת ש’ שילמו תעריף של 22 ₪ לקוב, בעוד הדירה הצמודה להם, משפחת ג’, שילמה 30 ₪ לקוב. יחד, החליטו כמה פעילים מדיירי הרחוב להיכנס לעובי הקורה ולנסות להבין מדוע התעריף שלהם על אותו המוצר, מאותו הספק ובאותו הרחוב, שונה.
הם התקשרו לחברת סופרגז, ספקית הגז של הרחוב כבר עשרים שנה וזו לא מיהרה לחזור אליהם. אחרי שבוע, נציג החברה התקשר. “שאלנו אותו לפשר הפערים בתעריפים”, מספרים דיירי הרחוב, “ביקשנו לקבל תעריף חדש ומופחת. הנציג אמר, ‘נחזור אליכם’ ולא חזר”.
לאור היחס המזלזל, החליטו דיירי הרחוב לעשות מעשה. יצרו קשר עם משרד האנרגיה וחיפשו חברות גז אחרות שמספקות שירותים לשוהם. כך הגיעו לחברה, המספקת גז לכמה רחובות ביישוב. “ביקשנו מהם הצעת מחיר וקיבלנו הצעה של 16 ₪ לקוב גז! חצי מחיר ממה שאנחנו משלמים”. עם קבלת ההצעה המצוינת, החל מבצע איסוף חתימות מ- 51% מדיירי הרחוב, כמתחייב בחוק. “לא ידענו כמה בתים מחוברים לצובר הגז שלנו. פנינו לחברת סופרגז והנציג ענה לנו, “אני לא יודע”. כשהקשינו אמר, “צריך לברר, אשלח מישהו בשבוע הבא”, אבל אותו המישהו מעולם לא הגיע. אז הלכנו לחומרה ואספנו 51% מחתימות שׁ הדיירים ברחוב התבור ממספר 12 ועד 146. זה היה מבצע, אבל מי לא ירצה לשלם חצי מחיר?”, אומרים הדיירים.
המסמכים והחתימות נשלחו כולם לחברת סופרגז על ידי חברת הגז החדשה במסגרת הליכי מעבר ספק. אולם, לקראת עבודות המעבר, כאשר הספק החדש הגיע לשטח ובדק את הצובר ברחוב התבור 48, הוא גילה לתדהמתו כי הצובר מחובר לעוד צובר וגם הצובר ההוא מחובר לעוד צובר וכן הלאה. הוא התקשר לחברת סופרגז ושאל האם נכון הדבר והאם במידה והוא ינתק את הצובר ברחוב התבור 48, המשמעות היא, שדיירים שאינם קשורים לצובר זה, ינותקו מגז? מכאן, הגרסאות מתפצלות: בחברת הגז החדשה אומרים, שנציג סופרגז אמר כי לא ניתן לנתק את הצובר בלא לפגוע באספקת הגז לשאר הצוברים ואף הוסיף, “בא נאמר, שאין לך 51% חתימות”. בחברת סופרגז טוענים כי לא היו דברים מעולם ובשיחת הטלפון המדוברת, אמר נציג החברה לחברה החדשה כי אין שום מניעה מניתוק הצובר של התבור 48 משאר הצוברים. כך או כך, לאחר אותה שיחה, הודיע הספק החדש כי העסקה לא תוכל לצאת לפועל. “הבנו שאכלנו אותה”, אומרים הדיירים, “התנהלנו בכמה שיחות לא נעימות ולבסוף חברת סופרגז הורידה את התעריף מ-30 ₪ ל-19 ₪”.
ההתנהלות המתוארת לעיל אינה מחדשת הרבה. דוח של הרשות להגבלים עסקיים, שפורסם בשנה האחרונה מגלה, כי במהלך בדיקת הרשות עלו טענות, כי כאשר לקוחות המתגוררים בבית משותף מודיעים לספק גדול על החלפתו, לעיתים קרובות הספק הגדול מערים קשיים בביצוע ההחלפה בטיעונים שונים, כגון טענה כי החתימות מזויפות, טענה כי החתימות שייכות למי שאינם בעלי הדירות וטענה כי קיימים בניינים נוספים המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית ולכן מספר החתימות לא עומד בדרישות החוק.
עושים סדר
מתי עלה בדעתכם להחליף את ספק הגז שלכם? כנראה שמעולם לא. הרי בסך הכל מדובר במוצר פשוט, במחיר לא גבוה, אז למה לטרוח? התשובה היא – בדיוק מסיבה זו. גז בישול הוא מוצר פשוט מאוד ואחיד, שמסופק על ידי מספר ספקים. אם כך, למה לשלם יקר, כשאפשר לקבל את אותו המוצר בזול?
גז הבישול, גז פחמני מעובה (גפ”מ), הוא אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים למשקי הבית בישראל. מדובר על מחזור של כמיליארדר שקלים בשנה, הנשלט על ידי שלוש חברות מרכזיות: פזגז, סופרגז, ואמישראגז, החולשות על 75 אחוז משוק הגז הביתי. יחד עם חברת דורגז, המספקת גז לכ- 10 אחוז משוק הגז, הן אוחזות ברוב מוחץ של 85 אחוז ממשק הגז הביתי בארץ. מעבר להן, קיימים בשוק ספקי גז קטנים יותר, אשר נתח השוק של כל אחד מהם לא עולה על 5 אחוז.
חוק ההגבלים העסקיים אוסר על קיום קרטל בשוק הגז על ידי תיאום מחירים או הסכמי אי תחרות. בספטמבר 2016, פשטו חוקרי רשות ההגבלים על משרדי חברות הגז ועצרו את בכירי החברות בחשד לארגון קרטל בדרך של הערמת קשיים על מעבר ספקים וחשד לקיום סיכום אי תחרות בין החברות וכן חשדות לזיוף מסמכים וחלוקת שוק. במהלך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, אמרה הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, כי חברות הגז גובות פי 3 כאשר אין להן מתחרות, “במקומות בהם נכנסת תחרות בתחום הגז הביתי, המחירים יורדים באופן דרמטי”, אמרה אז הממונה. “צרכני גז רבים בישראל הם צרכנים שבויים שנאלצים לשלם מחיר גבוה בהרבה מהמחיר שהיו נדרשים לשלם בתנאים של שוק חופשי”, אמרה מנכ”לית ארגון אמון הציבור גלית אבישי לעיתון גלובס, בהקשר זה. שוק הגז הביתי בישראל סובל כבר שנים ארוכות ממחסור בתחרות ומחסמים שמונעים מצרכנים לעבור מחברה לחברה ולשפר את מצבם.
החיבור לגז נעשה באחת מכמה צורות: במכלים עצמאיים, של 48 ק”ג או 12 ק”ג או בצוברי גז מרכזים המוטמנים בקרקע ומשמשים כמה בניינים או איזור מגורים. אלו המחוברים במכלים עצמאיים, חופשיים לבחור את חברת הגז שאיתה הם מתקשרים ואילו המחוברים בצוברי גז, מנויים יחד עם שאר המשמשים בשירותי הצובר על שירותי חברת גז אחת. במקרים בהם הדיירים מעוניינים במעבר ספק גז, נדרשת הסכמה של 51% מהדיירים למעבר.
כמה משלמים תושבי שוהם עבור הגז?
אחרי שנים של חוסר שקיפות בתחום, הקים משרד התשתיות מאגר מרכזי לתעריפי חברות הגז.
הנתונים העולים מהמאגר מגלים מספר דברים:
• עבור אותו המוצר, תושבי שוהם משלמים מחירים שונים לחברות הגז השונות.
• תושבי שוהם משלמים מחירים שונים לאותה חברת גז.
• תושבי שוהם משלמים כולם מחירים גבוהים יותר לכל החברות מאשר במקומות אחרים.
על פי נתוני משרד התשתיות, תושבי שוהם משלמים לספקי הגז השונים מחירים שנעים בטווח משמעותי עבור אותם השירותים. כך לדוגמא, דיירים המתגוררים בבניינים משותפים או מבננים המחוברים לאותו צובר גז, המקבלים את הגז שלהם מחברת פזגז, ישלמו חצי מחיר מאלו המחוברים דרך חברת אמישראגז. תושבים המקבלים את הגז דרך בלונים, ישלמו עבור בלון של 48 ק”ג לחברת אובק גז, 400 ₪ ואלו המקבלים את הבלונים מחברת סופרגז, ישלמו 452 ₪ עבור אותו גודל של בלון. גם אלו המקבלים בלוני גז של 12 ק”ג, ישלמו בממוצע בשוהם 120 ₪ לחברת אובק גז ו-165 ₪ לחברת סופרגז.
שיטת מצליח
הנתונים הנ”ל מבטאים ממוצעים של הספקים בכל רשות, כך שיתכן מאוד ובניין מסוים ישלם לספק מחיר X והדיירים בבניין ממול ישלמו לאותו הספק, סכום גבוה או נמוך מ-X. ההסבר לפערים הללו הוא, ‘שיטת מצליח’. שיטה מוצלחת מאוד וחברות הגז מתמחות בה, כך מסתבר. העובדה היא, שתושבי רחוב תבור הורידו בשיחת טלפון קרוב ל-50% ממחיר הגז, ברגע שהם הראו שהם “רציניים” במעבר לספק גז אחר.
במצפה שומרים על הדיירים
לתושבי שכונת חמניות יש וועד פעולה חזק במיוחד. העומד בראשו הוא חבר המועצה ומשנה לראש המועצה שימי אלבז, המקיים פגישות קבועות עם וועדי הבתים. החלטות שמתקבלות בישיבות האלו מבוצעות ומטופלות וגם בנושא המו”מ מול חברת הגז, אלבז לא שוקט. “בימים הקרובים אני הולך לשבת עם חברת סופרגז”, אמר לנו אלבז, “כי שמעתי שהם עושים את זה שוב – שבתוך השכונה תושבים שונים מקבלים תעריפים שונים, לפעמים כפול מאחרים. בפעם הראשונה שעלינו על זה, היתה לפני 6 שנים בערך והכרחנו אותם להחזיר כספים לתושבים. עכשיו שמעתי שזה חוזר בתקופה האחרונה. הם בודקים אותנו, לראות כמה אנחנו ערניים. בפגישה שנקבעה אנחנו נדרוש שני דברים משמעותיים: ראשית, נדרוש להשוות את התעריפים לכל השכונה. העניין השני נוגע להחלפת הצוברים בשכונה. בכל 17 שנה חובה להחליף את הצוברים ואני יודע שחלק הוחלפו. אנחנו נדרוש לדעת מה הוחלף ומה טרם. העניין הזה הוא בחשיבות עליונה, כי טיפול נכון בצוברים מונע דליפות”.
מה התעריף המינימלי שקבעתם מול סופרגז?
“לפני חמש שנים בערך, סגרנו איתם על 21 ₪ לקוב ו-12 ₪ תשלום קבוע”.
ברחוב התבור סגרו על 19 ₪ לקוב ו-10 ₪ תשלום קבוע.
“זה לא מקובל עלי בכלל. אם הם לא יישרו קו עם התעריפים הנמוכים, נוציא אותם מהשכונה”.
דרך עיתון אבן שוהם, נוצר קשר בין שימי אלבז ונציגת רחוב התבור, אשר הצטרפה לפגישה של אלבז עם חברת סופרגז. לפגישה הצטרף גם נציג חברת ניהול שאחראית על מספר בניינים ברחוב עמק איילון, בסמוך למגה. “ישבנו בתחילת השבוע עם נציג החברה”, מספר אלבז, “הבהרתי להם שאני לא מוכן לחוסר אחידות בתעריפים בין הדיירים במצפה. דרשתי הורדה של המחירים ודרשתי לקבל את רשימת הצוברים שהוחלפו ואלו שטרם הוחלפו. חברת סופרגז מכירה אותי ויודעת שיש לי את המנדט להוציא אותם ברגע אחד משכונת המצפה”.
נכון לסגירת העיתון, המו"מ בין הצדדים מתנהל ונעדכן בתוצאותיו.
איך עוברים ספק גז?
העודף השנתי בשוק הגז הביתי שנגרם בגלל העדר תחרות מוערך בכ-400 מיליון שקל בשנה ומסיבה זו, ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ איתן כבל, אישרה בדצמבר 2016 את ‘הרפורמה להגברת התחרות בשוק הגז הביתי’, שנועדה להגביר את התחרות בתחום. הרפורמה, שתכנס לתוקף באפריל 2017, נועדה להקל על הצרכנים לעבור מספק גז אחד לספק אחר ולפרק את המוקשים שמונעים בדרך כלל את המעבר.
“חברות הגז הגדולות, חוסמות באופן אקטיבי את כניסת המתחרים הקטנים”, אמרה הממונה על ההגבלים העסקיים בדיון. היא ציינה כי במקומות בהם נכנסו החברות הקטנות, מחיר קוב גז ירד מכ-35 שקלים לכ-10 ואפילו 7 שקלים”.
המחירים יורדים – השימושים עולים!
כמה יכול מעבר ספק גז לחסוך למשפחה בשוהם?
על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, משפחה מוציאה על גז בישול 650 שקל בשנה והיא תוכל לחסוך 460 שקל בשנה. בית משותף יחסוך אלפי שקלים בשנה.
א’ מרחוב התבור אמנם לא הצליח להביא את השינוי הצרכני בדמות מעבר ספק, אבל הוא כבר לא ישלם יותר 30 ₪ לקוב גז, מעתה הוא ישלם 19 ₪.
“ספקי הגז מנצלים את העובדה שאנשים לא מודעים לתחרות והם גובים מחירים גבוהים, לפי ההערכה שלהם כמה אתם פראיירים”, הוא מסכם את החוויה, “יתרה מזאת, רובינו משתמשים בגז לצרכי בישול בלבד ואז ההוצאה נתפסת כשולית. אבל אם מחירי הגז יהיו נמוכים, כפי שהם אמורים להיות ונשלם בסביבות ה-12-10 ₪ לקוב, אז המחיר יאפשר שימושים נוספים בגז, שהיום אנחנו נמנעים מהם. אנשים יוכלו להתקין מחממי מים על בסיס גז לחורף, במקום דוד חשמל יקר ויוכלו להסיק ולחמם את הבית בחורף באמצעות קמין גז. השימושים שלנו בגז הם מצומצמים רק בגלל המחיר הגבוה. ככל שהמחירים יירדו, השימושים יעלו”. ■
מחברת סופרגז נמסר בתגובה: “אלו הן העובדות, בתאריך 8.12.16 התקבלו חתימות בחברתנו עבור הבניינים 12-146 ברחוב התבור. לאחר מכן פנה נציג חברת הגז לנציג חברתנו בשאלה, “האם ניתן להפריד את עמדת הצוברים הקיימת ברחוב בתבור 48, המספקת גז לעוד בנינים?”, כך שיוכל לספק גז לבניינים שעבורם התקבלו החתימות. תשובתנו הברורה היתה כי ניתן להפריד את עמדת הצוברים כך שתספק גז לבניינים האמורים. יצוין כי נתונים בדבר בניינים המחוברים לעמדות אספקה זמינים ומוצגים בשקיפות מלאה ללקוחות סופרגז באתר החברה, כנדרש בחוק. בתאריך 19.12.16 הודיעה חברת הגז לחברתנו כי היא נסוגה מכוונתה לחיבור דיירים אלו, כי להבנתה אין את 51% חתימות הדיירים הנדרשות והיא אינה מתעתדת לבצע את תהליך ההחלפה. מיותר לציין כי לדיירים ולחברת הגז נשמרת הזכות להמציא את החתימות הנדרשות בעתיד”.
תגובות
