מתוק לו, מתוק
ראיון ספונטני עם אלי פלג
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
גאילי שיף
מאת גאילי שיף
מה למפקד יחידת הג’יפים הקשוח ולגלידה רכה ואוורירית? בגיל 52, אחרי קריירה ארוכה בתחום הניהול והלוגיסטיקה ורזומה מפואר של תרומה לקהילה, אלי פלג נסע לגלידריה האהובה עליו, כפי שהוא נוהג כבר שנים לעשות. אלא שאז חשב לעצמו, למה לא בעצם? ושנה לאחר מכן השיק את “גולדה”, גלידרייה עילית בראש העין ומאז הוא מלקק גם דבש, גם קרמל ועוד 30 טעמים מעולים והחיים יפים.
בני הזוג אירית ואלי פלג הגיעו לשוהם לפני 16 שנה עם שני ילדיהם, היום סטודנטים, מהוד השרון. אלי, שעד אז היה איש עסקים בתחום הייבוא, הסתפק בשירות מילואים פעיל כסגן מפקד יחידת הצלפים בפיקוד מרכז בדרגת רב סרן. אבל המעבר ליישוב הקהילתי, עורר את תחושת האחריות החברתית ואלי התגייס להיטיב את שוהם הצעירה. “זה היה בשנת 2003, על רקע גל פיגועי טרור שהתחוללו והתחושה ביישוב היתה קשה”, הוא מספר, “אנחנו יישוב קטן והקרבה לגדר מסוכנת. החלטנו להתגייס להגנה אזרחית על היישוב, בכדי למנוע הגעה של מפגעים”.
ביוזמתו של פלג, הוקמה יחידת ג’יפים מקומית מורכבת מתושבי המקום. היחידה סופחה למשמר הגבול, עברה אימונים על ידי מג”ב וחבריה קיבלו נשקים. בראש היחידה עמד פלג, שהחזיק בתפקיד במשך קדנציה בת 5 שנים, כאשר במקביל שימש גם כיו”ר ועדת הביטחון של היישוב. בשיאה, מנתה היחידה 160 חברים והצלחתה נמשכת עד היום, כאשר היחידה פועלת לצד המשטרה והפיקוח המקומי בפעילויות רבות בתחום האבטחה והמניעה.
כאשר אתה בוחן היום את יעדי היחידה והמיקוד שלה, מה השתנה בעצם?
“כאשר הקמנו את היחידה בשנת 2003, המניע היה רק ביטחוני. היחידה הוקמה לשמירה ומיגון היישוב בתקופה רגישה מבחינה זו. כל הנושא של עבירות פע”ר, פריצות לבתים וגניבות רכבים, היה “על הדרך”. עצם העובדה שהסתובבנו כאן והיתה נוכחות משמעותית שלנו, היתה גורם מרתיע. היום, כשתופעת ההתפרצויות נמצאת בעלייה בשנים האחרונות בכלל ובפרט באזורינו, יעדי היחידה נוגעים גם למניעה בתחום הפלילי”.
איך אתה, היום כתושב מן המניין, רואה את הסגירה של שוהם והאבטחה שלה מבחינת מחסומים, כניסות ויציאות מהיישוב?
“בשבוע שעבר נגנב רכב של חבר שלי ויחד עם המשטרה הוא הצליח לתפוס את הגנבים עוד בטרם יצאו מהיישוב. התחושה היא שכל דכפין נכנס ליישוב ועושה בו כרצונו, כך שמהבחינה הזו יש מה לשפר, ללא ספק. עצם העובדה שהסטטיסטיקה של שוהם בתחום עבירות ההתפרצויות היא כל כך גבוהה, מעידה ששוהם לא סגורה כמו שצריך. האחריות בנושא הזה היא על המועצה בראש ובראשונה, כאחראית על הכניסות והיציאות והשמירה בשערים ועל המשטרה”.
לאחר שסיים את תפקידו כמפקד היחידה, נכנס לנעליו דובי פרומוביץ’ ולאחריו רונן פרידמן, המשרת בתפקיד היום.
מה התרומה הערכית של הקמת יחידת הג’יפים לדעתך?
“מעבר לפעילות הביטחונית וההגנה על היישוב, היחידה חיברה והכירה בין אנשים שלא הכירו זה את זה ביישוב. להיות ביחידה פירושו להיות גם חלק מקבוצה חברתית איכותית ולחלוק רגעים של ביחד, בפעילות או בהפעלות הווי חברתי שנעשות וזה לכשעצמו יש לו ערך חברתי ותרומה לקהילה. בעניין זה, רונן פרידמן, שהיה הסגן שלי בזמנו, היה אחראי על הקטע החברתי ועשה זאת בצורה מדהימה. עד היום היחידה מגובשת ועושה גם הרבה פעילויות חברתיות מחוץ למסגרת ההתנדבות וזה מקסים”.
לאחר שעזב את הפיקוד על יחידת הג’יפים, התנדב פלג באגודה למען החייל ועמד בראש הסניף בשוהם. גם כאן, כהונתו נמשכה 5 שנים ובתקופתו נרשמה התגייסות רבה מצד התושבים להתנדבות. “כשהתחלתי, אף אחד לא הכיר את הסניף בשוהם וזה היה האתגר שלי, לגרום לכולם להכיר ולפעול במסגרת הסניף המקומי. פרויקט הדגל שלי היה ‘מתנת יום הולדת לכל חייל’ בשוהם. לבית החייל/חיילת היו מגיעים מתנדבים ומשאירים מתנה אצל ההורים. זה מאוד ריגש וחיבר את המשפחות לסניף, הן הרגישו עטופות על ידינו ושיש מישהו שאכפת לו ופנו אלינו בכל עניין. עשינו ערבי הוקרה לחיילים, ערבי מתגייסים, כנסי משתחררים, אימצנו 3 יחידות צה”ליות וטיפלנו בהם. פעמיים בשנה אספנו תרומות מזון למשפחות נזקקות של חיילים וחילקנו אותן ליחידות”.
בתקופת פעילותו, לאגודה היו למעלה מ-100 מתנדבים שעסקו בהתנדבות גם מחוץ לשוהם. “אני מאמין”, אומר פלג, “שאנשי שוהם יודעים להתגייס ולהתנדב לתרומה חברתית ונתינה, יותר מאשר במקומות אחרים. אני עד היום חבר באסיפה הכללית של האגודה הארצית ומכיר את הנתונים הארציים ויש לשוהם מקום מאוד מכובד בנושא הזה”.
כיום פלג הוא חבר דירקטוריון הארצי של “בית חם לחייל הבודד”. הארגון דואג לחיילים הבודדים, החל משלב האכלוס בדירות שכורות השייכות לערגון ועד אבזור הדירה וטיפול בכל בעיה. וכאילו כל זה לא מספיק, בימים אלו, פלג מסיים את חברותו בת ה-6 שנים כחבר דירקטוריון וכיו”ר ועדת הכספים של החברה העירונית, ‘חמש’, בשוהם.
לצד ההתנדבויות והעשייה הציבורית, פלג עסק בהרבה מאוד עולמות תוכן במהלך השנים, החל מסחר בינ”ל של מוצרי צריכה מטורקיה והמזרח, דבר שעשה במשך 23 שנים והמשך בבעלות על משרד נסיעות וחדר כושר ועוד עסקים פרטיים אחרים, ביניהם גם בעלות על קבוצת הפועל אילת בכדורסל. בשנים האחרונות עסק בייעוץ לוגיסטי ועסקי בחברת אנטרופי, שם עבד עם קופות חולים, יבואנים וחברות פרטיות.
איזה מבין תחומי התעסוקה המגוונים שלך אהבת יותר?
“כל דבר בתקופתו היה חוויה ואתגר. גם בייעוץ החברות נהניתי מאוד, אבל בשלב כלשהו הרגשתי שאני לוקח על עצמי יותר מדי. במקום להיות יועץ, אני הופך למנהל, עם כל הנטל של כובד האחריות וזה לא התאים לי כבר, הגיע הזמן למשהו אחר”.
במשך כל השנים, היו שני דברים שפלג ידע שהוא אוהב יותר מכל, את אישתו אירית וגלידה. מכיוון שאת אירית הוא לא העז לנסות לנהל, הוא חשב לעצמו שגלידה תהיה האתגר הגדול הבא.
“אני מת על גלידה. זו אהבה שלי במשך שנים, עד כדי כך שאני יכול לטעום גלידה בכל מקום בעולם ולדרג את האיכות והטריות והמרקם שלה. הייתי טס לחו”ל ובוחר מלונות בהתאם לקרבה שלהם לגלידריות השוות. עם השנים פיתחתי פיינשמייקריות והבנה מקצועית בתחום”.
יש עוד מישהו שנגוע במחלה הזו במשפחה?
“הבן שלי. מדי פעם אנחנו לוקחים את הרכב ונוסעים במיוחד לתל אביב או פרדס חנה, כדי לאכול את הגלידה האיכותית שאנחנו אוהבים. לפני שנה וחצי הגענו גם לסניף של ‘גולדה’, רשת גלידריות עילית. מרגע שטעמתי את הגלידה שלהם, לא רציתי אף גלידה אחרת בארץ. ישבנו שם ואני אמרתי לעצמי, זה מה שאני רוצה – עסק שהוא אהבה גדולה. לחבר הנאה ועסקים זה השיא ומרגע שהרעיון ניטע בי, ידעתי שזה זה. פניתי להנהלה של גולדה וביקשתי לברר פרטים על זכיינות”.
אחרי מסע לא קצר של בחינות ובדיקות, כולל חודשיים של עבודה במטבח של גולדה במשך 10 שעות ביום בהן הכין גלידה, האישור המיוחל הגיע ופלג התפנה להקמת הסניף שלו.
הקמת את הגלידריה בראש העין, מדוע לא בשוהם?
“החלום המקורי היה כמובן לפתוח את הגלידריה בשוהם, אבל ככל שערכתי בדיקות, גיליתי שיש כאן התבלבלות של בעלי הנכסים והם בטוחים שהם במנהטן, לא פחות. התמחור של הנכסים בשוהם גבוה משמעותית ממקומות סופר אטרקטיביים בלב תל אביב, זה לא נתפס. עסקים בשוהם נופלים ומתחלפים ללא הפסקה כאן, כדברי המשפט הידוע, “הפראיירים לא מתים אלא מתחלפים”. מי שמשלם בסופו של דבר את המחיר הם הצרכנים המקומיים, שהעלויות הגבוהות מתגלגלות אליהם”.
למה שלא תעשה עם זה משהו, חרם צרכנים, מרד סוחרים?
“במשך כל השנים שלי בשוהם, עסקתי תמיד ב’בעד’. זה לא הסגנון שלי לארגן חרמות ו’נגד’. מצד שני, אין לי שום כוונה ליישר קו עם הדבר הזה ולכן העדפתי לפתוח את העסק שלי במקום אחר. זיהיתי הזדמנות עסקית בראש העין, לא רחוק מכאן ובשליש מחיר, הלכתי על זה ולפני חודש פתחנו”.
אתם בתקופת הרצה או שאפשר כבר עכשיו לרכוש את כל הטעמים?
“התחלנו בפול גז מההתחלה, אחרי הכנות ארוכות ומורכבות. צוות העובדים עבר את כל ההשתלמויות, המטבח מקצועי וכל הטעמים, 30 במספר, מוגשים לקונים מהיום הראשון. אנחנו סניף כשר ויש לנו פתרונות מעניינים ומיוחדים גם לטבעוניים, לאוכלים ללא גלוטן וגלידות ללא סוכר. בכל יום אנחנו מכינים את כל הגלידות וכל המוצרים מיוצרים במקום”.
מה הופך גלידה מסוימת לגלידה עילית?
“גלידה טובה נמדדת בכמה פרמטרים, כאשר טריות היא הראשון והמרכזי. גלידה עילית לא יכולה להיות כזו שמוקפאת ומשונעת ממקום למקום בדיפ פריז. חומרי גלם הם המרכיב המשמעותי הבא – חלב מפוסטר טרי, חומרי טעם ויציבה, פירות טריים בריכוז גבוה – כל אלו הופכים את הגלידה ל”אמיתית” וטובה יותר”.
טוב, אז כמה תעלה לי הגלידה האיכותית הזו...?
“המחיר סביר לחלוטין – גביע עם שני טעמים ב-15 ₪ בלבד ועם זה תקבלו גם חיוך, לגמרי בחינם. הכל כדי שתיהנו מגלידה כמו שאני נהנה”.
שאלון אסוציאטיבי
צבע – אדום.
מוזיקה - ישראלית קלאסית.
איך אני נרגע – אני רגוע מטבעי, אם ארגע יותר מזה... לא כדאי.
תכונה שאני אוהב בעצמי – פדנט.
תכונה שאני לא אוהב בעצמי - פדנט.
דת – מאמין ומכבד.
מאכל אהוב – גלידה, ברור! וגם סטייק בברילוצ’ה, עיירה בארגנטינה.
מאכל שנוא – לא יכול לאכול קוקוס, אפילו לא בגלידה.
הטעמים הכי מבוקשים בגלידריה - הרשיז, לואקר, קינדר בוואנו, שוקולד שקדים וקרמל וגלידת קוקי מן.
טעם שאתה חולם לעשות לגלידה – גלידת היער השחור בוורסיה הכשרה שלו. זה מעדן אמיתי.
בקשה הכי מוזרה שקיבלתם לגלידה – שאלו אם אפשר בטעם גת, זה לא יילך.
תגובות
לארה | 18:25 23.07.23