לא פוליטיקלי קורקט - ראיון עם ממלא מקום וסגן ראש המועצה איתן פטיגרו
סגן ראש המועצה הצעיר ביותר בישוב ואחד מחברי המועצה הצעירים בישראל, התבגר. היום, כשהוא הרבה יותר מפוכח, מחובר לעצמו ונוכח, ואחרי שנתיים של שתיקה תקשורתית שבהן עשה הרבה ודיבר מעט, הוא פותח את הפה ויש לו מה להגיד: על מנהל תקין בצל חשדות לשחיתות, על הזוגות הצעירים שלא יכולים לקנות כאן בית ועל הסיבה שבגללה הוא מסתובב בחודשים האחרונים בישוב עם אקדח
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
גאילי שיף
מאת גאילי שיף
הבוקר מוצא אותו בבית קפה, נינוח ורגוע. כטייס בחברת אל על, הוא מרשה לעצמו את ההפוגות שבעבר לא העז לקחת. במשך שנים ארוכות עבד סביב השעון, כשהקריירה במקום הראשון, הפעילות הפוליטית זורמת בדם וכל השאר נדחק לצד. בשנים האחרונות, מאז הפך לאב, הוא שינה את סדר העדיפויות שלו ומיקם את הילדים והמשפחה בראש הסולם. מבחינתו, הקריירה יכולה לחכות.
זה לא שינוי של מה בכך עבורו. מאז סיים את שירותו הצבאי כטייס ואת לימודיו האקדמאים, הוא נשאב לפעילות הציבורית ועבד כיועצו של שר התשתיות ופיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, איתו הלך דרך ארוכה. במקביל, נבחר לכהונה במועצת שוהם בשנת 2008 ובכך הפך להיות חבר המועצה הצעיר ביותר בשוהם אז – ומאז. בקדנציה הראשונה שלו במועצה, התמודד ברשימת ‘שוהם שלנו’ בראשות גיל ליבנה ומונה למ"מ וסגן ראש המועצה, תואר אותו הוא נושא גם היום. במשך שנים נחשב פטיגרו לתקווה הצעירה בשוהם, לדור ההמשך הפוליטי ולבן טיפוחיו של ליבנה. מה קרה להבטחה הגדולה ומדוע התכנס לשתיקה של שנתיים? עוד נחזור לכך.
הוא בן 35, תושב שוהם מעל עשרים שנה. בנם של דוד, בנקאי, ואמא רינה, המוכרת בישוב כמנהלת לשעבר של סניף קופת חולים כללית בישוב. אח בכור לא’ (31), טיס בקבע ולליאור (23) חייל משוחרר שמטייל במזרח.
את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר כטייס, השתחרר בדרגת רס"ן ומאז הוא משרת במילואים לפחות פעם בשבוע כטייס תובלה. באוניברסיטה סיים תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במשפטים והלך אחר המשיכה הטבעית לפעילות הפוליטית ושימש כראש מטה מנכ”לית משרד התשתיות ויועץ מקצועי לשר סילבן שלום. את לי-אור אשתו, מומחית בייעוץ וניהול משברים בחברת ייעוץ תקשורת ואסטרטגיה, מצא קרוב לתחומי העניין שלו. לפני כ-5 שנים התחתנו והביאו לעולם את יובל בת ה-3 ולביא בן השנה.
החיבור ביניכם התחיל במישור המקצועי והיום אתם בתחומים שונים לחלוטין. האם הריחוק מהעולם הפוליטי מפריע לך?
המשיכה לתחום הציבורי והפוליטי ליוותה את הקשר שלנו כאשר בשנים הראשונות עבדנו במקביל בממשלה. תחומי העניין המשותפים הם מבחינתי בבסיס הקשר שלנו, והם רחבים יותר מהמקצוע בו בחרנו. בכל מקרה, גם היום, כשאני יצאתי מהעולם הפוליטי, עדיין יש חיבור ותקשורת מבוססי עניין משותף. מעבר לזה, הקמנו משפחה ועכשיו יש לנו עולמות נוספים של עניין ואנחנו מלאים בהם. החיים שלנו כיום סובבים סביב הילדים שלנו וזה נותן עוד רובד של עומק ושותפות. ההתרחקות שלי מהעשייה הפוליטית היא חלקית, בעיקר מאחר שהפעילות הציבורית המוניציפלית שלי לא פסקה לרגע”.
כמו כוכב רוק
יש תחושה שנעלמת קצת. בשנתיים האחרונות הנמכת פרופיל, לא נענית לראיונות ולא התבטאת בפומבי. מה הסיבה לכך?
“אני מגיע היום לגינה של כרמים, מבלה הרבה עם הילדים אחר הצהרים ומודע לכך שחלק מההורים החדשים בישוב שמשחקים עם ילדיהם סביבי, לא מזהים ולא מכירים אותי. זה מרגיש קצת כמו כוכבי הרוק שלמרות שלא הוציאו להיט כבר שנים, הם עדיין מופיעים כל יום ובכל זאת שואלים אותם, ‘לאיפה נעלמת?’ זו תחושה חדשה עבורי, אבל זו בחירה שעשיתי ואני מאוד שלם איתה. עברתי תהליך והייתי זקוק לשקט והנמכת רעשים וזה עשה לי טוב. הפעילות שלי במועצה לא פסקה לרגע והמשכתי ואמשיך לקדם את הנושאים שאני מתמקד בהם לאורך השנים – זוגות והורים צעירים בשוהם. זו הנישה שלי ואני מרגיש שזו השליחות החברתית החשובה ביותר שיש לנו בשוהם – לדאוג לרווחתם של הזוגות הצעירים ולאפשר להם את מקסימום ההנאה מהישוב. אחד הדברים החשובים שיישמתי בשנים האחרונות הוא ההכרה, שגם אם עץ נופל ואין איש ששומע, העץ עדיין נפל. מבחינתי, גם אם אני לא מדברר כל היום את העשייה שלי, היא קיימת והיא עומדת בפני עצמה, גם ללא הפרסום”.
בזמנו פורסם בעיתון אחר שבמהלך ההתמודדות בבחירות בשוהם התגוררת בכלל בעיר אחרת. האם לפרסום הזה היה חלק בהחלטה שלך להתכנס?
"אני חושב שכן. נפגעתי מזה מאוד, לקחתי ללב. זה היה פרסום מאוד מטעה ומוצג לא נכון. אחרי שנולדה לנו תינוקת, אמא של לי-אור עזרה לנו הרבה, בעיקר כי לי-אור חזרה לעבוד מהר מאוד, והיינו קרובים אליה. כשיובל היתה בת שישה חודשים, שכרנו את הדירה שלנו בשוהם והיא התחילה ללכת למשפחתון פה ביישוב. היא מעולם לא היתה בשום מסגרת אחרת. זה היה פרסום מכוער ומרושע ונכוויתי ממנו. היו אמירות לא נעימות מאנשים ברחוב, ברשתות החברתיות והיתה תקופה ששאלתי את עצמי, האם מכל העבודה שעשיתי במשך חמש שנים כנבחר ציבור בהתנדבות, כל מה שיזכר זו כותרת מרושעת".
בין שחור ללבן יש קו אפור
את לשכת השר סילבן שלום הוא עזב בטרם התפוצצה הפרשה שבעקבותיה השר התפטר מהכנסת ומהחיים הפוליטיים. “זה היה מיד אחרי שסיימנו את העבודה המטורפת בנושא משק הגז. זו היתה תקופה מאוד אינטנסיבית והמחשבות על העזיבה שכבר קיננו בי, נאלצו להידחות לטובת העשייה החשובה והמרתקת הזו. אבל מרגע שהגעתי לגמר דעת, רציתי לעזוב. אל על גייסו והיתה הזדמנות, סיפרתי לסילבן, הוא קיבל בהבנה ונפרדנו כידידים. הפרשה שלו תפסה אותי רחוק מהעולם הפוליטי ולכן אני לא ממש יכול להתבטא בנושא, אבל אני יכול לומר שבתקופה שאני עבדתי איתו, מעולם לא שמעתי ולא ראיתי ולא הייתי מעלה על דעתי שום דבר בכיוון”.
מה היתרונות של העבודה באל על, חוץ מ”לראות עולם”?
“זה נשמע מאוד נוצץ ולא תמיד זה כך. האחריות גדולה מאוד והדרישות גבוהות בכל זמן נתון. גם בטיסה לכאורה פשוטה, כזו שטסים בה בבוקר וחוזרים בלילה, יש הרבה מאוד עבודה וצוותי האוויר מבלים שעות ארוכות על המטוס לפני ואחרי הטיסה. אני כמובן לא מתלונן. יש לי את הפריבילגיה של לראות עולם, לעבוד קשה אבל גם להיות בבית יותר ולהשקיע במשפחה. העבודה הזו מאפשרת לי לווסת את עומסי העבודה ולתכנן את הלו”ז לפי מה שנכון ומתאים לי. אני נעדר מהבית כשאני בטיסות, אבל כאשר אני בבית – אני 100% בבית, כולל מקלחות והשכבות, לקחת לגן ואחר הצהרים לשחק איתם בגינה הציבורית”.
גם להיות בפארק עם הילדים זה לא תמיד טיול בפארק. לא מעט גברים בוחרים להיות במשרד בזמן המקלחות...
“זה לא קל וגם אני מוצא את עצמי לא פעם מותח את הגבולות, או יותר נכון – שגבולות הסיבולת שלי נמתחים על ידי שני הזאטוטים האלו. מי היה מאמין שלילדה בת 3 יהיה אופי?? הבוקר, לי-אור יצאה מוקדם ואני הייתי אחראי על הילדים. ההורים שלי קפצו לביקור, הם פתחו את הדלת וראו אותי עושה צמות לילדה. אני לא חושב שהם האמינו שהם יחזו בדבר הזה בחיים וגם אני לא, אבל מה לעשות שלילדה יש תוכניות משלה. זו בחירה שהורים עושים וזו בחירה שמתחדשת בכל פעם שיש אופציה לברוח ואתה בוחר שלא לעשות כן. בילדותי תמיד היה מישהו בבית עבורי, לקחת אותי לחוג, לתת לי ארוחת צהרים. זה מסוג הדברים שמוטמעים בך ברובד עמוק ובגלל זה מאוד רציתי לתת את זה לילדים שלי”.
כשהוא לא עושה צמות לילדה, פטיגרו משרת כנבחר ציבור פעיל – מחזיק תיק התכנון וההנדסה בישוב, ופועל לרווחת הזוגות הצעירים ומ"מ יו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית שוהם. האירועים האחרונים שנקשרו לחכ”ל היו בהקשר אומלל, כאשר המשטרה פשטה על משרדי החברה והחרימה מסמכים ואף חקרה את מזכירת החברה לשעבר ואת מנכ”ל לשעבר צביקה הוכמן בחשד לקבלת שוחד, במסגרת חקירת קבלן עבודות העפר גבי מגנזי. פטיגרו אמנם לא היה חבר דירקטוריון בתקופה המדוברת, אבל הוא שותף לפעילות השוטפת של החברה ופועל למנוע הישנות המקרה.
איפה מצאה אותך חקירת המשטרה בשוהם? האם הערכת שהמשטרה תגיע אי פעם לחברה הכלכלית שלנו ותחקור חשדות לאי סדרים ושחיתות?
“חקירת משטרה בשוהם היא עניין טראומתי, ללא ספק. ועדיין, אני שמח שזה קורה. אני חושב שזה מבורך שאם יש מי שסרח – שהנגע הזה ייגדע וככל שזה יקרה מוקדם יותר, כך ייטב. אני רוצה להאמין שהחקירה בשוהם הסתיימה ושום דבר חדש לא יצוץ פתאום ובאותה נשימה מאחל לנו שכל מה שצריך לצוף ולצאת, יקרה עכשיו”.
אם החשדות יתבררו כמוצקים, האם לדעתך יש סיכוי שהשחיתות מתחילה ונגמרת באדם אחד, או שבהכרח גם הסביבה נגועה?
“בהחלט יכול להיות מצב שאדם אחד ימעד ויחטא וזה לא חייב להשליך על כל חברי הדירקטוריון והעובדים. מה שכן, אני חושב שהמועצה צריכה לעשות חושבים ולפעול לכך שהמצב שהגענו אליו לא יחזור על עצמו. מדובר במערכת של איזונים ובלמים שבעיני צריך להגביר, תחלופה גבוהה יותר במינויים ובחברי דירקטוריון הם בלב העניין. יש למערכות פוליטיות נטייה להשאיר אנשים באותם תפקידים לאורך זמן, גם אם המניע להישארות האנשים הוא נכון וטהור – אנשים מקצועיים בעלי הבנה במטריה שרוצים להמשיך לקדם ולעזור, אני סבור שתחלופה היא הכרחית כדי למנוע מקרים של שחיתות וגם כדי להזרים דם חדש ורענן לתפקידים".
המינוי של צביקה הוכמן הגיע לאחר שהאיש כיהן כחבר מועצה. בזמנו, הוגש בג”צ נגד המינוי שלו מאחר ולא התקיימה תקופת צינון. הענן הזה ריחף לאורך כל התקופה בה כיהן כמנכ”ל החכ”ל וקשה לומר שעצם החשדות – שטרם הוכחו – הפתיעו רבים. מי נושא באחריות לדעתך?
“המינוי של הוכמן היה טעות. אסור לתת לנבחרי ציבור לקבל תפקידים בשכר אלא בצינון מוגדר וברור. מה שקרה איתו היה לא נכון. מה עמד מאחורי המינוי שלו? בעניין הזה אני לא יודע לומר, אבל זה לא נראה טוב”.
הידיעה האחרונה שפורסמה בנוגע להעברות כספים ללא מכרז, היתה בתקופה בה אתה כבר כיהנת כחבר דירקטוריון – החלטתם על תוספת של 15 מיליון שקלים לפיתוח פרויקט כרמים, ללא מכרז.
“התוספת הזו היתה טעות. אמרתי את זה בפורום של הדירקטוריון ואמרתי שלא נכון לבצע את העבודות האלו מחוץ למכרז. עדיין יש הבדל בין קבלת החלטות לא נכונה לשחיתות, קבלת תרומה אישית או שוחד – לפעמים אתה, בתור נבחר ציבור שיש לך אחריות כלפי התושבים, רוצה לבצע דברים ואתה יודע שאתה מקבל מחיר מצוין מהקבלן ומכיר אותו ויודע שהוא יבצע את העבודה ואתה תוכל לספק לתושבים את הבתים והשכונה בזמנים שקבעתם וזה מה שמנחה אותך. תהליכים של מכרז הם ארוכים ומעכבים את הביצוע”.
הנטייה לאשר לאותו קבלן עבודות ברחבי הישוב במסגרת מכרז של שכונה אחת כדי להימנע מקיום מכרזים נפרדים, התגלתה כבעייתית. יש סיבה לכך שיש תהליכים של מנהל תקין.
“נכון. בימים אלו אגב, נעשית בקו הביוב בוואדי כרמל עבודה על ידי אותו קבלן. זה נעשה ללא מכרז ובתוך החוזה של שכונת כרמים, מאחר ומדובר בהרחבה של הקו בעקבות בניית השכונה (ראו ידיעה נפרדת במדור אקטואליה). כנבחר ציבור שאלתי את עצמי, האם להתחיל תהליך של מכרז או להמשיך עם אותו הקבלן. הבאנו יועץ חיצוני שקבע בדו”ח הערכת עלויות, שהמחיר שקיבלנו ממגנזי טוב יותר מזה שנקבל במכרז. לאור הקביעה הזו, בחרנו להמשיך עם הקבלן ואני שלם עם ההחלטה הזו. רווחתם של התושבים היא זו שעמדה לנגד עינינו”.
אילו עוד שינויים חייבים להיעשות במערכת הציבורית בשוהם?
“מכאן ולעתיד, אני חושב שהחובה שלנו היא לעשות חושבים לגבי כלל המינויים הציבוריים. החברות בוועדות המועצה ובדירקטוריונים היא בהתנדבות ומאוד קשה להביא אנשים להתנדב ועוד להיות חשופים לביקורת. יותר מזה קשה להביא אנשים שהם עסוקים בעבודתם, אבל המטרה של המועצה בישוב כמו שוהם, שיש בו הרבה מאוד אנשים מוכשרים ומוצלחים, היא למשוך אנשים עם ניסיון בניהול מערכות גדולות להתנדבות ציבורית. מינוי דירקטורים לפי קריטריון שמבוסס על חברות עם פוליטיקאי מקומי, זה בהחלט לא מספיק. אנחנו צריכים אנשי מקצוע. אני חושב שהגיע זמן לרענן את רשימות חברי הדירקטוריונים בשוהם, כי כסאות מוזיקליים של אותם האנשים בסופו של דבר לאורך שנים.
את אותו העיקרון חייבים להפעיל גם בעבודה עם אנשי מקצוע ונותני שירות בישוב. לא נכון בעיני להמשיך עם אותם אנשים עשר שנים ויותר. התחלופה יכולה להביא לריענון השורות ולהגברת המוטיבציה. אני בעד הגבלת התקשרויות בחוזים”.
לפני מספר חודשים עמדת בראש הועדה שבחרה את הפסל שהוצב בכניסה הצפונית לישוב. לאחר שההליך הסתיים, הסתבר כי איש העסקים מוטי חזקיה, הנותן שירותי פרסום ושיווק לחברה הכלכלית, הוא בעל עניין בפסל וחברה בבעלותו עומדת מאחורי הפקת הפסל.
"לא הובא לידיעתנו שמוטי חזקיה הוא בעל החברה שהגישה את ההצעה. הבחירה שלי היתה מקצועית ואני עומד מאחוריה, מידע חלקי לוועדה אינו תקין ואינו עומד בנורמות של מנהל תקין. לגבי הבריכה, במכרז הקרוב החלטנו להוציא את השיווק והפרסום לידי המפעיל שיזכה".
בעצם, מה שאתה מדבר עליו הוא גם הגבלת הקדנציות לנבחרי ציבור?
“אני מאמין בדבר הזה, חושב שאחרי פרק זמן אנשים צריכים לפנות את מקומם. גם בחברות במועצה וגם בראשות המועצה. אני חושב ששלוש קדנציות זה מספיק לביצוע חזון. אשמח גם אם במקומי יבואו חבר’ה צעירים חדשים וירעננו או יהפכו את השולחן. עזבתי את תיק הנוער והצעירים שליוותי במשך שנים ונתתי לחני קרס לעשות את זה והיא עושה דברים אחרים וחדשים וזה מרענן. לקחתי את תיק התכנון והחברות בדירקטוריון החכ”ל”.
מי בעיניך מועמד להחליף את גיל ליבנה בבחירות הבאות?
“זו בעיה. גיל הוא ראש מועצה מצוין, מבין את התפקיד ומבין בפוליטיקה. האיכויות שלו מתנגשות עם ההצהרה הקודמת שלי בדבר הגבלת מספר הקדנציות, אבל זה האתגר של הישוב”.
לא מתקפל בפני איומים
בחודשים האחרונים, מתחת לפני השטח, רוחש סיפור לא פשוט הנוגע לפעילותו של כולל אברכים בישוב. בכל יום מגיעים כ-20 בחורי ישיבה חרדים אל בית הכנסת ‘נר ברוך’ בשכונת סחלבים. בחורי הישיבה מגיעים בהסעה מהעיר החרדית אלעד ולומדים בבית הכנסת. נוכחותם בישוב גרמה לתסיסה בקרב תושבים המתנגדים לתופעה.
הנושא הובא לדיון בישיבת מועצה קולנית במיוחד שעוררה הדים רבים וכללה צעקות והטחות אשמה. לא עבר זמן רב ואל פטיגרו, שהתבטא באופן גלוי בעניין, הגיעו מסרים מאיימים, לראשונה בחייו הפוליטיים. המסרים העקיפים נשלחו על ידי מתפללים במקום, כאמירות בנוסח, “חבל עליך, אל תכנס לזה”, “תשמור על עצמך, חבל שתסתבך”. בחודשים האחרונים, פטיגרו נושא את נשקו האישי עליו.
מדוע המסרים האלו הופנו דווקא אליך?
“נושא הכולל הועלה על ידי בישיבת המועצה ושאלתי שאלות שאני חושב שהן מאוד לגיטימיות – מה מתנהל שם? מה מטרת הכולל? מי מתחזק את הלומדים? כמה זמן הכולל פועל? חייבים להתייחס לשאלות הללו.
על הפרק עומד כרגע נושא ההקצאה לבית הכנסת שכולל הגדלה והרחבה של המקום. אני חושב שזה הזמן הנכון לעשות סדר בדברים ולוודא שאנחנו פועלים על פי חוק. המטרה שלנו כנבחרי ציבור היא למלא את הצרכים של כלל התושבים – בכל הקהילות החיות בתוכנו. אבל לא יכול להיות שאנחנו מספקים שירות לתושבי חוץ ועובדה היא, שהדבר מעורר כעס בקרב תושבי שוהם. אני ממש לא נגד הדת ומשום מה, בית הכנסת סימן אותי כגורם אנטי דתי וזה לחלוטין לא נכון. גם אם בגן הילדים היו מפעילים מועדון ריקודים בלילה, הייתי מתנגד ובאותה עוצמה”.
האם התלוננת במשטרה?
“לא הגשתי תלונה במשטרה, משום שמדובר על איומים ערטילאיים בלבד. עם זאת, האמירות הללו הגיעו ממספר אנשים, שפנו אלי באופן אישי, פנים אל פנים בישוב. לא בהכרח שהם המאיימים, כמו שהם באמת מודעים לרמת איום קיימת ופונים אלי כדי ליידע אותי בעניין.
ברמה העקרונית, הדרך להביע עמדות היא בשיח ולא באיומים סמויים ולחצים. אני עושה את מלאכתי נאמנה ולא חושב שזה צריך לגרור כזו התלהמות. אני לא אופתע, אגב, אם אני לא היחיד שפנו אליו”.
מה סטטוס הכולל היום?
“בשבוע שעבר התקיימה ישיבת מועצה, שבה נציגות בית הכנסת הציגה מכתב שבו היא מתחייבת שההקצאה תשמש רק את בית הכנסת ולא את הכולל. עד כמה זה באמת יקרה... נדע בהמשך”.
להפוך את שוהם לאטרקטיבית
אחת הבעיות הבוערות בשוהם היא נושא הזדקנות הישוב. הפתרון לכך הוא מאוד פשוט – להצעיר את הישוב, לקדם את הזוגות הצעירים ואת פתרונות המגורים שלהם. היישום מסתבר, קשה מאוד. איך יכולה המועצה לסייע לזוגות צעירים לבוא לשוהם, כאשר מחירי הדיור כאן כל כך גבוהים?
“שוהם צריכה להיות ממותגת בראש ובראשונה כמקום הטוב ביותר להורים צעירים. אנחנו צריכים להודות בזה ששוהם פחות אטרקטיבית לצעירים וזוגות שאין להם ילדים במערכת החינוך, אבל מרגע שיש לכם ילדים – זה המקום בה’ הידיעה והנהגת הישוב חייבת להשקיע את כל כולה בנושא”.
בסופו של דבר, יוקר הדיור הוא הנקודה הקשה והכאובה ביותר. איך המועצה יכולה לסייע בעניין זה, שהרי מדובר במחירים שנקבעים על ידי הצע וביקוש?
“למועצה יש מה לעזור ולתרום גם בנושא הנגשת הדיור לזוגות הצעירים וגם במעטפת הכוללת. אם זה דרך הנחות בארנונה, קיום פעילויות בחינם בגנים הציבוריים אחר הצהרים, הדרכות להורים בגידול הילדים, הדרכות בתחום ניהול כלכלת משפחה. השירותים הללו נכנסים תחת הכותרת של השנה הזו “שנת הילדים מא’ ועד טף”, זו הצהרת כוונות של המועצה – לתת דגש על המשפחות הצעירות”.
מהן האפשרויות הטובות ביותר עבור זוגות צעירים לקנות דירה בשוהם?
“ננסה לעשות סדר בדברים: כרגע על הפרק שכונה כ”א בכניסה הדרומית לישוב. השכונה נמצאת בתהליך תכנון ובעוד כשנה וחצי יתחיל השיווק שלה, כך אנו מקווים. השכונה הזו היא למעשה העתיד של הצעירים בישוב. 1,400 יחידות דיור, שכוללות דיור מוגן ודיור לסטודנטים, מספיק מקום להזרים דם צעיר וחדש לישוב. תמהיל הדירות הוא בדיוק מה שחסר לנו – עם כמות יפה של דירות 3 חדרים. למי שצועק “שכונת עוני”, אני רוצה להזכיר שגם לפני 20 שנה, לא הגיעו לכאן מיליונרים ויש לנו יופי של ישוב.
בשכונה החדשה אתנגד למתן שב”ס (הגדלת מספר יחידות הדיור עד 30% תוספת על ידי הקטנת הדירות או הגבהת הבניין). מבחינתי אפשר לתת שב”ס רק במקרים בהם ישנה התחייבות שכל הדירות הנוספות ילכו לבני המקום, אבל גם את זה צריך לעשות בשקיפות ומראש. בשב”ס, המועצה מרוויחה 50% על כל תוספת של דירה, כי הקבלן משלם לקופת המועצה 50% מערך התוספת ומדובר במיליונים וזה יוצר תמריץ לרשויות לאשר”.
מה לגבי פיצול בתים, האם זו אופציה להוסיף עוד יחידות דיור לצעירים?
“אני מאוד מתנגד לזה. מדובר על כ- 400 יחידות חד משפחתיות בכל שוהם שזה רלוונטי עבורם. אני חושב שבמסגרת התמהיל הנכון של הישוב, צריך להשאיר גם צמודי קרקע. בסופו של דבר, את הבית הגדול עוזבים בני הזוג הבוגרים ומשפחה צעירה נכנסת אליו. פיצול בתים מביא לצפיפות רבה בשכונה שבה תקן החניה הוא 1 ליחידה, כפי שהיה מקובל בעבר. הרחובות לא מתוכננים לדבר הזה. תושבים שרכשו בתים בשכונה, ידעו מה האופי של השכונה ופתאום לשנות אותה בצורה כל כך משמעותית, זו בעיה”.
העדיפות של בני המקום בפרויקט תעזור גם היא לצעירי הישוב?
"בהחלט. בניגוד למה שנכתב בעיתון השני, הגדרת "בן מקום" זה לא רק מי שגר ביישוב ב 3 שנים האחרונות אלא גם מי שהיה רשום כתושב שוהם במשך 4 שנים לפחות בעשור האחרון, שינוי משמעותי שמאפשר לרבים להיכלל בתוכנית, אנחנו פעלנו לשינוי, יחד עם ראש המועצה עברנו משר לשר מפקיד לפקיד ושכנענו בהגיון שבדבר. עוד שינוי שאנחנו הובלנו ברמה הארצית היה להחיל את הנחות בני המקום גם על דירות ולא רק על צמודי קרקע. התהליך שהובלנו הפך לחוק ובני שוהם נהנים ממנו".
בשכונת כרמים הגעתם להסדר עם חברת גינדי לגבי הנחה לבני המקום. עם הקבלן החדש לווינשטיין, לא הצלחתם?
“הזוגות הצעירים שזכו בהנחה רכשו דירות 4 חדרים ב 1.490-1.620 מיליון שקלים. זה היה הפרויקט שלי ואני מאוד גאה בו. עם לווינשטיין לא הצלחנו להגיע להסכמות כאלו, בעיקר בגלל ערך הקרקע הגבוה”.
איך עוד אפשר לעודד ולסייע מבחינת רווחה ותרבות לצעירים של שוהם?
“בשנים האחרונות המועצה שמה לעצמה למטרה לעזור ליזמים לקדם כל רעיון שיתאים לאוכלוסייה הצעירה בישוב. זה בא לידי ביטוי בהקמת הפאב היחידי בישוב, הזפלין. סוף סוף יש פאב ואני חושב שהוא נותן אלטרנטיבה מוצלחת לבילוי מקומי וחשוב לי מאוד לשמור על מקום כזה ולעודד עוד מקומות בילוי נוספים לצעירים”.
שאלון אישי
מה המוטו האישי שלך, כלקח מהשנים האחרונות?
“הבנתי שיש זמן, שהחיים ארוכים ואין לאן לרוץ. התובנה הזו, שאם אנסה לתפוס את כל העולם בו בזמן, בסוף אפספס מכאן ומכאן, היא חדשה עבורי. חווית הגרעין המשפחתי היא עוצמתית ולמדתי לאהוב ולהוקיר אותה. נכון, זה לא קל וזה עוצר בך ומפריע, אבל יש בזה כל כך הרבה ערך ומשמעות, שאין לזה מתחרה ותחליף”.
מה מפחיד אותך?
“בדיוק מהצד השני של אותו המטבע - להתעורר בגיל ארבעים ולהיווכח שוויתרתי על קריירה ועשייה ציבורית ולהצטער על כך. היה לי חלום ילדות להיות ראש עיר והורדת ההילוך קצת מרחיקה אותי ממנו ואני מקווה שלא אצטער. בינתיים, עדיין הכל פתוח ואני חי את היום”.
מה הדבר הכי רומנטי שעשית בחיים?
“הצעת הנישואין לליאור - לקחתי אותה לטיסה בכדור פורח ובמהלך המסלול נפרש למטה שלט שכתוב עליו ‘התנשאי לי?’. היא הופתעה והיה מאוד מרגש. אני עצמי הייתי מאוד נרגש ולחוץ במשך כל היום וקיוויתי שזה ילך טוב. זה היה מושלם”.
פשש... רגישות מרב סרן בחיל האוויר?
“מחוות רומנטיות גדולות זה לא בדיוק העניין שלי, על אף שביום יום אני מאוד רגיש, בוכה בקלות בסרטים, ומאז שיש לי ילדים, אני לא מסוגל לצפות בדברים רעים שקורים לילדים, זה הורג אותי. יש זמן לכל דבר אני משתדל להיות קשוב למקום שבו אני נמצא בכל רגע נתון”.
יש לי הרגשה שלא כדאי למהר ולהספיד את הקריירה הפוליטית המוניציפלית שלך, נכון?
“אני בהחלט רואה את עתידי בפעילות הציבורית, בין אם זה כנבחר ציבור או כחבר בוועד ההורים של הכיתה ובית הספר, זה לא פחות חשוב בעיני. כך או אחרת, אני יודע שאמשיך לתרום והפסקתי מזמן להתנבא על העתיד”. ■
תגובות
לארה | 00:36 22.07.23