העיתונאי
"אז איך אתה ישן בלילה, עיתונאי קטן שלי?", שואל השיר. לא רע, האמת. כשאתה שומר על יושר ומצפוניות, אפשר גם להיות עיתונאי טוב וגם לישון טוב. זה לא קל, בעידן של היום, כשהעיתונות הפכה להיות בוטה ומשתלחת, רודפת אחרי השיח האלים ופעמים רבות, מחוללת אותו בעצמה. גדי פרץ הוא עיתונאי וותיק, שעבד במערכות העיתונים הארציים הגדולים, ניהל תחקירים וחשף שחיתויות. בשיחה איתו, הוא מבטא עמדות נחרצות מחד, עם יכולת להכיל גם דעות שונות וגישות שונות מאידך, לא מבטל ולא דוחה רעיונות אחרים, לא חורץ דין מהיר ולא שש לתלות אף אדם בכיכר הפייסבוק התורנית. מכה על חטא לעיתים, ביקורתי כלפי עצמו לא פחות מאשר כלפי נשואי כתבותיו. אפשר להאמין עליו, שהוא ישן יופי בלילה.
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
אבן שוהם
גדי פרץ הוא עיתונאי כלכלי בעיתון כלכלי. עיתונאי נישה? לא ממש. ישנה הבנה רחבה כיום, שהנושאים הכלכליים הם במידה רבה המשמעותיים והמשפיעים ביותר על חיינו - החל מידיעות בנושא צרכנות ואיכות חיים, דרך תהליכים כלכליים רחבים, שמשפיעים עלינו ישירות ועד מהלכים פוליטיים, לכאורה מנותקים מהנושא, אבל למעשה קשורים קשר ישיר והדוק לכלכלה.
הוא בן 49, נשוי לענבר פרץ, מורה לאנגלית בבית הספר ניצנים שזוכה להערכה רבה ואב לשלושה. גרים בשוהם כבר 15 שנה, נהנים מאוד מהחיים השקטים כאן. הקריירה שלו, לעומת זאת, סוערת מטבעה. הוא הכתב המכסה את תחום התקשורת בעיתון גלובס, תחום רב תהפוכות ושינויים, המספק חדשות מסעירות מדי יום. לפני כן היה כתב בתי המשפט וכתב התקשורת של מעריב, לפני כן היה כתב התעשייה של עיתון הארץ.
איך הגעת למקצוע העיתונאות?
"תמיד הייתי צרכן אקטואליה, מאז ומעולם. הנושא מאוד עניין אותי, אז הלכתי ללמוד לתואר ראשון בתקשורת וניהול. הייתי בן 27 ונשמע לי מעניין לעסוק בעיתונות, התחלתי בתור כתב ותחקירן במקומון, משם הגעתי לעיתון הארץ ככתב נדל"ן. המשכתי ללימודי תואר שני במשפטים ועם הזמן כיסיתי מגוון נושאים, בעיקר מההיבט הכלכלי, זו מהות העבודה שלי".
איזה מהתחומים שסיקרת הוא בעיניך המעניין מכולם?
"תחום התקשורת, לגמרי. זה תחום שנמצא בהתפתחות, תמיד קורים בו דברים, הוא מייצר המון חדשות ואירועים כל הזמן ויש לו השפעה גדולה עלינו, גם ברמת היום יום וגם במקרו, על מאזני הכח במדינה. הידיעה שאתה שם, בסיקור וגם בהשפעה על מהלך הדברים, נותנת עומק ומשמעות לעבודה".
כמי שעובד במערכת עיתון ארצי גדול, האם אתם יושבים ומחליטים מה ה"קו" של העיתון, מה העמדות שלו לגבי נושאים שונים, מי הטוב ומי הרע בסיפורים האקטואליים שעל סדר היום?
"אנחנו עיתון עם פחות אג'נדות לעומת עיתונים אחרים. העיתון ככלל, לא מגדיר עמדה וייקוב הדין את ההר. יש גופי תקשורת שמתנהלים עם הרבה יותר עמדות ונטיות. הגישה ב'כלכליסט', לעומת זאת, היא לשמש עיתון מדווח וגם ביקורתי. אין לנו קו פיקס שקמים איתו בבוקר ומשרתים אותו. את העמדות שלנו אנחנו מביאים בטורי הפרשנות, המופרדים מדיווחי החדשות. עם זאת, צריך להכיר בכך שאין אובייקטיביות מוחלטת ואני גם אוהב עיתונאים שמביעים דעה ונלחמים עליה. להאמין בעמדה ולקדם אותה זה גם ראוי וחשוב".
איך מאזנים בין הצורך להתבטא, לבין הצורך להישאר אובייקטיבי ומדווח?
"יש נושאים שהם מורכבים מאוד ואנחנו מאמינים שנכון להביא את התפיסות השונות לידי ביטוי. לא קבענו למשל שבמתווה הגז יש רק צדיק אחד בסדום ומצד שני רשעים גמורים. הסיפור הוא גדול יותר ומורכב יותר מחלוקה כזו. בנושאים כאלו, יוצגו דעות שונות וביקורתיות והקורא מוזמן להשכיל ולהבין את המכלול. באופן טבעי, לכל כתב יש דעה משלו והיא תבוא לידי ביטוי, אבל היריעה מבחינת הסיקור שלנו, רחבה מספיק בשביל להכיל ריבוי עמדות".
מה האתגר הגדול ביותר שלך כעיתונאי?
"אני חושב שהדבר שאני משקיע בו הרבה מחשבה, נוגע להנגשת המידע. שוק הטלקומוניקציה הוא מאוד מורכב ומלא רבדים והתפקיד שלי הוא לא לשדר רק אנשים שמצויים בעובי הקורה, אלא דווקא להעביר מידע ופרשנות לציבור רחב ככל שאפשר ועדיין להקפיד דיוק ודיווח עשיר ומלא".
מהי לדעתך בעיה עקרונית בהתנהלות המשק, שגורמת לבעיות הגדולות במתווה הגז, בשוק הסלולר ובערוצי השידור?
"אני הייתי מחלק את הבעיה לשניים: החלק הראשון הוא הרגולציה. מי שאחראי על המצב שאליו הגענו, בכל התחומים שמנית, הוא הרגולטור. הוא זה שאחראי על הטריאופול של חברות הסלולר, הוא זה שאחראי לרווחים המונופוליסטים המטורפים של בזק עד היום והוא זה שאחראי על הכישלון בנושא הגז והעובדה שאנחנו כל כך הרבה שנים לא מצליחים להפיק אותו. בסופו של דבר, לפני שבאים בביקורת לחברות, צריך לבוא בביקורת למי שהיה אמון על שמירה וקידום האינטרס הציבורי והיה אמור להתנגד כשנעשה ניצול של משאבי טבע ולעמוד על הרגליים האחוריות לפני שמישהו עושה עלינו סיבוב. המדינה היא זו שפישלה, האחריות רובצת לפתחה.
כאשר רגולטור לא ממלא את תפקידו, רואים תופעות כמו שלוש חברות סלולר שהרוויחו רנטה לא נורמלית על חשבון הציבור. מי מנע מהמדינה לבצע רפורמה, לפני שבא כחלון? הרגולטורים בישראל ישנים בעמידה ומאפשרים את המחדלים הללו. למה זה קורה? שאלה נהדרת, הלוואי והיתה לי תשובה אחת, אבל זה מוביל אותי לנושא השני שהוא בעיה מהותית בכלכלה שלנו, הריכוזיות.
הקשר בין הון ושלטון בישראל הוא הדוק מאוד ומשרדי הממשלה והעומדים בראשם, מתמודדים עם הרבה מאוד לחצים מהבחינה הזו. להרבה חברות יש קרבה מסוכנת למוקדי שלטון, הרבה כסף מסתובב שם ועצמה שאין להקל בה ראש. רואים את זה בהשפעה של ראשי רשויות על שרים, על ראש הממשלה, על שר האוצר, זה מאוד קשה להתמודד עם זה ולפעמים, בעלי עניין כלכלי מצליחים להכתיב את האינטרסים שלהם. חוסר הפיזור של מוקדי הכח הוא בעייתי בהגדרה".
העובדה שבכירים רבים בממשל מוצאים את עצמם עובדים עבור הטייקונים או חברות הענק, הביאו להצעה להתמודד עם הריכוזיות במשק דרך חובת צינון, האם אתה סבור שזהו הפתרון?
"הריכוזיות זו בעיה אמיתית, אגב, שכל העולם המערבי מתמודד איתה. אפשר לנסות להתמודד דרך תקופת צינון, אבל גם בזה יש הרבה פופוליזם, כי יש חופש עיסוק וזכות להתפרנס וקשה למנוע מאדם לעסוק במשלח ידו".
אחרי כל כך הרבה שנים בתחום, וודאי קשרת קשרי חברות או ידידות עם אנשים שלא פעם אתה כותב עליהם. איך אתה מתמודד עם הקושי בדיווח אודות מישהו שהוא למעשה ידיד?
"אני לא מתמודד עם זה. אחרת אצטרך לשים את המפתחות וללכת הביתה. אני לא שם את החברות במקום האמת, אני מבצע את השליחות שלי בלי שיקולים זרים. כולם יודעים שברגע האמת את אסקר ביושר ולא אכחיש ששילמתי מחירים, איבדתי קשרים, מקורות וחברים. יש שנפגעו, יש שכעסו, זה חלק מהעניין".
יש משהו שכתבת שאתה מצטער עליו?
"במהלך השנים היו לא מעט טעויות. היו אנשים שביקרתי בצורה יותר מדי נוקבת ובדיעבד יכולתי לכתוב אחרת ועדיין להשיג את אותה המטרה. היו אנשים שבגלל חשיפות שלי נכנסו לכלא. אני שואל את עצמי אם לא הייתי יכול להסתפק בלהצביע על המעשים שלהם, מבלי שזה יגיע כל כך רחוק. לפעמים אתה מתאהב במקורות שלך, בסיפור. עיתונאים גורמים לא אחת צער ופגיעה מיותרת באנשים, לא בגלל שהם רוצים לעשות עוול, זה חלק בלתי נפרד מהתפקיד".
מה דעתך על השיח התקשורתי הישראלי?
"נוצר שיח מאוד שטחי ואלים ולא ראוי. החברה הקצינה וחלק מכלי התקשורת הפכו את השיח לבוטה ואלים. אני משתדל להיות יותר ענייני ופחות מתלהם, ככה הדיווח נכון יותר מכל הבחינות".
מהם התהליכים המשמעותיים ביותר בשוק הסלולר הנוכחי?
"שוק התקשורת נמצא היום בנקודה מאוד מורכבת בהיסטוריה שלו. אנחנו עדים לתהליכים מאוד משמעותיים והשוק משנה את פניו. בשוק האינטרנט יש רפורמה במטרה להגביר את התחרות, שוק הסלולר בצומת דרכים – האם יוכל להמשיך ולשרוד עם חמישה ושישה מפעילים או האם פניו לתהליך התכנסות ומיזוגים? שוק השידורים הטלוויזיוניים על סף מפנה שישפיע על אופן הצפייה שלנו בעתיד. לכל התהליכים הללו יש השפעה ישירה על המחירים, על השירות ועל הכוחות שיקבעו את התכנים שנצרוך".
שאלון ספונטני
אמנוה- בעד.
תכונה שאני אוהב בעצמי – איזון.
תכונה שאני לא אוהב בעצמי – ביקורתיות יתר.
אם לא הייתי עיתונאי הייתי – ספרן.
אמונה טפלה – לא אוהב את המספר 13.
ספר – "השותפות הגדולה" של הרב יונתן זקס.
סרט טוב שצפית בו – "להציל את מארק וואטני".
מה עיתונאי תמיד צריך לזכור - שאין אמת צרופה. חובת הדיווח המלא חלה עליך, זו אחריותך כלפי הקוראים.
עד כמה המדינה מושחתת - במידה מספקת, די והותר. גם ברמה של מינויים לא ראויים, גם ברמה של החלטות גדולות.
תפתיע אותנו במשהו שלא ידענו – מחירי הסלולר בישראל הם מהנמוכים בעולם.
תגובות
לארה | 00:30 19.07.23