ראיון ספונטני - מארץ המיתולוגיה לימי הביניים, גאילי שיף
מסלוניקי להולנד, ממוזיקת הבארוק ועד הלאדינו, מסולו חלילית להרכבים קאמריים, מהשפה היוונית, דרך ספרדית, אנגלית, צרפתית, הולנדית ועברית, דורט פלורנטין העשירה את חוויות חייה, העמיקה חקר במוזיקה הקלאסית בעת העתיקה, עשתה עלייה לארץ ולא מפסיקה לחלום על חופי יוון, ארץ מולדתה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
גאילי שיף
היא נולדה לפני 38 שנים בסלוניקי, יוון, למשפחה יהודית מצאצאי אנוסי ספרד. הקהילה היהודית המפוארת של סלוניקי, אשר מנתה 60,000 יהודים ערב מלחמת העולם השנייה, כמעט ונכחדה בשואה. רק 2% מיהדות סלוניקי שרדו את מחנות ההשמדה וחזרו למולדתם לאחר השואה.
"סבתא שלי היא ניצולת מחנה אושוויץ. היא איבדה את כל משפחתה בשואה וחזרה ליוון, שם פגשה את סבי, אשר בזמן השואה ברח, יחד עם יהודים נוספים, להרים ושם הם שרדו את המלחמה. הרבה מהיהודים שחזרו אחרי השואה, בחרו לעזוב את יוון. הזיכרונות היו קשים ומהקהילה המפוארת לא נשאר זכר. מיעוט בחר להישאר ביוון וכיום ישנם 1,000 יהודים בסלוניקי".
דורט גדלה במשפחה עם זהות יהודית חזקה ורגשות ציוניים עזים. "לא גדלתי בבית דתי במובן שאנחנו מכירים בארץ. לא שמרנו שבת ולא שמרנו כשרות. היהדות שלנו התבטאה בכך שבית הכנסת היה המרכז הקהילתי ולב החיים החברתיים שלנו. בכל יום שישי התכנסנו לקבלת שבת, חגגנו וציינו את החגים היהודיים ביחד ולמדנו בבית הספר היהודי בעיר".
בשנים האחרונות, הלאומניות ביוון מתגברת ואיתה גם גילויים אנטישמיים. האם בילדותך נחשפת להערות על רקע אנטישמי?
"ילדותי המוקדמת היתה מאוד מוגנת מהבחינה הזו. רוב האנשים שהכרנו והתרועענו איתם היו מהקהילה היהודית המקומית. בבית הספר היסודי היהודי, היו רק עשרה תלמידים בכיתה וזו היתה מסגרת מוגנת. בהמשך, הורי התלבטו להיכן לשלוח אותנו ללמוד ובחרו בבית הספר הצרפתי בעיר, שהוא בית ספר פרטי. רוב התלמידים בו היו בני עשירים ואנחנו היינו ממעמד הביניים, אבל הורי התאמצו מאוד כדי שנוכל ללמוד שם, גם בגלל הרמה הלימודית הגבוהה וגם בגלל שבבית הספר הזה לא היו גילויי אנטישמיות. חברים שלי, שעברו ללמוד בתיכון הכללי בעיר, נתקלו לא פעם בהערות, קללות ואמירות גזעניות. אחד הדברים שנהגו להטיח בהם, היתה הקללה, "שיהפכו אתכם לסבון", שהיא קללה מוכרת נגד היהודים ומזכירה את מה שעבר על היהודים בשואה".
איך אפשר היה לזהות אתכם כיהודים, הרי גדלתם בבתים חילוניים וללא סממני יהדות?
"עדיין, בשיעורי הדת שניתנים בבתי הספר, היהודים פטורים וזה דבר שמבדל אותנו. גם השמות שלנו– דורט הוא לא שם יווני ולאחותי מתי קוראים על שם דודה מתילדה שנספתה בשואה והשם דווי מגיע מהשם דוד במקור, כך שהיינו יוצאי דופן גם בשמותינו".
ובכל זאת, בגיל 17 וחצי, לאחר שסיימת את לימודי התיכון, בחרת לעלות לישראל.
"נכון. עליתי לארץ יחד עם אחותי, מתוך ציונות ואהבת הארץ. הכרתי את ישראל מהביקורים השנתיים אצל הדודה שחיה כאן והרגשתי שכאן יכול להיות לי עתיד טוב יותר. מאז שהייתי ילדה, ניגנתי על חלילית, פסנתר, אבוב וגיטרה וידעתי שאני רצה להיות מוזיקאית. ביוון לא היו לימודים גבוהים למוזיקה ברמה שרציתי. נרשמתי למכינה של אוניברסיטת תל אביב ואחרי שנה התחלתי ללמוד באוניברסיטה מתמטיקה ומוזיקה".
למה מתמטיקה?
"הייתי טובה במקצוע הזה ואמרתי לעצמי, שתמיד נכון לפתוח עוד אופציה, למקרה שהקריירה המוזיקלית לא תצליח. לשמחתי, לא נזקקתי לכך ואני עוסקת במוזיקה לפרנסתי".
לאחר סיום לימודי התואר הראשון, המשיכה דורט לתואר שני במוזיקה באוניברסיטה. את התיזה שלה כתבה על "החלילית במאה ה- 20".
למה דוקא חלילית?
"עבור רוב האנשים, חלילית זה כלי קטן שמלמדים אותו רק בכיתות הנמוכות. מי שמכיר באמת את הכלי הזה, מכיר איכויות רבות ומגוונות. ישנם הרבה מאוד סוגי חליליות והצלילים שהן מפיקות הוא צליל מאוד מעניין. בתקופות הקדומות נכתבה מוזיקה מופלאה עבור החלילית כפרט וכחלק מתזמורת. התקופה המעניינת ביותר בנושא זה היא תקופת הבארוק, אשר המוזיקה שלה, כמו יצירות האמנות של התקופה, מאופיינת בריבוי פרטים ודיוק. מוזיקת ימי הביניים, הרנסנס והבארוק הן תור הזהב של החלילית".
לאחר שסיימה את התואר השני, נסעה דורט להולנד, כדי להשתלם בקונסרבטוריון המלכותי של האג. הקונסרבטוריון הוא אחד ממרכזי המוזיקה העתיקה המובילים בעולם, שם למדה דורט אצל טובי המורים וניגנה עם טובי הנגנים. כשנה לאחר שהגיעה להולנד, עזבה את המלצרות ועבודות הסטודנטים השונות ועברה לנגן באופן מקצועי בהרכבים קאמריים, אנסמבלים ותזמורות באירופה. שבע שנים לאחר שהגיעה להולנד יחד עם בן זוגה הישראלי, נפרדה דורט מבן הזוג וחזרה ארצה. "הפרידה היתה קשה והספיק לי ממזג האוויר האירופאי. נולדתי וגדלתי באקלים ים תיכוני והתגעגעתי לשמש".
דורט התמקמה בתל אביב והחלה לעבוד כמורה לנגינה בקונסרבטוריון, במכללת לוינסקי ובתיכון לאמנויות. במקביל המשיכה לשמור על הקשרים המוזיקליים בחו"ל והרבתה להופיע באירופה עם הרכבים תזמורתיים שונים.
לפני שלוש שנים הכירה את ניר, דרך חברה שלמדה איתה קורס בספרדית. כבר בפגישה הראשונה הוא שאל אותה על המוזיקה שלה והיא הבינה שהוא הגיע מוכן ואהבה. לאחר שנישאו ונולד בנם ליאור, עברו לשוהם. למה דוקא שוהם? "כי הוריו של ניר גרים בבית נחמיה ורצינו לגור קרוב אליהם. שוהם מקסימה ומאוד נעימה. קצת קשה לי להתרגל לשקט, אני אוהבת את המולת הערים הגדולות שחייתי בהן. ניר לעומת זאת, מאוהב במקום".
חסר לך הים?
"הים חסר לי מאוד. אבל לא הים של תל אביב. הגעגוע רחוק יותר, לחופים של יוון, למים הצלולים והנקיים שם. הים בתל אביב מאוד מלוכלך וחבל שלא שומרים עליו".
הגעגוע למולדתך הוא טבעי, האם הקושי הוא גם תרבותי ויש געגוע לסגנון חיים שונה?
"העם היווני ככלל מאוד דומה לעם הישראלי, במראה, בטמפרמנט. האנשים ביוון מאוד סימפטיים, חמים, חברותיים, אוהבים לארח, אוהבים ים ואוכל טוב ובזה מאוד דומים לישראלים. העם היווני אוהב לחיות טוב ולשבת הרבה בבתי קפה, גם כשהמצב גרוע. עכשיו למשל, הם עדיין יושבים חמש שעות בקפה, רק שבמקום ארבע כוסות קפה, הם שותים אחת".
המצב הכלכלי ביוון קשה וישנה אי וודאות לגבי החוסן הכלכלי והעתיד הפנסיוני של התושבים. האם האווירה הקשה הזו משפיעה על היהודים במקום?
"המצב הכלכלי וחוסר היציבות מעלים באופן אוטומטי את התחושות של הלאומנות והמפלגות הקיצוניות מתחזקות. המפלגה הנאו נאצית עברה את אחוז החסימה ונכנסה לפרלמנט והאווירה של שנאת הזרים והמהגרים עולה".
הוריך ואחותך נשארו שם, מדוע הם לא עוזבים ועולים לארץ?
"ההורים מאוד רוצים וחולמים לעלות לארץ, אבל בינתיים הם עובדים ויש להם שם חיים שלמים עם חברים וקהילה, כך שאני לא יודעת אם הם אי פעם יממשו את החלום הזה. ולאמיתו של דבר, החיים גם כאן קשים. ההרגשה בישראל היא שאתה עובד ועובד ולא מצליח להגיע לרווחה בסיסית. היום אני פחות ציונית משהייתי בעבר, אם היתה לי אופציה לעבור לגור באירופה עם ביטחון כלכלי, יש מצב שהייתי שוקלת את זה, רק מהסיבה הזו. גם באירופה לא קל היום ובטח באקלים הביטחוני החדש, ככה שלפעמים אי הוודאות הזו היא לא נעימה".
אחרי שהופיעה בפסטיבלים הבינלאומיים של ישראל, אבו גוש, חג החגים ויחיעם, השנה תופיע בפסטיבל פיליסיה בלומנטל בתל אביב ובכנסיית המורמונים, שם, יחד עם הרכב פורטוגלי תנגן מוזיקה של מלחינים פורטוגזיים ומלחינים איטלקיים.
השנה החליטה לחלוק גם איתנו בשוהם את רוחב יריעת השכלתה וניסיונה המוזיקליים, בדמות שתי סדרות מוזיקליות שיזמה וערכה, עבור החברה העירונית שוהם.
"מדובר בסדרת מבוגרים וסדרת ילדים. בסדרה של המבוגרים יהיו 4 קונצרטים: לאדינו עם כלים עתיקים עם נגן העוד הידוע, יאיר דלאל; קונצרט למוזיקה עתיקה ועממית; פסנתר ג'אז וקלאסי; ומוזיקה ישראלית איכותית עם אריות מתקופת הבארוק.
בסדרת הילדים יהיו קונצרט "שמיעה ראשונה" של גיטרה וחלילית, קונצרט "מה זה הרעש הזה?", של כנר ווילה ופסנתר וקונצרט "שירת הטרובדורים", עם שחקנית ותלבושות . בכל הקונצרטים של הילדים ייעשה שיתוף עם הילדים בצורה מעניינת ומותאמת. הסדרה מיועדת לגילאים 5-12.
זו הפעם הראשונה שהבאנו קונצרטים סופר איכותיים עם נגנים בינלאומיים בעלי שם. הסדרה מסובסדת במחיר מצוין של 180 ₪ לסדרת המבוגרים ו-160 ₪ לסדרת הילדים, כולל ליווי מבוגר! אני חושבת שעשינו כאן מהלך נפלא שמביא את המוזיקה אל הקהל בצורה הכי נגישה מכל מובנים וזו חוויה שאסור להחמיץ".
ראיון ספונטני
ספר – 'האלכימאי' פאולו קואלו, קראתי אותו ביוונית.
תכונה שאני אוהבת בעצמי – החלטיות.
תכונה שאני לא אוהבת בעצמי – עקשנות.
אמונה טפלה – טפו טפו טפו.
אוכל – תפוח אדמה עם כבש בתנור, מאכל יווני קלאסי.
אמונה – פחות באלוהים עם השנים, יותר באהבה.
המיתולוגיה היוונית – הפקתי את הדיסק "המסע המופלא למיתולוגיה יוונית" לילדים מגיל 4. סיפורי מיתולוגיה בליווי מוזיקה יוונית, מקסים ומומלץ. סיפורי המיתולוגיה הם תרבות עמוקה ועשירה, מלאת רבדים.
חולמת ב- עם כל הישראליות שלי, עדיין וכנראה לתמיד, ביוונית.
תגובות
לארה | 00:27 19.07.23