המשיח של משיח
למה התקשורת לא חזתה את הניצחון של ביבי? מה גורם לאנשים לרכוש מוצר מסוים ולא אחר? כמה שווה להשקיע כדי שבר רפאלי תהיה הפרזנטורית של החברה? ואיך זה שלמרות הכל, מה שהכי מרגש אותנו זה חייל שמתגעגע לאמא? מי שמשיב על השאלות האלו הוא דני יעקובוביץ'. התשובות והתובנות שהוא מספק, יקבעו במידה רבה איך ייראו הרבה מהתכנים שאתם צורכים מדי יום. כסמנכ"ל הקריאטיב בגיתם BBDO, אחד ממשרדי הפרסום המובילים בישראל, יש לו חלק באופן שבו אנחנו חווים את החוויה הצרכנית הישראלית. הוא האיש שהביא לנו את משיח וזכה על כך להערכה מקצועית בברנז'ה. הוא גם תושב שהם והגיע הזמן להכיר
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
גאילי שיף
יעקובוביץ הוא דמות מעניינת ומרתקת בפני עצמה. הבחור מבני ברק שגדל בבית דתי ולמד בישיבה הגיע לצמרת עולם הפרסום הישראלי כשהוא חצוי בין החיים בבועה התל אביבית והחיים הקהילתיים פה בשוהם. בן 42, נשוי כבר 21 שנים ואב לשלושה (הבן הבכור התגייס לפני שבוע), מנהל את הקריאטיב בחברה שבה רוב העובדים הם רווקים ואלו שהם בני גילו עדיין מטופלים בילדים קטנים. את הדרך מבני ברק למדינת תל אביב עשה אחרי שראה מודעת פרסום לקורס קופירייטרים בעיתון, רגע אחרי שנטש את הלימודים. "אחרי השירות הצבאי למדתי כלכלה בתל אביב וסבלתי מכל רגע. שנאתי את הלימודים ושאלתי את עצמי, 'האם זה מה שאני אעשה בחיים?' וידעתי שהתשובה היא, 'אין סיכוי'. אמא שלי רצתה שאעבוד בבנק או אהיה רוקח, או משהו כזה. במקרה נתקלתי במודעה של תרצה גרנות ז"ל, אז גורו הפרסום בישראל ואמרתי לעצמי שאם אני מתקבל לקורס, אני הולך על זה. התקבלתי ולמדתי במשך שנה ונדלקתי על המקצוע. היה לי חיבור טוב עם תרצה ושאלתי אותה אם היא חושבת שנכון לי לעבוד במשרד דתי או רגיל. היא פתחה עליי כזה פה, שעד עכשיו אני שומע את הצעקות שלה לפעמים. האמירה שלה היתה חד משמעית, ללכת למשרד רגיל".
יש דיסוננס בכך שאתה דתי שמתנהל בעולם שמזוהה מאוד עם חילוניות?
"הבריף הראשון שקיבלתי בחיי, במשרד הראשון שעבדתי בו, היה להכין שם קליט לסדרת נקניקים חדשה של מזרע (חברה לא כשרה בעליל, ג.ש.). זה היה ממש הזוי, חיפשתי את המצלמות הנסתרות, הייתי בטוח שמישהו עובד עליי ושאלוהים צוחק עליי. בסופו של דבר השמות שנתתי היו מספיק גרועים כדי שלא ייקחו אותם.
שנים אחר כך, כשטיפלתי בקמפיין מקדונלדס, שאלו אותי במשרד איך אני יכול לטפל בחומר הזה אם לא אכלתי צ'יזבורגר מימיי. עניתי, שרק לפני שבוע עשיתי קמפיין של חזיות וגם אותם לא לבשתי מימיי. אני חושב שזו היתה הפעם האחרונה ששאלו אותי את השאלה הזו במשרד.
היום אני הרבה פחות מתמודד עם התלבטויות מהסוג הזה. אני מניח שהתבגרתי עם השנים וגם החברה הישראלית עברה שינויים. בכלל, הרבה דתיים שעובדים מחוץ למגזר מדמיינים לעצמם מציאות לא קיימת שבה מתייחסים אליך באופן שונה. איפה שאני עובד וחי זה לא כך. בסופו של דבר אנשים דתיים רואים את הכיפה שלהם יותר מאחרים. חוץ מהיתרון המובנה שאני לא עובד בשבתות ובענף שלי זה בהחלט יתרון, אני לא מרגיש שהכיפה מפריעה למישהו או משהו. בסמול טוק עם אנשים חדשים, קורה שאומרים לי, 'הי אתה דומה לבנט!' אני זורם בהומור וזה שובר קרח".
תוצאות הבחירות מפתיעות במיוחד – כל הסקרים קרסו, כל התחזיות. אף אחד לא הצליח לזהות את המגמה שהובילה להתחזקות כל כך משמעותית של ביבי.
" בשנים האחרונות יש בישראל טעות בתפיסת המרכז. יש נטייה לחלק את המצביעים לגוש ימין, שמאל ומרכז, כאילו שהמרכז הוא גוש בפני עצמו. למעשה, המרכז הישראלי נוטה לימין כמו כל המפה הפוליטית. החלוקה האמיתית בעם היתה ונשארה 60-40 לימין. בתקשורת הביטוי "גוש שמאל מרכז" רווח, אבל בפועל, כאשר הוויכוח הגיע לנקודת הכרעה, המרכז חזר ברובו לימין. מחצית מבוחריו של יאיר לפיד נטשו אותו. ביבי הוא קמפיינר מבריק, ועכשיו הוא הוכיח זאת פעם נוספת כשהצליח ליצור תחושת דחיפות עצומה במחנה הלאומי ודרך זה שתה את הקולות של המפלגות האחרות בגוש".
מי שעוד נפל חוץ מיאיר לפיד הוא בנט, שירד מ 12 מנדטים ל- 8.
"בנט לא הגיע לפוליטיקה רק כדי להגדיל את המפד"ל. פניו למחוזות גבוהים וגדולים יותר והיעד הסופי הוא כיסא ראש הממשלה. הוא הקים את הבית היהודי באופן זה שהיא תהפוך לאלטרנטיבה לליכוד. בבחירות האלו הוא הבין שיש תקרת זכוכית לעניין הזה כי אלו שהם ימניים ללא זיקה למפלגה הדתית לאומית, חזרו הביתה כדי להציל את הליכוד והאגף החרד"לי (חרדי-לאומי) שבר ימינה לכיוון אלי ישי או מפלגת חרדיות וכך הוא הפסיד מכל הכיוונים".
היתה תחושה שבאה לידי ביטוי בתקשורת לפיה הרוח נושבת לכיוון המחנה הציוני, מרץ והפעם יהיה שינוי. הפער הזה בין התקשורת לבחירת העם מצביע על מה לדעתך?
"לתקשורת ולחלקים בחברה היתה איזשהי דמות של הישראלי היפה שנראה מדובר באופן מאוד מסוים.ל אבל בפועל האמת היא שהאליטות החדשות בישראל הן אלו שבאו מלמטה, מכלום ועשו את הכסף שלהם לבד והם מתחזקים. אם הדימוי של הליכוד זה של אנשים פשוטים ועממיים ואני רוצה לראות את עצמי כנאור ופתוח, אז אני מתחבר לתל אביבי שבי ומאמץ פוזה ומערכת ערכים תואמת. בסופו של יום, זו גם בועה וגם התקשורת חיה בבועה. העם אמר את דברו והתקשורת הופתעה והיא זו שצריכה לתת את התשובות על כך. אולי מדובר בקריאה לא נכונה של השטח, אולי משאלת לב, אבל היה כאן פיספוס אדיר.
בבחירות הללו, זו הפעם ראשונה שבה מנהיג ממשיך קדנציה והמילה שבה כולם משתמשים היא 'מהפך'.
היה כאן מומנטום תקשורתי וציבורי כאילו המחנה הציוני הולך לנצח. התקשורת היתה מגוייסת באופן מוצהר נגד נתניהו ולקחה עמדה מאוד ברורה נגדו וזה פעל כבומרנג. במקום לקחת את הביקורת, אנשים הקיאו אותה והגנו על 'הקורבן'. היתה בציבור תחושה כאילו מנסים בכוח להוריד את המועמד שלהם. ביבי ניצל את זה ויחד עם אסטרטגיית ה'גוועלד' הצליח למשוך קולות בתוך המחנה הלאומי וככל הנראה השלושה- ארבעה ימים האחרונים טרם הבחירות, עשו את המהפך עבורו".
מוכרים תוכן
אחרי שנים כקופירייטר במשרדים שונים בתל אביב, הפך יעקובוביץ' למנהל קריאטיב. לפני שמונה שנים הגיע לגיתם ולפני ארבע שנים מונה לסמנכ"ל הקריאטיב במשרד.
גיתם הוא אחד ממשרדי הפרסום הוותיקים בענף. בשנות ה- 90' המשרד היה בשיאו, בודד בצמרת עולם הפרסום בארץ. מאז פרצו כוחות חדשים ונעשה מעט צפוף שם. עדיין, גיתם שומרת כבר שנים על מעמדה בחמישייה הראשונה. "יש לנו עכשיו שני מנכ"לים חדשים, עמית ליבני ועידו הרטוב והיום גיתם היא אחרת מבחינת ההסתכלות פנימה והחוצה. היום אנחנו המשרד הכי רעב ובועט ונושך שיש בענף. רואים את זה גם בהתנהלות שלנו מול לקוחות וגם בתוצרים. אנחנו מובילים את המגמה של התייחסות לפרסומות כאל תוכן וזה שינוי קונספטואלי שלדעתי הוא מחויב המציאות. מי שמתחבר מהר יותר לזה יש לו זכות קיום".
איך מערבים תוכן בפרסומת?
"הקמפיין הטרי ביותר שלנו הוא קמפיין למכונית אופל אדם, שהקונספט שלה הוא "יפה וחצופה" והיא מגיבה לכל מני מצבים. למשל בבוקר שלאחר הבחירות היא עלתה במודעות עם הכיתוב, "ידעתי שזה ייגמר ככה". בעיתון אחר היא תופיע עם הכיתוב, "סוף סוף נגמרו הבחירות, נתראה בעוד שנתיים". מסר של ציניות וקצת חוצפה, מרענן.
פעם סיסמא כמו "יפה וחצופה" למכונית, היתה באה עם בחורה פרובוקטיבית שרועה על הרכב. מה המשמעות של השינוי היום, שאנחנו יותר ערכיים? יותר חושבים?
"למותגים שלא מדברים עם הצרכנים ולא מייצרים איתם דיאלוג אין זכות קיום היום. נגמר העידן שבו אתה כופה על האוכלוסייה לצפות בפרסומות שלך".
מה השתנה?
"היום לרוב האנשים יש בעיית קשב. יש הצפה של אינפורמציות בפייסבוק, בטלוויזיה, בעיתונות, ברשתות החברתיות ומה לא. אם פעם המטרה היתה לייצר פרסומת שאנשים יאהבו אותה כשיצפו בה, אז היום מייצרים פרסומת שתגרום לאנשים לראות אותה ואחרי זה לאהוב אותה. הקושי הוא בלגרום לאנשים לצפות בפרסומת.
בעשור האחרון יש שינוי תהליכי – תשומת הלב שלנו מתקצרת ל-4 שניות. תם העידן שבו אנשים "הולכים לשירותים בפרסומות", היום אנשים יושבים מול הטלוויזיה עם הסמארטפון ואם אין משהו מעניין על המסך, הם עוברים לטלפון. אם לא תפסנו את הצופה מיידית, הוא כבר בפייסבוק ובוואטסאפ, מתעדכן בעוד 50 הודעות חדשות שהגיעו".
מה בין קמפיין בחירות לפרסומת והאם היה מעניין אותך לעבוד במערכת בחירות כלשהי?
"מבחינה מקצועית, בכל מסעות הפרסום, מכל סוג כולל הפוליטי, המטרה היא לזהות את יתרונות המוצר, לבנות אסטרטגיה ולעטוף אותה בקריאטיב מדויק, לקחת את כל הטוב הזה ולהפוך אותו למותג. זו המטרה. בפוליטיקה, אתה לא באמת מוכר את היתרונות של המועמד לפי רשימה סדורה, אלא אתה בונה ומשווק מוצר: 'נתניהו = מר ביטחון', 'כחלון = חברתי', 'יאיר = מעמד הביניים'.
באופן אישי, לא עבדתי במערכת בחירות ואני מניח שזה יכול להיות מעניין כחוויה, כי בסופו של דבר אחד הדברים שאני אוהב בעבודה היא היכולת להשפיע על אנשים. היכולת להביא רעיון ולראות איך הוא משפיע על אנשים, משותפת לקמפיין בחירות ולמסע פרסום רגיל. עבור אנשי מקצוע זה אתגר ויום הבחירות הוא היום אליו מתנקז הכל ואתה יודע באופן מדיד לחלוטין עד כמה הקמפיין עבד.
אגב קמפיין א-פוליטי שרץ עכשיו - שימח אותי כשראיתי שחברת 'הדקה ה-90' לקחו את השיימינג כאג'נדה והם מפיצים סרטים של הישראלי המכוער. יש כאן אמירה חברתית חזקה וללא ספק זה ירתיע כמה אנשים מלחשוף את הקוף שבהם. זה קמפיין ספונטני, חברתי ולדעתי זה אחד הקמפיינים הכי כיפיים שקורים כאן כרגע".
להיות גל גדות
הדמויות שמובילות את הקמפיינים הפרסומיים הן מפורסמות ויפות. האם מישהו באמת חושב שאם אני אצפה בגל גדות עם מכנס צמוד זה יגרום לי לחשוב שגם אני אראה כך בג'ינס ולרכוש את המוצר?
"רוב האנשים באמת לא ייראו כמוה, נכון. אבל הטריק הישן והזול עובד. הבסיס הוא שאם אתה רואה משהו יפה, אתה מדמיין שגם עלייך זה ייראה כך. זה לא יעבוד על כל האוכלוסיות ולא בנוגע לכל מוצר ולכן יש קמפיינים מתוחכמים יותר.
הבחירה בפרזנטור היא אמנות בפני עצמה. גל גדות היא לא סתם דוגמנית יפהפייה. יש בה משהו מאוד נגיש ולא מאיים, מאוד ישראלי. היא בת השכן, רק יפה יותר".
אם היית עושה קמפיין ישראלי חדש היום, היית מעדיף את גל גדות בעלת היופי העממי או את בר רפאלי המגה סלב הזוהרת?
"בר רפאלי היתה הפרזנטורית של פוקס, שהם לקוח שלנו, ונפרדנו ממנה לפני שנתיים. אני חושב שהיום היא כבר בחשיפת יתר. זה הגיע למצב שאתה עולה על כביש מהיר ורואה שלט אחד שלה של מותג אופנה, אחד של משקפי שמש ואחד של שעונים ואתה לא יודע למה לחבר אותה. היא כבר הגיעה למצב שהיא מותג כל כך חזק שהיא מאפילה על המותגים שהיא מפרסמת. הרעיון בבחירת פרזנטור הוא להביא ערכים שיתאימו למותג ועושה רושם שבנושא שלה אין רלוונטיות או אקטואליה".
אוהבים בופט
מי שלא מכיר את הכותרת הזו, כנראה לא היה כאן בזמן האחרון. הפרסומת המדוברת ביותר בחודשיים האחרונים בארץ היא הפרסומת לסלקום TV בה מופיעה דמותו של משיח, כוכב אינטרנט שתקוע בעבר ולא מבין למה הוא צריך לוותר על ערוץ בומבה, אקשן מצרי חסר מעצורים ועוד כל מני ערוצים שבאים עם חבילות הכבלים ובעצם אנחנו לא ממש צריכים אותם. מה שאנחנו צריכים הוא את שירות סלקום TV - שירות התכנים המציע אלטרנטיבה לחברת הכבלים והלווין. הקונספט מבוסס על הערוצים הציבורים – 1, 2 ו-10 ותכנים בצפייה ישירה ומרוכזת, ללא הגבלה. הפרסומת המצליחה הפכה לוויראלית ובמקביל השחקן המוכשר אודי כגן הפך לחלק מקאסט "ארץ נהדרת" ויודעי דבר אומרים שעוד ידובר בו. הפרסומת עצמה זכתה לשבחים וסופרלטיבים מקצועיים בעולם הפרסום.
תפסתם את משיח רגע לפני הפריצה הגדולה והפקתם פרסומת שנחשבת כנקודת מפנה בפנייה לקהל. מה מיוחד בפרסומת הזו?
"על הקמפיין הזה של סלקום TV עבדנו במשך חצי שנה. היו הרבה מאוד מחשבות איך לגשת אליו, איך לבדל אותו ואיך ליצור משהו מעניין ומרתק ובו בזמן להעביר הרבה מאוד אינפורמציה. במקרה של סלקום TV, המטרה לא היתה לחזק את המותג כמו בפרסומים אחרים שלהם או אפילו לא להשיק שירות חדש. מדובר במוצר שונה וחדשני, קונספטואלי לגמרי והפרסום היה צריך לתווך כאן הרבה מאוד מידע. התחלנו עם משהו שקרוב לשפה שמזוהה עם סלקום, התרחקנו למשהו אחר עם יותר מלל ואז הגענו למסקנה שאנחנו חייבים דמות מדברת".
אין פה יציאה ממדורת השבט?
"מדורת השבט נמצאת בערוץ 2 וקצת בערוץ 10. זו תופעה ייחודית לישראל ואין לה אח ורע במדינות אירופאיות או בארה"ב. רייטינג מטורף של קרוב ל 30% כל ערב, זה כמו גמר הסופרבול וזה לא נתפס. בזמן הנותר שבו אתה לא צופה בערוצים הציבוריים, אתה יכול לבחור מה אתה רוצה".
קלאסי להביא איזה צביקה הדר או סלב אחר.
"באף שלב לא היתה מחשבה על סלבריטאים. אחת התחושות החזקות היתה שבגלל שהמוצר הוא אחר ופורץ דרך, אנחנו לא יכולים לבוא עם עוד קמפיין או דמות שעשינו כבר. הבנו שזה צריך לתקשר אחרת לגמרי. השלב שבו פיצחנו את זה היה כשהבנו שאנחנו צריכים לגרום לאנשים לשבת בבית ולהרגיש חוסר נחת מהמוצר שלהם ולשאול את עצמם – ב- HOT, אני סתם משלם על דברים שאני לא צריך? אולי ב- YES אני משלם על כל צפיה בהזמנה? מונופול הכבלים והלוויין הוא חזק מאוד. המהות של המוצר שלנו היא לעבור מצפייה פאסיבית של ערוצים וזפזופים לצפייה אקטיבית שבה אתה בוחר מה אתה רוצה".
מתחברים לנונסנס
נראה שאנשי הקריאטיב עסוקים כל היום בחשיבה. הם חושבים בבית קפה, חושבים במסעדות, חושבים במשרד, חושבים. מתי אתם עובדים ומה בעצם אתם עושים שם במשרדים ההיפסטרים שלכם?
"וואו. כל כך הרבה אני שומע את השאלה הזו. משום מה לאנשים יש דימוי כאילו במשרד פרסום יושבים כל היום בזולה, בכל מני חללים מגניבים כאלו, שותים קפה וזורקים רעיונות. האמת היא שזו עבודה מאוד מאוד קשה, תובענית ולחוצה. אנחנו עובדים שעות ארוכות ותחת סד זמן ותקציב בשביל לספק מוצרים ייחודיים, חדשניים ועדכניים. זה לא קל.
תהליך הפרסום מתחיל מבקשה של לקוח לקמפיין למוצר או שירות חדש שהוא רוצה לשווק. בשלב זה מתקיים דיון ראשוני עם מחלקת האסטרטגיה, שמורכבת מפסיכולוגים שעוסקים בפסיכולוגיית צרכנות, אנשי שיווק מכל מני דיסציפלינות, אנשי מחקרי שוק לפי הצורך ועוד. המטרה היא להבין מה המסר הנכון הדרוש כדי למכור את המוצר. אני שותף בשלב זה לדיון, כי אני מעדיף להיות בתמונה מהתחלה ולהבין כבר בשלב האסטרטגיה לאן אפשר לקחת את הדבר הזה. נעשה ניתוח השוק שבו פועל הלקוח והשורה התחתונה תהיה 'באיזו הבטחה נשיג את המטרה'".
בשלב הבא של גיבוש הקמפיין, המחלקה שלי, מחלקת הקריאטיב , מקבלת בריף עם שורה מאוד ברורה וחדה שמגדירה את המטרה של הקמפיין. הקריאטיב לוקחים את ה'מה אומרים', ומתרגמים אותו ל'איך אומרים'.
מכאן והלאה הקמפיין נעשה אצלנו, בהובלה של המחלקה שלי. בקמפיין שאנחנו מדברים עליו לסלקום TV , ישבו שישה אנשים שהם שלושה צוותים: כל צוות מונה קופירייטר (כתיבה) וארט דירקטור (עיצוב) ויחד עם מנהל הקריאייטיב מתחיל שלב הרעיונות, שבו מביאים לשולחן את הרעיונות שעלו ומחליטים על הקונספט, פרזנטורים, מוזיקה, סגנון צילום וכו'".
הפרסומת של משיח היא פרסומת של קומדיית נונסנס. מאיפה הביטחון שכולם יבינו ויתחברו לסוג ההומור הזה?
"ההומור הזה מחלחל למיינסטרים. מה שנתפס כנחלת השוליים התימהוניים מגיע לקונצנזוס, לאוכלוסיות שלמות שמתחילות להתחבר לשיח הזה. הפרסומות מסקרנות ואנשים מבוגרים גם קולטים אותם. השפה מאוד צעירה אבל זה נעשה כדי להקרין על החדשנות של המותג ופחות על הקהל".
מהו החלק החשוב בפרויקט שבלעדיו אי אפשר?
"יש כאן מכלול שאי אפשר להפריד בין החלקים שבו: חייבים אסטרטגיה טובה. חייבים שתהיה תובנה חזקה שתשב מאחורי הקמפיין. חייבים פתרון קראטיבי שונה ובולט. חייבים לייצר הזדהות של צורך או רצון עם הקמפיין".
מה אתה יותר – מנהל או איש קריאטיב ?
"איש קראיטיב".
מה אתה רואה היום כמנהל קריאטיב , שלא ראית כקופירייטר?
"הרבה מאוד. היום הלקוח הוא בראש מעייני. כאיש קריאטיב אתה לא רואה את הלקוח כמעט, אתה חושב שהלקוח הוא מן דמות כזו שרק באה להרוס ולבאס לך את הקריאטיב המדהים שעשית. היום אני מסכים יותר פעמים עם הלקוח מתוך ההבנה את השיקולים והצרכים שלו ומבין שמעבר לקראטיב היפה יש סחורה לספק וזה הכי חשוב".
האם גיל 40 פלוס נחשב גיל מבוגר בפרסום?
"כן ולא. אם היית שואלת אותי לפני 7 שנים, הייתי אומר שאחרי גיל 40 מעלים את אנשי הקריאטיב למזחלת ולוקחים אותם אל הקוטב. בדרגים הבכירים יש היום הערכה לאנשים מנוסים, כי בסופו של דבר מה שאנחנו מחפשים הוא תובנות עשירות ועמוקות ואלו מגיעות עם ניסיון החיים. אנשים בני שישים הם בשיא כוחם היום ויש הערכה מחודשת גם בענף ליתרונות שבאים עם הגיל".
יש תופעה של העתקות של פרסומות?
"מדי פעם אתה נתקל בקמפיין שנורא דומה לקמפיין שעשית. זה קורה. לפעמים רואים העתקה בוטה, אחד לאחד, של רעיון וזה זועק. לאחרונה טונה סטארקיס עשו קמפיין "מיכל תתקשרי אלי, אראלה". זאת לא היתה העתקה, אבל הם רכבו על קמפיין מאוד מוצלח שלנו למפעל הפיס וזה כמובן מעצבן. משרד הפרסום עשה את זה כדי לעורר גלים בביצה המקצועית שלנו וכדי שידברו עליהם וזה עבד. מצד שני, הציבור לא מבין את הדקויות הללו ובסך הכל ראה בזה שימוש במטבע לשון שהפך שגור ומבחינתנו זו מחמאה לקמפיין שלנו שטבע אותה".
הפרסומת הכי טובה שאתה לא עשית - הפרסומת למעדני החלב ג'וי. זו פרסומת שנותנת כאפה לראש. עשוי מדהים. צחי גארד הוא שחקן מדהים.
איך היית מגדיר את המשרד שלך בחמש מילים – הדבר הבא. חייבים חמש מילים?
בר רפאלי או דוגמנית בני"ל מחו"ל, נניח ג'יזל – בר רפאלי. בגלל תרבות הסלבס ולא הלוק. כולם רוצים להיות כמוה.
התכונה הדומיננטית שלי – עקשנות.
דת – בדיאלוג מתמיד, ארוך שנים.
הצבעתי ל – יש עתיד וגיליתי שאין.
הפרסומת שהתחרטתי שעשיתי – לא מתחרט, כי מטעויות לומדים.
מוזיקה- קרן אן. הייתי לא מזמן בהופעה שלה, אהבתי.
מה לא יודעים עלי- שבפרסומת של מקדונלס "?this is hell " אני אומר את המשפט הזה.
אם לא הייתי קופירייטר הייתי – גנן. בטוח.
תגובות
לארה | 21:18 16.07.23