מתי בפעם האחרונה?
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
אבן שוהם
מהו הזיכרון הכי מוקדם שלך?
זוכר שהיה לי יום הולדת בגן, הייתי בערך בן 4. אבא שלי הביא משקאות לגן ואמא הביאה עוגה. לא היה לנו רכב ואבא נסע על אופניים. הוא נפל בדרך והמשקאות, שהיו אז בבקבוקי זכוכית, התנפצו ואבא נפצע מהזכוכיות שנשברו. הזיכרון המוקדם שלי הוא, שאבא נפצע ביום ההולדת שלי וזה העציב אותי מאוד.
מה רוב האנשים, אפילו חלק מהקרובים לך ביותר לא יודעים עליך?
אני מאוד לא אוהב להיות במקומות סגורים. אני מניח שזה משהו שלא רבים יודעים.
האם יש לך כישרון מפתיע?
הייתי מאוד רוצה, אבל אני לא חושב. בתור ילד ניגנתי על חלילית ואקורדיון. בחלילית עשיתי חיל ואת האקורדיון לא סבלתי.לא בגלל הצד המלודי או הצליל של הכלי, אלא בגלל שבתור ילד נאלצתי לסחוב את המזוודה הגדולה הזו עם האקורדיון לקצה השני של העיר, הלוך ושוב, כל שבוע. לא בחרתי לנגן בכלי הזה, אלא אחי הבכור למד עליו והיות וכבר נרכש אקורדיון והיה בבית, נקבע כי גם אני אלמד לנגן עליו. בהיעדר רכב, נאלצתי להיסחב עם המזוודה האדירה, למרות שהעדפתי יותר לנגן בגיטרה או חליל. כך נושא הנגינה נותר אצלי כטראומה ומאז לא חזרתי למוזיקה.
איזו אישיות מפורסמת התרגשת לפגוש?
שמעון פרס. כאשר נבחרתי לכהן כראש מועצה חדש, שמעון פרס, אז חבר כנסת ויו"ר מפלגת העבודה, הזמין אותי לפגישה בכנסת. הוא נפגש איתי בחדרו ואמר לי, "גיל, מדינת ישראל זקוקה למנהיגים צעירים כמוך". היתה שיחה מרגשת ומרתקת וכל הדרך חזרה לשוהם הרגשתי בהיי. מאז היו לנו כמה מפגשים אישיים והוא תמיד נתן את ההרגשה שהפגישה איתך היא מאוד משמעותית עבורו ושמדובר בשיח בין שני אנשים שווים עם מטען דומה. זה כשרון מופלא של האיש ואני חושב שזכות גדולה היא לרצות להדמות לו בעניין זה.
מהו הדבר הכי גרוע שאי פעם כתבו עליך?
אני חושב שהדבר הגרוע ביותר שנכתב עליי אי פעם הוא שאיחרתי להגיע לערב עובדים והעובדים כולם ישבו וחיכו לי שאבוא לשאת דברים בפניהם. זה היה הדבר הגרוע ביותר בגלל הנסיבות: הייתי אז בבית החולים עם ביתי, במצב חירום רפואי ומי שכתב את הדברים ידע זאת היטב. כאשר קראתי את הדברים, לא האמנתי שאפשר להיות כל כך מרושע. מיותר לציין שהדברים לא נכתבו בעיתון אבן שוהם.
מהו המאכל האהוב עליך?
חמין של אמא שלי. זה משהו שהוא הרבה מעבר לטעם ואוכל ארצי כזה . זה הבית, הילדות, הקשר ובעיקר, אמא. החמין של אמא זה מהמאכלים שמלווים אותי ותמיד לוקחים אותי למקום הזה, הראשוני.
אירוע משפחתי משמעותי שנחרט בזכרונך?
מלחמת ששת הימים, בשנת 1967. אמא ואני ואחי הבכור חופרים שוחה בחצר. אבא היה אז מגוייס ואנחנו היינו בבית.הייתי בן כמעט חמש וכשהיתה אזעקה היינו נכנסים לשוחה הזו. לא זוכר את זה בתור חוויה טראומטית או מפחידה ואין לי רגש מיוחד כלפי הזיכרון הזה. זה היה אירוע נוכח מאוד וכמובן שבעיניים שלי כאדם בוגר היא מקבלת משמעויות נוספות.
מה אתה מבין היום לגבי ההורים שלך, שלא הבנת פעם?
ההורים שלי מאוד שונים בגישה החינוכית שלהם האחד מהשנייה. ככל שהתבגרתי והפכתי להורה בעצמי, אני מבין שאני דומה יותר לאמא שלי בגישה ההורית הטבעית שלי. אבל עם השנים אני מבין גם שלפעמים אני צריך להדמות לאבא בגישה שלו ולהציב יותר גבולות, יותר דרישות, יותר ציפיות.
אני מרגיש שאני שונה מהורי, פחות נוטה להעיר, פחות מלחיץ. עם הילדים אני אחר וזה לא נעשה מתוך תפיסת עולם ומחשבה, אלא מתוך אינטואיציה שזה הדבר הנכון והיחס הנכון שלי להורות.
מה עיצב את האישיות העצמאית שלך יותר מכל?
בכל שנות ילדותי, אמא היתה אשת קריירה. היא היתה בכירה בנעמ"ת והיתה נוסעת באוטובוסים בכל יום מקרית גת, שם גרנו, לתל אביב. אני לא חושב שהיו הרבה חברים שהיתה להם באותה תקופה אמא קרייריסטית, או אפילו אמא עובדת.בהבנה שבדיעבד, אין לי ספק שהדוגמה והאחריות שהעובדה הזו הטילה עלינו, תרמה לי ולאחיי המון. אני מאוד מאמין ותומך בחיים שהיא בחרה לעצמה ולנו. אני חושב שזה נכון ללמד את הילדים אחריות, עצמאות ומשחרר אותם. כשאני היום רואה את ילדיי המתבגרים, אני משוכנע שזו הדרך לחזק ולהעצים את הילדים.
מה היית מעדיף להיות – שר הפנים או יו"ר הסתדרות העובדים בישראל?
יו"ר ההסתדרות. זה תפקיד שאפשר להביא בו גם תפיסת עולם בתוך העשייה. יש לי תפיסה סוציאליסטית בעיקרה ואני מאמין בערך העבודה ובערכם של העובדים ובמסגרת סמכויות הניהול של המועצה, תפקידי לראות את טובת העובד לא פחות מטובת האירגון. כל כח עלול להיות מנוצל לרעה, גם במובן של ההסתדרות והביקורת לפעמים במקומה, אבל אני מאמין בעבודה מאורגנת ובנציגות של העובדים שתדאג לזכויות הסוציאליות שלהם. אורך חיי העבודה של אנשים הוא מוגבל והוא כאורך עיקר החיים, החלק המשמעותי והפורה ביותר שלהם. בהלך הזמן הזה, חשוב שהחיים יהיו משמעותיים ומכבדים ועל כן חשובה ההבטחה להוגנות של מקום העבודה.
מהו הסרט האחרון שראית בקולנוע?
ליוויתן. צפיתי בו בפסטיבל הסרטים הזרים שהתקיים בקולנוע לב שוהם. סרט ארוך וכבד אבל ראוי ומעורר מחשבה. אני מאוד אוהב ללכת לקולנוע, אבל יחסית ממעט לעשות זאת בגלל קוצר הזמן. בכל מקרה, כאשר מדובר בקולנוע, עבורי רק קולנוע לב שוהם, זה ברור?
מיהי הדמות המפורסמת ביותר ברשימת הטלפונים שלך וכיצד הקשר תורם לשוהם?
יאיר לפיד. הקשר השפיע ברמת הנגישות הישירה שהיתה לנו עם שרי יש עתיד. למשל עם שר החינוך שי פירון, שעזר לנו לפתור כמה דברים. יאיר לפיד עצמו עזר לנו באי הקמת תאגיד מים וביוב. הנושא הזה עדיין לא נסגר, אבל הוא סייע בתחום סמכותו וכינס שלושה דיונים בנושא. הדעה שהוא הביע עזרה לנו להמשיך להפעיל את משק המים והביוב שלנו ובכך נחסכה מאיתנו עלייה של כ- 15% בתעריף. אנחנו מהאחרונים בארץ שמצליחים להימנע מכך.
מה רצית לעשות בעתיד, כשהיית ילד?
כשהייתי ילד רציתי מאוד לראות את עתידי בצבא. הלכתי לפנימייה צבאית בגימנסיה הרצליה, למדתי שם שנתיים עד שצריך היה לחתום קבע, אז הורי היססו ולא המשכתי בפנימייה. בצבא עצמו הגעתי לקצונה ופיקדתי על חיילים והגשמתי את החלום הזה. בכל זאת, לא המשכתי למרות שבקלות הייתי ממשיך בקבע, פשוט נוצרה סיטואציה שבה לא הסתדרתי עם המג"ד החדש שלי. עם המג"ד הקודם, בוגי יעלון הייתי ממשיך בטוח, אבל החדש הקל עליי את העזיבה. כך הסתיימה הקריירה הצבאית שלי ופניתי לדרך אזרחית.
האם הופתעת מתוצאות הבחירות בשוהם? איך אתה מסביר את העזיבה של
תגובות
לארה | 21:18 16.07.23