יום רביעי, 21 באפריל 2021, ט' אייר ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות על דמויות ותושבים בשוהם וחבל מודיען

אצילות הנפש של אפרי

אפרי עקביא העניק חיים לאישה שמעולם לא הכיר. הכירו את תורם מס' 990 במסגרת "פרויקט ה-1000" של ארגון "מתנת חיים".

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אפרת רוזנצוייג

החשיפה לא קלה עבור אפרי (אפרים) עקביא, בן 57 , תושב שוהם,  נשוי, אב לחמישה ילדים וסב לשלושה נכדים. אלמלא החשיבות העילאית, לדבריו, שהוא רואה בהעלאת המודעות הציבורית לתרומת כליה ולהצלת חיים, ספק אם הוא היה מאשר את פרסום התרומה הכל כך לא מובנת מאליה. בז'רגון הרפואי זה מגיע עם תואר: תורם אלטרואיסטי.   

לפני עשרה ימים בלבד, נכנס אפרי לחדר הניתוח בבלינסון. נפרד לשלום מרעייתו, יעל וגם מהכליה השמאלית שלו. שנה וחצי חלפו מהרגע שגמלה בו ההחלטה ועד שקיבל את שיחת הטלפון בה הודיעו לו כי הוא מועמד מתאים לתרומה.    

ראשיתה של החלטה

 מידי מספר חודשים מוציא לאור ארגון "מתנת חיים" המעודד אנשים המעוניינים לתרום את כלייתם לשם הצלת חיים, חוברת ובה מובאים סיפורים של תורמים ונתרמים. הארגון הוקם ע"י הרב ישעיהו הבר ז"ל ולאחר פטירתו מונתה רעייתו, הרבנית רחל הבר, לעמוד בראש הארגון.

"נהגתי לעיין בחוברות ולקרוא את הסיפורים של האנשים האלמונים שתרמו כליה, התרשמתי משום מה כי מדובר באנשים צעירים שנרתמו למשימה וחשבתי לעצמי שאולי עבר זמני. לפני כשנתיים חבר טוב שלי חלה בסרטן ובמקביל אליו הבן שלו, בחור צעיר, חלה באי ספיקת כליות. החבר, לצערי, הלך לעולמו ואני התנדבתי לארגן מידי חודש שיעור לזכרו, אצל אלמנתו בבית. כל חודש הגיע רב אחר להעביר את השיעורים. באחת הפעמים, אלמנת החבר ביקשה שבמקום שיעור, היא תספר את סיפור הבן שחלה באותה העת שאביו חלה. היא סיפרה סיפור מופלא על התמודדותו של בנה שתוך מספר חודשים נעצרו חייו בשל מחלת הכליות, כיצד היא נרתמה יחד עם הרבנית הבר למצוא תורם מתאים ואיך תוך זמן מאוד קצר הצליחו למצוא תורם ותוך חודשיים עבר את כל תהליך האישורים. סיפור של נס. אני שומע ואומר לעצמי: " עכשיו אני מכיר סיפור שקרוב אליי, גם זכיתי להכיר את התורם. אם הוא יכול, אז גם אני יכול".  

נחוש בהחלטתו, פונה אפרי לאשתו יעל ומשתף אותה במשאלת הלב שלו. יעל ביקשה פסק זמן לחשוב ולאחר זמן מה היא חזרה אליו ונתנה לו את ברכת הדרך. מלבד רופא המשפחה ורופא מנתח לב מהקהילה, אף אחד מבני הבית לא שותף בסוד העניינים.

אפרי פונה לארגון "מתנת חיים", ממלא טפסים ומתחיל בתהליך. "אני בכלל חשבתי שלגיל שלי יש חשיבות, אבל התנאי היה שאני איש בריא והבדיקות היו אמורות לאשש זאת. יש גם ימים מרוכזים שמתקיימים בבית החולים עם צוות שכולל פסיכולוג, עובדת סוציאלית ואני עברתי בדיקות פסיכוטכניות שבדקו את דרך ההסתכלות שלי על החיים".

כל הדרך עד לשיחת הטלפון המרגשת

לכל אורך הדרך אפרי לא מגלה סימני חרטה ונשאר נחוש בדעתו, גם כשחלק מהבדיקות שעשה חזרו גבוליות והוא נדרש לחזור עליהן מספר פעמים. כשנפגש עם מתאמת ההשתלות הוא נשאל על ידה אם יש לו בקשות מיוחדות, אפרי מבקש להישאר אנונימי וגם לא לדעת למי הוא תורם. לאחר מספר חודשים מספרת לו המתאמת שהוא נמצא מתאים לתרום כליה לאישה שכבר שלוש שנים מחפשת אחר תורם. "היא סיפרה לי שהכליה שלי התאימה לה כמו כפפה ליד", מחייך אפרי ו"אני ביקשתי לדעת רק את שמה ושם אמה כדי להתפלל עבורה".

לפני כחודשיים הוא נקרא לוועדה מסכמת שיושבים בה פרופסור, מנהל מחלקה, פסיכולוגית, עובדת סוציאלית, עורך דין ועוד. "כל אחד הסביר לי את מהות התרומה מהזווית המקצועית שלו, ולאחר מכן צלבו אותי בשאלות: האם אני מודע למה שאני עושה, האם קיבלתי כסף תמורת הכליה, האם אני לוקח בחשבון שהתרומה תהיה לשווא ושהכליה תידחה, ועוד. עניתי להם שאני בתקופה טובה בחיים, יצאתי לגמלאות מעבודתי ברשות הדואר, ובבית, בגלל הקורונה, סובבים אותי שתי בנותיי ואשתי, מורה שמלמדת בזום".

שיחת הטלפון הגורלית מהוועדה המסכמת תפסה אותו כשהוא נמצא בלוקיישן מיוחד במינו - עמודי שלמה,בפארק תמנע, במסגרת טיול של חוצה ישראל. "זה היה הקטע האחרון של הטיול. הייתי מאוד נרגש, הסתכלתי על העמודים והרגשתי איך הכל מתחבר ליום הזה".

אפרי, נרגש מבשר לאשתו את הבשורה והם מבינים שהגיעה העת לספר לילדים. "אנחנו עושים פגישת זום משפחתית ואני מבשר להם על ההחלטה. הם מקבלים את זה בהפתעה, שואלים שאלות, אני שולח להם סרטון קצר לגבי מהות ההשתלה, הסיכויים, הסיכונים ומבטיח להם שאני זמין לכל שאלה".

כשאני מנסה להתעקש ולהבין מה גורם לבנאדם לקום בבוקר ולהחליט שהוא תורם כליה ומה באמת מסתתר מאחורי ההחלטה, אפרי מנסה להסביר: "כל חיי אני רגיל לנתינה. מזה כמה שנים שאני חבר בארגון "ידיים", יוזמה של כמה חבר'ה שמשפצים ביום אחד בתים של משפחות חד הוריות. כשאתה מתנדב עם אנשים כאלה, אתה שומע על כל כך הרבה יוזמות של עזרה שלא נחשפות ביומיום. סביבה של אנשים שרק מחפשים לעשות טוב. אתה רואה שהטוב נמצא בעולם, לא מקרינים אותו הוא לא בוהק, זה לא פרוז'קטור, אלו פשוט "לדים" קטנים שכל אחד מוסיף קצת אור משלו לעולם".

אני מציינת שיש הבדל בין שיפוץ בית לבין תרומת כליה והוא עונה: "קראתי רבות על תרומת כליה ועל השתלות בכלל. הקדוש ברוך הוא נתן לנו שתי ריאות. הבנתי שאף רופא לא יודע בדיוק להסביר למה צריך, למשל, שתי ריאות וגם בעניין הכליות - זה לא שכליה אחת קורסת והשנייה מגבה אותה, הן עובדות סימולטנית, אבל היא בין האיברים היחידים שאתה יכול לתרום ואתה נשאר שלם. אם בעקבות הסיפור שלי, אפילו אדם אחד יקבל החלטה לתרום, זכיתי ועשיתי את שלי".

הניתוח, כאמור, עבר בהצלחה ואפרי מתאושש כיום בביתו. גם האישה שבגופה הושתלה הכליה מתאוששת ומסתמן כי ההשתלה צלחה.  

הסיפור המלא, על הבוקר המטלטל של הניתוח שכמעט ולא יצא לפועל ועוד, יובא במלואו בגיליון הבא של עיתון "אבן שוהם".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: