לזכרו של דוד פרץ ז"ל

רבנים, בני משפחה וחברים סופדים לדוד פרץ ז"ל

פורסם בתאריך: 25/01/2021 19:53

---

דוד פרץ ז"ל, תושב שוהם, הלך אתמול לעולמו בגיל 70 . הוא הותיר אחריו אישה, דליה, שישה ילדים: מיכאל, הדס, עינב, כוכב, תמר ואתי, ו-11 נכדים.

דוד שימש מזה למעלה מעשור כנשיא בית הכנסת המרוקאי בשוהם, "אהבת ישראל", והיה אהוב ואהוד על קהילת שוהם, דתיים וחילוניים כאחד.

הרב אוהד אביטן, רב בית הכנסת "אהבת ישראל":

"בקול נשבר אני סופד לך ר' דוד פרץ, איש יקר ואהוב.

המומים וכואבים על לכתך בטרם עת ובפתאומיות.

"חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין..."

מהדהד בתוכי הניגון המיוחד שלך באמירת סליחות בחודש אלול  

הפיוט שכה אהבת וניגנת, בנועם ובאיטיות.

מַחֵי וּמַסֵּי מֵמִית וּמֵחֵי 

מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עַלְמָא...

שהניגון הזה יעלה אתך לגן עדן. 

תתפלל עלינו ר' דוד, על רעייתך וילדייך ויוצאי חלציך ועל עם ישראל כולו.

היית אדם בעל מאור פנים לכולם, פיך שופע ברכות,

וידיך וראשך עסוקים במצוות, לעזור ולתת יד לכל נצרך.

איש של שלום ואמת. הדבק של הקהילה, קהילת 'אהבת ישראל'.

איש אשכולות, רב פעלים, בנגלה ובנסתר.

פועלך בבית הכנסת היה לאין שיעור. הכל מעשי ידיך, מהפרטים הקטנים עד הגדולים.

בבניית בית הכנסת דאגת להביא יצרנים ובעלי מקצוע טובים ביותר כדי שמראה בית הכנסת יהיה נאה ומכובד. הספרייה המפוארת של בית הכנסת כללה ספרים רבים שהתחדשו עם הזמן,

היה חשוב לך להכניס בה את ספרי חכמי ורבני מרוקו שעל מורשתם גדלת והתחנכת.

היה בך שילוב של גיבוש חיצוני ופנימי של בית הכנסת, גיבוש ספוג אהבה ושמחת חיים.

עובר היית בין מתפללי בית הכנסת בצורה נעימה וחברית ומתרים למשפחות נזקקות בדרום. 

את הכסף והציוד היית אוסף ונוסע בעצמך לדרום להעביר הכל למשפחות שאת רובן אפילו לא הכרת.

מוסד צדקה וחסד בניצוחו של אדם אחד הקמת.

ידעת לשלב בתוכך עולמות שונים ומגוונים שאצל רבים מאיתנו נראים כניגודים שלעולם לא יתחברו. אצלך הניגודים הפכו לאחד כי העדפת להתמקד במאחד ולא במפריד.

היריעה קצרה מלהכיל את פעלו ודמותו של ר' דוד פרץ.

בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ.

בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,

וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ.

יהי זכרו ברוך.

הרב סתיו, רב היישוב:

"דוד בשבילי הוא הסמל לאהבת אדם בכלל ועם ישראל בפרט.

לא היה דבר יקר בעיניו כמו שרות בצה"ל למען המדינה. לא יכל לסבול דיבורים בגנות המדינה והצבא. מעייניו היו נתונים לכל מי שזקוק לעזרה.

כבוד בית הכנסת וכבוד התורה ולומדים היו יקרים בעיניו עד מאד.

דוד קורץ מתכונות מיוחדות של אנשי מעלה שבנוכחותם אתה חייב להתקדם ולהתעלות, אינך יכול להישאר אדיש. תחסר לנו מאד".

יהודית גיגי, אחותו של דוד פרץ ז"ל:

אחי היקר דוד,

היה איש ואיננו. האמנם?

זעקי ארץ אהובה,

נזדעזעו אמות הסיפים היום.

דוד היקר, אחינו הגדול, בן לתמר ומסעוד פרץ מאופקים.

נולדת במרוקו ונקראת ע"ש ר' דוד ומשה (ככה אמא היתה אומרת).

עלית לארץ עם ההורים, ילד צעיר יפה תואר.

התגייסת לקרבי, נפצעת וניצלת בנס במלחמת יום הכיפורים.

הצלחת בלימודייך במכללה הטכנולוגית, גם שם היית הראשון להתפרסם יחד עם בתך, עינב, בפרסום הראשון של אב ובתו הצועדים יחד באקדמיה.

לאחר המלחמה הקמת עם דליה לבית נעים את משפחת פרץ היקרה.

משפחה לתפארת, חינכתם בדרך הארץ, באהבת אנשיה, אדמתה, יבולה וערכיה. כולם הולכים בדרכך.

כל השנים אחי, היית בין הנותנים. דואג לכל איש, עוצר לכל מי שצריך טרמפ, מי שזקוק לעזרה אתה הראשון להירתם. מי שצריך ברכה, אתה הראשון לברך.

יחד עם משפחתך היקרה והנכדים הנפלאים, חגגנו לך יום הולדת בזום. היה מפגש אדיר מכל קצוות תבל.

דוד, בעודי כותבת כמה מילים, הטלפונים לא מפסיקים לצלצל, כולם בהלם.

כולם ליבם נשרף מכאב.

כל אנשי עירך, אופקים ושוהם ומכל קצוות הארץ, נדהמים ולא מעכלים את הבשורה המרה".

הדס, בתו של דוד ז"ל:

"אבא יקר שלי ,

זכיתי להיות הבת שלך.

אהבת הבריות שלך היא השראה בשבילי ונר לרגליי,

אמונתך הפנימית היא מצפן חיי,

והבחירה בראיית הטוב היא עמוד השדרה שלי.

הנתינה שהיא בבחינת אוויר לנשימה בשבילך, זורמת בגופי ובנימי נשמתי.

אדם שערכים מפעמים בשגרת יומו והמה הבסיס לקיומו.

תמיד אמרת "דרך ארץ קדמה לתורה", והלכה למעשה פעלת.

רגישותך וערנותך לסובב אותך נשגבים מבינתנו. בין אם זו חיה פצועה, אדם ללא מוצא, משפחה רעבה, נפטר ללא קבורה, זוג צעיר ללא תמיכה, כאלה מוכרים וכאלה עוברי אורח חולפים, שרק עברו בזוית עיניך- ואתה עצרת הכל, הפכת עולמות להבאת פתרונות- מבחינתך לא היה קיימת אופציה אחרת.

דנת את כולם לכף זכות עם המון חמלה ואהבה.

תמיד אמרתי, כשתלך לעולמך, אולי אז נראה את האדוות לעשייה הבלתי נגמרת שלך, אך אתה מצאת זמן מתי ללכת, כהרגלך רצית לשמור מתן בסתר, בהרבה ענווה וצניעות.

אבא, אני אוהבת אותך ומודה לך על כל אשר הנחלת לנו והשרשת בנו, הילדים, ובנכדיך, שכולנו בבת עינייך.

כולנו היום נאלמים דום ומרכינים ראשנו ותפילה בליבנו, שרוחך, האור שלך, והבחירה בחיים יחזקו אותנו וישמרו עלינו".

 אורן, נכדתו הבכורה של דוד ז"ל:

"סבא דוד היקר שלי,

איך מוצאים את המילים להיפרד?

סבא שלי, בן אדם שכולו טוב, נתינה ועזרה לאחר. אתה השראה ומודל לחיקוי בשבילי ובשביל כל המשפחה.

היית לי מורה דרך, תמיד הכוונת, ייעצת והנחית. לימדת אותי להאמין בעצמי ולעולם לא להתפשר.

כמה אהבתי את השיחות שלנו בטלפון, במפגשים המשפחתיים, בישיבות בבתי קפה וכשנתת לי טרמפ לבסיס. תמיד הקשבת לי והכלת אותי. זכיתי בך כסבא וכחבר. היה לנו חיבור שאין כמוהו.

תודה על המשפחה המדהימה שגידלת ושחינכת. משפחה חזקה, אוהבת ומכילה. אני יודעת שתמשיך לשמור עלינו מלמעלה ולהנחות אותנו בדרך הנכונה.

אני אוהבת אותך מאוד ואתה תהיה איתי בלב תמיד"..

קטי עייאש, חברת המשפחה:

 "בבית הכנסת, בכל פעם שהיה צריך להתפלל על אנשים אחרים ולברך אותם, דוד היה צועק לשמיים "אמן". כשמשפחה חילונית הגיעה לחגוג מצווה בבית הכנסת המרוקאי, הוא נתן לה להרגיש במרכז העולם וחלק מהקהילה".