הרהורים לעצמאות | שמוליק שיר
מאת שמוליק שיר
מאת שמוליק שיר
נתחיל בציטוט של אורי אורבך ז”ל, איש תקשורת דתי, חבר כנסת במפלגת “הבית היהודי” ושר בממשלת נתניהו הקודמת שאמר, “עדיף לחיות במדינה בה התקשורת יכולה להפיל ממשלה, מאשר במדינה בה הממשלה יכולה להפיל את התקשורת”.
השמועה אומרת ששוהם סוערת לאחרונה, בעיניי זו בשורה טובה לישוב מנומנם בדרך כלל. הסערה הפעם מתרחשת סביב הדיון על מבנה מערכת החינוך היישובית, האם לפצל את התיכון ואת חטיבת יהלום לשני בתי ספר, שישלבו חטיבות ביניים עם תיכון. למתנגדים למהלך שני טיעונים עיקריים: 1. “הגודל כן קובע” 2. “מה שעובד, עדיף לא לשנות”.
ד"ש עם שיר משמוליק שיר
שמוליק שיר על דא ועל הא ועל מה שקרה לאחרונה ומה שקורה כל הזמן.
בפורים מצווה לשנות זהות. להתחזות למישהו אחר למשך יום אחד בשנה.
אם אתם בפייסבוק, אתם מכירים את זה. אתם מגלגלים קצת בפיד שלכם ונתקלים בשלל עצות
התבוננו היטב בצילום. אדם בודד עומד על גשר ההלכה מעל נתיבי איילון העמוסים באלפי כלי רכב.
האמת, לא רציתי לכתוב על פרשת אזריה. דשו את זה כל כך הרבה בתקשורת בשבועיים האחרונים, שדי, הספיק לי (ולכם)...
רציתי לכתוב על ההחלטה שקיבלה ממשלת ישראל לפתוח במסע התרמה עולמי כדי לממן את יום העצמאות ה-70, כי שכחו להכניס את ההוצאה הזו לתקציב המדינה הדו שנתי. ואז נזכרתי בבדיחה עתיקה מהימים בהם עוד היו שיעורי זימרה בבתי הספר היסודיים איור: בני לוין