יום רביעי, 03 ביוני 2020, י"א סיון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 050-5552559

טורים אישיים בשוהם

תליתי (זמנית) את מדי הטייס

עמנואל רוזנצוייג, טייס ב"אל על" שנמצא בחל"ת, מספר על ימים ללא שמיים

פורסם בתאריך:


"שבוע אחרי שחזרתי מבייג'ינג, שמענו פתאום על מאות מתים ואלפי נדבקים בסין. עבר עוד שבוע והטיסות לסין נעצרו. אמרתי אז, לעצמי ולסביבתי, שלא צריך לזלזל, אבל שהתגובות היסטריות.

משם קצב ההתפתחויות בעולם כולו היה מאתגר. תפישתית ומעשית.
בהתחלה זה "הם", אחרי זה "אני" ופתאום זה "אנחנו". האופטימיות, הפסימיות והפרקטיות נמתחות לקצה, עד שאנחנו מבינים שנדרש מוד פעולה שונה לחלוטין, שבחינת הצרכים והגבולות לא דומה למה שאנו מכירים בכל שנותינו.

מאז ההבנה שאנו כבר בתוך משבר עולמי חריג, הצלחתי "לנגב" עוד כמה טיסות. במהלך הטיסה האחרונה מלוס-אנג'לס ארצה, קיבלתי הודעה שלאחר הנחיתה אני יוצא לחל"ת. למעט הטיימינג במהלך הטיסה כאשר אני נדרש לשיא תפקודי והריכוז, ההודעה לא הגיעה כמובן בהפתעה ועדיין – עברו להם רגשי עצב וחשש.

צריך להבין שאני מאד אוהב את העבודה שלי. אני אוהב את האתגר איתו אני מתמודד לפני כל טיסה, כבר כאשר אני משפשף את קורי השינה דרכם, אני בוחן במחשב את מסגרת המשימה והנקודות שהיום אני חייב להקדיש להם יותר תשומת לב. אין טיסה בלי נקודות כאלו, של מזג אוויר, משקלים, נתיבים, צוות, מצב טכני. ומשם זה ממשיך להפעלה עצמה בריכוז מרבי שמאפיין כל כך את העבודה הזו. מן מתח טוב שאני מצפה לו מטיסה לטיסה. וזה עוד הרבה לפני "המסביב" שלא אתכחש להנאה ממנו.

כבר כאשר תליתי את המדים על הקולב, חשתי געגוע לעבודה הזו.

אבל – אל מול רגעי המתח והריכוז שבעבודה, לאורך שנים רבות, למדתי גם למלא צדדים אחרים בנשמה. בישול, צילום, עריכת וידאו, עיצוב גרפי. תשוקת היצירתיות שפועמת בי מילדותי הביאה אותי לקחת על עצמי "פרויקטים" שנדרשות כמה תקופות חיים בלי עבודה בכלל, כדי להגשים אותם.

ההסתגרות המוכתבת בבתים מאפשרת לי סופסוף גם זמן וגם לגיטימציה סביבתית ומשפחתית להקדיש את כולי ל"אהבות שלי":

צילום מקרו בצמחיית ופריחת האביב, הקמת סטודיו ביתי לצילום וידאו בישול שישתלב בבלוג שלנו "שטעים" sh-taim.co.il, עריכת וידאו של מסעות צילום קודמים ואין סוף אירועים שצולמו ונדחקו לפינות אפלות ומאובקות בדיסקים הקשיחים.

סופסוף יש לי זמן להתעמק ולשפר מאד את הטיפול בסאונד, להקליט יותר מקצועי ולערוך טוב יותר. לשפר תאורה וטכניקות צילום. אנשי מקצוע בתחום המדיה מכל העולם, אשר תקועים כמונו בבית, מוכשרים ומנוסים בטירוף, משקיעים יותר אנרגיה בהפצת הידע והניסיון שלהם. איזה כיף, איזה עושר.

וגם זמן משפחה מופלא הזדמן לנו. נכון, צריך לנהל את זה, צריך להבין פרופורציות ולהגדיר גבולות, צריך לייצר סדר חדש. אבל בשורה התחתונה – אני לא יכול להמעיט באושר שאני חש כאשר אני רואה כל בוקר את משפחתי האהובה, כאשר אנו מתיישבים לאכול צהריים יחד, חולקים את המטבח (או כמו שאמרה בתי כאשר באחת עשרה בלילה חשקה נפשה באפיית עוגיות וקיבלה אישור: "איזה כיף שאתם הורים כל כך ספונטניים"). אולי לחלקכם זה נראה מובן וטבעי, אבל בצד שנות טיסה ארוכות בצבא ובאל-על, ל"זמן וסדר משפחתי" יש תכלית מאד שונה.

אז אל מול הפסימיות של "זה יכול להמשך המון זמן וגם לגעת בנו" והמעשיות של "חייבים לדאוג לפרנסה" והאופטימיות של "אנחנו חזקים מספיק וממושמעים מספיק כדי להתגבר ועד הקיץ זה יעבור" יש גם תחושת "קיבלנו מתנה".
היות והאופטימיות חזקה אצלי מכל שאר התחושות, אני מנצל את המתנה שקיבלנו ככל שניתן ולא מבזבז רגע"

 עמנואל רוזנצוייג

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: