יום חמישי, 24 בספטמבר 2020, ו' תשרי ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 050-5552559

טורים אישיים בשוהם

היו זמנים בהפגנות

איך פרצתי למטבחה של גולדה מאיר ולמה הפגנות יכולות ממש לכאוב

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מוקי הדר

בשבועות האחרונים ראינו שההפגנה הפכה לאמצעי היחיד שנותר לאלו שננטשו חסרי כל בגלל הקורונה. אמנים, פועלי במה, מורי דרך, עצמאים קטנים, עובדים סוציאליים ועוד ועוד, עולים לירושלים וזועקים לראש הממשלה היושב מנותק במעונו ברחוב בלפור. הם מצטרפים למפגינים, ותיקים ונחושים, הדורשים מראש הממשלה המואשם בפלילים, להסתלק מהשלטון. בשבוע האחרון נסעתי לירושלים כדי להרגיש את האווירה, לפגוש את המפגנים פנים אל פנים, ולא רק דרך הטלוויזיה.

את המפגינים שנפגעו כלכלית בגלל הקורונה, לא מצאתי. הם החליטו שבמקום שכל סקטור יפגין בנפרד, עדיף לאחד כוחות ולזעזע את הממשלה בהפגנת ענק בכיכר רבין. טקטיקה חכמה שבעקבותיה פורסמה בזריזות תוכנית הסיוע הנדיבה למובטלים ולבעלי העסקים.

הגעתי לירושלים, מצאתי חניה ברחביה, וצעדתי לכוון בית ראש הממשלה. בדרכי עברתי על פני בתי ראשי הממשלה הקודמים ברחוב, לוי אשכול וגולדה מאיר, ונזכרתי בהפגנה שבה השתתפתי כסטודנט באוניברסיטה העברית. הימים היו ימי האופוריה שלאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, כמה עשרות סטודנטים הושפעו מדבריו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ שהתנבא שאם לא נחזיר במהירות את השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, נהפוך למדינת שב"כ (נבואה שהתגשמה במלואה, בימים אלו כשהשב"כ עוקב אחרי כל אזרחי המדינה ולא רק אחרי החשודים בטרור בשטחים).

הסטודנטים החליטו לצאת בצעדה מהקמפוס בגבעת רם, לכיוון ביתה של גולדה מאיר כדי להעביר את המסר שמוטב לצאת מהשטחים ולעשות שלום מהר, לפני שנסתבך ונשלם מחיר גבוה (מלחמת יום הכיפורים הוכיחה שצדקנו).

בכניסה לבית שבו התגוררה גולדה ניצב ביתן שמירה בו עמד שוטר בודד, על סף הפנסיה, ספק אם היה לו אפילו אקדח. שאלנו אותו האם ראש הממשלה בבית, הוא ענה שלא ושהיא עדין במשרד. לא הינו בטוחים שהוא דובר אמת, אז קפצנו ללא בעיה מעל חומת האבן הלא גבוהה, נכנסנו לגינה ובעד דלת פתוחה נכנסו למטבחה המפורסם של גולדה, בו התקבלו כל ההחלטות הגורליות. השוטר צדק. גולדה לא הייתה בבית. (יתכן שאם הייתה במטבח, הייתה מפטירה לעברנו שאנחנו "לא נחמדים" כמו שאמרה לפנתרים השחורים)

ההפגנה התמימה התפזרה בשקט ללא עצורים, אך גם ללא השפעה. עובדה - הכיבוש נמשך כבר 53 שנים ועכשיו מדברים גם על סיפוח.

לאחר שתי דקות הליכה הגעתי לבית ראש הממשלה בו שוכנת משפחת נתניהו. את הבית ובעצם את כל רחוב בלפור, חוסמת יריעת בד אטומה, שחורה וענקית, בגובה שתי קומות. המבצר שמאחוריו אטום לחלוטין. כמה סמלי שהמתגוררים בו גם הם לא יכולים לראות את האזרחים שעוברים ברחוב עזה הסמוך. מה שבטוח שהם היו מעדיפים שלא לראות את קומץ המפגינים הנחושים שהקימו אוהל מחאה. אמיר השכל, המפגין הוותיק, שהתפרסם לאחרונה לאחר שנעצר ללא שום עילה על ידי המשטרה, נמצא כאן רוב הזמן. שאלתי אותו האם ההפגנות הזעם של הסקטורים שנפגעו כלכלית לא דוחקת את המחאה של הדגלים השחורים מסדר היום הציבורי, והוא ענה: "אני חושב שמקור כל הבעיות נמצא כאן בבלפור. זה מקרין על הכול,  זהו האיש היחידי שמקבל את כל ההחלטות, ולכן נכון שכל אחד יתכנס לפה עם האג'נדה שלו".

גם אם הפגנות  של אנשי "החרטא", לדברי השר צחי הנגבי ,ייעלמו, הם ימשיכו לשבת כאן יומם ולילה "זה לבסוף יחלחל לעוד ועוד אנשים", אומר לנו ג'וי המפגין הנחוש שלא מתייאש.

האם ההפגנות ימשיכו בכזו אינטנסיביות גם כאשר הפוליטיקאים המפוחדים ימלאו את כיסי המפגנים  הנואשים במזומנים? או שהזעם הציבורי שעד כה לא הדרדר לאלימות ידוכא באלימות נגדית מצד תומכי ראש הממשלה? אין לדעת, אבל זה יכאב, מניסיוני האישי. אני נזכר בהפגנה שקטה נוספת  בה השתתפתי, נגד הכיבוש, שהתקיימה במרכז ירושלים. חטפתי אגרוף בעין מאחד מיושבי הברזלים ברחוב קינג גורג'. עם "הפנס הכחול" באתי למחרת לעבודה באגף התקציבים במשרד האוצר. כששאלו אותי איך נפגעתי, התחמקתי מלהשיב, לא רציתי שידעו בעבודה שהשתתפתי בהפגנה שהייתה חוקית, אבל בתקופה ההיא לא לגיטימית. מישהו הפיץ במשרד את השמועה, שבעל נבגד תפס אותי עם אשתו במיטה, והוא הסיבה ל"פנס". תאמינו או לא,זה דווקא הוסיף לי נקודות אצל החבר'ה במשרד.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: