יום שלישי, 02 ביוני 2020, י' סיון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 050-5552559

טורים אישיים בשוהם

הנביא עמוס

סביב הרגע בו ערב שבת הופך להיות ליל שבת כעת חיה לפני שבועיים נתבשרנו על פטירתו של הסופר עמוס עוז. אדמו”ר החילוניות ויש שיאמרו אף מרן הישראליות

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

רועי לחמנוביץ

roeilach@gmail.com

בטקס האשכבה הספידה אותו בִּתּוֹ, פניה. בפתח ההספדה סיפרה פניה שכילדה צעירה, לאחר ששמעה על המוות, באה לאביה הצעיר ואמרה לו שהיא מפחדת מהמוות. ענה לה אביה הצעיר כי עד שהיא תגדל הוא ימצא פתרון והיא לא תמות. האב, אומן המילים, יכול היה להסביר לבתו הצעירה בשפה המותאמת לגילה על המוות אבל בחר לצייר לפניה בִּתו חלום. נביא מצייר חלום. חלום בו אנשים אינם מתים.


עברו שנים רבות והסופר וההוגה עמוס עוז ישב עם פניה שהפכה לפרופ’ פניה עוז זלצברגר וכתבו יחד ספר, אולי מהפחות מוכרים ונקראים של עוז, ”יהודים ומילים”. אני מבקש להביא כאן חלום מתוך אחרית הדבר של הספר: “בשנת 1982 ביקר הסופר שבינינו בהתנחלות עפרה וניהל ויכוח לוהט עם המתנחלים. אנחנו מבקשים להביא כאן מה שאמר אז מפני שכל מילה עדיין רלוונטית בעינינו והדברים ראויים לחתום את הספר הזה: היהדות היא צוויליזציה, אחת הצוויליזציות המעטות שהטביעו חותם על האנושות כולה. הדת היא חלק מרכזי בציוויליזציה היהודית, הדת היא אולי מקורה אבל אין להעמיד אותה אך ורק על הדת. היא יצרה תופעות רוחניות שצמחו ממקור דתי, הפרו את החוויה הדתית שינוי אותה והתקוממו נגדה. שפה ומנהיגים ואורחות חיים ורגישות אופיינית וספרות ואמנות ורעיונות ודעות. גם כאן בסוף ספרם המשותף של עמוס האב ופניה בִּתו הם מציירים חלום. מה שאומר הסופר עמוס עוז במפגשו עם תושבי עפרה כבר בשנת 1982 תנו ליהדות שלי ותפיסת היהדות שלי מקום. אני גם רוצה להיות שותף לארון הספרים היהודי. יתכן ולא נסכים על הכול אבל חובה עלינו לתת מקום לניסיונות השיח. עמוס עוז אומר את הדברים הללו עשרות שנים לפני התנועות להתחדשות יהודית, עשרות שנים לפני טרנד היהדות החילונית ועשרות שנים לפני הקמת החינוך המשלב. עמוס עוז חולם. עמוס עוז יש יאמרו מנבא.


במסגרת החיבורים מפרסם המשורר אליעז כהן בעמוד הפייסבוק שלו סיפור שלמיטב בדיקתי מתפרסם לראשונה. בשנת 1988 זוכה עמוס עוז יחד עם דליה רבינוביץ בפרס ישראל. כמיטב הניסיון לעשות מעט יחסי ציבור על האירוע יוצאים קבוצת חברי כנסת מן המפד”ל בדרישה לשלול ממנו את הפרס בטענה שכתב ואמר דברים כנגד שלום עכשיו. מי שיצא להגנת עמוס עוז היה דווקא חנן פורת. המשורר אליעז כהן שהכיר גם את חנן פורת וגם את עמוס עוז שמע בשני הקצוות רצון להפגש. מכיוון שלא יכול היה לפעול ולתאם את הפגישה ביקש מהרב מנחם פרומן שישמש השדכן. הרב פרומן ביצע את המשימה ושימר את החיבור.


עמוס עוז וחנן פורת זכרם לברכה, שאולי היו דומים בהרבה מאד אופנים זולת התפיסה המדינית, לא נתנו לשיח המדיני להוות גורם מפריע בחיבור שאפשר ויתקיים.


עמוס הנביא היה לדוברם של החלשים. לדברי התוכחה שלו היה אופי סוציאלי מובהק. עמוס תולה את חורבן האומה בחטא האטימות הסוציאלית. מדבריו של עמוס הנביא נשמעת הטענה על עליונות המוסר על הפולחן. עמוס הפך את תפיסת העולם הזאת למעשית ולא הותיר אותה רק בכתובים. עמוס בתפיסתו פתח תקופה חדשה בתולדות הנבואה: בעוד שהנביאים הקדומים פנו אל שרים, מלכים ומובילים הדעה פנה עמוס אל העם כולו.
עמוס ועמוס עוד חיבור.


רגע לפני שהחלה את הספדה הרשמי על אביה אמרה פניה כי אביה מת ערב שבת. סופרים נכון להם שילכו לעולם ברגע שכזה. כי מרגע פטירתו ועד לרגע קבורתו רבים רבים ברחבי העולם חזרו וקראו את יצירתו. אני אבקש להוסיף כי הרגע בו ערב שבת מתחלף עם ליל שבת הוא זמן למחשבה. בנקודת החיבור בין חול לקודש נכון לחשוב על החיבורים בחברה הישראלית.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: