דיון בעתירה לבג"צ - זיהום האוויר בשוהם
כמעט שנתיים מאז הגשת העתירה - היום התקיים דיון בעתירה שהגישה מועצת שוהם לבג"צ נגד מדינת ישראל
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
אפרת רוזנצוייג
בפברואר 2024, הגישה מועצת שוהם בראשותו של ראש המועצה לשעבר, איתן פטיגרו, עתירה לבג"צ נגד מדינת ישראל, שר הביטחון, שר האוצר והממונה על המינהל האזרחי, השרה להגנת הסביבה, השר לביטחון לאומי, אלוף פיקוד המרכז והמינהל האזרחי יו"ש. במוקד העתירה בקשה למתן צו על תנאי שעיקרו דרישה למניעת זיהום אוויר ומטרדי ריח, כתוצאת מתופעת שריפת פסולת באזור יהודה ושומרון.
בעתירה, דרשה מועצת שוהם לקבל הסבר מדוע לא פועלים כלל הגורמים להגברת האכיפה כנגד הברחת פסולת משטחי המדינה לשטחי יו"ש, אשר גורמת בפועל לזיהום אוויר בעקבות שריפתה בתחומי יו"ש, ומדוע לא פועלים להגברת הפיקוח והטלת קנסות על המבצעים שריפת פסולת באופן בלתי חוקי.
בדיון שנערך היום בבג"ץ בעתירת מועצת שוהם בנושא העדר טיפול ממשלתי וצבאי בשריפות הפיראטיות, הבין בית המשפט את חומרת האירוע.
שופטי בית המשפט העליון העלו שורה של שאלות והערות בנוגע להתמודדות המדינה עם התופעה והשלכותיה על איכות האוויר בשוהם.
במהלך הדיון ציין בית המשפט כי מהנתונים שעולים ממכתבו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה שנשלח אתמול עולה תמונה שאינה זהה לזו המוצגת על-ידי המדינה. השופטים ביקשו להבין את הפערים, והדגישו כי נדרש בירור מעמיק של האחריות ושל מנגנוני הדיווח.
כאשר בא כוח המדינה הציג את התכניות האסטרטגיות לעתיד ומה שבוצע במרחב לאחרונה, מיקדו השופטים את בא כוח המדינה בצורך לתת מענה ממוקד לעותרת, שוהם.
ראש המועצה, דפנה רבינוביץ, קיבלה אישור חריג להציג את עמדתה. היא דיברה מדם ליבה על מצוקת התושבים, הצורך הדחוף בקבלת הנחיות ובכתובת לפניות וכן בביצוע אכיפה ופיקוח.
השופטים תהו במהלך הדיון כיצד ייתכן שמספר רב כל-כך של גורמים מעורבים בנושא, אך לא ברור מי מהם מחזיק בסמכות ובהובלה לטיפול כולל. הם ביקשו הבהרות לגבי נקודות העיכוב, ובמיוחד בנוגע לחלקו של משרד הביטחון בתהליך.
את מועצת שוהם ייצג בעתירה עורך הדין עמיחי וינברגר. בית המשפט צפוי לפרסם החלטה בעניין בקרוב.
