יום שני, 15 באוגוסט 2022, י"ח אב ה' תשפ"ב
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות על דמויות ותושבים בשוהם וחבל מודיען

"אני לא פוסלת אפשרות להיכנס לפוליטיקה המקומית"

על המחיר ששילמה כשהסתובבה כנערה דתית עם חולצה של "ישראל אחת", האב הדתי השמאלני, המהפך האידיאולוגי שעברה, הבחירה ללכת אחר בנט והתפקיד המשמעותי והמאתגר שבא בעקבותיה. הצצה לעולמה של מי שאחראית על דמותו הדיגיטלית של ראש ממשלת ישראל

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אפרת רוזנצוייג

 

 צילומים: אריאל זנדברג

אתחיל דווקא מהסוף, מההתרשמות האישית שלי בתום שעתיים וחצי של ראיון. עדי אטלס היא אישה עם מודעות עצמית גבוהה, מבינה מאוד תקשורת ואת הכוח שלה, ומכאן זו הפריזמה שדרכה היא בוחנת את הדברים. היא רק בת 34, עדיין לא צברה מספיק ניסיון וותק בעולם הפוליטי, אבל אני מהמרת על כך שהיא כבר סימנה יעדים ויש לה תוכניות לגביו. אפשר לראות את זה עליה, גם אם היא לא יוצאת בהכרזות. לכן, כשהיא מתיישבת לראיון, היא מאוד ממוקדת. האמת? התרשמתי מאוד: כה צעירה וכבר כל כך "אסופה". כן, זו ההגדרה. לא עצורה או מסויגת, אבל גם לא קלילה מידי, אחת שיודעת שאפילו ראיון לעיתון מקומי יכול לחזור ולרדוף אותה יום אחד.    

זה לא ממש מפתיע כשזה מגיע ממי שנושאת בתואר 'יועצת הדיגיטל של ראש ממשלת ישראל'.  

אנחנו נפגשות אצלה בבית, יום שישי בבוקר, שלושת ילדיה הצעירים עדיין במסגרות (גילאי 7, 5 וחצי ושנתיים), הבית מסודר ומבריק, האוכל לשבת כבר מוכן. כשאני תוהה איך קורה כל הפלא הזה, היא מחייכת ומרגיעה שיש לה עזרה גדולה, ואני ממשיכה לתהות איך למען השם היא כל כך שלווה, כשבכל רגע יכול לקרות משהו בזירה הפוליטית שיהפוך עליה את סדר היום.

אם השם עדי אטלס מצלצל לכם מוכר, זה בגלל שבבחירות האחרונות לרשות המקומית בשוהם, היא סומנה כמועמדת של גלעד רבינוביץ' למחזיקת תיק החינוך הדתי, למרות שלא הייתה חברת הרשימה שלו.  עוד נחזור לזה.

אטלס הגיעה לשוהם עם משפחתה מחולון כשהייתה בכיתה ו'. היא למדה בביה"ס "אבני החושן" וכשסיימה יסודי, בהיעדר מוסדות תורניים ביישוב, נאלצה לנסוע אל מחוץ לשוהם, ללימודים באולפנית ישורון. "באותה תקופה" היא מספרת, "אני ממש זוכרת אותה, לא היה כל כך ביטוי למגזר הדתי בשוהם, תמיד דיברו על צופים, ההישגים בבגרויות נזקפו לזכות תיכון שוהם, הציבור הדתי לא בלט כל כך".

אטלס המגיעה ממשפחה דתית, מעידה על עצמה שהיא דתייה, אבל "לא דוסית גדולה, אני מאוד יהודייה, שמרנית. הדת חשובה לי. כלפי חוץ אני אולי פתוחה, אבל בראש אני מאוד עמוק באמונה, מתוך בחירה".

בתום שירות לאומי ולאחר שסיימה תואר ראשון בתקשורת בבית ספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, התנסתה אטלס בעבודה במשרד יחסי ציבור, שם עסקה בכתיבת קומוניקטים צרכניים לעיתונות, אבל אז החליטה לעזוב הכל וטסה לחצי שנה לדרום אמריקה. "אחד הדברים החכמים שעשיתי", היא אומרת. כשחזרה ארצה הפיקה אטלס את כנס ירושלים של עיתון "בשבע".

אז כבר ידעת לאיזה כיוון את פונה עם תואר בתקשורת בכיס?

"אני חושבת שבשלב הזה עוד חיפשתי מה בדיוק מתאים לי. היה ברור לי שאני נשארת בתחום התקשורת. הכל מנותח אצלי תקשורתית, כלומר- בן אדם יש לו פרספקטיבה,  יש לו צורה שבה הוא מסתכל על העולם. אצלי הכל זה מיתוג ואיזה רושם מותיר הבן אדם. עכשיו אני מתראיינת אצלך ויכול מאוד להיות שאני אצא שונה לגמרי ממה שאני באמת".

אז בחרת בפוליטיקה?

תראי, יחסי ציבור זה היה פחות הקטע שלי. כל העניין הזה של ליחצן חפצים ולכתוב עליהם קומוניקטים הוא לא בשבילי. למי זה אכפת ועל מי זה משפיע? גרמתי למישהו להרוויח עוד קצת כסף? לעומת זאת, עשייה ציבורית ואידיאולוגיה חברתית, זה משהו שתמיד בער בי".

אפרופו אידיאולוגיה, אביה של אטלס בניגוד לסטריאוטיפ המקובל, הוא חבר מפלגת העבודה, איש שמאל, ועד לכניסתם של בנט ושקד לפוליטיקה, גם אטלס הצביעה למפלגת העבודה. כנערה דתייה, התמהיל הזה לא עשה לה את החיים קלים, בלשון המעטה. "גדלתי במסגרות דתיות. הייתי היחידה שדיברה אחרת והיה לי קשה. היו לי חברות שנסעו להפגנות של הימין ולא יכולתי להצטרף אליהן, בסוף זה גם סוג של בילוי חברתי".

תובילי אותי בדרך שעשית עד להחלטה לבחור במפלגת ה'ימין החדש'.

"האמנתי במה שאבא שלי האמין. יש את השלב הזה בחיים, שאת מאמינה במה שאת יונקת מגיל צעיר, במיוחד כשזה דומיננטי בבית שלך. בכלל, אבא שלי הוא דמות שאני מאוד מאוד תופסת ממנה. בשנת 99' כשאהוד ברק התמודד, הסתובבתי עם חולצה שעליה כתוב "ישראל אחת" והלכתי עם אבא שלי לצמתים לחלק סטיקרים.

בשלב כלשהו התחלתי להרגיש שיש כשל לוגי בדברים שאני אומרת. אני אתן לך  את ההתנתקות כדוגמא נהדרת. לפני שהייתה התנתקות, דקלמתי שאנחנו נצא משם ואז יהיה לנו שקט, כמו חברי כנסת רבים שאמרו כמה יהיה בסדר, ניתן להם להקים מדינה משלהם והם יעזבו אותנו בשקט. מה קרה בפועל? יצאנו ונהייתה שם מדינת טרור סמוכה אלינו".

מתי התחילו הרהורי הכפירה?

"בערך בשנים 2011-12, שמתי לב שאני מתחילה לא להאמין למה שיוצא לי מהפה. אז יש את השלב שאת צריכה לצאת מהארון, קודם כל בפני עצמך. להודות שאת כבר לא שמאלנית, להבין שאת מצדדת בדעות ימין ואפילו מאוד. אני חושבת שלאבא שלי אני אף פעם לא אמרתי את זה בצורה נחרצת, אבל לאט לאט הוא הבין עם השנים".

המודעות הפוליטית של אטלס הפציעה במיוחד כשבנט ושקד נכנסו לפוליטיקה. לדבריה, אלו היו הדמויות הראשונות שהפכו עבורה את הפוליטיקה האפורה לצבעונית ומלהיבה.

חזרה בזמן. לפני שלוש שנים חוותה אטלס את טבילת האש הפוליטית הראשונה שלה, בבחירות לרשויות המקומיות. אטלס נחשבה לפעילה מרכזית במטה של גלעד רבינוביץ', שהתמודד לראשות המועצה בשוהם. "כשהצטרפתי הייתה רשימה סגורה, אבל האג'נדה שלי  הייתה מכוונת אך  ורק לעשייה חברתית, נקודה". היא מסכמת בתקיפות מה.

"באותה תקופה עבדתי אצל דוד מלובני בעמותה שנקראת "תעופה נבונה", זו עמותה שמסייעת לנוסעים שנתקלו בבעיות מול חברות תעופה, במקביל עבדתי בהתנדבות במטה של רבינוביץ'. אני חושבת ששם הייתה הפעם הראשונה שהבנתי באופן חד משמעי שיש לי את החיידק הפוליטי".

למה חשקת בתיק החינוך הדתי בשוהם?

"זה היה נטו ממקום שאני רוצה שיהיה טוב לילדים שלי בשוהם, שאוכל להמשיך לגור פה ביישוב המעורב והמקסים הזה. שוהם הוא יישוב מאוד לא דתי, אין פה סממנים דתיים".

שנדבר על "מלחמות היהודים" בשוהם, אורתודוכסים מול רפורמים, על המאבק נגד הקמת בית כנסת רפורמי נוסף בשכונה החדשה, מה יש לך להגיד על כך?

"קודם כל, מי אני שאחליט מיהו יהודי? ואחרי שאמרתי את זה, אומר גם שאני   אורתודוכסית, אבל אין לזה קשר לבניית בית כנסת רפורמי. אם רוצים בית כנסת רפורמי, שיעבדו בשביל זה, איך זה קשור אליי? איפה זה פוגש אותי? זה לא פוגש אותי".

כלומר, את לא בעד המאבק של האורתודוכסים?

"אני בקטע של מה כן ואיך כן. איך להביא אנשים אליי, לאג'נדה שלי. הרפורמים הם בבחינת תחרות לגיטימית. הם רוצים בית כנסת והם עובדים בשביל זה. לגיטימי. את האג'נדה שלי אני לא אקדם עם מחאות, אני אפעל לקירוב אליה".

אטלס מספרת שהמשיכה לפוליטיקה מגיעה קודם כל מהרצון להיות בעשייה חברתית, כזו שפועלת לתיקון עוולות. "כל העניין של חיידק פוליטי ורצון לתקן עיוותים הוא לא משהו שצץ יום אחד, קרו לי כל מיני דברים בחיים מקוממים ולא צודקים".

רוצה לשתף?

"אני לא אכנס לכל הפרטים, אבל כשהייתי מדריכה ב"בני עקיבא" בשוהם, העיפו אותי בשלב כלשהו מההדרכה. אף אחד לא אמר בפירוש, אבל נראה שלא התאמתי לאידיאולוגיה. הרגשתי שנעשה לי חוסר צדק מאוד גדול, והייתי בסוג של חוסר אונים כי לא היה מה לעשות. אני חושבת שזה גרם לי להבין את החשיבות להיות בעמדת השפעה, וחידד אצלי את הרצון לעזור לאנשים שנמצאים במצבים שהם חסרי אונים".

להיות יועצת הדיגיטל של ראש הממשלה, זה לא בדיוק תפקיד שעוזר לאנשים במצוקה. 

" כביכול אני לא ממש מתעסקת בעשייה ציבורית פרופר, אבל תחשבי שאני נמצאת במקום ובעמדה שאני יודעת שאם יש למישהו בעיה, אני מיד יכולה להפנות אותו למי שיסייע בידו".

אם רוצים לקבל הצצה לאישיותה של אטלס הנמרצת, צריך רק לשמוע ממנה כיצד פעלה על מנת להתקרב ולקחת חלק במפלגה החדשה שהוקמה ע"י בנט ושקד, מפלגת הימין החדש.

ינואר 2019, אטלס שהזירה הפוליטית המקומית רק פתחה לה את התיאבון, ראתה בכך הזדמנות: "אלו שני אנשים שאני מחוברת אליהם אידיאולוגית במאת האחוזים. הזדהות מלאה עם הישראליות שלהם והציונות שלהם. ברגע שהם הקימו את המסגרת הפוליטית החדשה שלא הייתה מגדרית, אלא פנתה לכלל ישראל, אמרתי 'אני נכנסת'. ידעתי שיש לי כאן הזדמנות, היא התאימה בדיוק למי שאני ומה שאני".

איך עשית את זה?

"במשך זמן רב,  אני לא זוכרת כמה, חיפשנו אני ויצחק בעלי, שהוא שותף מלא לכל,  דרך ליצור קשר. שברנו את הראש איך להגיע אליהם. אחרי זמן מה יצחק נזכר שלאחד השותפים בעבודה שלו יש אח המקושר לאיילת שקד. הרמנו טלפון ותוך יומיים מצאתי את עצמי בירושלים, בחוג בית ראשון של שרת המשפטים דאז, איילת שקד".

לא ברור מה היה שם בדיוק, אבל לאחר היכרות עם השרה שקד מונתה אטלס לראש המטה של מפלגת הימין החדש בשוהם. "אמרתי לעצמי שזו ההזדמנות להיות שותפה לעשייה חברתית ציבורית,  לעשות עבודת שטח אצלי בבית בשוהם ".

 מצאת בשוהם שותפים לדרך?

"כן, מצאתי פה שותפים חילוניים ודתיים. הייתי מכוונת מטרה, עבדתי עם כל הלב ואכן הגענו למקום השלישי, מבחינתי זו הייתה הצלחה".

ואז הגיעה התבוסה הצורמת. בנט ושקד לא עוברים את אחוז החסימה. "זה היה יום מכונן, כי בסופו של דבר הוא הוביל אותנו גם לאיפה שאנחנו נמצאים היום."

דבר הוביל לדבר ובבחירות השלישיות כשבנט בתפקיד שר הביטחון, אטלס כבר הייתה עמוק בפנים, חלק מצוות הקריאייטיב של הקמפיין.

היא נזכרת: "את הבחירות השלישיות סיימתי כשהייתי בהריון בתחילת חודש תשיעי.  נפתלי בנט עובר לאופוזיציה וחוזר להיות ח"כ מן המניין, כל הלשכה התפזרה ונותר רק צוות מצומצם".

הימים ימי התפרצות הקורונה. אטלס הביאה לעולם את בתה השלישית, יושבת בבית בחופשת לידה ומקבלת טלפון מהלשכה של בנט.

מה יש לח"כ באופויזציה להציע לך?

 "תראי, הכירו אותי כפעילה, הכירו אותי כעובדת במחלקת קריאייטיב, את הצד המקצועי שלי, אז באופן טבעי מתקשרים לאנשים שהיה ניסיון איתם. בנט רצה להרכיב לשכה מחדש וביקש שאני אבוא".

הבנתם נכון, העובדה שאטלס נמצאת בחופשת לידה עם עוללה בת חודשיים, לא גרמו לה לחשוב פעמיים. "ידעתי שזה יהיה אתגר גדול, כי בנט, שיהיה בריא, עובד כמו חמישים אנשים. ידעתי שאני הולכת להיכנס למשהו שהולך לשאוב ממני את כל חיי, אבל גם ידעתי שבנט יהיה ראש ממשלה יום אחד"

ואכן כך היה. אטלס השקיעה את כל מרצה בקמפיין, כשהיא משמשת כמנהלת הניו מדיה של בנט והתוצאות ידועות: בנט הושבע לראש ממשלת ישראל עם שבעה מנדטים בלבד. עבור אטלס, אם לסכם את זה בתיאור ציורי, היה זה הימור על הסוס הנכון.

אז איך ממלאים תפקיד כל כך תובעני עם ילדים קטנים בבית?

"אני לא אייפה את המצב, זה לא פשוט, אחרי הכל זו עבודה עם ראש ממשלה. אז איך עושים את זה? עם הרבה עזרה. לילדים שלי יש מטפלת אחר הצהריים שמגיעה מספר פעמים בשבוע, לא בייבי סיטר. היא מוציאה אותם מהמסגרות ודואגת להם, מסדרת את הבית וכל מה שצריך. גם ההורים שלי עוזרים לא מעט. יצחק, בעלי, הוא גם איש עסוק, מנכ"ל של חברה העוסקת בפיתוח מוצרים, כך שאנחנו לא האנשים שמסיימים לעבוד בשעה חמש ומכבים את הפלאפון".

אפרופו פלאפון, יש מצב לכבות אותו מידי פעם?

"הטלפון נכנס איתי למקלחת. אני לא יכולה להחמיץ שיחות. ביומיים בשבוע בהם אני נמצאת אחר הצהריים עם הילדים, אני אומרת לחבר'ה בעבודה שאני מניחה את הטלפון בצד, אבל הם יודעים להתקשר אם קורה משהו. רק בשבת, למשך 25 שעות, הפלאפון כבוי, וזו ברכה ענקית. אין לדיגיטל פיקוח נפש, אף אחד לא ימות אם אני לא אצייץ בשבת ולכן הטלפון כבוי. מהרגע שהשבת יוצאת, אני בהיכון".

ספרתי ביחד עם אטלס שבע פלטפורמות של רשתות חברתיות שמתוקף תפקידה היא צריכה להזין בהן בחומרים. כשאני שואלת איך משתלטים על הכל, היא מבהירה לי שיש צוותים מקצועיים, חלוקה של תחומי אחריות וכו': "המסרים מגיעים אמנם מלמעלה, ממקבלי ההחלטות וממגבשי האסטרטגיה, אבל אני לגמרי בעניינים. אני יודעת מה הלו"ז של ראש הממשלה ולפיו אני מתכננת את היום שלי, שלעיתים קרובות ומטבע הדברים משתנה מרגע לרגע. זו עבודה שצריכה להתבצע במהירות וברגישות רבה מאוד. ציוץ שגוי אחד יכול לגרום למלחמת עולם".

אז איך את דואגת שזה לא יקרה?

"קודם כל אני בודקת את עצמי, באמת בודקת, עשרות פעמים. אם יש טקסט, אני עוברת עליו שוב ושוב ומוודאת שהשתמשנו במילים הנכונות, שהן תואמות את המסרים, שזו השפה של ראש הממשלה. יש רגישויות רבות".

כמה פעמים ביום את מתעצבנת?

"אני מתעצבנת בעיקר בגלל דברים מקצועיים. פייק ניוז לדוגמא, לא מעצבנים אותי,  מבחינתי זו עוד התמודדות בעבודה. אני מתוסכלת כשלפעמים נדמה לי שהציבור לא מבין מהלכים ומתרגם אותם לגחמה". 

איזה פלטפורמה דיגיטלית הכי חביבה עלייך?

"הסטורי – story בכל הפלטפורמות הכי חביב עליי.  זה הכי אנושי, יש לי שם יד חופשית. ראש הממשלה הוא איש מקסים, והסטורי עוזר לחשוף את זה, הוא מאפשר להראות את הקשר הבלתי אמצעי הזה עם אנשים שרואים את הצדדים הבלתי ממלכתיים בו".

את חושבת שכדי לעשות את העבודה שלך על הצד הטוב ביותר, את צריכה להזדהות לגמרי עם האידיאולוגיה שאת מייצגת?  

"לא כולם חייבים להאמין במה שהם עושים. בפוליטיקה זה דבר מאוד מקובל. תגיעי לכנסת ותראי איך עוזרים ויועצים עוברים מאחד לשני".

 אז את יכולה להיות מנהלת הדיגיטל של מרצ?

"לא".

ושל בצלאל סמורטיץ'?

"גם לא. אני רוצה שתביני שמבחינתי העבודה עם ראש הממשלה בנט, היא מתאימה לי כמו כפפה ליד. עוד לפני שהכרתי אותו כאדם, הדעות שלו והאידיאולוגיה שלו היו בדיוק מה שחיפשתי."

מה השאיפות הפוליטיות שלך?

"לא יודעת לענות לך על השאלה, אני רק יודעת שאני רוצה להיות בעשייה ציבורית.  

הייטק למשל לא מדבר אליי, גם לא הכסף הגדול שעושים שם. אני באמת רוצה להיות בתוך עשייה חברתית., לא כאמירה פופוליסטית מן הפה החוצה, שתהיה לי האפשרות להשפיע, לעזור, ממש לעזור".   

בעוד כשנתיים יתקיימו בשוהם בחירות מקומיות, את רואה את עצמך שוב לוקחת חלק בהן?

"יש מצב. אני לא פוסלת אפשרות להיכנס לפוליטיקה המקומית, לא לראשות המועצה, אבל בהחלט כחברה ברשימה. אני מגיעה עם ניסיון רב, מאחורי חמישה קמפיינים גדולים וניהול מטה בשוהם,  למרות שאני מודעת להבדל שבחירות מוניציפאליות הן שונות".  

זו הזדמנות טובה לשמוע ממך במה שוהם יכולה להשתפר...

"שאלה קשה. קודם כל, ההתחלה היא טובה. זאת אומרת, המצב של שוהם הוא טוב. מאז ומתמיד היה כזה.  

אני אוהבת את האנשים בשוהם ואני אוהבת את מה ששוהם מציעה. יש לי מתחת לבית בית כנסת ענק,  ממש לא רחוק ממנו נמצא הסניף של בני עקיבא, לידו בסיבוב נמצא המעון של הבת, לא רחוק יש את בית הספר של הבן ופה למטה ברח' חרמון , ממוקם הגן של הבת שלי.

150 מטר מפה יש לי סופרפארם, רולדין וארומה,  ושם אני מתחילה בדרך כלל את הבוקר. החוגים הם במרחק הליכה. יש כאן מרקם מהמם של אנשים. שוהם זה מקום להתאהב בו, יש כאן הכל,  ואין כמעט מצוקת חניה,  מלבד אולי ברחוב המצפה.

האם יש מקום לשיפור? בוודאי שכן. האם יש דברים שארצה לקדם שחשובים לי? בהחלט. קחי את הדוגמא של איתן ליליוס שלקח את כל נושא הצרכים המיוחדים צעד אחד קדימה.

אותי מעניין להיות בעשייה חברתית. חברי מועצה שבאמת רוצים, יכולים להשפיע ולקדם דברים".

 נו, אז יש מצב שבקרוב נזכה לבשורות?

"בגלל שאני מבינה את הכובד והחשיבות של  הדברים, אני עדיין לא יוצאת בהצהרות".

את כבר עונה כמו פוליטיקאית...

"תראי אני לא אדם שפולט דברים. אני משתדלת להיות מחושבת. לא יודעת אם זה הופך אותי לפוליטיקאית, אבל הפוליטיקה נוכחת מאוד בחיי , היא חלק ממני".

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
עבודה מהבית
דני | 12:13   27.07.22