יום שבת, 26 בספטמבר 2020, ח' תשרי ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות בשוהם,אנשים בשוהם,מסיפורי שוהם,עסקים בשוהם,

"המועצה מספקת הרבה יותר שירותים ציבוריים לבעלי הבתים הפרטיים"

בעקבות פרישתו עם עוד שני חברים מוועד הפעולה הקודם שייצג תושבי מבננים בשוהם (והפך מאז ל"ועד המאבק הציבורי"), מסביר עו"ד רענן גלעדי, תושב מבנן ומראשי "ועד ההידברות" החדש, בראיון ל"אבן שוהם" את הסיבות למהלך, ההבדלים המהותיים בין עמדת המועצה לבין עמדת הוועד החדש, הטעות שהוא חושב שהמועצה עושה, והפתרונות שהביא עימו לשולחן הדיונים.

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אפרת רוזנצוייג

התנתקות לטובת הידברות

לפני כחודש הודיעו שלושה חברי ועד מרכזיים, מתוך תשעת הנציגים של ועד הפעולה שייצג דיירי מבננים שלא חתמו על ההסכם החדש עם המועצה, על פרישתם מחברות בוועד על רקע הבדלי גישות ו"התנהלות פנימית שאינה מכבדת", כדברי הפורשים. עתה הם קוראים לדיירי כל המבננים לתמוך בקבוצה הנושאת את השם "ועד ההידברות". ראיון ראשון עם עו"ד רענן גלעדי, מראשי הועד הפורש 

שלושת חברי ועד הפעולה המרכזיים שפרשו מחברותם בוועד: עו"ד רענן גלעדי, גיל רשמן ועינת יגר, יצאו בהודעה משותפת על פרישתם ועל הקמת ועד נוסף שמטרתו לייצג את האינטרסים של כל תושבי המבננים ללא יוצא מן הכלל. אל ועד ההידברות החדש הצטרפו עו"ד רחל נמימי סבן, צילה סטטמן ולואיז דרורי. הוועד קורא לדיירי המבננים, בכללם גם אלו שכבר חתמו על ההסכם החדש, להצטרף אליהם ולהמשיך בהידברות מכבדת מול המועצה.

עו"ד רענן גלעדי

 לאור הפיצול, תסביר את מי אתה מייצג, ומכוח מה.

" אני לא מייצג מישהו, אלא משהו. לא נערכו בחירות בין תושבי המבננים בשוהם. גם דיירי המבנן שלי עומדים מאחורי וסומכים על מה שאני עושה עבורם ועבור כלל  דיירי המבננים. אנו, חברי הועד רואים את עצמנו כמייצגים את עניינם של כל תושבי המבננים בשוהם, בלי קשר לשאלה אם הם תומכים בהידברות או במאבק ציבורי חסר פשרות, כמו שהועד השני שאני מאוד מכבד, תומך בו. אנו רואים עצמנו מייצגים גם את האינטרסים של דיירי המבננים שכבר חתמו על ההסכם עם המועצה. אם נגיע עם המועצה להסכם משופר, אז הוא יחול גם עליהם. כולנו מתנדבים, וכולנו פועלים באופן עצמאי לטובת הציבור הרחב".

אתה אומר שאתה מייצג גם את אלו שחתמו על ההסכם, מדוע אתם לא חותמים בעצמכם וממשיכים במקביל בהידברות? 

" בעניין הזה, אני אומר את דעתי האישית, מבלי שקיימנו על כך דיון בוועד: מי שיש לו אורך נשימה במבנן שלו, עדיף שלא יחתום, שיחכה. אני מאמין שאם אנשים יחכו ולא יחתמו יהיה לנו יותר כוח מול המועצה. מצד שני, אני לא חושב שנכון להחזיק מאות משפחות כבנות ערובה. מדובר בעניינים מאוד מורכבים, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה ציבורית. אנחנו מחפשים פתרונות עומק, לא משהו שטחי ואלו מצריכים דיונים, עבודת מטה ושיתוף של הרבה אנשים, וזה אורך זמן. מי שלא יכול לחכות את הזמן הזה, אני לא רוצה להיות זה שמונע ממנו לחתום. בכל אופן אני קורא גם למי שהחליטו לחתום להמשיך ולתמוך בנו ולעמוד מאחורינו. הפתרון שאנחנו מציעים יהיה מצוין עבור התושבים, אבל הוא גם יהפוך את מועצת שוהם לפורצת דרך בנושא טיפול בשפ"פים ברמה הלאומית, ואני מעריך שהרבה רשויות מקומיות בישראל יודו להם".  

בשלב ההתארגנות לפני כחצי שנה, עוד לא היית מעורב, ורק לאחרונה נכנסת "לעניינים". זמן מה לאחר מכן נגרם פיצול בתוך "ועד הפעולה", וכיום נדמה שהמבננים ביישוב מתחלקים לכאלה שחתמו על ההסכם, שני וועדים שפועלים במקביל וכאלה שיושבים על הגדר. תעשה לנו סדר, ככל שאתה יכול.

" אני גר במבנן שלא היה חתום על אף אחד מההסכמים, ולא קיבל שרותים מהמועצה כלל. זהו מבנן יחסית חדש, ולכן גם בעיית התשתיות בו היא עדיין לא אקוטית כמו במבננים רבים. אני מניח שהיא תהיה בקרוב. באופן אישי לא הכרתי את ההסכמים, לא ידעתי מה המועצה יכולה לתת. כשנחשפתי לנושא וקראתי את חוות הדעת שנכתבו עבור המועצה, גיבשתי עמדה משפטית לגבי החובות הציבוריות של רשויות בכלל בהקשר של שטחים בעלי אופי ציבורי הרשומים כפרטיים מבחינה קניינית, ולגבי שוהם באופן ספציפי, והצטרפתי לוועד הקיים. בהמשך גילינו שיש הבדלי גישות בין חברי הוועד, שחלקם מעוניינים כרגע למצוא פתרון משותף עם המועצה בדרך של הידברות, וחלקם האחר שבע אכזבה ותסכולים וכבר פחות מאמין בהידברות. החלטנו להתפצל והיום אנחנו פועלים כשני ועדים שונים שלכל אחד גישה שונה. יש בינינו כבוד הדדי רב, וכל אחד מבין את החשיבות של הועד השני, ומכבד את דרכו. מבחינתנו, אגב, דיירי המבננים יכולים לתמוך בשני הוועדים במקביל, לא צריך כרגע לבחור".

למועצה יש יועצים משפטיים המתמחים בניהול מוניציפאלי, האם אתה מרגיש  שתחום ההתמחות שלך רלוונטי בהשוואה אליהם?  

 "אני לא מרגיש נחיתות מול היועצים המשפטיים של המועצה. מבחינת הניסיון שלי עסקתי רבות גם במשפט ציבורי וגם במשפט אזרחי, מקרקעין, חוזים ועוד. ייצגתי את המדינה בדברים דומים בבית המשפט העליון. נמצאת איתנו בוועד ההידברות גם עו"ד רחל נמימי סבן שההתמחות שלה היא בתחום החוזים והמקרקעין, ובעברה היא הייתה מנכ"ל עיריית קצרין, כך שהיא מעורה מאוד בענייני השלטון המקומי, וביחד אני מרגיש שאנחנו צוות מקצועי. בוועד ישנה חברה נוספת, צילה סטטמן, עובדת סוציאלית ומתכננת ערים ומתמחה בתחום של התחדשות עירונית. יש לנו מומחיות מכמה זוויות בנושאים הרלוונטיים. כתבתי טיוטא של חו"ד משפטית שמתעמתת עם חוות הדעת של היועמ"ש של המועצה, זו הוגשה כשהוועד היה מאוחד וחתום עליה גם עו"ד אסף רוזנברג, אני חושב שזה פתח מולם דיון מקצועי אמיתי. הקושי היחיד הוא שאנו עובדים בהתנדבות וזמננו לא בידינו ולכן זה אורך זמן". 

משלמים כמו כולם, מקבלים פחות

מתחילת הדרך המועצה טוענת כי אסור לה באיסור חמור לממן עבודות בשטחים פרטיים בכלל, ובשפ"פים בפרט. מכאן נגזר שבכל מקרה כמות הכסף שמשולמת ע"י תושבי המבננים חייבת לכסות את עלות העבודות בשטחי המבננים הפרטיים. מהי עמדתכם בנושא?

"בחוות הדעת שלנו הראינו למה חוות הדעת של המועצה לא משכנעת ולדעתנו לא משקפת את הדין המצוי, וגם לא את הדין הרצוי. 

חוות הדעת מתירה למועצה לפעול בשטחים הפתוחים של המבננים, כך שאין בעיה של סמכות. הויכוח הגדול בינינו לבין היועצים המשפטיים של המועצה, הוא על שאלת האחריות והמימון. 

בחוות הדעת של המועצה קבעו היועצים אקסיומה שהאחריות הישירה והראשונה לשטחים היא של בעל השטח, תושבי המבננים, וכי האחריות של המועצה היא משנית. אנחנו חולקים על הקביעה הזאת, שעליה מתבססת חוות הדעת כולה, וטוענים שמרגע שהטענה לגבי האחריות קורסת, היא מפילה איתה חלק גדול מחוות הדעת. לדעתנו שאלת האחריות לנכס מסוים נובעת מהשאלה מהו אופי הנכס. ברגע שהשטח הוא באופיו שטח ציבורי, שאלת הקניין היא שאלה משנית. אם כלל הציבור משתמש בשטח לצורכי מעבר, שהות, משחק, וכד', אנחנו חושבים שאין סיבה שלמועצה המקומית לא תהיה אחריות על אותו שטח, גם בחלקו העליון (תאורה, גינון וכו), וגם בחלקו התחתון (תשתיות ביוב ומים). ברגע שמגדירים כמה בניינים ביחד כמבנן, אז אופי התשתיות המשותפות שלהם, המשרתות מאות משפחות לפעמים, הופך ממילא לאופי ציבורי. זאת מעבר לעובדה שהציבור כולו חופשי לעשות שימוש בשטחים הפתוחים של המבננים. בראייה שלנו, האופי הציבורי של השטח הוא זה שמטיל אחריות על הרשות המקומית ולשם כך היא קיימת. 

דוגמא לנושא היא שמתחת לקרקע של המבננים עוברות גם תשתיות שמשרתות את כל היישוב. כאן המועצה מסכימה שהאחריות לתשתית היא שלה, כך שפתאום הנושא של הבעלות על הקרקע מפסיק להיות רלוונטי בגלל אופי השימוש. אותו דבר, אגב, עם תשתיות עירוניות שעוברות בשטח של בית פרטי ביישוב. זה לא הופך את התושב שגר מעל התשתית לאחראי לה, למרות שהקרקע רשומה על שמו בטאבו, ועל פי חוק המקרקעין גם מה שנמצא מתחת לקרקע הוא בבעלותו. המועצה לוקחת כבדרך קבע אחריות על התשתיות העירוניות על פי אופי התשתית, ולא על פי מבחן קנייני. אנחנו גורסים שאותו דבר בדיוק צריך לקרות גם בשטחי המבננים.

בכדי להיות הוגן, חשוב לי להדגיש שאני מדבר אך ורק על השטחים הפתוחים שלא כוללים , לדוגמא, את החניות המוצמדות. החניות הן שטחים פרטיים לכל דבר, כי אופי השימוש בהן הוא פרטי של אדם ספציפי, ואין למישהו אחר זכות שימוש בחניה.

חוות הדעת של המועצה מדברת על כך שאי אפשר להשתמש בכסף ציבורי כדי להיטיב עם אנשים פרטיים. כאילו שהשקעה בשטח הפתוח מיטיבה רק עם הבעלים הרשומים של השטח הפתוח. זו טעות קודם כל משום שמשטח פתוח מוזנח סובלים כלל התושבים, ובמיוחד שזה שטח שכלל הציבור יכול לעשות בו שימוש. יש שם גם דיון בנושא "שוויון" בשרותים שהתושבים מקבלים, אלא שזה דיון שלא ניתן לנהל אותו בכלל, כאשר נקודת המוצא היא חוסר שוויון ברור. המועצה מספקת הרבה יותר שירותים ציבוריים לבעלי הבתים הפרטיים מלכתחילה.

לא סביר לחשוב שהתשתיות שעוברות בין הבתים ברחבת עדי הן באחריות המועצה, ואילו התשתיות שעוברות בין הבתים ברחבת בדולח הן באחריות התושבים בגלל שהשטח מוגדר פרטי. מה שקובע זה אופי התשתית, לא למי שייכת הקרקע שהוא עובר תחתיה. אנחנו נמצא שברחבת בדולח התשתית כנראה משמשת מספר רב בהרבה של תושבים מאשר ברחבת עדי".

אין פסיקה או חוק שאפשר להסתמך עליהם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים?

" למיטב ידיעתי אין. אני מניח שאם היועצים המשפטיים של המועצה היו מכירים משהו כזה, הייתה לכך התייחסות מצידם. אני לא מכיר דיון "בשל" בשאלות האלו של המבננים. כן קיימת פסיקה שמטילה אחריות על הרשות המקומית למפגעים שנמצאים בשטחים פרטיים. יותר מכך, כשראש המועצה פנה למנכ"ל משרד הפנים והציג לו את המצב ואת חוות הדעת, ושאל אותו האם הוא יכול להתיר למועצה לתת שירותים, המנכ"ל הפנה את ראש המועצה בחזרה לחוות הדעת שהזמינה המועצה מיועציה. בהחלט יתכן שאם חוות הדעת הייתה אחרת, גם התשובה של משרד הפנים היתה אחרת. בכל מקרה, מאופי התשובה, אני בטוח שמשרד הפנים יהיה פתוח לפתרונות מעשיים, אם המועצה ביחד עם נציגי המבננים נגיע אליו ונציג עמדות משותפות".

 הפתרונות של ועד ההידברות

עו"ד גלעדי, למוד ניסיון, מבין שחוות הדעת של המועצה לא תשתנה מן הקצה אל הקצה, ולכן הציג בפניה גם הצעות פרקטיות שיעקפו את המחלוקת:  

"בחוות הדעת שלנו הצענו גם דרכים שיש בהן פתרונות שעליהם אפשר להסכים, מבלי להסכים על הבסיס המשפטי. הצענו שני פתרונות: האחד היה השאלה של השטח הציבורי לידי המועצה, לא כולל החניות, ואז הוא יהפוך להיות שטח עם זכויות קניין ציבוריות. השאלה היא כמו שכירות, ללא תמורה. אך במועצה חוששים מהיבטי מס, מכך שרשות המיסים עלולה לפרש את זה כעסקה שהיא בתמורה ולכן היא אולי תחויב במס. כרגע הפתרון הזה לא על הפרק מבחינת המועצה.

הפתרון השני הוא ארנונה דיפרנציאלית. הכוונה שהיא שדיירי המבננים יהיו אומנם אחראים על המימון של הטיפול בשטחים הפתוחים - באמצעות תשלום למועצה שתספק את השירות - אבל מימון זה יקוזז מהארנונה שהם משלמים, כלומר: ישלמו פחות ארנונה, וההפרש יהיה בערך הסכום שהם צריכים לשלם למועצה ולחברת ביטוח על מנת לתחזק ולבטח את המבננים".   

גיל ליבנה ניסה להימנע מכך בכדי לא למצב את דיירי המבננים כ"סוג ב". זה לא מטריד אתכם? 

"לא, אני חושב שאולי בעבר זה הטריד, אבל  נראה לי שהיום הגענו לרמה של בגרות ובשלות יישובית, כך שאני לא חושש שבגלל שתושבי המבננים המשלמים פחות ארנונה, הנכסים שלהם ימוצבו כפחות אטרקטיביים, כפי שגיל ליבנה חשש".

בחוות הדעת הסתמכתם על דבריו של גיל ליבנה על כך שהתושבים נקלעו לסיטואציה שלא באשמתם. טוענת המועצה הנוכחית כי אפילו בתקנון של כל הבתים שהם חלק ממבנן בשוהם, מופיע במפורש סעיף המשית על בעלי הדירות את כל הוצאות המתקנים המשותפים לרבות הקרקע והחניות. נשמע שהמועצה טוענת שגיל ליבנה שגה בכך שהוא מסיר אחריות מהתושבים.

"רבים מהתושבים באמת נקלעו לסיטואציה מבלי דעת. אך מכל מקום, הפניה לתקנון לא רלוונטית. התקנון מסדיר את הזכויות והחובות של הדיירים בינם לבין עצמם, ולא בין הדיירים לבין הרשות המקומית. הרי התקנון ניתן לשינוי ע"י הדיירים, כך שאם הבעיה היתה בתקנון, הדיירים היו פשוט משנים אותו וקובעים שהמועצה אחראית לתשתיות.

צריך לבחון את הדברים ברמת המשפט הציבורי. רשות מקומית כפופה למשפט הציבורי שכולל במיוחד את המשפט המינהלי והמשפט החוקתי, מכוחם חלות על הרשות המקומית החובות להתנהג בהגינות, בסבירות ובנאמנות כלפי התושבים שלה. צריך להסתכל על החובות האלה הרבה מעבר לזווית הצרה דרך החור של הגרוש. ראש המועצה פנה מיוזמתו למשרד הפנים והצהיר שהוא מעוניין לטפל בתחזוקת שטחי המבננים, ושאין למועצה בעייה כספית לעשות זאת. חוות הדעת של היועצים המשפטיים מציגה נרטיב אחר, אבל היא נכתבה מוקדם יותר. אני מאמין לראש המועצה שהוא מעוניין לטפל במבננים, ורק זקוק לאישור החוקי לכך. היועצים המשפטיים של המועצה צריכים למצוא לו את הפתרון החוקי ככל שניתן, ואנחנו נעזור להם בכך כי כבר אמרנו שלדעתנו זה אפשרי".  

פתרון ביניים מוגבל בזמן

אתם בכלל מעוניינים לשלם משהו עבור השירותים שאתם מבקשים?

" אנחנו חושבים שהמצב כרגע הוא שקיים חוסר שוויון עמוק בין דיירי המבננים לדיירי הבתים הפרטיים, לכן מבחינה משפטית אין שום צורך וחובה שדיירי המבננים ישלמו. אם הם לא ישלמו והמועצה תעניק שירותים למבננים, ייווצר מצב שוויוני. 

עם זאת לגבי "תקופת הביניים". אנו מוכנים להתגמשות זמנית מסוימת וזאת מתוך הנחה שאנחנו באמת פועלים במשותף להסדר קבע שתואם את הדברים שראש המועצה כתב למשרד הפנים. אנחנו מבינים שהחלת ארנונה דיפרנציאלית אורכת זמן, יש לה השלכות רוחב על כלל הארץ והדבר מצריך אישורים של משרד הפנים, האוצר ועוד גורמים ממלכתיים. בתקופה זו צריך לתת פתרון ביניים, תוך הגבלת זמן, ובתקופה זו נהיה מוכנים גם לשלם - בכפוף לאפשרות לקבל החזר כספי בסוף. את סעיף ההחזר הכספי העלה מיוזמתו היועץ המשפטי של המועצה. כלומר, שניכנס להסכם של תקופת ביניים כשכל צד שומר על מלוא הטענות שלו, נשלם את הסכום שיוסכם, אבל אם יתברר בסוף שאנו צודקים, נקבל בחזרה את הכסף.  זהו מתווה שמאפשר לשני הצדדים לשתף פעולה בתנאים של אי ודאות. אני רואה בכך פריצת דרך, אני מקווה שהמועצה תאשר את הרעיון הזה". 

האם בכוונתכם לפנות לערכאות במידה ועמדתכם לא תתקבל?

"אני מבין מהפגישות שקיימנו עם ראש המועצה והיועצים המשפטיים שיש נכונות ללכת ביחד איתנו למשרד הפנים ולנסות לשכנע לייצר הסדר של ארנונה דיפרנציאלית. לכן שווה לספוג את תקופת הביניים ולנשוך שפתיים. אנחנו מחפשים את שיתוף הפעולה ולא את דרך האלימות וההתנצחות. כל עורך דין אחראי מייעץ ללקוח שלו לנסות להימנע מפנייה לערכאות, כמה שאפשר. אני לא אומר שלא נפנה, אנחנו לא מפחדים מבית משפט, אבל צריך לנסות להימנע.

בימים אלו הגישו חברי ועד ההידברות לעיון המועצה טיוטת הסכם דו צדדי ולא חד צדדי כפי שהוא היום. "מחקנו את כל הסעיפים בהם הדיירים מוותרים על הזכויות שלהם, כתבנו במפורש שהם שומרים על כל טענותיהם, עיגנו את ההחזר הכספי, ושיפרנו את ההסכם במובנים חשובים רבים". 

הנוסח המלא של הצעת ההסכם כפי שהוגשה ע"י ועד ההידברות וטבלא המשווה בין עמדות המועצה לבין עמדות הוועד, נמצאת באפליקציית החדשות "אבן שוהם נט".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: