יום שישי, 14 באוגוסט 2020, כ"ד אב ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות בשוהם,אנשים בשוהם,מסיפורי שוהם,עסקים בשוהם,

המרגיעה הלאומית של הילדים

היא רגילה להיות תחת מטח טילים, שריקות של אזעקות לא מבהילות אותה. היא שם עבור הילדים. סא"ל במיל', טלי ורסנו אייסמן, מסבירת פיקוד העורף לילדים בזמן חירום, תושבת שוהם, מייעצת כיצד להתמודד עם מציאות של אויב בלתי נראה

פורסם בתאריך:


אם אתם הורים לילדים קטנים, יש מצב שנתקלתם בסיפור הילדים "דרקורונה"  שכתבה סא"ל במיל' טלי ורסנו אייסמן, תושבת שוהם, מסבירת פיקוד העורף לילדים בזמן חירום. הסיפור הופק על ידי פיקוד העורף כחלק מסיוע הפיקוד במאמץ ההסברה לאזרחים על התפשטות הנגיף ורץ בימים אלו בכל קבוצות הוואטצאפ בארץ, בכל השפות, בין אם כסרטון שנשלח על ידי המשפחה ובין אם דרך הגננת או המורה. 

מהיכן הגיעה ההשראה לכתוב את 'דרקורונה'?

"הסיפור של הקורונה, תפס וריתק אותי מבחינה מקצועית עוד כשהיה בשלביו הראשונים בסין. כמומחית בנושא התנהגות אוכלוסייה בחירום, ריתק אותי להבין כיצד אנשים מקבלים על עצמם הגבלות שנתפסות בלתי אפשריות. התחברתי למשפחה במחוז חוואן, המחוז ממנו החל הכל. אב המשפחה הוא ישראלי הנשוי לסינית ולהם שני ילדים קטנים. התכתבתי איתו והצעתי סיוע לילדים, אך הסתבר שהם דוברי סינית. "באחד הימים הוא כתב שהבת הקטנה שלו נעמדה ליד הדלת ובכתה כי רצתה לצאת החוצה. ההרגעה של הוריה הייתה ללא הועיל ואז הגיע אח שלה ואמר לה שאינה יכולה לצאת החוצה, כי בחוץ יש מפלצת ענקית. הבנתי שכשאין לילדים משהו ויזואלי להיאחז בו, הם מפליגים בדמיונם ולעיתים הדמיון גדול אפילו יותר מהמציאות. באחת הישיבות במשרד שלי במרכז "חוסן" , אמר המנהל שלי משפט כמו: "עכשיו תפסה אותנו הדרוקונה הזו..." רשמתי זאת לעצמי ואז בשתיים לפנות בוקר התעוררתי עם השם הזה: דרקורונה .. ואחרי חצי שעה היה סיפור. 

בתפקידך האזרחי את משמשת גם כסגנית מנהל מרכז חוסן והתכניות שלכם, לכל הגילאים, פועלות בכל רחבי הארץ, איך שומרים על החוסן של הילדים בימים אלו? 

"ילדים יישארו ילדים גם אם נשנה להם המסגרת. הם עדיין זקוקים לקפיצות ולהשתוללות, לצאת להרפתקאות של חקר וגילוי, לגעת ולצחוק. התפקיד שלנו ההורים, לנסות לאפשר להם את הילדות הזו במרחב מצומצם הזה וזהו אתגר לא קטן. 

יש שלל הצעות מצוינות ברשתות של מה לעשות עם הילדים בימים אלו. אחד הדברים החשובים בעיניי הוא לדבר איתם. לילדים יש הרבה שאלות על המצב. חשוב לאפשר להם לשאול ולקיים איתם שיחה בגובה העיניים. זה בסדר לומר משפטים כמו, 'עדיין לא יודעים...', 'גם אני רוצה לדעת', אבל איפה שאפשר לשים סימן קריאה, לא להסס לעשות זאת. כולנו זקוקים לסימני קריאה במרחבי אי הוודאות. 

הנה כמה סימני קריאה שאפשר לשים:

  • זה ייגמר ונחזור שוב לשגרה המוכרת שלנו!  
  • יש לנו שליטה אישית על מה שקורה. אם נקפיד על ההנחיות, נשמור על עצמנו! 

אפשרו להם לבטא עצמם רגשית. ילדים בגילים צעירים לא יאמרו בהכרח, אני עצוב, אני מתגעגע, אני כועס, אני דואג. נראה זאת הרבה פעמים בהתנהגות שלהם. חשוב לתת אפשרות לבטא את הרגשות הללו שוודאי מציפים גם בימים אלו וניתן לעשות זאת גם דרך יצירה, ציור, עבודה עם חומרים". 

מידע נוסף ניתן למצוא בפורטל החירום הלאומי המנוהל על ידי פיקוד העורף, ובדף הפייסבוק של מרכז "חוסן" ע"ש כהן האריס. 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: