יום ראשון, 25 ביולי 2021, ט"ז אב ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 050-5552559
כל המבזקים >>
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי
11/07 15:38, ניידת מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שי"ל: יום ב',12.7.21, בין השעות 09:00-12:00 בית הגימלאי

כתבות מגזין בשוהם

כתבות על דמויות ותושבים בשוהם וחבל מודיען

הלוחשת לעגונות

קטי קלרה אייאש, תושבת שוהם, היא טוענת רבנית מזה 15 שנים. מאות מקרים קשים של נשים עגונות ומסורבות גט בהן טיפלה, לא גרמו לה לאבד אמונה בהלכה על מגוון פסיקותיה. אם תשאלו אותה, היא "פמיניסטית הלכתית" הבוחרת לחולל את המהפכה הנדרשת מתוך כתלי בית הדין הרבני. עשרות נשים חייבות לה את החופש שלהן

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אפרת רוזנצוייג

הדעה הרווחת בציבור היא שישנן בישראל בין אלפי נשים לעשרות אלפי נשים עגונות ומסורבות גט. תלוי את מי שואלים . גופי המדינה הרשמיים, כגון הועדה לקידום מעמד האישה, מתעקשים כי זוהי המציאות הכואבת, אך בהנהלת בתי הדין הרבניים טוענים לתמונה שונה לגמרי ולמספר קטן בהרבה מזה הנתפש בציבור. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בהבדלים בהגדרות של מי היא מסורבת גט, וכמה זמן חלף מהעת שבה ניתן פסק דין לגירושין.

לפי נתוני מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אחת מכל חמש נשים המצויות בהליך גירושים חווה סרבנות גט. עם כל הכבוד לויכוח על היקף התופעה, המציאות החוקית בישראל אינה שנויה במחלוקת: הדרך החוקית להתחתן ולהתגרש היא רק לפי ההלכה היהודית. החוק במדינת ישראל קובע כי 'נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה'. המשמעות: הגבר יגרש את האישה מרצונו, ואם הוא מתנגד, היא נשארת נשואה לו על  הנייר, לפעמים עד המוות.

משנת 1995 קמו ארגונים אשר חרטו על דגלם את העזרה לנשים עגונות ומסורבות גט. בתחילת הדרך האסטרטגיה הייתה לפעול במסגרת המערכת ולהביא למתן פסקי דין לחיובי גט ולהפעלת הסנקציות הקבועות בחוק נגד סרבני הגט. הנשים הפעילות בארגונים, ובהן טוענות רבניות, האמינו באפשרות של שינוי בבית הדין. מאז, דמעות רבות זרמו בבתי הדין הרבניים וארגוני הנשים פנו לאסטרטגיה מיליטנטית נגד מוסד הרבנות בדמות תביעות נזיקין המוגשות לבית המשפט האזרחי, עתירות לבג"צ נגד בתי הדין הרבניים ופעולות אחרות רבות.

עד סוף שנות השמונים מקצוע הטיעון הרבני, עבור מי שאינו מוסמך לעריכת דין, היה שמור לגברים בלבד. דרישות הקדם לעיסוק במקצוע אף חייבו השכלה "ישיבתית". פסיקת בג"צ בעניין שינתה את הקריטריונים, ואלו הקלו על כניסת נשים למערכת. הפסיקה נעשתה בשל מצוקה שעלתה מן השטח: נשים מתקשות להביע את עצמן בנוכחות טוען רבני והדבר פוגם ביכולת של בתי הדין לפעול בצדק בתהליך של פירוק משפחה או אפילו בגישור נכון והוגן. בית הדין הבין את השינוי, הפנים ויש שיאמרו אפילו בירך על כך.

כיום ישנן בארץ לא מעט טוענות רבניות הפועלות מתוך תפיסה פמיניסטית, לפיה יש לשאוף לשפר בכל מחיר את מעמד האישה בבית-הדין הרבני, ומהן אף שפועלות במסגרת ארגוני נשים היוצאים חוצץ נגד סמכויותיו הנרחבות של בית הדין הרבני.

קטי קלרה אייאש, טוענת רבנית מזה 15 שנים, היא לא אחת מהן. היא "לוחמת", אין בכך ספק, רק שאת תקרת הזכוכית של בתי הדין הרבניים, היא בוחרת לסדוק בדרך אחרת. "גישה פרגמאטית", היא מכנה אותה.   

אייאש (60), תושבת שוהם, נשואה ואם לשתי בנות, נולדה בצרפת ועלתה ארצה לבדה, בגיל 21, "ציונית נלהבת", כהגדרתה.

שום דבר שעשתה במהלך  18 השנים הראשונות שלה בארץ, כאישה דתייה, לא היה בו כדי לרמוז על המקצוע שבו היא תעסוק בעתיד. "בצרפת למדתי לימודים שמקבילים בארץ ללימודי מדעי המדינה", היא מספרת במבטא צרפתי חזק. "בארץ עשיתי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ירושלים, עם התמחות במשפטים בינלאומיים. עבדתי כעיתונאית, ככתבת בארץ של רדיו צרפת וגם של הטלוויזיה הקנדית, במשך שנים רבות. לפני בערך 18  שנה, רציתי ללמוד משהו מעניין, להרחיב אופקים,  זה היה הרעיון, אבל  לא מצאתי משהו שתפס אותי.  באותם ימים, התבקשתי ע"י הטלוויזיה הקנדית לעשות כתבה על מקצועות חדשים לנשים בעולם, חיפשתי גם בארץ ו"נפלתי" על סיפור של טוענת רבנית".

אם לספר את הסיפור בקצרה: אייאש נדלקה על המקצוע, נרשמה ללימודים במדרשת לינדנבאום , מדרשה ללימוד תורה לנשים, לא חשבה באמת לעסוק בזה, אבל התלהבה מהעובדה שהיא רוכשת ידע. "התאהבתי. מהרגע שהרגל שלי דרכה במדרשה, לא יצאתי ממנה במשך ארבע שנים. אלו היו ארבע השנים היפות בחיי. בהתחלה אמרתי לעצמי שאני שם בשביל הכיף, שאני לא מתכוונת להיות טוענת רבנית, כי הרי היה לי מקצוע ופרנסה טובה".

אז אמרה. מהר מאוד אייאש מצאה את עצמה מרותקת ומוקסמת מארון הספרים היהודי ומהעובדה שכאישה יראת שמיים, יש לה אפשרות לצלול אל עולם שלא הכירה. "לא ידעתי מה זה "שולחן ערוך", מה זה תלמוד, בקושי ידעתי לקרוא את רש"י. היה חסר לי ידע  בסיסי. אמרו לי: 'תראי, אם את רוצה ללמוד פה, את צריכה קודם כל לעשות קצת הכנה'. וזה מה שעשיתי במשך שנה שלמה, סוג של מכינה".

כל מי שרוצה יכולה ללמוד להיות טוענת רבנית? לא נדרשת לכך השכלה משפטית?

"לא נדרשת הכשרה משפטית, אבל נדרש מינימום של ידע תורני. במסגרת הלימודים קיבלנו הכשרה משפטית".

אייאש כאמור, עברה בהצלחה את כל המבחנים, גם אלו שבעל פה. הייתה לה תעודה ביד, אבל היא לא מיהרה להחליף מקצוע. השנים חלפו, עד שיום אחד בשעת לילה מאוחרת, כשהיא בכלל מרצה בצרפת, אייאש מקבלת שיחת טלפון ומהצד השני של הקו הייתה אישה מיוסרת שביקשה את עזרתה.

"האישה מספרת לי שהיא מחכה לגט כבר 5 שנים ואחרי שהיא שמעה הרצאה שלי, היא ממש התחננה שאני אעזור לה לקבל גט. צריך להבין, בזמנו אני לא הייתי בעולם הזה בכלל. התקשרתי לרב שאני מכירה, אז הוא שימש כדיין וסיפרתי לו את הסיפור. ביקשתי ממנו לעזור לה. הוא אמר לי:'לא, לא, מחר בבוקר את מגיעה לבית הדין ואת פותחת תיק', לא עזר לי שום תירוץ. פתחנו את התיק בחיפה, אצל הרב דניאל אדרי (לימים הוא יהיה הרב שהשיג לשירה איסקוב את הגט המיוחל, א.ר) ותוך שבוע היא קיבלה את הגט".

עם הניצחון הזה, מלווה בתחושת שליחות חזקה, פצחה אייאש בקריירה חדשה כטוענת רבנית. במהלך חמש השנים האחרונות היא מטפלת בעיקר בתיקי עיגון. 84 נשים חייבות לה את החופש שלהן.

אייאש אוהבת אתגרים. "תיקים טובים" כמו שהיא מכנה אותם, הם אלו של 5, 10 ו- 30 שנות עגינות. "אני לא מטפלת בעיגון של שנה, שנתיים", היא מחייכת.

באופן טבעי, רבות מלקוחותיה של אייאש הן נשים מסורבות גט שבעליהן לא מתגוררים בארץ, לעיתים גם אין להם אזרחות ישראלית, עובדה שמקלה עליהם להתחמק ממתן גט. "בחוץ לארץ אין אפשרות מבחינה חוקית להכריח את הבעל לתת גט. אם הוא נחמד ורוצה לתת גט, אז הכל בסדר, ואם הוא לא רוצה לתת גט – זה  גם בסדר. בארץ זה פלילי. אם יש חיוב גט, כלומר אם בית הדין מחליט שאתה צריך לתת גט, אתה חייב לתת, אחרת זה עניין של זמן עד שתגיע לבית סוהר. אתן לך דוגמא מניו יורק, שם יש בית דין לענייני משפחה, אי אפשר לבקש גט מבית דין אזרחי, רק גירושים אזרחיים. גט ניתן לקבל רק בבית דין יהודי. ב- 2018 כשהלכו והתרבו המקרים של נשים עגונות , הוחמרו הסנקציות וכיום אפשר לעצור את סרבן הגט ברגע שדרך על אדמת הקודש ולא תעזור לו שום אזרחות זרה. אני יכולה לבקש לעצור אדם כזה ולבקש שלא יתנו לו לצאת מהארץ".

מה היה לך רע כטוענת רבנית, למה בחרת להתמקד דווקא בתיקי עיגון?

"זה סוג של שליחות. כשראיתי לפניי בחורה צעירה בת 30, בלי עתיד ובלי שום אפשרות להמשיך את החיים שלה, אמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות הכל כדי להציל אותה"

ההחלטה לייצג נשים שנקלעות למצוקה דווקא בשל עוולות המסורת, היא לא משימה קלה גם לא עבור אייאש, אישה דתייה שמגדירה את עצמה כמי ששייכת לזרם האורתודוקסי. שעה קלה אל תוך ראיון די פרובוקטיבי מצידי, אני מבינה שדווקא משם מגיעה המוטיבציה שלה. בית הדין הרבני הוא עובדה מוגמרת מבחינתה, ומכיוון שכך, עליה לפעול בתוך הזירה ולא לצאת נגדה.

כשאת נחשפת לסיפורים כל כך קשים של נשים שחירותן נשללת רק בגלל פסק הלכה, זה לא מקומם אותך?

"אני לא מעוניינת לפרק את העולם ממנו אני באה, יש בו יופי רב. אני רוצה למקסם את המקום של האישה בעולם ההלכתי. אני מחפשת בהלכה ובסיפור של האישה שניצבת לפניי, דרך לשכנע את בית הדין הרבני, תוך שאני משתמשת בהלכה. את צריכה להבין שהאג'נדה שלי היא לא אנטי בית הדין הרבני. ממש לא. אני רוצה לשמור את ההלכה ולחולל מהפיכה מבפנים".

בואי נברר דבר נוסף - את פמיניסטית?

"ברור. פמיניסטית עם מחויבות הלכתית".

פמיניזם והלכה הם כמו אש ומים...

"פמיניזם מבחינתי הוא דרישה לשוויון מגדרי בהיבטים חברתיים, כלכליים ופוליטיים כאלו ואחרים. אם פמיניזם מבקש שלאישה תהיה החירות לממש את עצמה, אז אני פמיניסטית. מצד שני, אני שייכת לעם ישראל ועובדה זו מחייבת אותי לעמוד בדרישות שמציבה בפניי המסגרת ההלכתית. הפמיניזם מאתגר את ההלכה היהודית בכל מיני מובנים. אני מבינה שהיא לא פשוטה לעיכול,  במיוחד בכל מה שקשור למעמד האישה, אבל בקונפליקט הזה של פמיניזם ומחויבות הלכתית, יש לפמיניזם לא מעט הצלחות. קחי לדוגמא את המקצוע שלי – טוענת רבנית, את העובדה שלפני 100 שנים נשים לא למדו תלמוד. הכניסה של נשים למרחב הדתי עשתה קפיצה גדולה.  עם זאת, אני יודעת שלא הכל ורוד ויש לנו עדיין ארוכה לעבור. הנהגה רצינית תהיה מחויבת לתת פתרון לסוגיות לא פשוטות".

ועד שימצאו פתרונות, את מאמינה בנישואין אזרחיים כפתרון ביניים לפחות?

"אני אישה דתייה ומבחינתי חופה וקידושין צריכים להיות לפי ההלכה. ההלכה מערימה בעיות, אבל זה לא אומר שלא צריך להתחתן דרך הרבנות רק בגלל זה, זה רק אומר שחייבים לחפש בדת את הפתרון. ויש פתרונות".

תני דוגמא.

"יש הסכמים לפני הנישואין עליהם ניתן לחתום והם מקובלים על ההלכה".

את מתכוונת להסכמי ממון?

"כן, בהחלט, אבל לא רק. הסכמי ממון הם לא הבעיה, הבעיה היא בהסכמים שנועדו למנוע את אי מתן הגט. מתנהל ויכוח נוקב מאוד על איזה הסכם אפשר לחתום, לפני הנישואין,  כזה שלא ישאיר נשים במצב של עגינות.  ישנם היום הסכמים שנכתבו ע"י ארגוני נשים כמו "יד לאישה" או ארגון "צוהר" שהם בסדר מבחינת ההלכה, אבל הם מתנגשים עם מושג שנקרא "גט מעושה". הבעל צריך לתת מרצונו החופשי את הגט, ואם לא, הוא מעושה. כל מניפולציה או סנקציה יכולים, מבחינה הלכתית, להביא לחשד שמדובר בגט מעושה".

 את היית ממליצה לבנות שלך לחתום על הסכם כזה?

"אני המלצתי והן לא רצו".

מניין את מגייסת את האופטימיות לנצח את המערכת מתוך המערכת?

"הגישה שלי היא פרגמאטית. אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שאין מצב להשאיר אישה עגונה שנים רבות ואם בית הדין הוא הסמכות, אני כבר אמצא את הפריצה. אני לא נלחמת בבית הדין, אני נלחמת למען הלקוחה שלי. זו המלחמה שאני בוחרת לעשות. עם זאת, אני חייבת לציין שיש עדיין תיקים בלתי אפשריים, בארץ הם מעטים, לעומת אלו שמעבר לים. יש בקהילה האורתודוכסית ביקורת לגיטימית על התנהלות העניינים, אבל גדולי הרבנים, הם אלו שצריכים למצוא להם פתרון, הם אלו שצריכים לא לישון בלילות ולאזור אומץ. מה שעומד לנגד עיניי הוא רק טובת האדם אותו אני מייצגת. בעולם האורתודוכסי, בתי הדין הרבניים הם הסמכות. מה אני אמורה לעשות? לצאת למלחמה נגדם ולהשאיר את האישה שפנתה אליי ממתינה לחסדי שמיים?"

וישנם רבנים אמיצים?

"בוודאי, כמו הרב דניאל אדרי, הרב שטיפל בעניינה של שירה איסקוב. אני אספר לך מה שמותר לי לספר בעניין זה: התיק שלה  היה תיק גבולי וככזה הוא הגיע להנהלת בית הדין, למחלקת עגונות, בראשותו הרב אליהו מימון, רב צעיר, שמנהל את המחלקה. כל תיק שהוא גבולי מגיע אליו. כשהתיק של שירה הגיע אליו הוא הבין שהוא הולך לכיוון של עיגון, והוא העביר אותו לרב אדרי. אני לא יודעת אם שמת לב שהתיק הזה הגיע לחיפה למרות שבני הזוג גרו במצפה רמון. הרב אדרי הגיע לבעלה של שירה ושאל אותו: 'אתה רוצה לתת גט?" הוא אמר "לא",  אז הרב הודיע לו שייכנס לשבוע בצינוק. בתום שעה וחצי, וכעבור חמישה ימים בלבד מהגשת הבקשה, איסקוב קיבלה את הגט המיוחל .

אספר לך עוד סיפור, על פסיקה של  הרב אוריאל לביא. הובא לפתחו סיפור על זוג שחי באושר, עד שהבעל עבר  תאונת דרכים שהותירה אותו בקומה. דיברו עם הרופאים, עם המשפחה של הבעל, וכולם הסכימו שצריך לשחרר את האישה. אחרי חודשים של דיונים, פסק הרב לביא שאם האיש היה בין החיים הוא היה נותן גט לאשתו, ולפיכך קבע שבית הדין משמש כ"פה והיד" של הבעל והעניק לאישה גט.  

גם הרב אברג'ל מי שהיה ראש בית הדין של ירושלים, נהג לנזוף בגברים שהתחמקו בטענה לשלום בית, הוא נהג לומר:'תעשה לי טובה, היא לא רוצה אותך, מה אתה רוצה שאני אכריח אותה לחיות איתך? שאכריח אותה לשכב איתך?' ככה הוא נהג לדבר. כיום שומעים יותר ויותר רבנים שמגלים קוצר רוח מול סרבנים".

נשמע לך הגיוני או מוסרי שאישה לא תקבל גט במשך  10 שנים ואף יותר?

"התשובה הראשונה שלי היא פשוטה: זו ההלכה. באותה מידה אפשר לשאול למה אני צריכה לשמור שבת? למה אני צריכה להפריד בין חלב ובשר? כי כך כתוב בהלכה. זוהי נקודת המוצא , אבל אנחנו לא תקועות בה, אנחנו חושבות שחייבים פתרון במקרו, זאת אומרת פתרון מערכתי. אני עושה עבודה פרגמטית, אני עושה עבודה במיקרו. כשאישה מגיעה אליי, לא אכפת לי אם בבית הדין הדיינים הם נחמדים או לא, אני לא רוצה לצאת למלחמה. כל מה שאני חושבת זה שיש לי פה אישה ואני רוצה להציל אותה. השאלה שלך צריכה להיות מופנית לרבנים, הם גדולי הדור שצריכים למצוא פתרון, ויש פתרונות הלכתיים שמיושמים היום כמו הפקעת קידושין ועוד. חשוב לי לציין שבניגוד למה שאולי חושבים בחברה החילונית, יש יתרון לטוענות רבניות בבית הדין הרבני. כאשר דיינים רואים לפניהם אישה שמבינה בהלכה, מדברת את שפתה והיא לא עורכת דין, חצי מהתיק כבר סגור".

האם נכונה השמועה כי יש יותר סרבניות גט מסרבני גט?

"כן, זה נכון, אבל אף אחד לא מדבר על זה, אבל כשאישה שלא מקבלת את הגט שלה, לא יכולה להתחתן בשנית, היא לא יכולה להביא ילדים לעולם, שהרי הם יהיו ממזרים. כשגבר לא מקבל את הגט מאשתו הסרבנית, הוא עגון, אבל הוא עדיין יכול לקבל היתר נישואים וילדיו לא יהיו ממזרים".

יש לנו דת נפלאה...

"אני רוצה להרגיע אותך שכמו שאני נלחמת להגן על נשים מפני גברים סרבני גט, אני נלחמת באותה מידה ונחרצות למען גברים עגונים. אני אומרת לכולם שהם לא יכולים לעשות ניצול של ההלכה, מפה ומפה".

את יכולה לספק לי הצצה לאישיותו של סרבן גט?

" ניסיון של 15 שנים הביא אותי לחלק הגברים האלו לשתי קטגוריות. יש את אלו שמתעקשים על דרישות כמו משמורת מלאה של הילדים, 80 אחוז של הדירה ולא 50 אחוז, ועוד. עם הסוג הזה אנחנו מסתדרים בדרך כלל, ואם מישהו מהם מגזים, אז בית הדין ייתן לו מכה והוא ייתן גט בסופו של דבר. הקטגוריה השנייה הם התיקים שבגללם אני בוכה בלילה. אלו תיקים של גברים שמסיבה פסיכולוגית מעוותת רואים באישה שלהם רכוש. היא שלהם עד המוות. הם נקמניים בצורה חולנית ואפילו בית סוהר לא מפחיד אותם."

עם השנים בוודאי פיתחת פרקטיקה לטיפול בסרבני גט. שתפי אותנו.  

"קודם כל השלב הראשון הוא שלב השכנוע, הניסיון לשכנע. אני יושבת עם העו"ד של הצד השני וגם פעמים רבות בהתחלה כשאין עו"ד. אני מקפידה לשמוע את כל הסיפור, אולי יש צדק בטענות של הצד השני, אבל המטרה שלי היא כל הזמן שהאישה תקבל את הגט. בלי גט היא נחשבת מתה, כמו שכתוב בספר שמואל היא "אלמנה חיה". הפוקוס שלי הוא על הגט. בלמעלה מ-50 אחוזים מהתיקים שלי, אני מצליחה להגיע להסכם. במקרים קשים, יש לי את הכלים לפעול כדי למרר לו את החיים".

את לא מיואשת לפעמים?

"לא,  כי הצלתי המון נשים, בכל זאת אני כבר 15 שנים במקצוע. אני יכולה להגיד לך שאני לא בטוחה שמישהי בגיל 30 יכולה לעשות את מה שאני עושה. לתפקיד הזה צריך להגיע עם מנת רוגע בחיים. בגיל 60 את כבר יודעת לקבל ולהכיל את הצער של מישהי אחרת, וגם את התקווה לעזור לה".

אז אני מבינה שלמרות הכל את עדיין מתרגשת בחתונות...

"אני חווה את הרגע של הטקס, את הקדושה. למרות שחולפת לה מחשבה מטרידה על העתיד הצפוי לבני הזוג שנמצאים מתחת לחופה, בעומק ליבי אני שמחה, כי זהו מרכז ההוויה היהודית".

 אילו תכונות נדרשות מטוענת רבנית טובה?

"קודם כל הרבה אמונה והרבה אמפתיה. אישה שסובלת כבר לא מסוגלת לפעמים לראות את הדברים באור הנכון. צריך גם שתהיה מידה של לוחמנות באופי. יש פעמים שאני צוחקת עם לקוחה ואומרת לה שיש לי הרגשה שאני רוצה את הגט אפילו יותר ממנה".

אייאש יודעת שהמציאות כיום היא לא מיטבית בלשון המעטה, אבל גם לא הכל הוא שחור ולבן. היא בוחרת להסתכל על ההצלחות, על עשרות הנשים שהצילה, בזכות שיתוף הפעולה עם בית הדין. "אני יכולה להגיד לך שגם על שנה אחת של עיגון אני נלחמת, כי אם משחררים את הסרבן, גם בעוד 20 שנים הוא לא יתן גט.

בארץ יש תיקים שמחכים כבר שנים רבות,  אבל אני חוזרת ומדגישה שאם יודעים לנהל תיק, במובן של שיתוף פעולה עם הרבנים, הרווח הוא גדול. יש הרבה ויכוחים בין ארגוני נשים, ישנם שבוחרים בדרך שלי וישנם שנלחמים בעצם הבלעדיות שיש לבתי הדין. להם אני אומרת, עם כל הכבוד לאידיאולוגיה: תשכחו מזה, לא עם הקונסטלציה הפוליטית כיום. בית הדין נמצא כאן כדי להישאר לעוד הרבה שנים".

 

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: