יום רביעי, 21 באפריל 2021, ט' אייר ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות על דמויות ותושבים בשוהם וחבל מודיען

הסיפור על נועם ונועם

אורית נפתלי, תושבת שוהם, מהנדסת תוכנה בתעשייה האווירית ומנטורית בפרויקט "מהנדסות העתיד", בטור אישי לרגל יום האישה

פורסם בתאריך:


אורית נפתלי

שנה מיוחדת מאד הייתה לנו השנה. שנת הקורונה. בין יתר התוכניות והפרויקטים שהתבטלו, לצערנו השנה הצטרף גם פרויקט "מהנדסות העתיד".

היום אנחנו מציינים את יום האישה, וזו הזדמנות מצוינת להזכיר את הפרויקט המיוחד הזה.

למי שלא מכיר, "מהנדסות העתיד" הוא מיזם משותף של תעשייה אווירית ו- ynet שמתקיים זה מספר שנים, ששם לו למטרה לעודד נערות לבחור בלימודי מקצועות מדעיים וטכנולוגים ובלימודי הנדסה בפרט, מתוך הבנה שמדינת ישראל זקוקה לחיזוק בתחומים אלו כדי להבטיח את צמיחתה כמעצמת היי טק.
הכוונה היא שבנות הפרויקט ישתלבו בהמשך הדרך בתפקידים משמעותיים בצבא ואח"כ בחברות ההיי טק במקצועות שכיום מאוישים בעיקר ע"י גברים, ויהיו חלק מהכוח המוביל של דור העתיד של המהנדסות והמדעניות בתעשייה הישראלית ובאקדמיה.

לתוכנית נבחרות כל שנה 100 בנות בכיתה י"א (מבין אלפי מועמדות מכל רחבי הארץ). הן מחולקות ל-10 קבוצות עבודה כאשר כל קבוצה מקבלת נושא  - אתגר טכנולוגי/הנדסי שאותו עליה לפתח בליווי מנטוריות מהתעשייה האווירית.
פרט לעבודה על הפרויקט הקבוצתי הבנות משתתפות גם בהרצאות וסיורים במפעלים השונים של התעשייה האווירית בהם הן נחשפות למגוון התחומים והעיסוקים הקיימים בחברה.

שמי אורית, אני גרה בשוהם, עובדת כמהנדסת תוכנה בתעשייה האווירית בתחום הטילים, ובשנה שעברה שימשתי כמנטורית בתוכנית. בדיוק בעת הזו לפני שנה היינו בעיצומה של העבודה על הפרויקט הקבוצתי שלנו. 

לכבוד יום האישה רציתי להסביר כאן למה אני חושבת שזה פרויקט ממש ממש חשוב.

נכון, חסרים מהנדסים ב"אומת ההיי טק" שלנו, וכבר מדברים על ייצוא עבודות למזרח בגלל מחסור בכוח אדם, אבל למה לעודד רק בנות? מה זו האפליה הזו?

הסיבה נעוצה בנתון הפשוט: חסרים מהנדסים, אבל עוד יותר חסרות מהנדסות

עם פתיחת שנת הלימודים השנה פרסמה המועצה להשכלה גבוהה ש 59% אחוז מהסטודנטים בישראל הן נשים. אבל -
מתוכן רק 33% מהסטודנטים למדעי המחשב ו- 30% מהסטודנטים להנדסה היו נשים. למה??
למה נשים פונות פחות למקצועות הטכנולוגים, ולמה הנשים שכבר עוסקות במקצועות אלו לא מתקדמות כמו הגברים? 

בעלי אומר שנשים מתקדמות פחות כי הן יותר חוששות לקחת סיכונים. הוא כנראה צודק. 

לא מזמן חבר שלח לי מאמר שמסביר למה נשים בוחרות פחות במקצועות טכנולוגים. כתוב שם שבממוצע נשים ניחנות ביותר אמפטיה מאשר גברים ולכן נהנות יותר מאינטראקציה משמעותית עם בני אדם, וגברים לעומת זאת נוטים כבר מגיל צעיר להיות תחרותיים יותר, מוכנים לקחת סיכונים וזה משתקף בבחירת הקריירה שלהם. 

אולי גם הוא צודק.

אבל בואו נשאל את עצמנו למה זה ככה? 

אז גם לזה יש תשובה, ואפילו כבר יש לזה מונח מקצועי (מתחום הסוציולוגיה והחינוך). זה נקרא "הסללה". הכוונה היא שישנה התנהלות חברתית המתווה מסלול חיים שונה לבנים ולבנות.
היחס השונה של החברה שלנו לבנים ולבנות כמובן שאינו הגורם היחיד, אך הוא גורם משפיע מאד על בחירת העיסוק/הקריירה העתידית שלהם.

בשביל להבין למה בדיוק הכוונה בהסללה זו, בואו נקפוץ לרגע לגינה השכונתית פה בשוהם.

שבת בבוקר, יום יפה, שתי אימהות יושבות על הספסל ומשגיחות על שני הילדים הקטנטנים שמשחקים: נועם הבן ונועם הבת. (בשמות כבר אין אפליה...)

שני הילדים מתרוצצים בגינה עם עגלות עמוסות בבובות (לאמא של נועם הבן חשוב להדגיש שזו לא עגלה, זו מריצה!). נועם הבן רץ על הדשא מדלג עם העגלה (סליחה, עם המריצה) מעל מכשולים, ומידי פעם עובר ליד הספסל  בזמן שאמא שלו מספרת בגאווה לשכנתה שהגננת של נועם אומרת שהוא הכי מהיר מכל הילדים בגן שלו, ומנצח את כולם בתחרויות קפיצה לגובה.

נועם הבת גם רצה קצת עם העגלה, כשאמא שלה קוראת אחריה: "תיזהרי חמודה, שלא תיפלי והשמלה החדשה שלך תתלכלך..." ואז, כשנועם הבת מתיישבת ליד הספסל ומתחילה לטפל בבובות, להאכיל, להלביש, לסרק, האימהות מתרשמות: "היא כזו ילדה עדינה, תראי איזה סבלנות יש למתוקה הזו" וגם – "שמת לב איך היא מלבישה את הבובות? רואים שיש לה חוש אסטטי מפותח מאד..."

אף מילה לא נאמרה ישירות לילדים. אבל אנחנו הרי יודעים שילדים קולטים הכול.

וכמה שנים אח"כ, בכיתה א' או ב' נועם תפרוש מחוג שחמט כי היא לא רוצה להיות הבת היחידה בחוג. נועם הבן דווקא יישאר בחוג ויראה יכולות מרשימות.

בחטיבת הביניים נועם הבן משתתף בקבוצת הרובוטיקה של בית הספר (נכון, יש גם שתי בנות בקבוצה, איזה יופי). הם זכו בתחרות הרובוטיקה האזורית, המנהלת מתמוגגת, ואפילו הייתה עליהם כתבה בעיתון המקומי. 

נועם הבת בחוג אומנות (הרי יש לה חוש אסטטי מפותח כבר מהגן) יש בקבוצה שלהם גם בן אחד אבל הוא באמת כישרון יוצא דופן, וגם כזה שלא איכפת לו מה אחרים אומרים עליו.

בתיכון, קבוצת הכדורסל של נועם הבן לוקחת אליפות וכל המשפחה גאה בו מאד. נועם הבת, רקדנית מעולה בלהקת הריקוד של בית הספר, והן מופיעות ברחבי הארץ וזוכות לשבחים.

כשנועם הבן קצת מתקשה בחמש יחידות מתמטיקה ורוצה לרדת ל-4 יחידות, ההורים וגם המורים לא מוותרים לו. הרי יש לו ראש על הכתפיים ואין ספק שאם ישקיע עוד קצת  מאמץ הוא יצליח. והוא באמת הצליח (כי הוא ווינר, זוכרים? עוד מגיל הגן...).

כשנועם הבת מתקשה במתמטיקה היא מחליטה לרדת ל 4 יחידות ולא שואלת אף אחד. כי ממילא היא שונאת מתמטיקה, ומדעים, ובכלל מספרים... ובשביל מה היא בכלל צריכה 5 יחידות, כי הרי בשביל מה שהיא רוצה ללמוד באוניברסיטה בכלל לא נדרשת מתמטיקה.

וככה אנחנו מגיעים למצב שבו בשנת 2020, פחות משליש מהסטודנטים להנדסה בישראל הן נשים, ובאותה נשימה אפשר גם לציין ש 90% מהעוסקים בסיעוד (אחיות) הן נשים, 90% מהעובדים הסוציאליים הן נשים, 70% מכלל המורים הן מורות וכו'.

אם נשים לב נראה סביבנו את הסצנות שתיארנו קודם (על נועם ונועם), כאלה ואחרות, כל הזמן. זו התנהלות שקוראת בלי שום כוונה רעה (וליתר דיוק: עם המון כוונות טובות) כמעט בכל בית. גם בשלי. אולי אחת האימהות על הספסל שם בגינה היא אני. אולי אפילו שתיהן.

מקווה שבעתיד תפחת ה"הסללה" ונתקרב לעולם אוטופי שבו כל ההזדמנויות יהיו פתוחות לכולם, ואנשים באמת יוכלו לבחור את העיסוק שלהם על פי נטיות ליבם והחוזקות שלהם. אבל עד אז, תוכנית כמו "מהנדסות העתיד" כ"כ חשובה בעיני. וכן, אולי כדאי לעשות תוכניות דומות גם במגזרים אחרים: בבתי חולים לדוגמה, שם יש מחסור מתמשך באחים ואחיות אפשר לעשות פרויקט "nurses of the future" לעידוד גברים שמרגישים שזו יכולה להיות השליחות שלהם לא להתבייש ולבחור במקצועות הסיעוד.
עידוד אנשי היי-טק (שרובם כאמור גברים) לעבור להוראה מתבצע כבר היום ע"י משרד החינוך.

אבל אני, מהנדסת שעבדה בחברות היי-טק בעבר, ועכשיו עובדת בתעשייה האווירית, רוצה דווקא לעודד בנות שזו החוזקה שלהם, וזו נטיית הלב שלהם, לא לוותר ודווקא כן לבחור בתחום הזה כמקצוע.
ואם הצלחתי כמנטורית לתת דוגמא אישית ולהשפיע אפילו על בת אחת או שתיים שאוהבת מדעים ומוצאת את העולם הטכני שלנו מרתק - לא לוותר ולהמשיך להתקדם בתחום שהיא חזקה בו, אני שמחה בזה מאד.

והעיקר, נחזיק אצבעות שנחזור לשגרה בקרוב, ופרויקט מהנדסות העתיד יחזור לפעול בשנה הבאה. בנות שוהם מוזמנות להגיש מועמדות. ביחד ננצח!

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: