ניפגש בבית המשפט
תחנת דלק בתחומי היישוב - התושבים מתנגדים, המועצה וחברת סונול מתעקשים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
איתי רז
איך הכול התחיל?
יום אחד הבחינו תושבי שכונת הדסים במודעה ובה הודיעה הוועדה המקומית לתכנון ובניה של מועצת שוהם על בקשה שהוגשה לה לאישור הקלות במסגרת הקמת תחנת דלק בכניסה ליישוב. כ150 מתושבי השכונה בייצוגו של עו"ד חגי הופן הנמנה עם הנפגעים, ניגשו למועצה והגישו התנגדות לאישור הבקשה בוועדה. היזם הבין את הטעות שעשה כאשר הגיש בקשה להקלות לא משמעותיות בוועדה, ומשך את התוכניות. נראה שלעו"ד הופן היה ברור שבשלב הבא יוגשו שוב התוכניות על פי המתאר המקורי, שכן פנה למועצה במכתב נוסף ובו דרש לעדכן את תושבי השכונה בכל בקשה עתידית שתוגש לבניית תחנת דלק, גם אם רשמית לא מחייבת פרסום וקריאה להתנגדויות. היזם לא אכזב, והגיש כצפוי תכניות שאינן מבקשות הקלות בנייה. מי שהפתיעה בשלב זה היא מועצת שוהם שבחרה להתעלם מבקשת התושבים לחלוטין, ונתנה אישור ליזם להתקדם לפני שמישהו שם לב. כחודשיים וחצי עברו מרגע ההגשה ועד שניתן האישור. טענה לזמן שיא של כל הזמנים לאישור בקשה להיתר במחלקת הנדסה, בוודאי לפרויקט מסובך רגולטורית ותפעולית כמו תחנת דלק. התושבים גילו על האישור במקרה, ומיהרו לפנות למועצה בבקשות להסברים. המועצה התעלמה מהם לחלוטין, והם נאלצו לגשת לבית המשפט ולהגיש עתירה מנהלית.
מי צודק?
לפני שנצלול למים העכורים מנפט, חשוב להגיד: זה מסובך. מאוד מסובך. מאות עמודים כבר נשפכו על הנושא בכתבי טענות. הטיעונים שמעלים הצדדים הם טיעונים משפטיים, תכנוניים והנדסיים מקצועיים, שאני לא מתיימר להבין, ויש לי חשד שגם חלק מאנשי המקצוע אינם מבינים (או לא טרחו להבין). נקודת המבט שאני משתדל להציג היא זאת של האזרח הקטן. אותו אזרח שרוצה לדעת שהמועצה לצידו, שהמועצה בראש ובראשונה מייצגת אותו. זה שרוצה לעמוד לצד המועצה כאשר היא נאבקת למענו, ולא להילחם במועצה מהצד השני של המתרס.
פתאום נפלה עליהם תחנת דלק
למען ההגינות נזכיר לרגע שמועצת שוהם הנוכחית יודעת לייצג את התושבים היטב. היא נעמדה על הרגליים האחוריות מיד בתחילת הקדנציה בעניין המטמנה. דוגמה קלאסית למועצה שלוקחת את האינטרס של היישוב ברצינות ומוכנה לצאת חוצץ כנגד מהלך לאומי כשר אבל מסריח (תרתי משמע). כך יצא שעוד בתחילת דרכה הוכיחה מועצת שוהם שהיא יודעת לייצג את האינטרס אל מול כוחות חזקים, אם היא רוצה. אלא שנדמה שמאז הניצחון בקרַב המטמנה, המועצה נזהרת מאוד מלפעול לטובת התושבים בנושאים שיש בהם מחלוקת משפטית עם גופים גדולים וחזקים.
"איתן לא רוצה תחנת דלק", אמר לי מישהו, "אבל אחרי סיפור המטמנה הוא בוחר את המלחמות שלו". את תושבי שכונת הדסים ההסבר הזה כמובן לא מספק. הם מרגישים עצמם נפגעים מאוד מאזור התעסוקה שעתיד להיבנות. הרבה מכך סביב העובדה ששינוי התוכניות המקוריות מביא להגדלת השטח הבנוי והעומס התחבורתי כמעט פי שלושה, ולהגבהה משמעותית של הבניינים מולם. כל זאת לרווחתם של היזמים שזכו בעוד שטח בנוי, ועל חשבון מה שהתושבים מוצאים ככיעור סביבתי ופגיעה באיכות החיים. הערר שהגישו התושבים לוועדת הערר המחוזית בנושא עדיין מתברר. בעוד הם מעכלים את העניין, פתאום נפלה עליהם גם תחנת דלק, שנדמה כאילו עלתה באוב מתוך תוכנית עתיקה בת 20 שנה, שלטענת התושבים כבר פג המועד לביצועה מזמן. אל הערר שכבר הוגש, הצטרפה אם כן גם עתירה מנהלית כנגד תחנת הדלק.
אין סימטריה
נדבר רגע על חוסר מאוד בולט בסימטריה בין הצדדים. במועצה העשירה של שוהם ישנם מאות עובדים מקבלי משכורת, וישנם משאבים משפטיים, הנדסיים, שיווקיים ואחרים רבים. לא כדאי לו לתושב להגיע לקונפליקט מול המועצה, כי הוא תמיד מתחיל בנחיתות כלכלית. מאבק משפטי בסדר גודל כזה הוא עניין יקר, בעיקר כשהוא יוצא מכיסו הפרטי של התושב. בשנתיים האחרונות מוגשת כמות לא סבירה של עתירות, מתושבים שמרגישים שנעשה להם עוול ושאינם מקבלים מענה. יש כאן נתון מדאיג כשלעצמו, כאשר נדמה כאילו התושבים איבדו אמון בייצוג של המועצה במגוון רחב של נושאים - חינוך, בינוי, תחזוקה ועוד. למה זה קרה? אולי כי התושבים התרגלו למדיניות דלת פתוחה במועצה ב-15 שנותיו של גיל לבנה. הדעה הרווחת לגבי לבנה היא שלא רק שדלתו הייתה פתוחה, אלא שהוא הקשיב לתושבים בלב פתוח ובנפש חפצה. תושבים רבים קיבלו את מבוקשם כאשר בחרו לפנות אליו, אבל היו גם רבים שלא קיבלו את מה שרצו. עם זאת כמות המאבקים שהגיעו לאסקלציה משמעותית במהלך שנות כהונתו של גיל מוכיחה שגם מי שקיבל תשובה שלילית, חי לבסוף עם העניין בשלום. אני חושב שעיקר סודו של ראש המועצה היה התחושה ש"יש עם מי לדבר".
המועצה בוחרת צד
בחזרה לעניין תחנת הדלק. בצד אחד של המתרס עומדת חברת סונול שמעוניינת להקים תחנת דלק בכניסה ליישוב. בצד השני עומדים השכנים שהתחנה נבנית להם מתחת לבית, ולא מבינים למה זה מגיע להם. במסגרת המאבק שמתנהל כרגע בין הצדדים, המועצה בחרה את הצד של חברת סונול, ועל כן הוגשה נגדה עתירה ע"י התושבים. השאלה הראשונה הנשאלת היא למה המועצה מגבה באופן מובהק את הטייקון, ולא את התושבים? כאשר התושבים בוחרים מועצה, האין זה גוזר שהמועצה צריכה לעמוד לצד התושבים, מלבד במקרים חריגים? טוענת המועצה שאין לה דרך למנוע את הקמת התחנה. טוענים התושבים שהמועצה כלל לא ניסתה לבחון חלופות אחרות, ופועלת באיחוד אינטרסים עם היזם.
העתירה
מכאן העניינים ממשיכים להידרדר. 150 תושבים עותרים כנגד מועצת שוהם והיזמים. עתירה בת עשרות רבות של עמודים המעלה סימני שאלה לגבי האינטרסים של המועצה, מעלה תהיות רבות לגבי עמידתה בחובתה לייצג את התושבים, ומונה עשרות סיבות הגיוניות לביטול אישור התוכנית של תחנת הדלק. את עיקר טענות התושבים קראתי בעתירה שלהם. האזרח הקטן מתקשה להבין את הדקויות של הטענות, אבל כאמור בשלב זה עולה ומתפשטת אצלי התהייה העיקרית - למה פועלת המועצה בניגוד לאינטרס התושבים ומסתירה מהם מידע?
התושבים מציגים לא פחות מ-75 טיעונים שמטרתם להסביר שאין מקום לאשר את בנייתה של תחנת הדלק. קצרה היריעה כמובן מלהזכיר את כל הטענות, ורובן של הטענות קשות לבחינה ע"י מי שאינו איש מקצוע, אבל הנה בכל זאת כמה שקפצו לי לעין:
- בראש ובראשונה, אין צורך בתחנת דלק בכניסה ליישוב. ישנן תחנות קרובות מאוד שלא פוגעות באיכות החיים של אף תושב, לא ברור מדוע צריך להוסיף עליהן תחנה נוספת, שתביא איתה רעש, לכלוך וסכנות ממשיות של פגיעה בערכי טבע. מיקום התחנה בסמוך לנחל בית עריף מהווה פגיעה בסביבה וסיכון לזיהום מי התהום שמתחת לתוואי הנחל.
- הוועדה "חיפפה" והעניקה אישור לבקשה היזמים בתוך חודשיים וחצי, מבלי שערכה בדיקה מעמיקה של הבקשה, ובכך היא פוגעת באמון הציבור ובתפקידה המוגדר בחוק. זאת בניגוד להבטחה מפורשת של ראש המועצה כי המועצה תבחן בקפדנות כל בקשה בעניין תחנת הדלק.
- תחנת הדלק מופיעה בתוכנית שאושרה לפני למעלה מ-20 שנה. תחילת הביצוע היתה מיועדת להיות תוך שנתיים (כלומר לפני כ-18 שנה). אין כל קשר בין המציאות התכנונית והעובדתית דאז למציאות של היום, ולכן התוכניות שאושרו לפני 20 שנה אינן רלוונטיות, והזמן לביצוען חלף לפני 18 שנה. העולם מתקדם לאנרגיה ירוקה ורכבים חשמליים, לכן אין היגיון בבניית תחנה מיותרת כבר היום.
- התושבים טוענים כי התוכניות שהוגשו אינן עומדות בדרישות המגרש המינימאלי שיועד למתחם שבתוכו יושבת תחנת הדלק, ועל כן אישור התוכנית נעשה שלא כדין. שינוי התוכנית, לטענתם, מחייב את הוועדה המקומית לדחות את הבקשה, ולכל הפחות להתריע בפני התושבים ולהזמין אותם להגיש התנגדויות. ההיפך המוחלט ממה שעשתה המועצה, שמיהרה לאשר את התוכניות שהוגשו לה, מבלי שנבדקו לעומק.
שאלות למחשבה:
כותב שורות אלה, כאמור, אינו יודע להתייחס לטענות המועלות ואינו מוסמך לקבוע אם יש בהן ממש. השאלות שעולות אצלי מגיעות ממקום של תושב שמצפה מהמועצה הנבחרת שלו לדרך פעולה מסוימת.
- מרגע שנוצר קונפליקט בין 150 תושבי היישוב לבין יזם שמבקש לבנות תחנת דלק שנויה במחלוקת, מדוע המועצה בוחרת בצד של היזם ולא בצד של התושב?
- גם אם המועצה מאמינה כי עליה לאשר את בקשות היזם, מדוע הדברים מתבצעים במחשכים?
- האם התעלמות מוחלטת מפנייה של תושב היא התנהלות לגיטימית של המועצה?
- שאלה צדדית 1: כיצד לא השכילה מועצת שוהם להבין עד כה כי בכל פנייה של תושב שנענית בהתעלמות יש פוטנציאל של עתירה מנהלית, שמגיע מהמקום של "אין עם מי לדבר"?
- שאלה צדדית 2: איך ייתכן שהמועצה מסתמכת באופן תדיר על עצתו של יועץ משפטי, בצורה שמובילה לעתירות מנהליות נגד המועצה, ומי שמייצג את המועצה בתשלום בהליכים אלה הוא היועץ המשפטי בעצמו שמרוויח מכך כלכלית?
ריבוי העתירות המנהליות והעררים המשפטיים אינו משרת את המועצה ובוודאי אינו משרת את התושבים. שוהם הוא יישוב קהילתי, והתושבים רגילים לקבל אוזן קשבת מראש המועצה ומעובדיו. כותב שורות אלה מאמין כי אם וכאשר תחזור התחושה ביישוב שהמועצה מייצגת את התושבים נאמנה, גם כמות המאבקים והעתירות תפחת משמעותית.
אני מזמין כל תושב שיש נושא כזה או אחר שלא עלה בעבר על סדר היום הציבורי, להעביר אליי פרטים כדי שנציף בצורה מאוזנת את הדברים.
