יום שבת, 07 בדצמבר 2019, ט' כסלו ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 050-5552559

טורים אישיים בשוהם

חג של סימנים

חגי תשרי תופסים השנה את מדינת ישראל ואולי חלק מאזרחי ישראל, באווירה פוליטית של פוסט בחירות ובתקווה לקראת שקט פוליטי בשנים הקרובות. לעניות דעתי, הדברים משתלבים.

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

רועי לחמנוביץ

roeilach@gmail.com

חגי תשרי הם חגים של סימנים: רימון, תמר, שופר, ראש של דג, ארבעת המינים ועוד. אף אני מבקש לעסוק בטור זה בסימנים.

יש רבים הנוהגים לקראת ראש השנה ללמוד את מסכת "ראש השנה" בתלמוד. מסכת ראש השנה אכן עוסקת בסוגיות הקשורות לראש השנה, אך מעבר לסוגיות אלו היא עוסקת גם בעצות כלליות שמצאתי אותן קשורות ל'חיים עצמם" ובעיקר לשליחי ציבור, רגע אחרי בחירות. נתחיל :

"אמר רבי יוחנן:" כל הלומד תורה ואינו מלמדה –דומה להדס במדבר"

לימוד התורה התקיים בכל הדורות, אבל נדמה לי שהוא התעצם בדורות האחרונים, מקפל בתוכו תכלית כפולה. מחד, העמקת הידע והחקר לתכלית הרחבת החקר בלבד, ומאידך לימוד לצורך העמקה והידור ביישום. רבי יוחנן אומר שגם אם בוחר לו הלומד ללמד תורה (ואם יורשה לי להוסיף על רבי יוחנן – כל תורת ידע ולא רק 'תורה רגילה') לצורך העמקת החקר והלימוד או שיפור יכולת היישום שלו ואינו חולק את תנובתו עם הכלל – כמוהו כהדס במדבר. הדימוי מעניין. הדס אינה מוציאה פרי והיא בעלת ריח מבדל. מיקומה במדבר הוא בסביבה שאינה מועילה. כך הוא הלומד ומי שאינו חולק את לימודו. מתבדל וחסר תועלת. נחבר זאת לשליח ציבור – עשית, השגת, יצרת, קידמת רק כדי לקדם או למצב את עצמך – כמוך כהדס במדבר.

"תפשת מרובה לא תפשת – תפשת מועט תפשת"

הביטוי המוכר הזה נמצא במסכת ראש השנה. המסר שלו ידוע ומוכר: לרצות לפי יכולת ההכלה. להימנע מהגזמות. התנפלות מיותרת עוד יכולה להוכיח לבסוף שהמהלך היה חסר תועלת. אימרת חז"ל זו אינה פגיעה במוטיבציה, היא אמירה כנגד הוונטילציה. אמירה כנגד אלו "העושים רוח" ומבקשים לכבוש את העולם מבלי להכיר את יכולת ההכלה העצמית שלהם. המסר לשליח ציבור ברור: אל תחשוב שאתה ברגע יכול לשנות את העולם. אל תציב לעצמך יעדים שיציגו אותך באור בעייתי. בחר לך נושאים והתמקד בהם. מעבר לנושאים המדיניים והביטחוניים יש עוד נושאים ראויים לטפל בהם. בחר סוגיות שהיכולת ליצור שינוי וההשפעה על הציבור, ברורים.

"לעולם הלכה כדברי בית הלל הרוצה לעשות כדברי בית שמאי – עושה"

בית הלל ובית שמאי אלו בתי הלכה שהתקבצו סביב זוג החכמים הלל ושמאי. ידועים הסיפורים העוסקים בהלל ושמאי, על הנעימות של הלל והקפדנות של שמאי. רוח החכמים דבקה בתלמידיהם. בית הלל נחשבה כאסכולה הלכתית מקלה לעומת בית שמאי הנחשבת כמחמירה. הנחת המוצא ההלכתית היא שההלכה היא כבית הלל, אך עם יש מי המבקש לנהוג כבית שמאי - רשאי. אומרת הגמרא כי שתי הגישות ראויות ולשתי הגישות יש מקום, אבל המסר מדברי הגמרא שלא נכון יהיה 'לזגזג' בין תפיסות עולם. הגמרא הניחה שיהיו מי שירצו לבחור תמיד את ההקלות מבית הלל ואת ההקלות מבית שמאי. את מי שבוחר בדרך הזו הגדירה הגמרא – רשע. הגמרא גם התייחסה לאלו המבקשים לקחת את התפישה המחמירה של בית הלל ואת התפישה המחמירה של בית שמאי. אותו הגדירה הגמרא - כסיל. הדרך הנכונה על פי הגמרא היא דרך ברורה שנבחרה: בית שמאי או בית הלל. המסר לשליחי ציבור? ברור. בית הלל ובית שמאי הם בית לרעיון ציבורי – בעצם מפלגות. הגמרא בראש השנה אומרת לנו שאין בעצם דרך נכונה. אולי קיימת דרך המנהלת את סדר היום הציבורי ( קואליציה) אבל גם הדרך האחרת (אופוזיציה) נכונה ויש לה מקום. מהו הדבר החשוב ביותר? שלנבחר ציבור תהיה דרך ברורה.

סימנים מעודכנים – הרבה מעבר לתפוח בדבש

כולנו מכירים את התפוח, הדגים, התמר, הסלק והגזר. עם השנים יש מי שהוסיפו לסעודת ליל ראש השנה שלהם סימנים אקטואליים. אניח כאן בפניכם דוגמא חלקית כדי ששולחן החג שלכם יהיה מעניין ומבודח:

מצה- שנמצה כל יכולותינו

שניצל - שנינצל מגזירות קשות

שורש סלרי - שהמשכורת שלנו תגדל

סוכריות גומי - שתהיה לנו גמישות מחשבתית

טחינה - שיתקבלו תחינתנו

עוגיות חמאה - שנזכה לקבל מחמאות

חבושים - שישוחררו החבושים מבית האסורים

אבטיח - שתהיה לנו שנה מבטיחה

 קולה - שתמיד יאמרו לנו 'כל הכבוד' ( קולה כבוד)

 

שנה טובה , כתיבה וחתימה טובה לכל תושבי שוהם ולכל תושבי ישראל

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: