יום שישי, 22 בפברואר 2019, י"ז אדר א' ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

טורים אישיים בשוהם

שתי לוויות ואחת שלמזלנו לא התקיימה

בתמונה: בית הקברות מנוחה נכונה, קבורת כדי אפר צילום: שלום נוי, ויקיפדיה, מנוחה נכונה (עמותה)

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מוקי הדר

שלושת סירות ה’סונר’ והיאכטה הגדולה של 'אתגרים' עמוסים באורחים הפעילו את המנועים ויצאו מהמרינה בתל אביב בבוקר יום שבת לפני 3 שבועות. ביציאה מהמרינה לא העלו את המפרשים כנהוג, אלא הסתדרו במעגל במרחק כמה מאות מטרים מהחוף והטילו עוגן. אלפי המתרחצים בחוף ומאות הצופים משובר הגלים הבינו כי משהוא בהחלט לא שיגרתי קורה מול עיניהם. על סיפון היאכטה עמדה משפחה ובידיה כד מלא אפר. אפרו של אלי מור שנפטר ובצוואתו ביקש כי גופתו תישרף ואפרו יפוזר בים מול חוף תל אביב במקום שבו חווה את השעות והימים הטובים בחייו. חיים שהיו רצופים בסבל רב. אלי מור, היה משותק בשני רגליו בגלל הסתבכות רפואית. הוא סבל ממחלות קשות נוספות ובכל זאת היה ספן מעולה. אלי החזיק בהגה הסירות של מועדון השייט 'אתגרים', האגודה המספקת לנכים קשים הזדמנות לעסוק בספורט אתגרי על אף נכותם. הוא השתתף בתחרויות שייט והתמודד בהצלחה מול סירות שלספניהם אין שום מגבלה וזכה שוב ושוב במקומות ראשונים. מועדון השייט היה גאה לשתף פעולה עם בקשתו האחרונה של אלי מור לערוך טכס קבורה בלב ים.
שריפת גופה במקום קבורה באדמה אפשרית בישראל אם כי עדין איננה נפוצה כמו בחו”ל. יש הבוחרים בה כי אינם רוצים בטכס יהודי שעובדי חברת קדישא מנהלים אותו לעיתים בחופזה, בצורה שאינה מכבדת את המת ומשפחתו. יש כאלו שהמניע שלהם הוא רצון לשמר את הסביבה. בתי קברות גוזלים שטחים עצומים שהיו יכולים לשמש למטרות אקולוגיות טובות יותר. לי יש השערה, הייתכן שאלי מור בחר בשרפת הגוף שכל כך הרבה שנים גרם לו סבל רב, כי את הגוף הבוגדני הזה אין צורך לשמר עד תחיית המתים? ועדיף לתת כבוד לרוחו האנושית כשאפרה יפוזר בעזרת הרוח שעל גלי הים.
אבל כנראה שלמשפחה ולחבריו היה צורך נפשי להנציח את אלי גם בצורה גשמית ולא רק רוחנית לכן, הם הכינו אבן גדולה וצבעו אותה. ארבעה צוללנים, גם הם נכים ממועדון הצלילה של 'אתגרים' הורידו את האבן בזהירות לעומק של 12 מטרים והציבו אותה על הקרקעית. כל צוללן שיעבור בשנים הבאות באזור ויסתקרן לדעת מה עושה אבן צבעונית, גדולה וחריגה על קרקעית הים מול חוף גורדון בתל אביב, יקבל תשובה שבני האדם הם יצורים מורכבים. הם אולי מכבדים את הרוח אבל זקוקים גם לחומר. יעידו מאות קברי צדיקים המפוזרים ברחבי הארץ, רובם ככולם מצטיינים ב”פייק” מיקום, חלקם גם ב”פייק” צדיקים.
הטכס הסתיים בצפירות מהסירות שבמעגל, הדלקת אבוקות זרחן ופיזור זרי פרחים על פני הגלים. אלי מור שנפטר בגיל שישים ותשע יכול לנוח (לא על משכבו) בשלום. כאשר מלוות אותו מילות השיר הידוע של אלתרמן
לַדֶּרֶךְ סַפָּן, הַיָּם לְפָנֶיךָ,
הָרוּחַ עַל הַמַּיִם קָם.
אִם לֹא יִבְגֹּד לִבֶּךָ
עַד נֶצַח לֹא יִבְגֹּד בְּךָ הַיָּם.
את דניאל פאר פגשתי לראשונה כשהגעתי בשנת  1975 למערכת החדשות בערוץ 1. מגיש חדשות מעולה, עיתונאי קפדן ואמין, ובעיקר איש טוב ונעים הליכות. פאר היה יוצא דופן בהתנהגותו במערכת חדשות תחרותית שרבים מעובדיה הצטיינו גם בהפעלת מרפקים. כשערכתי את התכנית ‘בוקר טוב ישראל’ בערוץ הראשון, דניאל פאר הוותיק והמנוסה וגאולה אבן הצעירה והמוכשרת, הגישו ביחד את תכנית הבוקר. כשמגיעים בארבע בבוקר למערכת בירושלים כשבחוץ עוד חושך מצריים, ולעיתים אתה עייף ועצבני, כשאתה פוגש את דניאל פאר במערכת, תמיד מחייך, עם חוש הומור ובקיא בחומר, מצב הרוח משתפר פלאים. לדעתי בין שלל מגישי תכניות הבוקר בכל הערוצים, הזוג פאר ואבן היו הטובים ביותר מאז ועד היום.
כשנודע על מותו הפתאומי משבץ של דניאל פאר, הגעתי כמובן להלוויה שנערכה בצהרי היום בבית הקברות האלטרנטיבי בקיבוץ גבעת ברנר. מאות בני משפחה, קרובים ורבים מעובדי רשות השידור (שגם מקום עבודתם נקבר לא מזמן), הצטופפו ברחבה במרכז בית הקברות. הקבורה האלטרנטיבית לא הייתה שונה בהרבה מקבורה יהודית מסורתית. בני המשפחה נשאו הספדים מרגשים, מנהל הטכס ביצע קריעה בחולצותיהם של הבנים, נשאו תפילות אם כי לא זכור לי חזן. הגופה שכבה בתוך ארון. הנוהג המקובל לקבור בתכריכים אינו חובה לפי היהדות אלא מנהג שקבעו הרבנים כדי לא להכביד ולבייש את העניים שאין ידם משגת לרכוש ארון קבורה מפואר כמנהג הנוצרים. הארון הורד לבור בחלקת הקבר ממש ליד הרחבה המרכזית במיקום מעולה. מתברר שכמה חודשים לפני מותו רכש דניאל עם עוד פנסיונרים מרשות השידור שהתאגדו ביחד, חלקות קבר סמוכות בבית הקברות האלטרנטיבי. הגורל קבע שהוא יהיה הראשון שיממש את הקניה המוצלחת.
הטכס תם, במחווה יוצאת דופן, שעד היום לא ראיתי כמוה בשום לוויה. מנחה הטכס הסביר: “דניאל פאר הופיע לפני קהל של מיליונים רבים כששידר את ‘מבט’, ‘כולבוטק’, האירויזיון ועוד תוכניות טלוויזיה רבות במשך יותר מארבעים שנה. אלא שתמיד שידר מאולפן בירושלים ללא קשר ישיר עם צופי הטלוויזיה בבתיהם, ולא הייתה לו דרך לקבל היזון חוזר חיובי ישיר. אז בואו נמחא לו כפיים עכשיו”.
הקהל עמד על רגליו ומחא כפיים דקות ארוכות מאוד. אם דניאל פאר הצנוע היה יכול לשמוע אותן היה אומר כנראה “באמת תודה, אבל לא צריך להגזים”.
ועוד דוגמה להלוויה אלטרנטיבית שלא התקיימה. חייל בפלוגה המבצעית בנח”ל השתתף במבצע צוק איתן, לפני שחצו את גבול הרצועה אמרו להם המפקדים שישאירו משהו בכתובים מעין צוואה. החייל כתב שאם ייהרג בקרב הוא רוצה הלוויה אלטרנטיבית. את ארונו תלווה להקת ג’אז שתנגן בסגנון ניו אורלינס. הנגנים ינגנו בסגנון עצוב בדרך לבית הקברות ואחרי שיוטמן הארון הם ישנו את הסגנון למנגינות ג’אז שמחות ועליזות שינעימו לאבלים את הדרך חזרה מבית הקברות, מסורת שנהוגה עד היום בעיר הדרומית שבארצות הברית, וראינו אותה בסרטים. על הספדים, החזן הצבאי, על שלושת מטחי היריות באוויר, אפשר לוותר לדעתו.
אחרי המבצע, עיתון “במחנה” של חיילי צה”ל פרסם בגיליון מיוחד כמה מצוואות החיילים ובחר דווקא בשער לפרסם את צואתו של חייל הנח”ל חובב הג’אז, הם בטח חטפו תלונה מהרבנות הצבאית.
לשמחת המשפחה, את תזמורת הג’אז היא תשמור לנשף החתונה, כאשר הבחור יגיע לפרקו. 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: