יום שישי, 18 בינואר 2019, י"ב שבט ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

מוקי הדר בשוהם

הפסד טכני

אז מה אתם רוצים ממירי רגב, היא הרי הביאה ניצחון גדול לישראל!

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מוקי הדר

לפי חוקי משחק הכדורגל, אם נבחרת לא עולה על כר הדשא למשחק, אז הנבחרת השנייה שכן הופיעה, זוכה בניצחון טכני. כך, בזכותה של שרת הספורט, נבחרת ישראל ניצחה את ארגנטינה עם מֶסי, השחקן הטוב בעולם. איזה הישג היסטורי! כפיים למירי רגב (טיעון של תומכיה הנאמנים).
מירי אומנם התגאתה שהיא ימנית אבל “משחקת עם שתי רגליים שמאליות“ ותקעה “גול עצמי”.
התערבותה המטופשת להעביר את משחק הידידות בין נבחרת ארגנטינה לנבחרת ישראל מאצטדיון עופר בחיפה לטדי בירושלים כדי לרומם את שם העיר באומות העולם, לא רק עלתה שני מיליון וחצי שקלים מהמיסים של כולנו, אלא העירה את כל השדים מרבצם וסיפקה נשק לפלשתינאים. הם טענו שמשחק בירושלים הוא מחווה פוליטית לחיזוק הריבונות של ישראל בעיר, ולא היו צריכים להוכיח את טענתם כיוון שמירי רגב עצמה “הרימה להם לנגיחה“ כאשר הודתה שהעברת המשחק לעיר הבירה היא אמירה פוליטית ששווה גם השקעת מילונים מתקציב משרדה.
עכשיו היא שופכת דמעות תנין וקוראת להפרדת הספורט מהפוליטיקה. (אולי בעצם היא שופכת דמעות גם על החמצת ההזדמנות לזכות בצילום עם מסי). רגב מכחישה כמובן שההתנהגות כפּילה בחנות חרסינה, היא שגרמה לביטול  והאשימה טרוריסטים עלומים מבלי לספק הוכחות. מעניין שהשרה דווקא טענה שלא ארגון הבי.די.אס העולמי אשם הפעם. הייתכן שמספיק שקומץ פעילים בארגנטינה ובספרד שנופפו בחולצות הנבחרת מוכתמות בצבע אדום הם שהשפיעו על שחקני הנבחרת הארגנטינית? אם זהו המצב הרי מעמדה המדיני וההסברתי של ישראל הרבה יותר גרוע ממה שמספרים לנו השכם והערב השׂרה וראש הממשלה.
אין ספק שישראל עברה פיגוע הסברתי מאוד משמעותי. הידיעה שישראל מוחרמת על ידי נבחרת ארגנטינה ובעיקר על ידי מסי, זוכה לכותרות בעיקר בגלל התזמון הגרוע. תשומת הלב של העולם כולו מרוכזת במונדיאל ברוסיה, ומליארד אוהדי כדורגל שותים בצמא כל פרסום הקשור למשחק הפופולארי. הם יודעים עכשיו שישראל ובעיקר ירושלים מסומנים כמקום של קונפליקט וזה מרתיע אפילו את “האריה האמיץ” כשמו הפרטי של מסי - הליאו, מלבוא ולשחק כאן.
המיתוג הוא הנכס החשוב ביותר של כל מוצר, החל ממשקה קל כמו “קוקה קולה“ שנותן “טעם לחיים” ועד עיר כמו ברצלונה שפורחת בזכות קבוצת כדורגל משובחת.כך גם במיתוג מוצלח של מדינה שלמה. סינגפור למשל, מדינה מסודרת, בטוחה ומשגשגת שבה בחרו הנשיא טרמפ ושליט צפון קוריאה קים להיפגש, לא במקרה.
ישראל תומכת ומקיימת את מצעד הגאווה בתל אביב בו השתתפו רבע מיליון חוגגים, כדי למתג את עצמה כמדינה ליברלית פתוחה וכייפית, אבל הקהילה הלהט”בית בעולם היא שבריר אחוז מקהילת אוהדי הכדורגל בעולם.
לכן הנזק מביטול המשחק נגד ארגנטינה למותג ששמו ישראל, ירשם לחובתה של שרת התרבות.
אבל מירי לא מפסיקה לגרום נזק ואפילו את אהדת הקהילה הלהט”בית העולמית שנבנתה בעמל רב היא עלולה להפסיד, כי היא שוב מכניסה פוליטיקה ומכריזה שאם האירוויזיון, הפופולארי מאד בקרב הקהילה, לא יתקיים בירושלים, עדיף שלא יתקיים כלל בישראל.
במקום ארוע מוזיקלי יוקרתי ענק, נסתפק בארץ בהופעות של אומנים שהיו בשיאם לפני עשרות שנים. הם, אינם במצב כלכלי ובמעמד שמאפשר להם אפילו לשקול להחרים את ישראל.
בימים אלו מופיעה בישראל להקת רוק כבד של קשישים פתטיים בני 70 ויותר, לבושים במעילי עור שיצאו מהאופנה כבר לפני 50 שנה. ללהקה קוראים ה”סקורפיון”, בתרגום לעברית: “העקרב”, וזה מזכיר את הבדיחה הידועה על הצפרדע והעקרב שעומדים על שפת הנהר. העקרב מבקש מהצפרדע להעלותו על גבה ולהעבירו לגדה שממול.
אומרת הצפרדע: “אם אקח אותך על גבי אתה תעקוץ אותי והארס יביא למותי“, עונה לה העקרב: “זה לא הגיוני שאפגע בך, כי אז אטבע בעצמי בנהר”.
לצפרדע הטיעון נשמע הגיוני ולכן היא מסכימה להיכנס למים עם העקרב על גבה. באמצע הנהר עוקץ העקרב את הצפרדע. היא זועקת: ”מה עשית? זה לא הגיוני, הרי גם אתה תטבע עכשיו כשאני אמות“. עונה לה העקרב: “מה לעשות זה בטבע שלי“.
אפשר להמשיל בקלות את התנהגותה של מירי רגב לאותו עקרב, זה כנראה “בטבע שלה” לגרום נזק לכל דבר שהיא נוגעת בו - טכס המשואות ביום העצמאות, שיזכר בעיקר במריבה על אורך הנאומים בין יו”ר הכנסת וראש הממשלה, או חגיגות השבעים למדינה שישארו מהן בזיכרון רק חשבוניות הענק שהעבירו הזמרים לתשלום למשרד התרבות בראשותה.
את הנזקים שגברת רגב עושה במלחמת החורמה בתעשיית הקולנוע הישראלית, בערוץ הציבורי, בתיאטרון, בביטול חוק הספרים, עוד קשה להעריך, אבל יותר ויותר אנשים מבינים שבכל מקום שהיא נוגעת בו נשארת רק אדמה חרוכה.
אז מה נותר לעשות? לייחל שאישה בת חמישים ושלש “תשנה את הטבע שלה” זה לא מעשי, לכן נותר רק לספור את הימים עד ליום שבו תואיל מירי רגב לרדת לנו מהגב.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: