יום רביעי, 24 באפריל 2019, י"ט ניסן ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

טורים אישיים בשוהם

“דרך הסוכר” (המר)

“תעו במדבר בישימון, דרך עיר מושב לא מצאו”, פסוק זה מספר תהילים נקרא רק פעם אחת בשנה בתפילת חג הפסח. עו”ד יפתח עניא שמצטיין בידע פסוקים מהתנ”ך, צירף את הפסוק לתמונה שלנו רוכבים במדבר יהודה בחול המועד פסח ושלח בווטסאפ לכל המשפחה. השעה הייתה רק 11 בבוקר, הפסוק שנשלח בהומור הפך תוך שעות ספורות לנבואה המגשימה את עצמה.

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מוקי הדר

עו”ד יפתח עניא, ציון דהן ואנוכי רוכבים על אופני הרים מדי יום שישי מזה כעשור בסביבת שוהם, בדרך כלל ביער בן שמן המספק אין ספור מסלולי אופניים “סינגלים” משובחים ומסומנים והמון רקפות הפורחות בחורף. כתושבי שוהם זה מאד נוח. לא צריך להעמיס את האופניים על המכונית, אלא לצאת לשטח ישר מהבית. לעיתים אנחנו מרחיקים לאזור בית שמש או “לדרום אדום” לסינגל בארי לרכב בין הכלניות, תמיד רוכבים בשבילים מסומנים. 

כששמעתי מארנולד, חבר ורוכב ותיק בשטח על מסלול יפה וקל- “דרך הסוכר” שבמדבר יהודה, דרך שברובה ירידה ממעלה אדומים עד צפון ים המלח, התלהבתי מהאתגר לרכב במסלול שלא הכרנו (רוכבים מבוגרים כמונו שונאים עליות ומשתוקקים לירידות). ארנולד העביר לנייד של ציון דהן אפליקציה של המסלול ואני שלפתי מהאינטרנט הסברים בכתב. “כשכל העולם סביבך הפך לדיגיטלי, מי צריך להשתמש באמצעי פרימיטיבי כמו מפה טופוגרפית מנייר”, לכן השארנו אותה בבית ו”היידה לדרך”.

את המכוניות השארנו באזור התעשייה של מעלה אדומים ובתשע בבוקר עלינו על האופניים והתחלנו לרכב דרך הגבעות החשופות היפיפיות של מדבר יהודה. בתחילה הניווט דרך האפליקציה עבד טוב, פה ושם טעינו קצת, אבל חזרנו במהרה אל המסלול, אך ככל שהעמקנו אל המדבר, הניווט הלך ונעשה קשה יותר. אין שום סימון של שבילי אופניים במדבר ולעומת זאת יש והמון שבילים שמתפצלים לכל הכיוונים. האפליקציה הפכה למבלבלת, גם את ההסברים מהאינטרנט לא באמת הבנו אבל המשכנו בכיוון כללי מזרחה, הרי שם כידוע נמצא ים המלח אם עדיין לא התייבש לחלוטין.

בנקודה מסוימת ראינו סימון שבילים ירוק וברור על הסלעים, השביל פונה מזרחה ואני הצעתי להמשיך בו. ההיגיון אמר שאם יש שביל מסומן, הוא לבטח יוציאנו מהמדבר. הסתבר שזו הייתה שגיאה קשה.

לא ידעתי שהשביל המסומן בירוק בשטח הוא שביל להולכי רגל בערוץ נחל אוג ואני מדגיש - להולכי רגל, כאלו המוגדרים “מטיבי לכת”. הוא אינו מיועד להולכי רגל שסוחבים אתם אופניים. השביל הצר המתפתל על מצוקי נחל אוג מאפשר בקושי הליכה של אדם בודד. בקטעים ממנו נדרש טיפוס על יתדות ברזל שנתקעו בסלעים התלולים, כך שלהעביר בהם שלשה זוגות אופניים הייתה משימה קשה ביותר. התקדמנו בקצב של כ-100 מטר בשעה, הכוחות הלכו אזלו וגם שלושת הליטרים של מים בתרמיל של כל אחד מאיתנו הלכו ופחתו. השעות נקפו והשביל רק הפך לתלול יותר ויותר וכל מעידה הייתה יכולה להסתיים בנפילה לתהום של כמה עשרות מטרים. 

הצעידה והובלת האופניים חייבה הליכה זהירה, עקב בצד אגודל והייתה ממש סיוט. השארנו את קסדות האופנים על הראש בתקווה שאם נידרדר למטה תשבר הרגל או היד ולא הראש. בקטע מסוים יפתח התקדם ללא האופניים כשחזר אלינו, אמר שהמסלול רק הופך ליותר קשה והציע שנחזור אחורה את כל הדרך שכבר עשינו והפעם בעליה. היה זה רגע האמת, השעה הייתה כבר 4 אחרי הצהרים. עוד שעתיים ירד החושך, אז מה עושים?

אם נחזור עכשיו יש סכנה שנתקע בחושך על המצוקים ולהמשיך בחושך זו סכנת חיים. אני מציע שננטוש את האופניים כאן ונמשיך ברגל במורד השביל, יש סיכוי שנצא לכביש לפני רדת החשכה, ומחר בבוקר נחזור ונאסוף אותם. “לנטוש את האופניים לא מקובל עלי”, אמר יפתח, “נחזור אחורה ואם לא נספיק לפני החשכה, נעביר את הלילה במדבר ונמשיך עם אור ראשון. אם נשאיר אותם כאן הבדואים יגנבו אותם כהרף עין”, אמר יפתח. האמת היא שהבנתי אותו, האופניים הופכות במשך השנים לחלק מגופו של הרוכב ולנטוש חלק מגופך בשטח, זו לא החלטה פשוטה. אבל היה לי עוד נימוק, “אם לא נחזור עוד היום, אשתי גבי תזעיק את כל העולם לחפש אותנו - שוטרים, מסוקים, יחידות חילוץ, ידווחו על כך בחדשות בטלוויזיה וזה יהיה ביזיון אדיר”. היות ובעומק הנחל אין קליטה לא יכולנו להודיע למשפחות שנתקענו. 

דקות ארוכות נמשך הוויכוח עד שציון הכריע, “נחביא את האופנים ונמשיך ברגל, החיים חשובים יותר מהרכוש, גם המים לא יספיקו לנו וללכת בחושך במדבר זה סיכון גדול מדי”. החבאנו את האופניים במערה מתחת לשרידי מנזר תיאוקטיסטוס החרב שבנו במדבר יהודה נזירים מתבודדים לפני יותר מ-1500 שנים כדי להתייחד עם אלוהים. לפחות תהיה לנו נקודת ציון אם יאיר השם את פניו שוב ליהודים בפסח ונמצא את האופניים אם נחזור לאסוף אותם. האמת היא, שלא האמנו שנראה אותם אי פעם.

המשכנו בהליכה בשביל במורד הנחל. לכאורה היה קל יותר ללא הנטל של האופניים, אבל הרגלים רעדו והברכיים שלי כאבו כאבי תופת. המשכנו בכוחות אחרונים, עולים ויורדים במצוקים בעזרת היתדות במרוץ נגד השמש ששוקעת במערב והצללים במצוקים הולכים ומתארכים מרגע לרגע. ציון התקדם במהירות לפנינו כדי להזעיק עזרה. שעתיים תמימות נמשכה ההליכה בצעדי צב. בשעה 6 בערב, התחברנו לציון שחזר מולנו ואמר שהצליח להגיע לכביש ואפילו יצר קשר עם אשתו אבל זה היה כבר מאוחר מידי, ככל שהשעות נקפו מפלס הלחץ של גבי אשתי ואורלי, אשתו של יפתח, עלה והן כבר הזעיקו את המשטרה. המשטרה פעלה במהירות ראויה להערכה- השוטרים גבו עדות מאשתי והזעיקו את יחידת החילוץ מגילות ואת כל האמצעים הנדרשים כדי לאתר שלושה רוכבים שנעלמו במדבר יהודה ואיש לא שמע מהם מאז הבוקר. בינתיים, תשושים יצאנו לכביש לנסות לתפוס טרמפ. אבו פאדי, נהג טרנזיט ערבי שמוביל גם רוכבי אופניים במדבר ראה שלושה מסכנים עם תלבושת המתאימה לרכיבת אופניים וקסדה על הראש, עצר והציע לקחת אותנו למכוניות שנשארו במעלה אדומים. “אבל איפה האופניים?”, שאל אבא פאדי. סיפרנו לו את עלילותינו העצובות ושאלנו האם הוא מכיר מישהו שתמורת תשלום של 1,000 ש”ח יוציא לנו את האופניים שננטשו בנחל. אבו פאדי עצר בדרך אצל חליל בנבי מוסא, בדואי שמוכר משקאות ומזכרות לתיירים, לשמחתנו אמר חליל: “כן אני מוכן לארגן עוד כמה בדואים ונצא עוד הלילה”. 

עם תקווה בלב שבסוף עוד נתחבר לאופניים חזרנו למכוניות, הרגענו את המשפחות, את המשטרה, ואת יחידת החילוץ והגענו לשוהם בשמונה בערב מותשים. למחרת מצלצל חליל הבדואי ומודיע לי כי “צריך לצאת עם 3 חמורים והרבה ילדים, השביל ארוך וקשה 1,000 שקל לא מספיקים כדי להוציא לכם את האופניים”. עשיתי ניסיון כושל להתמקח, אך כל הקלפים היו בידיו. אם לא נסכים לשלם יותר הוא היה מוציא את האופניים המשוכללות בעצמו ומוכר אותם (הוא יודע שאופני הרים חדשות עולות לעיתים מעל  10,000 ש”ח ויותר), אז סגרנו על 1,000 שקל לכל זוג אופניים והוא יצא לדרך עם החמורים. אחר הצהריים חזרנו לנבי מוסא שבמדבר יהודה, שילמנו במזומן וקיבלנו את האופניים שחולצו ללא פגע. הרפתקאות “דרך הסוכר” הסתיימו, אמנם עם טעם פחות מתוק בפה אך עם לקח לחיים: לא יוצאים למדבר ללא מדריך, מפות והרבה מים. אי אפשר לסמוך רק על הטלפון החכם שהופך לטיפש גמור במדבר, אחרת תשלמו על כך טבין ותקילין וזאת במידה ותהיו ברי מזל ויצאתם בשלום.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: