יום שלישי, 23 באפריל 2019, י"ח ניסן ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

טורים אישיים בשוהם

לחגוג על חשבון אחרים

רציתי לכתוב על ההחלטה שקיבלה ממשלת ישראל לפתוח במסע התרמה עולמי כדי לממן את יום העצמאות ה-70, כי שכחו להכניס את ההוצאה הזו לתקציב המדינה הדו שנתי. ואז נזכרתי בבדיחה עתיקה מהימים בהם עוד היו שיעורי זימרה בבתי הספר היסודיים איור: בני לוין

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מוקי הדר

הבן חוזר מבית הספר ומראה בחשש את התעודה שקיבל בסיום השנה, האב מעיין בתעודה ורואה שבחשבון הבן קיבל ציון “בלתי מספיק”. הוא לא מגיב, במקצוע תנ”ך “בלתי מספיק”, שוב, הוא לא מגיב. באנגלית “בלתי מספיק”, אין תגובה, וכן הלאה ברוב מקצועות בהם נכשל הילד, עד שהוא מגיע לציון בזימרה. הציון הפעם “טוב מאד”. מיד מנחית האב שתי סטירות לבנו, “מדוע אתה מכה אותי דווקא כשאני מקבל ציון טוב בתעודה?”, שואל הילד בקול בוכים, “כי אחרי תעודה איומה כזו יש לך עוד חשק לשיר?”, עונה האב הזועם.
התעודה שתביא מדינת ישראל בשנתה ה-70, מלאה בציונים שליליים: בהישגים לימודיים במתמטיקה ומדעים אנחנו בתחתית הרשימה של המדינות המפותחות, בחלק היחסי של האוכלוסייה שנמצאת מתחת לקו העוני, אנחנו דווקא בין הראשונים וגם בפערים הכלכלים בין עשירים לעניים אנחנו יכולים להתבייש. ביוקר המחיה אנחנו משיגים את מדינות אירופה וצפון אמריקה, שלא לדבר על מצוקת הדיור, כאשר בישראל נדרשים 148 משכורות כדי להגיע לדירה, ביפן מספיקות 95 משכורות וזה רק בממוצע. בתל אביב צריך 342 משכורות חודשיות כדי לקנות דירה.
במדד השחיתות העולמי אנחנו מתקרבים למדינות העולם השלישי. השד העדתי כבר מזמן יצא מהבקבוק והוא משתולל באין מפריע ברשתות החברתיות. ובקרב אומות העולם אנחנו מקבלים ציון שלילי בשאיפה לסיים את הכיבוש ולעשות שלום.
אז אחרי תעודה כזו יש לנו עוד חשק לשיר?
נחזור לעניין השירה, נכון שבזימרה אנחנו מקבלים ציון “טוב מאד”. עובדה שב-70 שנות קיום המדינה זכינו 3 פעמים באירוויזיון. אבל במה שאנחנו באמת מצטיינים זה לשנורר כספים. לא חלילה כדי לתקן את מה שזקוק תיקון בשנת השבעים למדינה, אלא כדי לחגוג על חשבון אחרים.
לביבי יש ניסיון מוצלח בגיוס תרומות מהמיליארדרים היהודים איתם הוא מקיים יחסי חברות קרובים. עשרות או מאות דולרים נוספים יגייסו מכל אחת מנשות הדסה התמימות בניו ג’רסי וממגביות החירום בבתי הכנסת ברחבי ארצות הברית. כך נאסוף סכום כסף גדול מהנדבנים שיימסר לשרת התרבות מירי רגב, היא תחליט איך נחגוג את יום העצמאות ה-70 לתפארת מדינת ישראל.
אם לשפוט לפי המסורת, הרי הכסף הגדול יחולק לעיריות ולמועצות המקומיות (רצוי שבראשן עומד איש ליכוד), שיוציאו את הכסף כדי לשלם לזמרים (רצוי מזרחיים), שיופיעו בערב יום העצמאות ויאדירו את יוקרתו של ראש העיר. אך מכיוון שמספר הזמרים המפורסמים מוגבל, ולעומת זאת כסף ממגבית העצמאות לא יחסר, התחרות באיזו עיר ישיר אייל גולן למשל, תקפיץ את המחיר שידרוש ויקבל להופעה של חצי שעה, וכך הכסף שתרמה סוזי מנשות הדסה בניו ג’רסי יאפשר לאייל גולן להחליף את “הפות מובייל” למודל הכי חדיש. גם שרית חדד לא תקופח כאשר תאגיד השידור החדש יכין תוכנית לערב יום העצמאות ובו תוזמן שרית חדד לשבת ליד ראש הממשלה נתניהו ולשיר לו שוב את השיר “אתה תותח”, כפי שעשתה בתוכנית שהפיקה רשות השידור ז”ל בזמנה ולזמרים הצעירים סטטיק ובן אל תבורי, יהיה סוף סוף די כסף בוויזה כדי לטוס לאיביזה.
כמובן שלצה”ל יינתן תקציב נוסף לחגיגות ושר הביטחון אביגדור ליברמן יחליט אולי אפילו על מצעד צבאי כפי שהיה בשנותיה הראשונות של המדינה. אבל כדאי שלא ישולב בו מטס של מטוסי אף 35 החדשים והיקרים, כדי לא להזכיר שבעצם מי שהחליט לשלם עבורם היה הנשיא האמריקני אובמה שאותו אוהבים לשנוא, וגם רצוי שלא להוציא למשט מול חופי ישראל את הצוללות של חיל הים פן הן תזכרנה את מקומה של ישראל במדד השחיתות.
האמת ששברתי את הראש מה לעשות עם עשרות מיליוני הדולרים שיגיעו מהמגבית כדי לחגוג כהלכתו את יום העצמאות ה-70 כך שכל אחד ואחת מתושבי הארץ ירגיש התרוממות רוח ולא רק קולקטיבית, כזו המונחית מלמעלה ע”י שרת התרבות, אלא שמחה אישית ומשפחתית. ואז נזכרתי שנהוג בעדות “הטחונים” לחלק סיגרים יקרים ושמפניה לאורחים בחתונה או כשנולד בן זכר. אז מדוע שלא נקנה בכספי המגבית המון סיגרים והמון בקבוקי שמפניה וורודה ונחלק אותם ישירות לאזרחי ישראל כך שירגישו לפחות ליום אחד כמו ראש ממשלתם בנימין נתניהו ואשתו שרה? אני מבטיח ששמחת חגיגת עצמאות זו תעלה פי כמה על כל מה שידענו בעבר ולא תישכח לפחות עד שנת ה-100 לעצמאות ישראל או סיום שלטונו של ביבי, מה שיבוא קודם.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: