יום שלישי, 25 בספטמבר 2018, ט"ז תשרי ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות בשוהם,אנשים בשוהם,מסיפורי שוהם,עסקים בשוהם,

קוסטה ריקה באקסטרים לבחון את הגבולות       

עד היום הספקנו, נשות טיולי 4X4 שוהם להגיע בג’יפים, למרוקו, גיאורגיה, אוגנדה, ארמניה, מונטנגרו. על קוסטה ריקה לא העזנו לחלום. עד שטלפון אחד שינה את כל התמונה. 17 נשים, מדריך אחד, 5 ג’יפים, המון קרמים, מגבונים לחים, ו-12 יום של הגשמת חלום באקסטרים, נסענו וחזרנו בשלום כדי לספר.

פורסם בתאריך:


חוותה וסיפרה: נירה נחום | קינאה וכתבה: מיכל פיקרסקי

כל טיול מתחיל בחלום. על קוסטה ריקה לא העזנו אפילו לחלום.

מדובר על יעד רחוק מדי, יקר מדי ומפחיד מדי. אבל טלפון אחד ומפתיע מאסף שלוסברג מחברת "לנדס אין לאב". 

שינה לגמרי את התכנונים. “קראתי על הטיולים הקודמים שלכן באפליקציית “אבן שוהם” ורציתי להציע לכן טיול אקסטרים לקוסטה ריקה”.

קבענו להיפגש, עם הרבה תקווה בלב, אבל בלי הרבה ציפיות למימוש.

אסף לקח טיסה מקוסטה ריקה והגיע לביקור וגם למפגש כאן בשוהם. הוא סיפר לנו על “לנדס אין לב”, פרס בפנינו את התוכנית ואת המסלול ואפילו הציע מחיר מצוין.

הכל היה כל כך פשוט ומושלם כך שלסרב לא ממש הייתה אופציה.

 

רפטינג בנהר הבלסה

 

 

המון פעילויות אקסטרימיות היו בתכנית שלו, אבל אף אחת מהן לא הייתה קיצונית כמו ההחלטה לארגן את הטיול באופן עצמאי ולוותר אפילו על מדריך מהארץ ולהסתפק במדריך מקומי בקוסטה ריקה והכל בכדי להוזיל עלויות.

קפצתי למים, עוד לפני שראיתי חוף אחד בעיניי, פרסמתי בעיתון והזמנתי נשים להצטרף למסע ובתוך כמה שבועות התארגנה קבוצה של 17 נשים הרפתקניות ואמיצות שלא ממש היה להן מושג למה הן נכנסות.

זה לקח לנו כמה שבועות של תכנונים, הכנות ותיאומים, התאמות וקביעת המסלול ובדיקתו, ועוד 20 שעות של טיסות מעל יבשות ואוקיינוסים, עד שהגענו לעיר סן חוזה, עייפות אך נרגשות.

עוד באותו ערב יצאנו לסיור מקומי רגוע עם ריי, המדריך המקומי, שהוא סיפור אהבה בפני עצמו.

 

ריי – ילד הטבע - סיפור אהבה

ריי המדריך המקומי, נער חופים פרוע בן 37, גבר יפה תואר חצי אינדיאני וחצי גרמני, סיפור של אהבה.

עד גיל שש היה ילד טבע שחי עם אמו בשמורה, הסתובב יחף ודיבר את השפה המקומית. בגיל שש עבר לגור עם אביו הרופא בעיר הבירה, סן חוזה, ורק שם נעל נעליים, למד ספרדית והחל ללמוד לראשונה בחייו.

הוא למד ביולוגיה ומעולם לא ויתר על אהבתו לטבע והחיבור שלו מילדות לבעלי החיים, להווי, לתרבות, לבני עמו ולבני המיעוטים.

היום הוא מנסה גם להתביית עם זוגתו וילדתו הקטנה (שאותן זכינו לפגוש במונטה ורדה).

שפת ההדרכה שלו היא אנגלית המתובלת במילים בעברית בהגייה מצחיקה ובעיקר בשפת האהבה. אנחנו, ללא ספק, זכינו.

 

ארנל

 

בדרך אל הטבע

בבוקר, לאחר שנת לילה קצרה ולא מספקת, עדיין בתוך הג’ט לג יצאנו לדרך - אל הטבע. עלינו להר הגעש אירוזו, שפסגתו שוכנת בתוך ענן. זהו הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר בקוסטה ריקה (3,432 מטרים מעל פני הים. בלועו מסתתר מכתש גדול המכיל לגונה בצבע ירוק זרחני שהיא שילוב של לבה ומי גשמים. 

בדרך למלון “לנדס אין לאב” עצרנו אצל אומן מקומי שהדגים לנו איך מייצרים גלגלי כרכרות מעץ בטכנולוגיה עתיקה, ואנחנו רק חלמנו על הג’יפים המודרניים עם גלגלי המגנזיום שייקחו אותנו ליעד הבא שלנו. ואכן נסיעהבדרך טבע והגענו לריזורט הקסום והמיוחד ליומיים של ניתוק, של התחברות ושל הרבה אקסטרים ואדרנלין זורם ושוצף.

 

לוס צ'ילס, עיירת גבול הנמצאת כ- 5 ק"מ מהגבול עם ניקארגוואה, ממנה שיט בספינה על נהר ריו פריו לשמורת קניו נגרו.

 

 

מלון ריזורט “לנדס אין לאב”  (Lands in Love) השוכן בלב שמורת יער העננים, יער גשם יפיפה ומבודד ומנוהל ברובו על ידי ישראלים, הוא מקום אידאלי להתנתקות ומנוחה, אבל לא במקרה שלנו.

לנו חיכו יומיים של פעילויות אקסטרים, מפחידות ומטורפות במיוחד, גם לאמיצות שבינינו: רכבנו על סוסים, עשינו רפטינג בנהר ריו דה בלסה הגועש כל ימות השנה (את הצרחות שצרחנו שם רק אנחנו ואלוהים שמעו), עשינו סנפלינג מגשר תלוי בגובה 150 מטרים, מסלול ירידות בחבלים בקניון (לא כזה שכולל את זארה, מתברר) - שאין ברירה אלה לעשות אותו או להישאר תקועים ביער העננים לנצח. יום למחרת חיכה לנו הקומבו-קונפי עם אומגות מעל צמרות העצים במהירויות משתנות עד 80 קמ”ש, כמו נסיעה בכביש המהיר, רק בלי האוטו, מתחתנו עמק נסתר לאורך 750 מטרים.

עומדות מימין לשמאל: יעל שרגא, מיכל בראל, שושי שושסטרי, נירה נחום, אורלי שנהר, לאה לוי, אלינה אולשנבאום יושבות: לואיז ישראלוב, אורית לנדסמן, רונה לוין, אורית מנדלסון שוהם, ליאורה מדר שפירו, רות גילת, מרינה שיין, דלית שרון, אורנה שוורץ, יעל שידלובסקי

 

קומבו קונפי

את המסלול התחילו 17 בנות ורק חמש מתוכן סיימו, במצב הכרה משתנה ומוזר. האדרנלין בגופינו היה ברמה ששמורה לטיפולי ההחייאה בחדרי טיפול נמרץ בבתי חולים.

סופרמן 

כדי להוריד את רמת האדרנלין וכדי שיהיה לנו סיכוי כלשהו להירדם, קינחנו את היום בטיול לילי ביער, סביבנו גחליליות מקומיות שהעירו לנו את הדרך.

 

 

פגישה מפתיעה עם גאווה מקומית בסוף העולם

עזבנו את לנדס אין לב כשהאדרנלין עדיין גבוה בשילוב עייפות הג’ט לג והגענו לאזור הר הגעש ארנל במחוז אלחואלה, רק כדי להתעלף לשנת לילה נטולת חלומות.

קמנו רעננות ליום שיט בנהר ריו פריו אשר אליו מגיעים מתוך העיירה לוס צ’ילוס, השוכנת בסמוך לגבול עם ניקרגואה. שם, בסוף העולם שמאלה, פגשנו את רפאל יפרח, תושב בן שמן, חובב מושבע של בעלי חיים ששרד שמונה עשרה הכשות נחש, (מההכשה ה-17 יצא בנס עם אצבע אחת פחות). את סיפורו סיפרנו כאן, באבן שהם, לפני מספר שנים. ריי, המדריך, סיפר לרפאל עד כמה הוא מעריץ אותו ועד כמה שמו הולך לפניו ברחבי העולם. גאווה מקומית.

בילינו בשייט בן כמה שעות בין הקופים המקומיים שליוו אותנו לאורך כל המסלול ומעלינו צפארי מגוון של ציפורים מקומיות.

את היום קינחנו במעיינות החמים למרגלות הר הגעש ארנל, שהיה מספיק נחמד כדי לא להתפרץ עלינו.

 

 ריי המדריך ורפאל יפרח

 

בוקר חדש, שמש נעימה ואיגואנה כתומה על העץ קיבלנו את פנינו ביום למחרת בו נסענו להיפגש עם חקלאי מקומי ומסורתי, שהסביר לנו את מקור הביטוי “רפובליקת בננות”. בהסבר שלו, אי שם במאה הקודמת חברת מזון אמריקאית גדולה רצתה לעודד את גידולי הבננות על חשבון גידולי הקקאו, שנחשב למשקה מלכים ולהכנסה לא רעה לעוסקים בו. החברה הצמידה פטריה לעצי הקקאו שלמעשה פגעו קשות בעצים עד שהחקלאים נאלצו לכרות את המטעים, ובלית ברירה עברו לגדל בננות. למשך זמן ארוך התבססה רוב החקלאות המקומית על גידולי הבננות. עם הזמן חזרו החקלאים לגדל גם את עצי הקקאו שזה סיפור נחמד אבל ממש-ממש מנותק מההסבר האמיתי למקור השם (רמז - המציא אותו הסופר או. הנרי כשחי בהונורס כבר ב-1904, ושלא ממש התעסק בגידול בננות) חפשו באינטרנט.

איכשהו חשבנו שסיימנו עם האקסטרים, אבל ממש טעינו. ריי, המדריך, הוציא אותנו לנהיגת שטח מרהיבה שכללה חציה של נהר שוצף. לא ממש הייתה לנו ברירה, אז חצינו. מתברר שגם זה אנחנו יכולות לעשות.

 

קופסת הצבעים המיוחדת של אלוהים

מונטה ורדה, היעד הבא במסענו, הוא מקום שבו אתה מחליט שלאלוהים בטח יש קופסת צבעים נוספת וסודית שבה הוא צבע את השמורה הזו. אפילו זוג ציפורי קצאל, ציפור נדירה ממש שלא נראתה באזור כבר שנה, קיבלו את פנינו בהתרגשות. בערבו של אותו היום הגענו למלון הבנוי על מדרון ההר. מראה שקיעת השמש אל תוך האוקיינוס הפסיפי הוא מראה שמילים לא יוכלו לתאר, רק ששם מול השמש הזאת בצבעים הכי מיוחדים בעולם הרגשנו איך נפתח הלב אל יופיו של היקום.

 

ואחרי כל היופי הזה מצד אחד, והאדנרלין האינסופי מהצד השני, היינו חייבות לסיים את הטיול ביומיים של “בטן גב” לחופי האוקיינוס, מסיבות רפואיות בלבד. נשבעת.

ואחרי כל זה יש גם דברים שנשארים בקוסטה ריקה- פגישה עם רופא מקומי וזריקות, נפילה קלאסית מהסוס, נערת ג’יימס בונד משלנו... לא סיפרתי גם על החופים המרהיבים, ועל שייט התנינים ועל האכלת הקופים ועל בית החולים לחיות. לא סיפרתי כדי לא לעשות לכם ספוילרים. תהיו חייבים להגיע לשם בעצמכם.

והחזרה לשגרה קשה עד בלתי אפשרית, אז כדי להקל על עצמי החלפתי תמונה במסך המחשב והתחלתי לחשוב על הטיול הבא.

 

 

לנדס אין לאב - מקום עם נשמה

הרבה שנים חיו חברי לנדס אין לב במעגלים משותפים בישראל בקבוצה סגורה ומהודקת. כבר אז כונתה צורת החיים שלהם קומונה או כת, על ידי המתנגדים. אז נרקם גם חלומם להקים מקום שיהיה בית מסוג אחר עבורם ועבור חיות המחמד שלהם. מתוך אהבת הטבע הם הפכו לטבעונים.

בתחילה הם ניסו להגשים את חלומם בישראל, ללא הצלחה.

ואז הגיע הרעיון לעבור לקוסטה ריקה - ארץ שקטה, יפיפיה, שוחרת שלום ומאוד מתויירת, שהחוקים בה מאוד מחמירים, תומכים ומגנים על הטבע - הצומח והחי.

לאחר שבחרו בקוסטה ריקה, התאהבו חברי הקבוצה ב”יער העננים”, קיבלו מהמדינה הלוואות פיתוח בתנאים טובים וקנו את השטח עליו יושב היום מלון-ריזורט “לנדס אין לאב”.

המלון מציע כאמור פעילויות אתגריות מלוות במדריכים מיומנים.

המלון עצמו הוא פשוט אך יפה. הלובי מעוצב כסלון ביתי ומפוזרות בו פינות שונות ונעימות. האוכל הוא צימחוני/ טבעוני ועליו אמונה נעמה, שפית שבעברה הייתה בעלת חברת קייטרינג. ההתמחות שלה - לגרום לאוהבי הבשר להתאהב באוכל הטבעוני. ובאמת האוכל שאכלנו במקום היה הטוב ביותר שאכלנו בקוסטה ריקה במהלך כל הטיול.

מלבד המלון, קיים במקום מרכז להצלת בעלי חיים המונה היום כמה מאות כלבים וחתולים שננטשו או עברו התעללות או פציעות. בנוסף יש במקום גם כ-150 בעלי כנף, סוסים, כבשים ועזים.

חבריי לנדס אין לב מזמינים את כל המעוניינים לבוא ולהתנדב אצלם, לגור, לעבוד, לאכול ולחיות איתם, לתקופת זמן ארוכה או קצרה, לחוות חיים פשוטים, אהבת חיות, סביבה, טבע ואדם, מלב אל לב, עבודת צוות ושמחה ועשיה משותפת.

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: