יום חמישי, 15 בנובמבר 2018, ז' כסלו ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות בשוהם,אנשים בשוהם,מסיפורי שוהם,עסקים בשוהם,

הַפָּטִיסֶרִי של עומרי

החיים דבש? לא ממש עבור הנער בן ה-16 שמגיל צעיר נאבק בתוך מערכת החינוך שלא השכילה להבין או להכיל אותו ושאת קולו וכישרונו הוא יכול היה להביא לידי ביטוי רק אחרי שעזב אותה. סיפור על מאבק, התעקשות, אמונה עצמית, עבודה קשה, יזע ודמעות

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מיכל פיקרסקי

עומרי מזרחי הוא קונדיטור, אתעוגות המספריםהיפיפיות שלו שדומה שאין צורך להציג, הוא כבר מזמן הרחיב לשולחנות אירוח מתוקים ומצוירים

החיים דבש? לא ממש עבור הנער בן ה-16 שמגיל צעיר נאבק בתוך מערכת החינוך שלא השכילה להבין או להכיל אותו ושאת קולו וכישרונו הוא יכול היה להביא לידי ביטוי רק אחרי שעזב אותה.

סיפור על מאבק, התעקשות, אמונה עצמית, עבודה קשה, יזע ודמעות

עומרי מזרחי הוא מהילדים האלו שלא ממש מתאימים למסגרת הרשמית כפי שהמסגרת תופסת את עצמה. הוא מהילדים שמגיל צעיר המסגרת מנסה לכופף או ליישר כך שיתאימו אליה וכשזה לא מצליח, המסגרת דואגת להסליל את דרכם החוצה אל מסגרות אחרות.

אבל עומרי הוא לא ילד רגיל. הוא אומן ואמן ויוצר וגאון בתחומו, ויזם חסר מנוח.

בן 16 (וחודשיים) הוא בעל עסק לאפייה, קינוחים, שולחנות אירוח, שהקושי היחידי שלו הוא לסרב להזמנות לאירועים, שממשיכות לזרום כל הזמן.

את זמנו הוא מחלק בין המטבח, התנורים והמקפיאים, האירועים אליהם הוא מוזמן לבין הלימודים המפרכים בקורס הקונדיטורים היוקרתי של אסטלה מ. בלפר (כן, זאת השופטת הקשוחה מ”בייק אוף ישראל”). 

אל הריאיון מגיע עומרי עם אמו אתי, המלווה אותו נפשית, רגשית, פיסית ועסקית. כי למרות הבגרות שהוא מפגין והיכולת שלו להכין קינוחים לאירועים של מאות אנשים והביטחון שהוא משתדל לשדר, מדובר בילד בן 16 שזקוק לתמיכה, הכוונה ועזרה. 

עומרי ספר לי איך הכל התחיל

“הגעתי לשוהם מרמת גן בכיתה ו’. מאז שהייתי ילד תמיד היו לי בעיות בלימודים. תמיד הרגשתי ש’מסמנים אותי’. תמיד התעקשו שאני אצא למסגרת אחרת. בבית ספר ברמת גן אפילו התכוונו להשאיר אותי כיתה אבל אז עברנו לשוהם. בחטיבה ממש לחצו עליי לעבור לבית ספר מקצועי. בסוף כיתה ח’ החלטתי לעבור ללמוד בבית ספר אורט לאומניות הבישול בראשון לציון. הבטיחו לאמא פה שידאגו לי להסעות, אבל לא דאגו לכלום וכל השנה נסעתי לבית הספר בשלושה אוטובוסים לכל כיוון. עם הזמן הבנתי שאני יותר ויותר מתחבר לאפייה ולקונדיטוריה, ידעתי מי אני ומה אני רוצה לעשות והרגשתי שכל שאר הלימודים כמו תנ”ך וגיאוגרפיה רק מעכבים אותי ואני גם נכשל בהם.”

במקביל ללימודים בבית הספר החל עומרי לבנות ולפתח את תחום האפייה, בהתחלה רק לבני המשפחה המורחבת ולחברי משפחה. “המון זמן התאמנתי בבית. במשך חודשים הייתי מכין עוגות, טועם וזורק. מי שטעם התלהב ועודד אותי להמשיך”, מספר עומרי. השמועה על “עוגות המספרים” היפיפיות והטעימות של הילד עומרי החלה לעבור במהירות מפה לאוזן, וההזמנות החלו לזרום.

 עומרי, אמו ואחיו

מתי התחילה אצלך האהבה והמשיכה לתחום?

“מאז שהייתי ילד קטן נמשכתי לתחום הבישול והאפייה דרך המטבח של אמא, אבל אמא היא יותר בעניין הבישול ואני תמיד אהבתי יותר את האפייה”. ואמא אתי מוסיפה: “אני מבשלת בגדול, בסירים גדולים ובכמויות, עומרי תמיד נמשך למתוקים, לגורמה ולאסתטיקה”.

במחצית השנייה של כתה י’ הפסיק עומרי לנסוע לבית הספר. “ידעתי שאני רוצה להתעסק רק במה שאני אוהב ובית הספר רק מעכב אותי. הודעתי לאמא שאני רוצה לעזוב את בית הספר ורק לעבוד”. הקושי האמיתי היה לשכנע אותה לאפשר לו להגשים את חלומו. אתי מודה שעבורה פרישה מבית הספר נתפסה ככישלון ואכזבה “כי איזה ילד בן 16 מפסיק ללמוד?”

אבל עומרי היה יותר עקשן ממנה וסירב לוותר על החלום: “ידעתי שאני הולך להצליח ברגע שאתעסק רק במה שאני אוהב”, ואתי השתכנעה ושחררה. והיא משתפת: “מרגע שהוא החליט ואני אישרתי, עומרי חווה את חווית ההצלחה הגדולה ביותר בחייו. הניצוץ בעיניים שלו זה היה משהו שלא ראיתי מהיום שהוא נולד”. ועומרי מוסיף: “כבר למחרת תכננתי ועיצבתי את הלוגו שלי והכנתי את הפליירים וידעתי מה אני הולך לעשות.”

שלחן קינוחים בהכנה

שולחן הקינוחים מוכן

להתמקצע בתחום האפייה

בסוף שנת הלימודים עזב עומרי רשמית את בית הספר למרות נסיונות השכנוע של הצוות. מנהל בית הספר נפרד ממנו בברכה ובמסר שדלתות המקום תמיד פתוחות בפניו. מאותו יום נסללה דרכו לעסוק בתחום אהבתו - האפייה והמתוקים.

התחלת בעוגות המספריםומהר מאוד הגעת לעוד סוגים רבים של קינוחים, חלקם ממש מיוחדים ומקוריים כמו ביצים משוקולד וביצי קינוחים שקופות. מאיפה הרעיונות?

“הכל מהאינטרנט. אני צופה בסרטונים של קונדיטורים ושל שפים, משם קיבלתי רעיונות וידע איך להכין את הדברים.”

במקביל היה לו ברור שהוא חייב ללמוד את התחום באופן מקצועי: “המטרה שלי היא להיות שף-קונדיטור מקצועי וגדול.”

נאמן להבטחתו לעצמו להתמקצע בתחום, הוא התקבל ללימודים בתחום הקונדיטוריה ב”דן גורמה”, אבל ממש לפני תחילת הלימודים כשהתברר לו ש”אסטלה” נחשב למקום מקצועי, יוקרתי (ויקר) יותר, החליט ללמוד שם. מדובר בתוכנית לימודים בינלאומית המשותפת לשלושה בתי ספר לקונדיטוריה ושוקולד מהמובילים בעולם: אסטלה – כיתת אומן לקונדיטוריה, בית הספר הבינלאומי לקונדיטוריה של אוליבייה בז’אר בצרפת והאקדמיה לשוקולד של חברת קאליבו בבלגיה, יצרנית השוקולד הגדולה בעולם. לקראת סוף הקורס נוסעים התלמידים בו להשלמת הלימודים בפאריז. עומרי חולם גם להישאר בפריז לתקופת מה כדי להמשיך וללמוד אצל הטובים ביותר בעולם. מיותר לציין שעומרי הוא הצעיר ביותר מבין משתתפי הקורס.

המטבח של אמא אתי

כאמור ההזמנות התחילו להגיע בקצב הולך וגובר: ימי הולדת, מסיבות בר ובת מצווה, מסיבות רווקות ועוד, החל מאירועים קטנים ואינטימיים ועד אירועים של 200 איש. מבחר העוגות והקינוחים הלך וגדל והיום מציע עומרי בנוסף שולחנות קינוחים המלאים בכל טוב ומקושטים ביד אומן. ואם כל זה לא מספיק, לאחרונה ממש החל עומרי להציע ללקוחותיו גם מגשי אירוח הכוללים כריכונים, קישים, מנות אישיות של שקשוקות על טארט, אנטי פסטי ושאר ירקות.

המטבח של אמא אתי שכבר לפני חודשים הופקע מִיָּדֶיהָ, כבר גלש לגינה שם ממוקמים התנורים, המקררים והמקפיאים השכורים “ובזמן לחץ, כמו עכשיו בחגים, גם זה לא מספיק”, הוא מספר.

בימים אלו מחפש עומרי מקום מחוץ לבית, באחד מהמושבים באזור, שם יוכל להמשיך לעבוד ולהתרחב.

עומרי עובד כמעט לבדו מספר שעות בלתי נתפס. שולחנות אירוח וקינוחים לאירוע של 200 משתתפים, פרויקט אפייה של 1,500 מָקָרוּנִים, שום הזמנה לא גדולה מדי ושום דבר לא עוצר אותו. “אני עובד מאוד מאוד זריז. אני מסוגל לעבוד מ-6 בבוקר עד 6 בבוקר למחרת, לישון שעתיים ולחזור לעבוד ולסחוב, ככה אפילו 4 ימים”, הוא מספר. אפילו הדלקת ברגליים ממנה סבל לאחרונה, לא גרמה לו להאט את הקצב.

בוא רגע נעצור ונדבר על המחירים שאתה משלם על ההחלטה הזאת -

“תמיד הייתי ילד של חברים, ילד מקובל. בשנה האחרונה כשההזמנות לאירועים התחילו לגדול, החלטתי באופן אישי שאני לוקח צעד אחורה מבחינה חברתית ומתרכז בתחום העשייה. אני לא יכול כרגע לצאת אתם למסיבות ובילויים, אין לי את הזמן הזה. גם לאבא, שגר באילת, לא נסעתי כבר חודשים. אפילו על נסיעה משפחתית לחוץ לארץ בקיץ, ויתרתי, אבל אני לא רואה בזה הפסד, זה המחיר שאני משלם, זו הבחירה שלי עכשיו.”

 

יזם מגיל 11

מאיפה הכוחות והמוטיבציה?

“כשאני רוצה משהו אני אהפוך עולמות עד שאשיג אותו. אני תמיד רוצה את זה עכשיו ומיד. זה תמיד היה ככה מאז שאני ילד.”

אבל כישרון גדול ואפילו מוטיבציה וכוחות לעשייה לא הופכים נער צעיר לבעל עסק מצליח. יש בעומרי משהו נוסף, מה שמכונה עכשיו ה”X פקטור”.

“כבר כשהייתי בן 8 וגרנו עדיין ברמת גן, תפסתי יוזמה וביום העצמאות מכרתי צעצועים בדוכן קטן בפארק הלאומי. כשהייתי בן 11 בערך החלטתי להקים שלושה דוכנים גדולים של “זוהרים”. מרגע שהחלטתי יצרתי קשר עם סוכן ותוך כמה שעות הגיע מישהו הביתה עם ארגזים של סחורה. שכרתי אפילו מכשיר נקניקיות. לקחנו שולחנות מפינת האוכל בבית ומהבית של סבתא התחברנו לחשמל. עבדנו שם אני, אח שלי וחבר ילדות ועשינו המון כסף באותו ערב.”

אתי מנסה להסביר “הם היו שני ילדים קטנים, מקסימים שובבים ומדליקים ובעזרת הקסם הזה הוא הצליח לעשות הכל ולשכנע את הסוחרים לתת להם להקים את הדוכנים ולמכור.”

רק נער צעיר ואת היוזמה, היזמות והתעוזה הצליח לקחת אתו גם לעסק שהקים לאחרונה ולמרות הגדילה וההתרחבות הוא מסרב “לנוח על זרי הדפנה” וכבר עסוק בתוכניות ובחלומות של השלב הבא. בעוד שנה, לאחר סיום הלימודים וקבלת התעודה, הוא רואה את עצמו בעל עסק עצמאי גדול, אולי אפילו קונדיטוריה משלו.

במשך רגעים ארוכים במהלך השיחה שלנו אני שוכחת שמדובר בילד-נער בן 16 ומרגישה כאילו יושב מולי מבוגר צעיר שיודע בדיוק לאן הוא רוצה להגיע ואיך הוא מתכוון להגיע לשם והמגבלה היחידה שעוצרת אותו היא מגבלת גילו הצעיר. הוא מחכה למשל להיות בן 18 כדי שיוכל להשתתף בתוכניות הראליטי בתחום כמו “בייק אוף ישראל” או “משחקי השף קונדיטור”.

תזכורת לעובדה שמדובר רק בנער צעיר אני מקבלת כשאני מבקשת ממנו לסיים את הכתבה במסר לילדים אחרים הנמצאים היום במסגרות רשמיות שלא מצליחות להבין אותם או להאמין בהם. “אני לא מסוגל להעביר מסרים כאלה”, הוא מחייך במבוכה. וזה לא שאין לו מה להגיד, אבל הוא באמת צעיר מדי מכדי להבין את המשמעות האמיתית של הצלחתו ואולי אפילו ליהנות ממנה.  

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: