יום שישי, 14 בדצמבר 2018, ו' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות בשוהם,אנשים בשוהם,מסיפורי שוהם,עסקים בשוהם,

האם שוהם מוכנה לרעידת אדמה

רובינו מאמינים שרעידות אדמה זה מסוג הדברים שקורים בחוץ לארץ, לנו יש את הבעיות שלנו. אז זהו, שלא. בארץ ישראל התרחשו מספר רעידות אדמה משמעותיות, האחרונה שבהן גבתה חיים של אלפי בני אדם וגיאולוגים אומרים שצפויה רעידת אדמה עזה בארץ בעתיד הקרוב. האם שוהם מוכנה לרעידת אדמה? מה צפוי לקרות ואיך לנהוג בזמן רעידת האדמה ולאחריה? אופיר עקיבא, מומחה חילוץ, בכתבה שחובה לכל תושב והורה לקרא.

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

גאילי שיף

 

לאחרונה אנו עדים לסדרה של רעידות אדמה משמעותיות במקומות שונים על כדור הארץ. רעידת אדמה קשה באיטליה - ממש קרוב להיכן שטיילנו בשנה שעברה! רעידת אדמה בניו זילנד - עם הפרות שנתקעו על אי בודד, מסכנות. אנחנו צופים באנשים שעולמם חרב עליהם במלא מובן המילה ואומרים לעצמינו, לנו זה לא יקרה. 

על אף תרבות ה’יהיה בסדר’ ו’סמוך’, המאפיינת את הישראליות, מדענים מזהירים, כי אי אפשר להתייחס בשאננות בכל הנוגע לאופק רעידות האדמה בישראל. בשנים האחרונות דוחות מבקר המדינה מתריעים במפורש על לקויות בהיערכות ובהכנות לאירוע משמעותי בתחום זה. בארץ, כמו בארץ, אנחנו מתמודדים רק עם הסכנות הנראות לעין ונמנעים מלאחוז את השור בקרניו ולהתמודד עם אסון שעלול להתרחש בעתיד הלא נודע. בשנת 2011, בחר מבקר המדינה לפרסם דו”ח מיוחד בעניין ההיערכות לרעידות אדמה בו הוא מתאר תרחיש אפשרי, מבוסס על הערכות מומחים ובו 16 אלף הרוגים, עשרות אלפי פצועים ונזקים כבדים ברכוש ופגיעה קשה בתשתיות וכה אמר מבקר המדינה: “מרבית המומחים לרעידות אדמה סבורים, כי התרחשותו של אסון רעידת אדמה בישראל, שעלול לגבות אלפי קורבנות בנפש ולגרום נזקים ניכרים לרכוש ולמבנים, היא כמעט ודאית, וכי רעידת אדמה כזאת בוא תבוא, במוקדם או במאוחר. אשר על כן, ההיערכות לקראתה, חייבת לעמוד במקום גבוה ביותר בסדר העדיפויות הלאומי.... לדאבון הלב, מוצא את עצמו משרד מבקר המדינה מתריע בשער, זה כעשרים שנה, בסדרה ארוכה של דוחות, בנושא מחדל ההיערכות לרעידות אדמה בישראל. בביקורת זו נמצא, שליקויים משמעותיים בתחום זה לא תוקנו ואף החריפו. ממשלות ישראל לדורותיהן הביאו לידי מחדל חמור ומתמשך לאורך שנים בטיפול בהיערכות ובמוכנות לאסון רעידת אדמה”.

 

כבר היו דברים מעולם

בארצנו התרחשו מספר רעידות אדמה שתועדו בהיסטוריה התנ”כית, הקדומה ובת ימינו. 

0 בספר עמוס (המאה ה- 8 לפני הספירה) מוזכר רעש האדמה אשר בעקבותיו נאלץ המלך עוזיה לשפץ את בית המקדש הראשון.

0 בכתבי יוסף בן מתיתיהו מוזכרת בשנת 31 לפני הספירה רעידת אדמה אשר גבתה עשרות אלפי קורבנות ואשר מוקד הרעש היה ביריחו.

0 בשנת 749 לספירה, הוחרבה העיר בית שאן בעקבות רעידת אדמה אשר פגעה גם בטבריה ובירושלים.

באלף השנים האחרונות היו בישראל שמונה רעידות אדמה חזקות, בטווח שבין 6-6.6 בסולם ריכטר. במאות האחרונות, אחת ל – 90 שנה לערך, התחוללה רעידת אדמה בארץ:

0 1837 – רעידת אדמה משמעותית, בעוצמה של 6.6 בסולם ריכטר, אירעה לפני קרוב ל- 180 שנים. ברעידת האדמה הזו נהרגו 20% מתושבי טבריה. הרעש פגע גם בצפת ומוזכר בספרות מהימים האלו כאירוע מזעזע של מוות וחורבן אדירים.

0 1927 - רעידת אדמה בעוצמה של 6.25 בסולם ריכטר שגבתה את חייהם של כ- 500 איש וכ- 1,000 פצועים. עיקר הפגיעה היה באיזור שכם, טבריה ובאזורינו – רמלה ולוד. 

 

מתי צפויה רעידת האדמה

הבאה בישראל?

כאמור, בהתאם למחקרים, נקבע כי בכל 90 שנה בקירוב מתרחשת רעידת אדמה משמעותית בישראל. מאחר והרעידה האחרונה נרשמה בשנת 1927, הרי שאנחנו מצויים ממש בפתחה של שנה שבה צפויה להתרחש רעידת אדמה בארץ.

 

אופיר עקיבא בהדרכת הישרדות

 

ביום שהאדמה רעדה

היום שבו האדמה רעדה עבור אופיר עקיבא, היה עבור רבים מאיתנו עוד יום רגיל. אבל כמי ששירת כקצין בקו עימות וחווה חוויות קשות, יום אחד האדמה רעדה תחת רגליו. אופיר עקיבא, היום בן 45, אז קצין צעיר, התקשה להתאושש. הוא פנה לדרך היחידה שהכיר מילדותו, החיבור לאדמה ולפשטות ולמד את השיטות לחיזוק הנפש, אותן הוא מלמד עד היום. עקיבא הוא תושב מושב בן שמן, קצין חילוץ, מדריך הישרדות, מורה דרך ומנחה סדנאות מנהלים למנהיגות דרך השטח ומחבר הספר והשיטה ‘הכי טוב בדרך’. עבורו, החיבור הארצי לאדמה מפעם בו מילדות. הוא גדל בנגב, בצאלים, קרוב לבדואים, קרוב לשטח. בתור ילד היה יוצא עם הסוסים, יושב באוהלי הבדואים בשטח, מסייר איתם, לומד לקרא עקבות וסימני דרך מארגז הכלים של הגשש. את השילוב שבין ארגז הכלים הזה, לבין ארגז הכלים הרוחני, הוא עושה בסדנאות שהוא מקיים ביער, בחיבור לטבע ובדיבור ישיר ואמיתי. הוא לא מדבר גבוהה-גבוהה, לא מצטט מנטרות עייפות. הוא מייצג את האדם החושב, המרגיש והחש, זה החי בתפקוד גבוה בכל מאפייני החיים ולא מפחד לדבר על זה.

בצד הארצי שלו, עקיבא משרת כבר למעלה מעשרים שנה ביחידת החילוץ של פיקוד העורף. התחיל כמ”מ, היה מ”פ ומשרת כמפקד היקל”ר (יחידת הקישור לרשות בישראל). בתפקדו בפיקוד העורף, עקיבא נותן סיוע צהל”י לראש הרשות בשגרה ובעת חירום. בחמש השנים האחרונות הוא מוצמד למועצת באר יעקב.

לפני מספר חודשים, יחד עם חבריו ביחידת החילוץ, עקיבא הוזעק לזירת קריסת החניון ברמת החייל. האירוע הקשה הזה, בגלל אופיו, התנהל במתכונת רעידת אדמה. “הגעתי למקום שעתיים אחרי שהבניין קרס”, מספר עקיבא, “עליתי על מדים והצטרפתי ליחידת החילוץ הארצית. במקום היו באותה שעה אנשי המילואים של יחידת החילוץ הארצית, מחלצים סדירים, אנשי מד”א, משטרה, זק”א וכב”א. כל הגופים האלו מאומנים היטב בעבודה משותפת, הודות לתרגולים משותפים אינטנסיביים בשגרה. ישראל נחשבת מובילה באיכות תיאום כוחות ההצלחה והחילוץ”.

אופי האירוע הקשה על החילוץ. בשונה ממקרה של קריסת בניין לאדמה, שבו השטח פתוח והמחלצים פועלים לפינוי שכבות ואיתור ניצולים, כאן היתה קריסה לתוך פיר בעומק האדמה, דבר שמנע גישה מהצדדים. “זו קריסה של ארבע קומות אל תוך עומק האדמה, לחניון שהיה חפור כמרתף עם תקרות עבות במיוחד”, מסביר עקיבא, “נאלצנו לעשות “מינהור”  - יצירת מנהרות בתוך ההריסות כדי להגיע ללכודים, שהיו בתוך הבור עם מאסות אדירות של בטון וברזל מעליהם”.

מהריסות המבנה חולצו גופותיהם של 6 פועלים שעבדו במקום וכן-23 פצועים. “חקירת המקרה התנהלה בסערה וטרם הסתיימה ומבחינת משפחות ההרוגים השורה האחרונה כבר ידועה ושום דבר לא יוכל לנחם אותם. מבחינתינו המחלצים, הסיבות פחות חשובות, מה שחשוב הוא ללמוד מהניסיון הזה כיצד לנצל את הזמן כדי להגיע לכמה שיותר ניצולים. לא בכדי אנחנו מחברים בין האירוע הזה של קריסת החניון, לפעולות חילוץ במקרה של אסון טבע כמו רעידת אדמה. יש הרבה מאוד דמיון באופי העבודה, המראה של הזירה ואופי הפגיעות. הרי רוב עבודות ההצלה לאחר רעידת אדמה תהיה בתחום החילוץ ממבנים שקרסו, מבורות באדמה וכיוצ”ב”. 

 

‎ילדי שוהם מתרגלים רעידת אדמה

 

 

מה למדת מהאירוע הזה?

“מהירות התגובה היא העניין הקריטי בחילוץ. כמה מהר נוכל להגיע לזירה, היא עניין מאוד משמעותי. קריסת החניון הוא אירוע בודד ויחיד. נסענו בכבישים פתוחים עד לזירה. מה נעשה ברעידת אדמה, כשנהיה עדים  לריבוי זירות? כיצד נגיע ממקום למקום אם הכבישים יקרסו? התו”ל (תורת הלחימה) שלנו הוכיח את עצמו וכל הזמן נמצא בשיפורים”.

 

איך מאתרים לכודים תחת בניין שקרס?

“עיקר המאמץ בתחילת הטיפול נעשה כדי להבין כמה אנשים היו באתר ואיפה הם היו ממוקמים בזמן הקריסה. אנחנו מיומנים בתחקור של העובדים שהיו במקום, הגם שהם עלולים להיות במצב של הלם. אנחנו יודעים איך למקד אותם כדי להוציא מהם את המידע החשוב הזה. מלבד זאת, יש בידינו אמצעים אלקטרוניים מתוחכמים חודרי עומק ועבודה פיזית עם הכלבים. מדי כמה זמן עושים הדממה ואז כל הכוחות שוקטים. בזמן זה נעשית הערכת מצב ומשם ממשיכים הלאה”.

 

כמה זמן אתם מצפים שיהיו לכודים חיים?

“24 השעות הראשונות הם שעון הזהב שלנו. בכל אירוע מסוג זה שומעים על אנשים ששרדו יומיים ויותר תחת הריסות ועל ניסים כאלו ואחרים. זה קורה, אבל מדובר במקרים מאוד בודדים. רוב הניצולים יימצאו בשעות הראשונות של האירוע ולכן באירוע חירום מסוג זה, עובדים 12 שעות ראשונות ללא הפוגה ואז מתחילות משמרות לצורך שימור כוחות”.

 

מה הצפי לרעידת אדמה באזורינו?

“אנחנו יושבים על השבר הסורי אפריקאי ובמקום הנמוך בעולם שנוצר על ידי הרבה תזוזות טקטוניות. האדמה זזה כל הזמן ואם היינו מבינים על מה אנחנו יושבים, היינו מתים רק מהפחד. כל מה שמחזיק את היציבות של האדמה שלנו היא שכבה בעובי  50 ק”מ  של קרום כדור הארץ וסלעים ומחצבים. כל אלו עוטפים 6,000 ק”מ של חומר מבעבע בתנועה מתמדת, מתחת רגלינו”.

 

מהם האזורים הפגיעים ביותר בארץ?

“האיזורים שנפגעים קשה יותר הם לא בהיבטים של צפון או דרום הארץ, אלא בהיבטים טופוגרפיים והכוונה לאיזורים שיושבים על ההר – ירושלים, צפת. הבלאגן הגדול ביותר צפוי להיות באיזור בקעת הירדן, אבל אסור לשכוח שאם תהיה רעידת אדמה גדולה, אז ככל הנראה יהיה הדהוד של הרעידות לתוך הארץ”.

 

‎ילדי שוהם מתרגלים רעידת אדמה

 

 

איפה שוהם בעניין זה?

“שוהם בנויה על סלעים, על הגבעות האחרונות בשפלה ועל כן מבחינה זו היא פחות בטוחה. היישובים שיושבים על החול, כמו תל אביב ובת ים, בטוחים יותר. ערים ויישובים הבנויים על סלעייה עלולים להינזק”.

 

אם בכל זאת עברו כבר כמעט 90 שנה, אולי הרעידה ‘שכחה’ אותנו ותדלג לעתיד הרחוק?

“לא, לא. ככל שהזמן עובר כך הרעידה תהיה גדולה יותר. רעידות אדמה הן כמו קפיץ שנמתח. האדמה זקוקה לשחרור לחצים ובמהלך הזמן יש רעידות אדמה קטנות ובלתי מורגשות שמסייעות בהפחתת הלחצים, אבל כשזה יגיע, זה יגיע”.

 

האם שוהם ערוכה לרעידת אדמה?

“שוהם החלה להבנות בתחילת שנות ה- 90’. כבר משנות ה- 80’ הבנייה בישראל נעשית על פי תקנים מחמירים לעמידה ברעידת אדמה ולכן הבתים הבעייתיים הם הישנים יותר. שוהם חדשה ובנויה לפי התקן, גם בבתים הפרטיים וגם המשותפים. החשש מרעידת אדמה לא מסתיים בהרוגים בהדף הראשוני, אלא מתייחס לתמותה גבוהה בימים שלאחר האירוע.

טעות היא לחשוב כי מי שניצל מרעידת האדמה, בטוח. גם הניצולים נמצאים בסכנה. על פי ההערכות, כוחות ההצלה יוכלו להגיע רק לכ-5% מהאנשים לאחר האירוע. כל 95 האחוזים הנותרים ייאלצו להתמודד לבד בימים הראשונים. ההתמודדות הזו כוללת פציעות לא מטופלות, רעידות משנה אפשריות, מחסור במזון ובמים. במקרה שבו כל מערכות התקשורת והחשמל קורסות, רוב האנשים שיצילו חיים הם עוברי אורח שיתעשתו ויתגייסו עצמאית לסייע. מילת המפתח באירוע כזה היא תושיה ותזוזה – להזיז אבנים, להרים רכבים, לסגור ברז גז של בניין, לכבות חשמל מרכזי וכדומה”.

 

שוהם כמרכז סיוע איזורי

שני המשתנים העיקריים בבחינת רמת המסוכנות הם, הקרבה למקומות המועדים לרעידה ואופי הבנייה במקום. בשוהם, שני הנתונים הללו שוכללו וההערכה היא ששוהם בטוחה יחסית ורעידת אדמה לא צפויה להכות בה בעוצמה. בשעת משבר, היישוב יהפוך לנקודת כח איזורית ובשפה מקצועית, “רשות קולטת”.  אם יהיה צורך, שוהם תקלוט מפונים מאיזורים מוכים בסביבתה. ההערכה היא שרעידת אדמה עלולה להכות בעצמה בלוד וביהוד, היכן שיש בתים ישנים ותשתיות רעועות וכן במושבים בסביבתנו. בשוהם ייפתחו מרכזי קלט לחסרי דיור בעקבות המשבר והציוד כבר ערוך ומוכן לקליטתם. 

“משק לשעת החירום של שוהם (מל”ח) ערוך ברמות גבוהות של מוכנות לתרחישים השונים, אם זה מלחמה, התקפה כימית או רעידת אדמה”, אומר קצין הביטחון של שוהם משה ויגדור, “ראש המועצה גיל ליבנה הוא ראש מל”ח ותחתיו יש כמה ענפים שיפעלו במשותף בשעת הצורך – מידע לציבור במידה וקווי התקשורת קורסים, לוגיסטיקה וטיפול באוכלוסייה בתחום הרפואה והנדסה”.

מטה מל”ח עורך תרגילים בשוהם לפחות פעם בשנה, מתווה רעידת האדמה האחרון היה לפני שלוש שנים בשוהם. 

 

‎ילדי שוהם מתרגלים רעידת אדמה

 

 

רעידות אדמה – מה עושים?

סא”ל טלי ורסנו אייסמן, תושבת שוהם,

מסבירת פיקוד העורף לילדים עונה על השאלה

 

תהיה רעידת אדמה באיזורנו?

“ראשית, יש הרבה ילדים ומבוגרים שחושבים שרעידת אדמה זה דבר שלא יכול לקרות בשוהם, אבל לצערי זה לא המצב. ארץ ישראל יושבת על השבר הסורי אפריקני לכל אורכה ולמעשה אפשר לומר, שבמקומות שבעבר היו רעידות חזקות, כנראה שיהיו בהן רעידות אדמה גם בעתיד. אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה, כי עדיין אין לנו טכנולוגיה שחוזה בדיוק את הרעידה”.

 

מה נעשה כשיש רעידת אדמה?

“רעידות אדמה נמשכות בין מספר שניות לדקה והתגובה המהירה שלנו היא חשובה מאוד. רעידות אדמה הן לא מסוכנות בעצמן, אלא הבניינים והעמודים וכל מה שעלול ליפול עלינו, הוא מה שמסוכן. לכן, הכלל הראשון הוא: שטח פתוח הכי בטוח! מי שיכול לצאת מהבית, להתרחק מכל מבנה, זה הדבר הכי טוב לעשות.

במקום השני: הממ”ד.  אחד היתרונות שיש לנו בשוהם הוא, שלכולנו יש ממ”דים. הממ”ד הוא המקום השני הטוב להיות בו. מי שגר בקומה בבניין, או נמצא בבית בקומה שניה, לא יספיק לצאת החוצה ועדיף לרוץ לממ”ד.

במקום השלישי: חדר המדרגות. אם אנחנו נמצאים במקום שאין בו ממ”ד או שאנחנו לא יודעים היכן הוא, חדר המדרגות הוא האופציה הבאה, כי גם הוא בנוי מבטון מאוד עבה”. 

 

איך יודעים שיש רעידת אדמה?

“אנחנו לא רגילים לרעידות אדמה ולפעמים אנחנו יכולים לחשוב שמדובר בסחרחורת שלנו או סתם רעש מבחוץ. איך נדע שמדובר ברעידת אדמה אמיתית? לפי הסימנים החיצוניים - כוסות שמשקשקות, חלונות שעושים רעש, דברים שנופלים מהכוננית, מנורות שזזות. הדברים הללו מעידים על רעידת אדמה”.

 

הידעתם?

בעלי חיים יודעים מתי תהיה רעידת אדמה

“חוקרים גילו כבר לפני הרבה שנים שבעלי החיים מתנהגים בצורה שמעידה שהם מרגישים את רעידות האדמה לפני שהן קורות. למשל, 96% מהקרפדות באיטליה, נעלמו מהשטח שבו הן חיות, שלושה ימים לפני רעידת האדמה והתגלו מאוחר יותר במרחק של 74 ק”מ!

נחשים יצאו מהמאורות שלהם, גם בתנאי מזג אויר לא אופייניים, כמו שלג, בימים שלפני רעידת אדמה. חתולים עולים על עמודי חשמל ומקומות גבוהים לפני רעידת אדמה וגם עכברים במעבדה ביפן פתאום התנהגו בצורה חריגה, כמה ימים לפני רעידת אדמה גדולה באיזור.

היום החוקרים מנסים לגלות בדרכים מדעיות, את מה שהחיות יודעות לבד”.

 

הידעתם?

הצונאמי – עוד סכנה

“צונאמי הוא שיטפון גדול שמגיע ממעמקי הים, בעקבות רעידת אדמה. גם בישראל עלול להיות צונאמי, אמנם לא גדול כמו בתאילנד או יפן, כי הים התיכון הוא יחסית צר ואין הרבה מקום לגלים לצבור אנרגיה, אבל גל גדול בגובה של 10-15 מטר, יכול להגיע עד עשרות מטרים לתוך הערים. אם אתם נמצאים בקרבת החוף, חשוב מאוד לעלות כמה שיותר גבוה, לבניין או להר, העיקר להתרחק מחופי הים והגלים בזמן רעידת אדמה”

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: