יום שישי, 20 ביולי 2018, ח' אב ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 050-5552559

כתבות מגזין בשוהם

כתבות בשוהם,אנשים בשוהם,מסיפורי שוהם,עסקים בשוהם,

הושט לי יד בעת שרה

כתבה קהילתית מחממת לב שמוגשת (גם) כשירות לציבור בתמונה: חגית וטל שלסקי

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מיכל פיקרסקי

זה למעלה מעשור מתקיימת ביישוב פעילות של ארגון “יד שרה” שמתמחה בהשאלת ציוד רפואי ומנוהלת כולה על ידי מתנדבים.
שיחה עם חגית וטל שלסקי שנזקקו לארגון בתקופה קשה
שלאחריה החליטו לתרום חזרה לקהילה וארגון ולקחו
על עצמם את ניהול הסניף

את גילה פגשתי במקרה במרכז, בכניסה ל”יד משהם”, כשהיא אוחזת בידיה מושב תינוק לאוטו. ״זה בשביל התינוק של רם, בני. כלתי אמורה ללדת כל יום״, היא מסבירה למראה מבטי השואל “זה לא בשבילם, זה לאוטו שלי, שאוכל לעזור להם עם התינוק”. את גילה אני מכירה שנים רבות. היא פנסיונרית צעירה ונמרצת תושבת מושב שכן, בהחלט לא אחת שידה אינה משגת. יחד עם זאת אין שום סיבה הגיונית וכלכלית שתוציא מאות שקלים עבור מושב תינוק שישמש את התינוק רק מספר פעמים ורק לאורך מספר חודשים. ״אני מתכוונת לסיים את השימוש בו ולתרום אותו חזרה״, היא ספק מסבירה ספק מתנצלת.
 

״את יודעת שיש סניף של יד שרה בשוהם?” אני שואלת,
״באמת? לא ידעתי. איפה? אבל יד שרה זה של כסאות גלגלים וקביים לא?”
“אז זהו, שממש לא רק. יש שם מחלקה שלמה של ציוד לתינוקות - כסאות, עריסות, משאבות חלב...”

״וזה עולה משהו?”
״לא באמת. יש דמי השאלה סמליים שמוחזרים לך בתום התקופה, אלא אם כן בא לך לתרום אותם״.
גילה באמת הופתעה לשמוע ואני באמת הופתעתי לגלות שהיא, כמו רבים אחרים, בכלל לא יודעת שיש פה סניף של הארגון החשוב הזה שאינו עוסק רק בכיסאות גלגלים או קביים.
את הסניף המקומי מנהלים באהבה ובהתנדבות מלאה חגית וטל שלסקי, תושבי שהם מזה 20 שנה. שני אנשים עובדים ועסוקים שדווקא בתוך עיסוקי היומיום הכוללים עבודה – משפחה - חברים מצאו את הצורך והזמן לקחת על עצמם את ניהול הסניף. חגית, עובדת בחברת תרופות, וטל, שהפך לאחרונה ליועץ עצמאי בתחום הפיננסי, הם הורים לשלושה - תומר, בן 25, לבי בת ה-22 ודנה בת ה-20, חיילת טרייה בצה”ל, שכמו מרבית תושבי שהם, “הצעירים והבריאים בדרך כלל”, אומרת חגית, לא ממש הכירו את “יד שרה”, בטח לא באופן אישי.
“חשוב לי להבהיר שאנחנו לא העניין כאן”, מבקשת חגית להדגיש ממש בתחילת הריאיון “אנחנו רק לקחנו על עצמנו את ניהול הסניף שכבר היה קיים ופעיל לפנינו. את רוב העבודה עשו ועושים המתנדבים הנפלאים והנאמנים שלנו”. עוד נחזור אל המתנדבים, חוצי הגילים והמגזרים, שהם לב לבה של המערכת כולה.
ההיכרות הכאובה אך העוטפת של חגית עם סניף יד שרה המקומי, החלה בשנת חייו האחרונה של אביה, שחלה בסרטן. עם ההחמרה במצבו הבריאותי בשנה האחרונה לחייו, היה לה צורך בעוד ועוד מכשור רפואי ותומך שנועד להקל על חייו ולעזור לו (ולהם). “החל מהליכון, וכיסא גלגלים, ולפי הצורך במצבו המתדרדר ועד ימיו בהוספיס הבית, כל מה שהוא נזקק לו עד רמת עמוד האינפוזיה”, היא מספרת. “הליווי של אנשי הסניף אותנו, בני משפחתו של החולה, הפך להיות מאוד אישי, כמו במקרים רבים של חולים כרוניים או במחלה מתקדמת, עם התקדמותה והצורך ההולך וגובר בציוד תומך.”
את הסניף ניהלו באותה תקופה לביאה פרינלנד ומיכל שפיגלמן, חברה של חגית עוד מהתיכון, לאחר ש”ירשו” אותו ממי שהקימה אותו אורנה סגל. סגל, הקימה את הסניף לפני למעלה מעשור וניהלה אותו מתוך ביתה ברחוב הסלע. בדיוק כפי שמייסד ארגון יד שרה, אורי לופוליאנסקי, החל את פעילותו כגמ”ח קטן למכשירי אינהלציה שנוהל מביתו הפרטי אי שם בירושלים הקרה בחורף של 1976.


התנדבות בפעולה

 

אז מה זה בכלל “יד שרה”?


יד שרה היא עמותה המעניקה מגוון שירותים לאנשים עם לקויות ומחלות במטרה להקל על תפקודם ועצמאותם מתוך תפיסה שהמקום הטוב ביותר לאדם הפצוע, פגוע או חולה הוא בביתו שלו.
את הארגון הקים אורי לופוליאנסקי ורעייתו מיכל בראשית שנות ה-70 כשעברו לגור בירושלים במהלך חורף קשה. הם רכשו מספר מכשירי אינהלטורים לשימוש תושבי השכונה ופתחו גמ”ח. תושבי השכונה תרמו למקום מכשירים רפואיים נוספים עד שבשנת 1976 אביו של לופולאנסקי, יצא לגמלאות ומכר את חנות הנעליים שהייתה בבעלותו והכסף אפשר לבני הזוג לשכור מקום ולהרחיב את הפעילות בשנת 1976 נפתחה “יד שרה” שנקראה כך על שם סבתו של לופוליאנסקי שנרצחה בשואה.
היום כולל הארגון כ-100 סניפים בפרישה ארצית, 6,000 מתנדבים, והוא מעניק סיוע לכמיליון וחצי אנשים. פעילות הארגון נסמכת על מתנדבים ועל תרומות כספיות.
בשנת 2005 הוכר הארגון כארגון מייעץ למועצה הכלכלית-חברתית של האו”ם, המעמד הגבוה ביותר אליו יכול להגיע ארגון לא ממשלתי.
עיקר פעילות הארגון הייתה ונשארה השאלת ציוד רפואי, אך במהלך השנים הורחבה הפעילות לתחומים נוספים - תיקון ציוד רפואי, מכירת ציוד רפואי, ואספקת משדרי חרום לקשישים וחולים. בנוסף, גם מרכזי מידע, תצוגה והדרכה לאנשים המתקשים בתפקוד, מידע רפואי ואף ייעוץ משפטי לקשישים. זאת בצד פעילות בתחום השיקום - תעסוקה לאנשים המרותקים לבית ומרכזי שיקום לקשישים.
סניף שהם נחשב, כאמור, סניף קטן ולכן לא כל הציוד הניתן להשגה בארגון, נמצא במקום. יחד עם זאת בעת הצורך נעזר הסניף בסניפים גדולים ממנו או מפנה אנשים לסניפים אלו.

 

להפוך מלקוחות למנהלי הסניף
במהלך ההיכרות עם הסניף הבינה חגית כי מיכל ולביאה, המנהלות, מרגישות תחושת מיצוי בתפקיד. “עניין של תזמון לא מקרי, תוך כדי שנעזרתי בהם הרגשתי שאני יכולה לתת ממני במקום הזה. לאחר מותו של אבי, ולאחר שהתייעצתי עם טל שותפי לחיים שאתו יחד רציתי לעשות את זה, הצענו למיכל ולביאה להחליף אותן. הרגשתי שבדרך זו משהו מאבא שלי ממשיך ללכת אתי כל הזמן. אבא שלי היה אדם שהייתה בו הכרת הטוב כל הזמן, גם בימי מחלתו הקשים”, מספרת חגית. מספר טל: “הגענו לארגון בירושלים, על פי בקשתם, על מנת להתנדב ומצאנו את עצמנו בסוג של ‘ראיון עבודה’ אצל המנכ”ל, מושיק כהן והמנהלת האזורית האחראית עלינו”. מתברר שמנהלי יד שרה הופתעו לראות את הזוג הצעיר והעסוק. הריאיון, שהתנהל ברוח טובה ונעימה, נועד בעיקר לברר איך בדיוק הם מתכוונים לשלב את ההתנדבות בלוח הזמנים המלא שלהם. מסביר טל: “הם רגילים למתנדבים מבוגרים יותר שפנויים יותר מאתנו ל”משרה מלאה” שכוללת גם פגישות בבוקר והדרכות וכדומה” אבל מבחינת חגית וטל זה כלל לא היה אישיו. חגית: “אהבנו את האנשים ואת המקום והיה לנו ברור שנצליח לשלב את יד שרה בלוח הזמנים. אני חייבת להכניס את הכל לפרופורציות הנכונות - הסניף לגמרי מוחזק על ידי המתנדבים. יש למעלה מעשרים מתנדבים, בכל יום יש שניים – שלושה מתנדבים שמחזיקים קבוצת ווטסאפ פעילה. העבודה שלנו היא יותר ארגונית – מנהלתית - תחזוקה של הסניף והציוד, מנהלה וכדומה”. אבל את העבודה האמתית הם למדו וממשיכים ללמוד תוך כדי הליכה.
 

לא רק קביים וכיסאות גלגלים, גם עריסות לתינוק החדש
סניף שהם הוא סניף קטן שפתוח מספר מצומצם של שעות. האוכלוסייה ביישוב גם היא צעירה יחסית והדבר מתבטא באופי ההשאלות.


מסבירה חגית: “במקביל למחלות קשות או כרוניות ולטיפול בצרכים שבאים עם הזקנה, יש פה הרבה שגרה של צעירים - ילדים ששברו רגליים וזקוקים לקביים, לפעמים יש בזה צורך דחוף ביום שישי אחר הצהריים כשהילד משתחרר מבית החולים הביתה, או אנשים שקרעו רצועה בזמן סקי, בעלים צעירים שמגיעים אלינו עוד עם הצמיד של בית החולים לקחת משאבות הנקה, שזה הכי משמח אותי, לפני החגים יש דרישה גדולה לעריסות או כסאות לתינוקות ובמקביל כיסאות גלגלים.”
ויש גם את הסיפורים שוברי הלב - מחלות כרוניות קשות, מחלות סופניות שמסתיימות במוות שמקבלות משמעות גדולה יותר דווקא מפני שהיישוב הוא קטן ופמיליארי במהותו. אנשי המקום מקפידים שלא להתערב או לשאול, יותר ממה שהלקוחות רוצים לספר, אבל כשנכנס אדם להחזיר ציוד ששאל לצורך טיפול בקרוב משפחו, כשאת פניו מעטר זקן אֵבֶל בן כמה ימים, אי אפשר לחלוטין להתעלם. הפתרון טמון בשביל הזהב, להביע השתתפות באבל ובמקביל לא לחטט.
אבל הכי חשוב בעיניי חגית וטל הוא להבהיר כי יד שרה לא מסתכם בכיסאות גלגלים, קביים או מכשירי חמצן. יש במקום מגוון של ציוד למצבים שונים - החל מסיוע לאחר פציעות, ראו ערך קביים לרצועה קרועה, סיוע בציוד לחולים קשים, דרך ציוד להורה המבוגר שמגיע הביתה לאחר אשפוז, שחלק מהציוד הנדרש הוא לאו דווקא בהשאלה אלא במכירה במחירים זולים יותר מאשר בשוק החופשי, ועד ציוד ליולדת או לסבא ולסבתא שרוצים לסייע בביתם להורים הצעירים.
שאילת הציוד אינה עולה כסף, רק דמי פיקדון המוחזרים לאחר החזרת הציוד לסניף, אלא אם כן מחליט הלקוח לתרום את הסכום או חלקו לארגון.

המתנדבים
חגית וטל חוזרים ומדגישים כי הם אינם מחזיקים את הסניף ומי שבאמת עושה את עבודת הקודש הם המתנדבים. ואכן המתנדבים במקום הם משהו שראוי להתעכב עליו. ביד שרה מתנדבים אנשים בני כל הגילים, החל מתלמידי תיכון ועד פנסיונרים צעירים בנשמתם. בני כל המגזרים - דתיים וחילוניים, ותיקים וצעירים. בכניסה לסניף מעטרות את הקיר תמונות המתנדבים וכמה מילים על כל אחד מהם. התנדבות ביד שרה היא התנדבות לזמן ארוך בגלל אופי העבודה והזמן שלוקח ללמוד את המורכבות. חגית וטל, שעבורם הסניף הוקם ומתוחזק לאורך שנים רבות על ידי אותם מתנדבים, מוקירים להם תודה, משתדלים מצדם לדאוג לערבי גיבוש והווי, מסיבות פרידה והדרכות. בני הזוג מתייחסים אל המתנדבים כאל שותפים בניהול.
בערב בו הגעתי לסניף פגשתי בו ארבעה מתנדבים - נער ונערה שסירבו להתראיין ואפילו להצטלם, ג’ולייט, בת ה-71, המתנדבת במקום כ 12 שנה ואת יוסי שלו, פנסיונר צעיר ונמרץ, חקלאי אמתי מבית נחמיה, האיש הטכני של המקום.
ג’ולייט היא המתנדבת הראשונה של המקום שממשיכה עד היום. “להתנדבות הגעתי אחרי שהתאלמנתי ולא מצאתי את עצמי. בעבר עבדתי בתעשייה האווירית ויצאתי לפנסיה מוקדמת והיה לי צורך לעשות דברים ולעזור לאנשים.” ליד שרה היא הגיעה באופן מקרי, הציצה והתאהבה.


ג'ולייט המתנדבת הוותיקה ביותר


יוסי מתנדב בארגון כשמונה שנים, כאמור, הוא האיש הטכני של המקום. “עברתי השתלמויות ביד שרה וקיבלתי תעודה המאשרת לי לתקן ציוד, עד רמה מסוימת. אני פה גם כדי להדריך את הפונים בשימוש וגם כדי לתקן את הדרוש תיקון ולתחזק. דברים שאינם תקינים נשלחים לבתי מלאכה של הארגון שגם שם יושבים מתנדבים.”

יוסי שלו, "הדוקטור" של המכשירים
ואכן, גם ברמה המקומית וגם ברמת הארגון הארצית, המתנדבים הם ליבת המקום.

קיר המתנדבים

ראיון לא אישי, אבל מאוד פרסונלי
הנכונות והרצון של חגית וטל להתראיין באה מתוך הצורך לפרסם את פעילות יד שרה ואת מגוון הפתרונות שהמקום מציע. הם חוזרים ומדגישים במהלך הריאיון שהם אינם נשוא הכתבה, אלא הארגון. לבני הזוג המשקיע והמחויב יש המון רצון ורעיונות וכוונה להרחיב את פעילות הסניף ואת שעות הפעילות (ראו מסגרת). אחת הדרכים להגיע למטרה היא שיתוף. חגית: “הייתי רוצה שאנשים ישתפו ויספרו על החוויה שלהם ועל המענה שקיבלו לצרכים שלהם בכל דרך, גם ברשתות החברתיות. לא בשביל להגיד תודה, אלא כדי שאנשים אחרים ידעו על הפעילות.”
מסכמת חגית: “הלוואי שירבו פה שמחות ושכל עבודתנו תסתכם בעזרה אחרי תאונת סקי קלה, אבל אם צריך יותר מזה שידעו שיש פה מענה לכל צורך וחיוך וליטוף ותמיכה.”

יד שרה – שוהם

הסניף ממוקם ברחוב לשם 4. מספר הטלפון 03-9733404
שעות הפעילות: ימים א-ה 19:30 עד 20:30 וביום שישי 11:00- 12:00
דרושים מתנדבים לשעות הבוקר.
הנהלת הסניף מתכננת לפתוח את המקום כפעמיים נוספות בשבוע בשעות הבוקר.
לצורך כך דרושים למקום מתנדבים הפנויים בשעות אלו.
בגלל אופייה, ההתנדבות היא לזמן ארוך ולכן אינה מתאימה לסטודנטים או אנשים שמחפשים התנדבות קצרת מועד. נדרש ידע בהפעלת מחשב ויכולת לפעול ביעילות, בזריזות תוך הגדלת ראש, במקביל לרגישות ואמפתיה הנדרשים מעצם הפעילות. המתעניינים מתבקשים להתקשר לחגית 054-4695636


 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
2
How To Prevent Prostate Problems And Diseases?
AlbertSix | 18:55   18.07.18
1