יום שישי, 14 בדצמבר 2018, ו' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

חדשות בשוהם

חדשות שוהם חבל מודיעים ומודיעין

שירת חייה של שיר מונזון ז”ל

אבל כבד ירד על שוהם, בפתחם של הימים הנוראים, עם היוודע מותה של סמל שיר מונזון ז”ל מפליטת כדור, בערב יום שלישי, אור לכ”ה באלול תשע”ח, 4 בספטמבר 2018

פורסם בתאריך:


שירת חייה של שיר מונזון ז”ל

אבל כבד ירד על שוהם, בפתחם של הימים הנוראים, עם היוודע מותה של סמל שיר מונזון ז”ל מפליטת כדור, בערב יום שלישי, אור לכ”ה באלול תשע”ח, 4 בספטמבר 2018. שיר גדלה בשוהם והייתה דמות מוכרת ביישוב. אישיותה הרב גונית, קסמה האישי ויופייה החיצוני בלטו לעין כל. בילדותה למדה בבית הספר ‘אבני החושן’, הייתה פעילה בסניף בני עקיבא, והדריכה כמדריכת חוץ בסניף בית עריף. הקשר שלה עם סניף בני עקיבא בשוהם נשמר לכל אורך השנים, כאשר ביימה הצגות או כאשר העבירה שיעורי-עיון למדריכים, בשבתות בהן יצאה הביתה בעת שירותה הצבאי.

במשך שנים רבות השתתפה שיר מונזון בסטודיו למשחק של יוג’ין נאכט, ולמדה בקונסרבטוריון היישובי פסנתר, גיטרה ופיתוח קול. בחטיבה ובתיכון למדה באולפנית ישורון בפ”ת, וסיימה בהצטיינות את לימודיה במגמות מוזיקה וביולוגיה. למרות שלמדה מחוץ לשוהם והשתייכה לקהילה הדתית, שיר התחברה לקהלים שונים באמצעות המוסיקה והתיאטרון: היא השתתפה בהרכבים מוסיקליים שונים של מגמת המוסיקה בתיכון שוהם ובקונסרבטוריון, ונטלה חלק ב’כוכב נולד’ היישובי ובפסטיבל המוזות. מגיל 15 הופיעה ביחד עם שלו אדרי, באירוע ‘שרים וזוכרים’ היישובי והרבתה לשיר בטקסי יום הזיכרון ויום השואה ובאירועי הנצחה שונים ביישוב. לאורך כל שנות לימודיה הרבתה שיר להתנדב במסגרות שונות בתוך שוהם ומחוצה לה.

צילום: נעמי ים סוף

שיר חפצה להעמיק בלימוד התורה, ועם סיום לימודיה בתיכון למדה במדרשת ‘באר’ בירוחם, מדרשה המשלבת לימודים תורניים עם התנדבות בקהילה. במסגרת ההתנדבות עבדה בין השאר עם בני נוער מירוחם ב’מָקוֹרוֹק’ – פרויקט המעבד בדרך מוסיקלית טקסטים מהמקורות. למרות כישוריה המוסיקליים הייחודיים היא שאפה לשרת בצה”ל שירות משמעותי ומאתגר: לאחר לימודיה במדרשה התנדבה לשרת כלוחמת בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. אחרי שסיימה את תקופת ההכשרה יצאה לקורס מ”כים ושירתה כמפקדת.

צילום: דובר צה"ל

שיר מונזון השאירה אחריה מורשת של חיבור אנושי ואהבה לכל אדם באשר הוא. שמחת החיים שלה והאנרגיות הטובות שהפיצה לכל עבר עודדו ושִמחו כל מי שנקרה בדרכה. כלוחמת וכמפקדת ידעה במצבים קשים לאסוף את עצמה ולהמשיך, ובעיקר לעזור לאחרים לאסוף את עצמם, כדי לבצע את האתגרים והמשימות שהיו מוטלים עליהם. היא נמנעה מלקטלג ולתייג אנשים, והאמינה בטוב שבכל אדם.

מתוך יצירה של מפגש אמתי ופשוט היא שאפה לחבֵּר בין קבוצות, בין מגזרים, בין רקעים שונים. היא לא דברה על כך באופן מפורש ולא הניפה דגלים וסיסמאות, אלא פשוט עשתה זאת מתוך קֶשֶׁב פנימי עמוק לעצמה ולסובבים אותה. עם זאת, בכל מקום בו פעלה לא ויתרה על עקרונותיה ועל תווי זהותה, על היושרה ועל האמת, ולא חששה להיות שונה ויוצאת דופן, משום שלנגד עיניה עמדו המשותף והמקרֵב, ואהבה לכל אדם באשר הוא.

היא ראתה את העולם מתוך המורכבות שלו ללא תבניות והגדרות, ובאישיותה שלה ידעה למזג בין ניגודים – בין תשוקה אמתית ללימוד ולהעמקה לבין שטותניקיות, שובבות ושמחת חיים מתפרצת, בין מחויבות דתית עמוקה לבין שירות צבאי כלוחמת, בין עדינות ונשיות לבין אקטיביות ונכונות למאמץ פיזי.

הקהל העצום שליווה אותה למנוחות, בימיה האחרונים של שנת תשע”ח, שיקף את הרב גוניות שאפיינה אותה לאורך חייה הקצרים – ואת האופן בו הצליחה לגעת ולהותיר חותם עמוק בכל מי שפגשה, ובכל המעגלים בהם פעלה.

שיר, במקום האחרון בו שירתה

שיר מונזון ז”ל הותירה אחריה את הוריה, תמי ויוסי, ואת שלושת אחיה יאיר, אריאל ואביתר. במודעת האבל שהפיצה משפחתה עם מותה נכתב: “יהי רצון, שהאור הפנימי של שיר שלנו, החן והחסד שהקרינה והפיצה - יאירו את לבבות כולנו”.

יהי זכרה ברוך

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: