יום שלישי, 11 בדצמבר 2018, ג' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

חדשות בשוהם

חדשות שוהם חבל מודיעים ומודיעין

מי יהיה ראש העיר הבא?

שוהם עומדת בכל הקריטריונים הנבחנים בשיקול למתן מעמד עיר, הן מבחינת מספר התושבים שוהם כבר עונה על הקריטריון ועם בנייתה של השכונה החדשה מספר התושבים אף יגדל

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אופירה אזולאי קדוש

שוהם עומדת בכל הקריטריונים הנבחנים בשיקול למתן מעמד עיר, הן מבחינת מספר התושבים שוהם כבר עונה על הקריטריון ועם בנייתה של השכונה החדשה מספר התושבים אף יגדל

יריית הפתיחה לשנת הבחירות לרשות המועצה כבר נשמעה בחוצות העיר.

בשנה בה שוהם מציינת 25 שנים להיווסדה, אחת הסוגיות אשר יעמדו על סדר יום הדיון הציבורי היא האם ומתי שוהם תהפוך לעיר.

האם הבשילו התנאים להפוך את שוהם לעיר? ההכרזה על שינוי הסטטוס המוניציפלי ממועצה מקומית לעיר הוא שינוי משמעותי ויש אשר יגדילו לומר אף גורלי בתהליך ההתפתחות של ישוב. ברוב המקרים שינוי זה מוכתב לרשות המקומית ולתושבי הישוב על ידי משרד הפנים והגורמים המפקחים.

ההבדלים בין עיר לבין מועצה מקומית משפיעים כמעט בכל תחום ובעיקר בנושא הניהול הארגוני. לדוגמה : במועצה מקומית היועץ המשפטי ומבקר הרשות יכול להיות במשרה חלקית או כקבלן חיצוני, לעומת זאת בעיר עליהם להיות בעלי תפקידים בתוך הרשות.

רגולציה ובירוקרטיה בהליכים גדולים, בתור מועצה עלינו להעביר אישור לפרויקטים רבים תוך בירוקרטיה רבה דרך משרד הפנים ומשרדי הממשלה האחרים, במידה ושוהם תהפוך לעיר, הרשות תקבל עצמאות גדולה יותר ותוכל לנהל תהליכים רבים בעצמה, יופחת ההליך הבירוקרטי וישום הפקוייקטים יבוצע בהליכים מהירים יותר.

מצד שני, אחד מהדברים עליהם מעידות רשויות רבות שהפכו לעיר או החליטו להישאר רשות מקומית הוא הקהילתיות. במועצות מקומיות ישנה תחושה של “קיבוץ”, קהילה מגובשת יותר וזאת לעומת ערים שבהן גדלה תחושת הריחוק ואובדן הקהילתיות של הישוב, כל תושב לעצמו.

שוהם ידועה בעוצמות המדהימות של הקהילה, התושבים המחוברים זה לזה כחברה משתפת ואחידה, תורמת ונרתמת, הפעיליות הקהילתיות מגבשות ומאחדות את התושבים. האם ישנו חשש שהכרזה על שוהם כעיר יגרום לאיבוד האווירה הקהילתית של תושבי הישוב עם המעבר למעמד מוניצפלי של עיר?

בכנס תושבים שנערך לאחרונה בישוב גני תקווה, בו השתתף גם ראש מועצת שוהם גיל לבנה, הועלתה הסוגייה של המעבר ממועצה מקומית לעיר, למשאל התושבים.

קריטריונים הנבחנים בשיקול למתן מעמד עיר:

1. גודל האוכלוסייה מ 21,111 תושבים ומעלה.

2. תהליכי עיור לעומת אופי חקלאי.

3. ניהול תקין של המועצה לאורך שנים: רמת גביית מיסים נאותה, עמידה בהחזר חובות, תקציב מאוזן, הקפדה על דיני מכרזים והתקשרויות.

4. כושר ניהול פרויקטים.

5. שימוש קרקע: הפרדה בין אזורי מגורים, תעשיה, מסחר נופש וכיו”ב.

6. האם קיימת תכנית מתאר מאושרת ביישוב

7. יציבות קואליציונית או מועצה לעומתית.

8. האם מדובר בעיר שינה או בעיר תעסוקה.

9. מקורות תעסוקה של התושבים: חקלאות, תעשייה, שירותים – ככל שהתושבים מוצאים את פרנסתם בחקלאות, היישוב אינו עירוני.

10. האם היישוב משרת אוכלוסייה נוספת מחוץ לתחום שיפוטו, בנושאי מסחר, שירותים, תרבות, בידור, תחבורה, מוסדות חינוך, תיכון מקצועי, תיכון מיוחד.

11.  האם קיימות לשכות של מוסדות ממלכתיים.

12.  חוות דעת הגורמים המקצועיים.

משמעות ארגונית וניהולית של השינוי:

1. מענקי איזון ותקציבי פיתוח, אין שינוי, בין מועצה מקומית לעירייה.

2. עובדים, במעבר ממועצה מקומית לעיר, העובדים שהנם בהסכם קיבוצי כלומר בדירוג ודרגה, עולה מתח הדרגות בדרגה אחת. המשמעות ממוצע עלות כוללת של השכר לרשות עולה בכ-%6 בשנה. לעובדים בחוזים אישיים אין כל הבדל בעת השינוי.

3. מספר הזכאים לשכר בכירים וגובה שכרם נקבע בהתאם לגודל הרשות על פי נתוני הלמ”ס.

4. קבלת עובדים, רמת הפיקוח על קבלת עובדים גבוהה יותר במועצה מקומית, היות ובמועצה מקומית משרד הפנים הוא המאשר את נחיצות משרה וגם מרכיב את ועדת הבחינה למכרזים בניגוד לרשות במעמד של עירייה.

5.   סגנים לראש הרשות, אין כל הבדל היות ומספר הסגנים נקבע ע”פ גודל רשות.

6.   פרישת עובדים, במועצה מקומית משרד הפנים מאשר את פרישת העובדים. עיריות עצמאיות בקביעת תנאי פרישת עובדים בהתאם לכללים, ולא במסגרת התערבות המשרד, אלא אם כן מדובר בתנאים חריגים.

7.   העברת מקרקעין, במועצה מקומית האישור להעברת מקרקעין בסמכות הממונה על המחוז, בעירייה הסמכות בידי מנכ”ל משרד הפנים.

8.   פטור מחובת מכרז, במועצה מקומית מעבר לסעיפי הפטור הפרטניים, ישנו סעיף “סל הפטור”, המאפשר שיקול דעת מורחב למנכ”ל משרד הפנים ליתן פטור ממכרז. בעיריות ישנם סעיפים המגבילים את היקף סמכות הפטור ורוב פעולותיה מחויבות במכרז.

9.   מכרזים – חוזים פטורים ממכרז, מכרזי זוטא וכיו”ב. הסכומים הפטורים ממכרז בעירייה גבוהים פי שניים מהסכומים שניתן לאשר במועצה המקומית, בעירייה הגמישות גבוהה יותר.

10. מיסוי וארנונה, אין הבדל.

11. חוק הבחירות, אין הבדל.

12. מספר חברי מועצה, אין הבדל נקבע ע”י גודל רשות.

13. יעוץ משפטי, במועצה מקומית בניגוד לעירייה אין חובה על העסקת יועץ משפטי כעובד סטטוטורי מן המניין, אלא המועצה יכולה להעסיק את היועץ המשפטי במיקור חוץ.

14. בקורת, במועצה מקומית ניתן להעסיק מבקר פנים במשרה חלקית. בניגוד לעירייה בה חלה חובה על העסקת מבקר במשרה מלאה.

15. ועדות, במועצה מקומית בניגוד לעירייה אין חובה להקים ועדת כספים, ועדת ביטחון וועדה לקידום מעמד הילד. ועדת הנהלה במועצה מקומית משמשת כועדת כספים.

שיקולים מינהליים של משרד הפנים בנושא:

1.   ניהול תקין של המועצה לאורך שנים – לפחות 1 שנים באיזון תקציבי.

2.   העדר ליקויים מהותיים בדו”חות הביקורת.

3.   איתנות פיננסית יכולת לעלות שכר העובדים בדרגה אחת עם ההכרזה כעיר.

4.   גביית מיסים עירוניים ארנונה ומים (בשעורים הממוצעים) לפחות.

5.   גביית אגרות והיטלים.

6.   קיומם של חוקי עזר עיקריים.

גיל לבנה ראש המועצה: מדיניות חברי המועצה כולם לשמור על מעמד הישוב כמועצה, וכך אני מאמין שיהיה גם בעתיד. בארץ יש עיריות עם 15,000 תושבים בלבד ומועצות עם 40,000 תושבים דוגמת פרדס חנה - כרכור.

גלעד רבינוביץ, סגן ראש המועצה: בימים אלו החל בכנסת תהליך של הצעת חוק אשר תהפוך את הרשויות המקומיות לערים. אין כמעט הבדל בין המעמד המוניציפלי של מועצה מקומית או עיר.

האם לתושבי שוהם יש עניין שהישוב יוכרז כעיר?

מה שחשוב לתושבים זה שהישוב ישמור על הצביון הקהילתי שלו. לא ניתן למנוע את הגדילה של הישוב, אך חשוב מאוד לשמור על רמת השרות והנגישות של התושב לגורמים ברשות ולראש הרשות.

כרגע אין שאיפה להפוך לעיר, המטרה היא לשמור ולשמר את מעמדה של שוהם כישוב הכי טוב בארץ.

איתן פטיגרו, מ"מ וסגן ראש המועצה: חוק הרשויות המקומיות נותן יחס שווה בכל התחומים לעיר ולמועצה, ככה שהשאלה היא בעיקרה תפיסתית. האופי הקהילתי הייחודי של שוהם, שאנו שומרים עליו כבר 25 שנים, בא לידי ביטוי בעובדה שבחרנו להשאר יישוב - משפחתי, קרוב ואינטימי.

לקראת אכלוס שכונת כ״א ועם גדילת היישוב בצורה משמעותית, יהיה נכון לבצע תהליך חשיבה, הכולל שיתוף ציבור, לבחינת הנושא במסגרת חשיבה רחבה על אופי היישוב ומיתוגו בציבור הרחב.

דפנה רבינוביץ חברת מועצה : שהם הוקמה בשנת 1993 כישוב בעל אופי כפרי וקהילתי. זה מה שהביא לכאן את התושבים שחיפשו איכות חיים ועזבו רובם ככולם ערים גדולות וסואנות. אופי זה של הישוב צריך להישמר. פעלתי בנחישות ברוח זו בהתנגדות לבנייה גבוהה וצפופה שניסתה להוביל המועצה ונחלתי הצלחה. על כן ברור ששהם אינה צריכה להפוך לעיר. הקהילתיות אותה אנו מנסים לשמר, אופי הישוב כפרבר קהילתי ותמהיל הבינוי אינם עומדים בקנה אחד עם אופייה הסואן של עיר. בקדנציה האחרונה כמחזיקת התיק הכלכלי, דאגתי כי יפותחו תשתיות כלכליות במתחמים הרחוקים ממרכז הישוב, כגון אזור התעשייה הצפוני מעבר לכביש 444, מתוך מטרה שלא לאפשר פגיעה במירקם החיים הקהילתיים בישוב יחד עם הצורך לבסס עצמאות כלכלית. מתווה עדין זה צריך להמשיך ולשמר.

אמשיך לדאוג לשימור האופי הקהילתי כפרי של הישוב.

עוד רובי ניתאי: לעניות דעתי מערכת הבחירות הצפויה לנו השנה לא תעמוד בסימן של שאלות עקרוניות שכל כך חשובות לעתיד הישוב. אלא תעסוק בשאלה המרכזית מי יהיה ראש המועצה הבא. כמובן שמי שיבוא במקום גיל ליבנה ידאג ישר להפוך את הישוב לעיר. ככה נראה אפקט ההיבריס. ואותו אדם שיזכה להיות כאן לראש ידאג דבר ראשון להיקרא ראש עיר עוד לפני שיביא קבלות על תפקודו.
אם גיל ליבנה לא יציג מועמדות בבחירות הקרובות כמו שאני “מריח” עם עצמי אז הבחירות כאמור יסובו רק סביב המצג של המועמד/ת לתפקיד.

אותי בכלל מעסיקה שאלה אחרת והיא מה יהיו התכנים של הבחירות. בבחירות הקודמות אני העמדתי את הנושאים על סדר היום. בנושאים של תחבורה ציבורית, חינוך, עתיד המובלעת, עתיד הישוב בכל ההיבטים האחרים ולצערי הרב אף לא אחת מהאמירות שנאמרו במערכת הבחירות הקודמת לא יושמה. הנבחרים דאגו לשמר את הקיים ולהשאיר את ניהול העיר בידי פקידי המועצה שיושבים הכי חזק על כסאותיהם המרווחים. ככה בכל אופן לא מנהלים לא מועצה ובטח לא עיר.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: