יום שני, 10 בדצמבר 2018, ב' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

בחירות 2018 בשוהם

בחירות בשוהם 2018 , בחירות לראשות המועצה שוהם וחבל מודיעין

בבית שמש זרחה השמש

מאת: רועי לחמנוביץ' האימג' באדיבות עודד בן יהודה, מעצב גרפי, וכתב עיצוב בxnet

פורסם בתאריך:


אני מבקש לנתח את תוצאות הבחירות. לא, לא כאן בשהם אלא 42.3 ק”מ מכאן - הבחירות בבית שמש. שואלים למה? מדוע זה רלוונטי עבורנו מה קרה שם?
חכו עוד רגע.

ד”ר עליזה בלוך ראשת העיר הנכנסת של בית שמש (אגב, היא מעדיפה שיקראו לה ראש העיר) הבינה כי הדמוגרפיה בעיר לא עובדת לטובתה. קיים הבדל ברור בין המצטרפים לעיר ובין אלו שנוטשים אותה. לכן כדי לצלוח את ההתמודדות היה עליה לפצח את העיר. לעשות משהו אחר. עליזה בלוך העבירה בכל מערכת הבחירות מסרים שעסקו בטוב המשותף. הדגישה את מה שמחבר. העלתה לראש סדר היום את מה שמאחד.
אסטרטגית המטרה היתה לדון בתוכן, בסדר היום של בית שמש, בדברים הטובים ובדברים הפחות טובים ולהסיר מסדר היום את המאבק בין המגזרים. הטעם הוא פשוט: ככל שמחדדים את הזהות קשה יהיה לה לבקש התנהגות הצבעתית בה התושבים ייצאו מן הזהות. חרדי שחש איום יצביע למועמד חרדי. עליזה הדגישה במהלך הקמפיין כי הדאגה לאיכות החינוך, ניקיון הרחובות, מקורות הכנסה לעיר, תעסוקה מקומית, אלו דאגות חוצות מגזרים.
מי שסייר במהלך הקמפיין ברחבי העיר ודאי ראה כי בשכונות החרדיות לא הוצגה תמונה של עליזה בשלטי הפרסומת. מתבקש היה לזעוק, ובוודאי בעיר כמו בית שמש, כי מדובר במשהו בין הדתה להדרה, ולהוסיף כי מועמדת עוד בטרם נבחרה מדירה עצמה וודאי שהיא לא תעמוד בחזית כנגד תופעות פסולות והזויות כמו מדרכות רק לנשים ומדרכות רק לגברים. אז זהו שכאן הטעות. המעשה הזה של צוות הקמפיין הוא בזום אין כל הסיפור. עליזה בלוך התחשבה והכילה גם את התחושות ואת סוללת הערכים של יריביה. זו הפוליטיקה של המחר. זו פוליטיקה שבה החיבור הוא הסיפור.
עליזה מבינה היטב כי ה”מגירות” שהיו בעבר בוטלו. בעבר מי שחפש את החרדי ידע באיזו מגירה למצוא אותו. הוא הדין כאשר ביקשו לאתר את הדתי לאומי ואת החילוני. היום המצב שונה. המשימה המרכזית של ראשת העיר בית שמש היא להיות מסוגלת לתרגם את המדיניות הזאת, שבעזרתה ניצחה את מערכת הבחירות, לתוכנית עבודה מסודרת לעריית בית שמש. נכון וצודק לדבר פוליטיקה חדשה ומכילה, אבל כאשר מגיע הורה שלא קיבלו את הילד שלו לגן העירוני הקרוב לביתו - הוא לא מדבר עם ראש הערייה. הוא מדבר עם העובד הזוטר שצריך לדעת לתת מענה באופן ההולם את השיח שראשת העיר פועלת על פיו. מחלקת החינוך, אגף שיפור פני העיר, הפקחים העירוניים, מחלקת ההנדסה ועוד ועוד - אסור לה שאף עובד ערייה לא ידבר את השיח שלה. הציבור זוכר.
ניתוק הקשר המסויים בין דמוגרפיה לפוליטיקה עתיד לצאת מבית שמש החוצה.את השינויים בציבור החרדי יש מי שמסביר גם בירידה ברמת הציות לרבנים וזאת בשילוב תום עידן המר”נים (פטירת הרב עובדיה יוסף, הרב שך, הרב שטיינמן). אבל זה רק חלק אחד מהפאזל לצד תהליך היציאה לרכישת השכלה אקדמית והיציאה לשוק העבודה.
התחרד”לות הציונות הדתית היא תופעה שטרם תמה. החיבור של חלק מהציונות הדתית לציבור ה”חרדי החדש” עוד טרם עלה באופן משמעותי מעל פני השטח. ציבור חילוני המבקש לקחת בעלות על ארון הספרים היהודי - גם זה מהלך שהמשמעות שלו אינה רק הגותית בלבד.
אני מבקש לחזור לבית שמש ולהניח כאן בפניכם כותרת וציוץ מליבת הזירה החרדית.
העיתון החרדי רב התפוצה “משפחה” בכותרת העוסקת בסיפור בית שמש כותב: “מחיר האדישות: סוף לשליטה החרדית”. לכל מי שפחות מצוי, עיתון “משפחה” הוא ידיעות אחרונות + ישראל היום כפול 4 בכל הקשור לתפוצה ולמשמעותיות שלו בציבור החרדי.
אם נביט על הכותרת נבחין כי ההאשמה החרדית מופנית פנימה. המילה “אדישות” אינה מתייחסת לאחוזי ההצבעה כי אם לחוסר הקשב בקהילת בית שמש. חוסר הקשב הוליד מהפך.
בכיר העיתונאים החרדים יוסי אליטוב מצייץ: ”צחוק הגורל: קולות של חרדים הובילו את המהפכה הנשית בבחירות לרשויות. בחיפה חרדים התחשבנו עם יהב וקליש קצרה את הפירות ובבית שמש חרדים אשכנזים התחשבנו עם חרדים ספרדים ובלוך קצרה את הפירות”.
הציוץ הזה מסכם שני דיוני עומק שהתרחשו בחברה החרדית. האחד בחיפה בו הנהגה חרדית פוליטית, שלא מאפשרת התמודדות אישה, פעלה לנצחונה של מועמדת אישה. מזה כולם מבינים שלא ירחק היום שנראה נשים בהנהגה פוליטית חרדית. הדיון השני הוא דיונינו בו מצביעים חרדים פחות צייתו והחלו להתעלם מעט מ”ועשית ככל אשר יורוך“. בקיצור, שינויים רבותי שינויים.

אז מדוע בכל זאת הדיון הזה רלוונטי אלינו כאן בשהם? בפוליטיקה של פעם כאשר הקהילה הרפורמית מבקשת בית תפילה וכאשר בבית הכנסת כזה או אחר מתקיים כולל לומדי תורה - זה אחד על חשבון השני. היום זה אחד ליד השני. כאשר תנועת “הנוער העובד והלומד” מבקשת לקיים פעילות במתחם ישיבת “שלהבת” זה לא על חשבון, זה ליד ולצד. כאשר קהילת קשת מבקשת לגדול זה לא על חשבון קהילת “אבן חן”, זה ליד הקהילות הקיימות. בשהם פוליטיקת השיסוי שולית בהשוואה לפוליטיקת האיחוי, אבל חשוב שגם השולי יעלם ולא יתעצם. כי בשהם החיבור הוא הסיפור.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: