יום שלישי, 11 בדצמבר 2018, ג' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5552559

קבלה, דת ופרשת השבוע בשוהם

קבלה בשוהם,הרב לייטמן,הרב סתיו,דבר תורה,פרשת שבוע

שמחת תורה- שמחה אמיתית

התקשרתי השבוע לידיד קרוב והזמנתי אותו להשתתף בשמחת ה”הקפות בשמחת תורה” בבית הכנסת. הבחור לא ממש מעודכן בפרטים, וניסה להבין מה חוגגים שוב בסוף חודש החגים הארוך. הסברתי כי אנו רוקדים לכבודה של התורה

פורסם בתאריך:


שמחת תורה- שמחה אמיתית

התקשרתי השבוע לידיד קרוב והזמנתי אותו להשתתף בשמחת ה”הקפות בשמחת תורה” בבית הכנסת. הבחור לא ממש מעודכן בפרטים, וניסה להבין מה חוגגים שוב בסוף חודש החגים הארוך. הסברתי כי אנו רוקדים לכבודה של התורה.

רגע, לא חגגנו כבר השנה לכבודה של התורה? הרי לפני ארבעה חודשים הזמנת אותי לבית הכנסת לקבל את התורה בחג השבועות, לקחתי את שני ילדי הקטנים לשמוע את עשרת הדברות, ואחרי התפילה ערכנו קידוש חלבי לכבוד התורה שנמשלה לחלב.

ובכן, מדוע באמת חוגגים שני חגים לכבודה של התורה? האם לא מתאים היה יותר שנתחיל את התורה בחג השבועות, וגם נסיים אותה מדי שנה באותו יום?

הרי את התורה לא מתחילים בראש השנה, פרשת בראשית נקראת רק כארבעה שבועות אחרי התחלת השנה החדשה. אם כן, יכול היה להיות יפה כל כך לו התחלנו את המחזור החדש של התורה בחג השבועות, כך נסיים אותו מדי שנה באותו יום, ושמחת התורה תהיה שלמה.

מה ההבדל, אפוא, בין חג השבועות – בו זכינו לקבל את התורה, לבין השמחה הגדולה של שמחת תורה – מעמד סיום הקריאה בחומשי התורה?

הרבי מלובאוויטש מוצא כאן מסר מאלף, שאין מתאים ממנו לפתוח את המחזור החדש של לימוד התורה: בחג השבועות קיבלנו את התורה מהשמים - וקשה מאוד לשמוח עם מתנות. בשמחת תורה, לעומת זאת, אנו חוגגים את הניצחון האישי של כל אחד מאיתנו, זה שטרח ובא לבית הכנסת מדי שבת לשמוע את קריאת התורה, זה שטרח מעת לעת להשתתף בשיעור תורה כזה או אחר – והנה אנו זוכים להשלים את הפרויקט. שמחה אמיתית צומחת רק כתוצאה מהישג אישי.

בהזדמנות אחרת, ביום ההולדת השבעים שלו, דיבר הרבי על נקודה עמוקה באישיות שלנו: טבעו של אדם חי הוא השאיפה לעשות. אדם מאושר הוא אדם ששרוי בעיצומה של עשייה, בעוד שאדם כבוי הוא אדם שחש כי אינו מועיל דבר. השורש לכך הוא, משום שהאדם דומה לאלוקים ולכן הוא רוצה להיות “בורא” ולא “נברא”. האדם שואף להעניק, ליצור ולחדש, כמו האלוקים שבורא את העולם כל רגע מחדש. לכן אי אפשר לשמוח שמחה אמיתית בחג השבועות, והתעלות כזו מופיעה רק בגמרה של תורה.

למה הדבר דומה? איש עשיר ניהל חברה משגשגת של תכשיטים ואבני חן. העסק התרחב, הוא החל למכור במדינות שכנות, והפך להיות אחד הסוחרים החשובים בתחומו. חלפו השנים, הסוחר הזדקן וכבר לא יכול היה לנהל את העסק בעצמו. הגיע הזמן להעביר את העסק לבנו היחיד. אולם הבן היה צעיר, והאב חשש מכך שהלקוחות אניני הטעם יברחו כשישמעו שהוא העביר את העסק לכוחות צעירים.

ערך האב ארוחת ערב יוקרתית באחד המלונות היוקרתיים במזרח התיכון, אליה הזמין את כל הקליינטים הגדולים. באירוע סיפר הסוחר כיצד הוא מאושר מכך שמעביר את העסק לבנו המוכשר והידען. בכך הוא ביטא את אמונו בדור הצעיר, והקליינטים התרשמו מכך.

הבן הצעיר נכנס לנעליים הגדולות של אביו והחל לנווט את הספינה. זו הייתה תקופה מאתגרת, אבל הוא התברר כסוחר ממולח שהשכיל לשמור על העסק, ואף להגדיל את המכירות במידה משמעותית. אחרי שנה מאז שקיבל את העסק לידיו, הודיע הבן על קיומה של ארוחת ערב נוספת לכל ידידי החברה. האירוע הפעם היה מפואר הרבה יותר מהשנה הקודמת וברגע השיא של המסיבה, קם הבן ואמר כך: “אתם ודאי מתפלאים למה הטרחתי אתכם לבוא שוב, אחרי שחגגנו רק לפני שנה?

אך יש הבדל מהותי בין החגיגה ההיא לחגיגה הזאת: אז חגגנו את העובדה שאבא שלי מאמין בי ומחליט לתת לי את העסק, והיום אנו חוגגים את ההצלחה שלי - את העובדה שהשכלתי לשרוד את כל האתגרים שהציב בפניי התפקיד ואף להצליח לפתח את המקום עוד יותר”.

ובכן, לפני ארבעה חדשים חגגנו את העובדה שהקב”ה מאמין בנו ונותן לנו את חכמתו האין סופית. היום - אנו חוגגים את העובדה שהשכלנו להתגבר על כל ההפרעות, ולזכות לסיים את הלימוד.

חכם עיניו בראשו. לא מספיק לשמוח על השנה הקודמת, אלא זה הזמן לתכנן את השמחה של השנה הבאה. מי שרוצה להיפגש כאן בעוד שנה ולהתמלא בשמחה לכבודה של התורה, חייב לזכור את המסר של הרבי: מי שמתאמץ – שמח; מי שמתעצל – מאבד את המשמעות של החיים.

הרב מנחם גרינברג - מנהל בית חבד שוהם

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: